תיקוני זוהר תניינא | דף מז המשך תקונא תלת ועשרין, עשרין וארבע

תוכן הדף

תוכן

וְאִינּוּן ד' מַעֲרָכוֹת, ד' אַתְוָן (דף מז' עמוד א')  דְּאֲדֹנָ"י. וּבְיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי ה' בְּגִין אִימָּא עִלָּאָה דְּשַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ. וְאִית דְּאָמְרֵי בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ, מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת תְּלָת אֲבָהָן. וְהַיּוֹם ד', מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְאִית דְּאָמְרֵי בְּכָל יוֹם שְׁתַּיִם, מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וְהַיּוֹם ג', מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְכֹלָּא אִיהוּ. וּנְהוֹרִין קַיְּמִין בְּדַרְגַּיְיהוּ, כֻּלְהוֹ כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֹּלָּא יִתְהַדָּר לְאַתְרֵיהּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא נְטִירוּ דְּיִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא. דְּהָא יְמִינָא אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא, דִּכְתִיב "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ" (איכה ב, ג). וּשְׂמָאלָא קָאִים בְּתוּקְפֵּיהּ לְנַטְרָא לִשְׁכִינְתָּא וּלְיִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא כְּתִיב "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו) אִלֵּין חֶבְלֵי מָּשִׁיחַ. דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְחָזֵי דְּיָדָא דָּא נָמֵי אִסְתַּלְּקַת, וּרְשׁוּ אֶתְיָהִיב חַס וְשָׁלוֹם לְאִינּוּן קְלִיפִין לְשַׁלְּטָאָה. כְּדֵין סָלְקִין וְנַחְתִּין וּמִתְפַּשְּׁטָן לְכָל סְטַר, וְיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בְּעָאקוּ קָמַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז). כְּדֵין "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא דְּחִילוּ דְּיִשְׂרָאֵל דְּיִדְחֲלוּן בַּחֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא, וְחָשְׁבִין דְּלֵית לְהוּ פּוּרְקָנָא. עַד דְּמִגּוֹ עַקְתִּין אִלֵּין יְתוּבוּן לְמָארֵיהוֹן, וְיִפְרוֹק לְהוּ (דף מז' עמוד ב')  פּוּרְקָנָא שְׁלִים.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי בְּאִלֵּין עַקְתִּין יְתוּבוּן יִשְׂרָאֵל לְמָארֵיהוֹן. דְּהָא צֵירוּפָא קַדְמָאָה מִצְטָרְפִין בְּגָלוּתָא. וּלְבָתַר צֵירוּפָא אַחֲרָא יִתְעֲבִיד בְּהַהוּא זִמְנָא. דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין יִזְדַּמְּנוּן לְאַעַבְרָא מִיִּשְׂרָאֵל כָּל זוֹהֲמָא דְּאִשְׁתָּאֲרַת. וְרָזָא דָּא "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (דברים ד, ל). דְּכֻלְּהוּ תּוֹכָחוֹת לְפוּם דַּרְגִּין אִתְגְּזָרוּ, בְּגִין כָּךְ כַּמָּה תּוֹכָחוֹת אִינוּן בְּאוֹרַיְתָא וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה. דְּכָל דַּרְגָּא דְּאִתְפְּגִים, מִתַּמָּן נָחִית עָנְשָׁא לְמַאן דְּפַגִים לֵיהּ, וּבְזִמְנָא דְּנָחִית עָנְשָׁא אִתְעַבַּר פְּגִימוּ וְאִתְתְּקַן דַּרְגָּא. וְאִתְּמָר בַּהּ "וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ" (נחמיה ט, לג), בְּגִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִתְעַבַּר מִתַּמָּן. וְרָזָא דָּא "כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ" (נחמיה ט, לג). דְּתרי"ג פִּיקּוּדִין אִינוּן בְּאוֹרַיְתָא. לְקִבְלַיְיהוּ תרי"ג נְהוֹרִין בּוּצִינִין לְעֵילָא. וּלְקִבְלַיְיהוּ תרי"ג אֵיבָרִין בְּגוּפָא וּבְנִשְׁמְתָא. וּמָאן דְּעָבַר עֲבֵרָה אַשְׁנֵי אֵבָר חַד מִדְּיוּקְנֵיהּ, וְאִשְׁתַּכַּח מְשַׁקֵּר בְּהַהוּא דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, מְשַׁקֵּר בֵּיהּ בְּמַלְכָּא. וְדָא שֶׁקֶר סִטְרָא אַחֲרָא, דְּגָרִים לֵיהּ לְאִתְאַחֲדָא לְעֵילָא בְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּפַגִים בֵּיהּ. וּבְזִמְנָא דְּחַיָּיבָא נָטַל 

