תיקוני זוהר תניינא | דף מה המשך תקונא תרין ועשרין, תלת ועשרין

וְדָא אוֹר, דְּאִתְּמָר (דף מה' עמוד א')  בֵּיהּ "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז, כא). דְּתָמָן נָהִיר נְהוֹרָא בְּאִינוּן רֵיחַיָּא דְּטָחֲנִין מַנָּא לְצַדִּיקָיָא. וּבְזִמְנָא אַחֲרָא "וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ" (קהלת יב, ג) דְּהָא עֲנָנִין מְכַסְּיָין עֲלַיְיהוּ וּנְהוֹרָא לָא נָהִיר. וְעוֹד, "חָשַׂכְתָּ מַיִם" חֲשׁוּכָא דְּמַיָּא, דִּכְדֵין יַמָּא אִתְרְגִישׁ בְּרוּחַ סְעָרָה דְּנָשִׁיב בֵּהּ, וְגָלִין סָלְקִין וְנַחְתִּין.

וְיִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דְּנָפְקוּ מִמִּצְרַיִם כֹּלָּא אַחֲזֵי לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּרָזָא עִלָּאָה. דְּעַד הַהוּא זִמְנָא שְׁכִינְתָּא לִסְתִימוּ קַיְימַת, לְאַסְתָּרָא נְהוֹרָא דְּמַלְכָּא. וְכַד אִתְגַּלֵּי מַלְכָּא עֲלַהּ, אִתְבְּזַע יַמָּא לְקִבְלֵיהּ. כְּדֵין "וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה" (שמות יד, כא), בְּגִין לְנַטְּלָא יְנִיקָה מִכַּמָּה רְתִיכִין אָחֲרָנִין דְּבָעָאן לְנַטְּלָא מִתַּמָּן. "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם" (שמות יד, כא). כְּדֵין זָעֲפָא אִשְׁתְּכִיךְ מִקַּמֵּי מַלְכָּא. לְבָתַר תָּב כָּל הַהוּא סְעָרָה כָּל הַהוּא זָעֲפָא, וְנָחַת עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּחַיָּבַיָּא. וְרָזָא דָּא "עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל" (ירמיהו כג, יט). כְּדֵין מַיִין אִתְנְהִירוּ מֵהַהוּא חֲשׁוּכָא, וּשְׁכִינְתָּא אִתְהַדְּרַת מַרְאָה, לְאַחֲזָאָה לְיִשְׂרָאֵל כַּמָּה רָזִין עִלָּאִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ 'רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם' (מכילתא בשלח צ') וְכוּ'. וּכְדֵין רוּחָא קַדִּישָׁא שָׁארֵי עֲלַיְיהוּ וְאָמְרוּ שִׁירָה. וְדָא הַחֲזָקָה.

וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל לְזִמְנָא דְּאָתֵי, בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם" (יואל ג, א) וְכוּ'. (דף מה' עמוד ב')  דִּבְהַהוּא זִמְנָא "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז) מִגּוֹ גִּילּוּיָא דִּנְהוֹרִין דְּאִתְגַּלְּיָא לְאַנְהָרָא לְכָל סְטַר. וְכַמָּה דְּכָל נְבוּאָה דְּאִתְנַבִּיאוּ כֻּלְהוֹ נְבִיאֵי מֵחֵילָא דְּמֹשֶׁה אִתְנַבִּיאוּ, הָכִי גִּילּוּיָא דָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי לָא יְהֵא אֶלָּא עַל יְדוֹי דְּמֹשֶׁה, דְּאִיהוּ יֵיקוּם בַּהֲדֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין לְאַתְקָנָא לֵיהּ לְעָלְמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וּתְלַת.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא בֵּי מַקְדְּשָׁא תּוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל. יָד, מָקוֹם אֲתַר לְמַלְכָּא. וּבֵיהּ אִתְחַבְּרוּ שַׁיְיפִין לְמֶהֱוֵי עָלְמָא תַּתָּאָה כְּגַוְנָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא נוּרָא דְּנָפַל מִלְעֵילָּא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, דְּבֵיהּ סַלְּקוּ כֻּלְהוֹ קָרְבָּנִין לְפוּלְחָנָא. דְּאִי לָאו דָּא דְּנָחִית מִלְעֵילָּא, לָא יָכְלוּ תַּתְאִין לְסַלְקָא.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בֵּי מַקְדְּשָׁא וַדַּאי תּוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל, בֵּיהּ "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר" (תהלים קכב, ג) וְכוּ'. דִּבְקַדְמִיתָא אַרְעָא קַדִּישָׁא קַיְימַת כָּל אֲתַר לְדַרְגֵּיהּ. כֵּיוָן דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא, כֹּלָּא אִתְחַבָּר בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וְרָזָא דְּמִלָּה "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" (תהלים קכב, ד) וְכוּ'. דִּבְקַדְמִיתָא

