תיקוני זוהר תניינא | דף מו המשך תקונא תלת ועשרין

(דף מו' עמוד א')  דִּבְקַדְמִיתָא גִּילּוּיָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אִתְגַּלֵּי בְּכַמָּה אֲתָרִין לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. כֵּיוָן דְּאִתְבְּנֵי מַקְדְּשָׁא, "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם" (דברים יב, ה) דְּתָמָן אִתְכְּלִיל כֹּלָּא בְּחַד נְקוּדָה טְמִירְתָּא.

וּבֵית דָּוִד קַיְימַת לִסְטַר מַקְדְּשָׁא. דְּהָא מַקְדְּשָׁא קָאִים לְאַכְלְלָא כֹּלָּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּמַאי דְּנָפִיק מִתַּמָּן, דָּוִד נַטִּיל לֵיהּ, וּמִינֵּיהּ אִתְפְּרַשׁ לְכָל יִשְׂרָאֵל דְּהָא מַלְכָּא הָכִי קָאִים, לְנַטְּלָא לְכָל יִשְׂרָאֵל וַדַּאי. וּשְׁלֹמֹה בָּנָה בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּז' שְׁנִין וּבֵיתֵיהּ בְּאַרְבֵּיסַר וְרָזָא דָּא ז' דְּאִתְכְּלִילוּ מִתַּתָּא לְעֵילָא בְּרָזָא דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, וְז' מֵעֵילָּא לְתַתָּא לְנַטְּלָא לְתַתָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְעוֹד, דָּוִד אִיהוּ אַרְבֵּיסַר. וְרָזָא דָּא "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד" (שמואל א' יט, ט) סָלִיק בְּז' וְנָחִית בְּז'. וְכֻלְהוֹ מִילִין דִּשְׁלֹמֹה מֵחֵילָא דְּדָוִד נָטַל לְהוּ. וְרָזָא דְּמִלָּה "אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב' ו, מב).

וּבְזִמְנָא דְּקִלְקְלוּ יִשְׂרָאֵל, אִתְּמָר "רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד" (מלכים א' יב, טז) דָּא בֵּיתָא דִּילֵיהּ דְּקָאִים לְאַמְשְׁכָא לְיִשְׂרָאֵל נַהִירוּ וּבִרְכָאָן מִגּוֹ מַקְדְּשָׁא. כְּדֵין כָּפְרוֹ בֵּהּ, וְאָמְרוּ "אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב' כ, א) כָּל חַד לְחוּלָקֵיהּ. דְּלָאו לְאִתְחַבְּרָא תּוּ בְּהַהִיא נְקוּדָה בְּחִיבּוּרָא דָּא, וְלָא יִשְׁתַּכַּח שֻׁלְטָנוּתָא לְדָוִד. אֶלָּא אִישׁ לְאֹהָלָיו, לְאִזְדַּמְּנָא (דף מו' עמוד ב')  בְּתִיקּוּנָא אַחֲרָא עַל יְדָא דִּיְרָבְעָם.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וּפָחֲדוּ אֶל יְהֹוָה וְאֶל טוּבוֹ" (הושע ג, ה) דָּא בֵּי מַקְדְּשָׁא, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ חִיבּוּרָא כִּבְקַדְמִיתָא. וּתְרֵין מְשִׁיחִין כַּחֲדָא יְקוּמוּן בִּירוּשָׁלִַם דָּא עַם דָּא בְּחִיבּוּרָא חַד. וְרָזָא דָּא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) וַדַּאי, כֹּלָּא לְגַבֵּי מַקְדְּשָׁא לְנַטְּלָא מִינֵּיהּ. בְּגִין כָּךְ "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת" (תהלים קכב, ה) וְכוּ'.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" דָּא נוֹרָא דְּמַדְבְּחָא וַדַּאי, דְּבֵיהּ סָלְקִין קָרְבָּנִין, דְּאִי לָאו אֵשׁ דָּא לָא סָלְקִין. וּבֵיהּ "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו, ו). דְּאֵשׁ דָּא אִתְּמָר בֵּיהּ "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה" (שיר השירים ח, ז). וּמָאן דִּמְכַבֵּי לֵיהּ אַשְׁנֵי תִּיקּוּנָא דִּלְעֵילָא. וְאֵשׁ דָּא לָא אִתְעַדֵּי מִמַּדְבְּחָא, דְּהָא בִּטְמִירוּ קָאִים הָשַׁתָּא נָמֵי לְסַלְקָא עֲלֵיהּ קָרְבָּנִין, מִיכָאֵל כַּהֲנָא רַבָּא. וּבְזִמְנָא דְּעַדְיָא לֵיהּ יִשְׂרָאֵל, אִתְּמָר בֵּיהּ "לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר" (תהלים נ, ט) וְכוּ' דְּמִילִּין לָא סָלְקִין אֶלָּא בֵּיהּ. כְּדֵין "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם" (ישעיהו א, יב) וְכוּ'. וְאִי תֵּימָא דִּלְעֵילָא לָא אִשְׁתְּכַח? לָאו הָכִי. אֶלָּא "כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים נ, י) וְכוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּאִית אֵשׁ דְּגָבוֹהַּ מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, 'מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט' (עירובין סג.) מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, וְדָא אֵשׁ דְּמַעֲרָכָה. וְכַמָּה מַעֲרָכוֹת אִינוּן עַל מַדְבְּחָא, כֻּלְהוֹ מֵהַאי אֵשׁ קַדְמָאָה מִתְעָרַן. וְאִינּוּן ד' מַעֲרָכוֹת, ד' אַתְוָן