ביאור נופת צופים

וְדָא אוֹר, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז, כא). דְּתָמָן נָהִיר נְהוֹרָא בְּאִינוּן רֵיחַיָּא דְּטָחֲנִין מַנָּא לְצַדִּיקָיָא, ששם ברקיע הנקרא שחקים מאיר אור באלה רחיים שהם נצח והוד הטוחנים מן לצדיקים האחוזים ביסודוּבְזִמְנָא אַחֲרָא ובזמן אחר, כשהתגברה ההסטרא אחרא נאמר "וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ" (קהלת יב, ג) בטלה פעולת הנצח והוד שהן טוחנות מן בגלל עוונות הגלות ומיעוט הזכויות דְּהָא עֲנָנִין מְכַסְּיָין עֲלַיְיהוּ וּנְהוֹרָא לָא נָהִיר בגלל אותה העננים המסוככים עליהם והאור לא מאיר. וְעוֹד, "חָשַׂכְתָּ מַיִם" חֲשׁוּכָא דְּמַיָּא, דִּכְדֵין יַמָּא אִתְרְגִישׁ בְּרוּחַ סְעָרָה דְּנָשִׁיב בֵּהּ, וְגָלִין סָלְקִין וְנַחְתִּין חשכת מים הם המים החשוכים, שבגינם הים שהיא המלכות רוגש וקליפת רוח סערה מנשבת בה, והגלים עולים ויורדים בעוז כדי לדחות את הקליפה.

וְיִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דְּנָפְקוּ מִמִּצְרַיִם כֹּלָּא אַחֲזֵי לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּרָזָא עִלָּאָה, בזמן שיצאו ישראל ממצרים, הראה להם הקב"ה את הכל בסוד העליון. דְּעַד הַהוּא זִמְנָא שְׁכִינְתָּא לִסְתִימוּ קַיְימַת, לְאַסְתָּרָא נְהוֹרָא דְּמַלְכָּא שעד לאותו הזמן, השכינה עמדה בסיתום, כדי להסתיר את אורות המלך – אורות ז"א. וְכַד אִתְגַּלֵּי מַלְכָּא עֲלַהּ, אִתְבְּזַע יַמָּא לְקִבְלֵיהּ וכאשר התגלו אורות המלך עליה, נבקע ים המלכות כנגדו והוסרו הסתימות. כְּדֵין "וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה" (שמות יד, כא), בְּגִין לְנַטְּלָא יְנִיקָה מִכַּמָּה רְתִיכִין אָחֲרָנִין דְּבָעָאן לְנַטְּלָא מִתַּמָּן כדי לקחת את היניקה מכמה מרכבות אחרות שאינם מהקדושה שרוצות לינוק מהשכינה, וזהו "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם" (שמות יד, כא). כְּדֵין זָעֲפָא אִשְׁתְּכִיךְ מִקַּמֵּי מַלְכָּא ואז כל הזעף שהיה לפני השכינה נמצא לפני המלך. לְבָתַר תָּב כָּל הַהוּא סְעָרָה, כָּל הַהוּא זָעֲפָא, וְנָחַת עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּחַיָּבַיָּא ואחר כך, חוזרת כל אותה הסערה, כל אותו הזעף על ראשיהם של הרשעים וזה סוד, וְרָזָא דָּא "עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל" (ירמיהו כג, יט). כְּדֵין מַיִין אִתְנְהִירוּ מֵהַהוּא חֲשׁוּכָא, וּשְׁכִינְתָּא אִתְהַדְּרַת מַרְאָה ואז מים טהורים מאירים מתוך החושך, והשכינה חוזרת להיות מראה של הספירות שעליהלְאַחֲזָאָה לְיִשְׂרָאֵל כַּמָּה רָזִין עִלָּאִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ להראות לישראל כמה סודות עליונים שנאמר בהם 'רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם' (מכילתא בשלח צ') וְכוּ'. וּכְדֵין רוּחָא קַדִּישָׁא שָׁארֵי עֲלַיְיהוּ ואז שרתה עליהם רוח הקודש וְאָמְרוּ שִׁירָה. וְדָא הַחֲזָקָה.

וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל לְזִמְנָא דְּאָתֵי לעתיד לבא, בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם" (יואל ג, א) וְכוּ'. (דף מה' עמוד ב')  דִּבְהַהוּא זִמְנָא "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז) מִגּוֹ גִּילּוּיָא דִּנְהוֹרִין דְּאִתְגַּלְּיָא לְאַנְהָרָא לְכָל סְטַר מתוך הגילוים של האורות שיתגלו להאיר לכל צד תימשך הנבואה. וְכַמָּה דְּכָל נְבוּאָה דְּאִתְנַבִּיאוּ כֻּלְהוֹ נְבִיאֵי מֵחֵילָא דְּמֹשֶׁה אִתְנַבִּיאוּ, הָכִי גִּילּוּיָא דָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי לָא יְהֵא אֶלָּא עַל יְדוֹי דְּמֹשֶׁה, וכמו שכל הנבואות שהתנבאו כל הנביאים היו מכוחו של משה, כך יהיו גם הגילוים לעתיד לבוא, שלא יהיו הנבואות אלה על ידי משה דְּאִיהוּ יֵיקוּם בַּהֲדֵי תְּרֵין מְשִׁיחִין לְאַתְקָנָא לֵיהּ לְעָלְמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים, שהוא יקום עם שני המשיחים לתקן את העולם בתיקון שלם.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וּתְלַת.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא בֵּי מַקְדְּשָׁא תּוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל. זה בית המקדש תוקפם של ישראל יָד, מָקוֹם אֲתַר לְמַלְכָּא. יד הוא גם סוד מקום, מקום למלך. וּבֵיהּ אִתְחַבְּרוּ שַׁיְיפִין לְמֶהֱוֵי עָלְמָא תַּתָּאָה כְּגַוְנָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה. ובסוד המקום מתחברים האברים של העולמות העליונים והתחתונים כדי שיהיה העולם התחתון כדוגמת העולם העליון. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא נוּרָא דְּנָפַל מִלְעֵילָּא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, דְּבֵיהּ סַלְּקוּ כֻּלְהוֹ קָרְבָּנִין לְפוּלְחָנָא. זה האש שיורד מלמעלה על גבי המזבח ובו עולים כל הקורבנות בשעת העבודה. דְּאִי לָאו דָּא דְּנָחִית מִלְעֵילָּא, לָא יָכְלוּ תַּתְאִין לְסַלְקָא. שאם לא יורדת האש מלמעלה לא יכולה עבודת התחתונים לעלות ולהתקבל.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בֵּי מַקְדְּשָׁא וַדַּאי תּוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל, בית המקדש בודאי הוא מקום תוקפם של ישראל, מקום גילוי שכינה הנקראת ירושלים, בֵּיהּ "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר" (תהלים קכב, ג) וְכוּ'. דִּבְקַדְמִיתָא אַרְעָא קַדִּישָׁא קַיְימַת כָּל אֲתַר לְדַרְגֵּיהּ. בתחילה, קודם שנבנה המקדש היתה הארץ הקדושה מעמידה כל מקום בדרגתו. כֵּיוָן דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא, כֹּלָּא אִתְחַבָּר בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. אחרי שנבנה ביתה מקדש, כל חלקי הארץ הקדושה התחברו בו בחיבור אחד, להיות הכל ביחוד אחר ובתיקון שלם. וְרָזָא דְּמִלָּה "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" (תהלים קכב, ד) וְכוּ'. דִּבְקַדְמִיתָא