ביאור נופת צופים

(דף מו' עמוד א')  דִּבְקַדְמִיתָא גִּילּוּיָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אִתְגַּלֵּי בְּכַמָּה אֲתָרִין לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. שבתחילה קודם שנבנה היה הגילוי של צד הקדושה מתגלה בכמה מקומות לפי הסודות העליונים, כֵּיוָן דְּאִתְבְּנֵי מַקְדְּשָׁא, "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם" (דברים יב, ה) דְּתָמָן אִתְכְּלִיל כֹּלָּא בְּחַד נְקוּדָה טְמִירְתָּא. כיון שנבנה המקדש נאמר כי אם אל המקום ששם נכללים כולם בנקודה אחת נעלמת שהיא סוד המלכות.

וּבֵית דָּוִד קַיְימַת לִסְטַר מַקְדְּשָׁא. דְּהָא מַקְדְּשָׁא קָאִים לְאַכְלְלָא כֹּלָּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא. ומלכות בית דוד עומדת כבחינת המקדש, שהמקדש עומד לכלול כל הבחינות מלמעלה למטה, וּמַאי דְּנָפִיק מִתַּמָּן, דָּוִד נַטִּיל לֵיהּ, וּמִינֵּיהּ אִתְפְּרַשׁ לְכָל יִשְׂרָאֵל דְּהָא מַלְכָּא הָכִי קָאִים, לְנַטְּלָא לְכָל יִשְׂרָאֵל וַדַּאי. ומהשפע שיצא משם דוד שסודו הוא המלכות לקח אותו, וממנו נשפע לכל ישראל, שכך הוא סוד קיום המלך, ליטול השפע בעבור כל ישראל ודאי.

וּשְׁלֹמֹה בָּנָה בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּז' שְׁנִין וּבֵיתֵיהּ בְּאַרְבֵּיסַר ושלמה בנה את בית המקדש בשבע שנים, ואת ביתו ברבע עשרה שנים וְרָזָא דָּא ז' דְּאִתְכְּלִילוּ מִתַּתָּא לְעֵילָא בְּרָזָא דְּבֵי מַקְדְּשָׁא וזה סוד שבע ספירות תחתונות זו"ן שנכללו מלמטה למעלה בסוד ההתעוררות התחתונים לבנית בית המקדש, וְז' מֵעֵילָּא לְתַתָּא לְנַטְּלָא לְתַתָּא כִּדְקָא יָאוּת ואותם שבע ספירות מלמעלה למטה ליטול את השפע ולהורידו למטה כמו שראוי. וְעוֹד, דָּוִד אִיהוּ אַרְבֵּיסַר דוד עולה בגימ' ארבע עשרה וזה גם סוד י"ד. וְרָזָא דָּא "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד" (שמואל א' יט, ט) סָלִיק בְּז' וְנָחִית בְּז' שעולה בשבע הספירות ויורד בשבע ספירות שעולים ביחד י"ד. וְכֻלְהוֹ מִילִין דִּשְׁלֹמֹה מֵחֵילָא דְּדָוִד נָטַל לְהוּ, וְרָזָא דְּמִלָּה וכל מעשי שלמה – מכוחו של דוד אביו לקח , וזה סוד "אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב' ו, מב).

וּבְזִמְנָא דְּקִלְקְלוּ יִשְׂרָאֵל, אִתְּמָר "רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד" (מלכים א' יב, טז) דָּא בֵּיתָא דִּילֵיהּ דְּקָאִים לְאַמְשְׁכָא לְיִשְׂרָאֵל נַהִירוּ וּבִרְכָאָן מִגּוֹ מַקְדְּשָׁא. ובזמן שקלקלו ישראל נאמר "ראה ביתך דוד" זה בית ה' שהיא המלכות העומדת להמשיך לישראל אורות וברכות מתוך המקדש כְּדֵין כָּפְרוֹ בֵּהּ, וְאָמְרוּ ואז כפרו בו וגרמו לפירוד ואמרו "אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב' כ, א) כָּל חַד לְחוּלָקֵיהּ כל אחד לחלקודְּלָאו לְאִתְחַבְּרָא תּוּ בְּהַהִיא נְקוּדָה בְּחִיבּוּרָא דָּא שלא להתחבר יותר באותה נקודת המלכות שהיא המחברת את כולם, וְלָא יִשְׁתַּכַּח שֻׁלְטָנוּתָא לְדָוִד. אֶלָּא אִישׁ לְאֹהָלָיו, לְאִזְדַּמְּנָא (דף מו' עמוד ב')  בְּתִיקּוּנָא אַחֲרָא עַל יְדָא דִּיְרָבְעָם ולא ימצא שלטון בית דוד המאחד את כולם, אלא איש לאהליו בפירוד, להזמין תיקון אחר על ידו של ירבעם שאינו מבית דוד.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא נאמר "וּפָחֲדוּ אֶל יְהֹוָה וְאֶל טוּבוֹ" (הושע ג, ה) דָּא בֵּי מַקְדְּשָׁא ופחדו אל ה' שיבואו לבית המקדש ויקבלו את שפע טובו, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ חִיבּוּרָא כִּבְקַדְמִיתָא להחזיר את המלכות למקומה ולהתחבר בו באותו חיבור המדרגות והמקומות שנעשה כבתחילה. וּתְרֵין מְשִׁיחִין כַּחֲדָא יְקוּמוּן בִּירוּשָׁלִַם דָּא עַם דָּא בְּחִיבּוּרָא חַד ושני המשיחין יקומו כאחד בירושלים זה עם זה בחיבור אחד וזה סוד. וְרָזָא דָּא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) וַדַּאי, כֹּלָּא לְגַבֵּי מַקְדְּשָׁא לְנַטְּלָא מִינֵּיהּ. הכל באחדות לשם המשכת שפע מבית במקדש, בְּגִין כָּךְ "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת" (תהלים קכב, ה) וְכוּ' וזה זה הפסוק שאמר כסאות בריבוי שהן המשיחין שישבו במקדש באחדות.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" דָּא נוֹרָא דְּמַדְבְּחָא וַדַּאי זה אש מזבח ודאי, דְּבֵיהּ סָלְקִין קָרְבָּנִין, דְּאִי לָאו אֵשׁ דָּא לָא סָלְקִין שבה עולות הקורבנות ודאי, ובלעדי האש הזו לא עולים הקורבנות. וּבֵיהּ ועל זה נאמר "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו, ו). דְּאֵשׁ דָּא אִתְּמָר בֵּיהּ שעל קיומה של האש נאמר "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה" (שיר השירים ח, ז). וּמָאן דִּמְכַבֵּי לֵיהּ אַשְׁנֵי תִּיקּוּנָא דִּלְעֵילָא שמי שמכבה אותה משנה את התיקון העליון. וְאֵשׁ דָּא לָא אִתְעַדֵּי מִמַּדְבְּחָא, דְּהָא בִּטְמִירוּ קָאִים הָשַׁתָּא נָמֵי לְסַלְקָא עֲלֵיהּ קָרְבָּנִין, מִיכָאֵל כַּהֲנָא רַבָּא והאש הזו לא תעדר מהמזבח, שהיא גם כן עתה עומדת בהעלם להעלות את הקורבנות שהם הנשמות על ידי מיכאל הכהן הגדול המעלה אותם לפני המלך. וּבְזִמְנָא דְּעַדְיָא לֵיהּ יִשְׂרָאֵל, אִתְּמָר בֵּיהּ ובזמן שהרחיקו ישראל את האש בגלל מעשיהם ולא היה ראוי שדבריהם יעלו לפני המלך נאמר "לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר" (תהלים נ, ט) וְכוּ' דְּמִילִּין לָא סָלְקִין אֶלָּא בֵּיהּ שהדברים אינם עולים אלא בה, וכיון שהרחיקו נאמר. כְּדֵין "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם" (ישעיהו א, יב) וְכוּ'. וְאִי תֵּימָא דִּלְעֵילָא לָא אִשְׁתְּכַח? לָאו הָכִי ואם תאמר שהתיקון האש נעדר גם למעלה? אין הדבר כן. אֶלָּא "כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים נ, י) וְכוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּאִית אֵשׁ דְּגָבוֹהַּ מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ואף על גב שיש אש גבוהה מצד הקדוש ב"ה, 'מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט' (עירובין סג.) מִסִּטְרָא מצד דִּשְׁכִינְתָּא, וְדָא אֵשׁ דְּמַעֲרָכָה.

וְכַמָּה מַעֲרָכוֹת אִינוּן עַל מַדְבְּחָא, כֻּלְהוֹ מֵהַאי אֵשׁ קַדְמָאָה מִתְעָרַן וכמה מערכות הם על המזבח, כולם מזו אותה האש הראשונה מתעוררים. וְאִינּוּן והם ד' מַעֲרָכוֹת, ד' אַתְוָן כנגד ד' אותיות דְּאֲדֹנָ"י.