ביאור נופת צופים

וְאִינּוּן והם ד' מַעֲרָכוֹת, ד' אַתְוָן כנגד ד' אותיות (דף מז' עמוד א')  דְּאֲדֹנָ"י. וּבְיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי ה' בְּגִין אִימָּא עִלָּאָה דְּשַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ וביום הכיפורים הם חמש בגלל אימא עילאה שהיא הבינה המאירה ביום הזה ושורה עליהם. וְאִית דְּאָמְרֵי ויש שאומרים בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ, מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת תְּלָת אֲבָהָן. וְהַיּוֹם וביום הכיפורים ד', מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְאִית דְּאָמְרֵי ויש שאומרים בְּכָל יוֹם שְׁתַּיִם, מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וְהַיּוֹם וביום הכיפורים ג', מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְכֹלָּא אִיהוּ והכל נכון. וּנְהוֹרִין קַיְּמִין בְּדַרְגַּיְיהוּ, כֻּלְהוֹ כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. והאורות עומדים במדריגותם, כולם כפי הנצרך לפי הסודות העליונים. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֹּלָּא יִתְהַדָּר לְאַתְרֵיהּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, ולעתיד לבוא הכל יחזור למקומו בתיקון שלם.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע

 "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא נְטִירוּ דְּיִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא. דְּהָא יְמִינָא אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא, דִּכְתִיב זו השמירה של ישראל בזמן הגלות שזה הנהגת הימין שהיא החסד חזרה לאחור ואינה מתגלה בגלל ריבוי דיני הגלות, כמו שנאמר "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ" (איכה ב, ג). וּשְׂמָאלָא קָאִים בְּתוּקְפֵּיהּ לְנַטְרָא לִשְׁכִינְתָּא וּלְיִשְׂרָאֵל וע"כ היד השמאלית עומדת בחוזק גדול לשמירת השכינה מיניקת הקליפות ולישראל. אֲבָל בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא כְּתִיב אבל בסוף כל הגלות יאמר "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו) אִלֵּין חֶבְלֵי מָּשִׁיחַ. דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְחָזֵי דְּיָדָא דָּא נָמֵי אִסְתַּלְּקַת, "אזלת יד" נאמר על זמן חבלי משיח, שיראה בו שגם היד השמאלית הסתלקהוּרְשׁוּ אֶתְיָהִיב חַס וְשָׁלוֹם לְאִינּוּן קְלִיפִין לְשַׁלְּטָאָה, כְּדֵין סָלְקִין וְנַחְתִּין וּמִתְפַּשְּׁטָן לְכָל סְטַר. וחס ושלום ינתן רשות לקליפות האלה לשלוט, שיהיו עולים ויורדים ומתפשטים לכל הצדדים. וְיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בְּעָאקוּ קָמַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב ויעמדו ישראל בצרה לפניהם וזהו שכתוב "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז). כְּדֵין יתגלה בחינת "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא דְּחִילוּ דְּיִשְׂרָאֵל דְּיִדְחֲלוּן בַּחֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא, וְחָשְׁבִין דְּלֵית לְהוּ פּוּרְקָנָא, עַד דְּמִגּוֹ עַקְתִּין אִלֵּין יְתוּבוּן לְמָארֵיהוֹן, וְיִפְרוֹק לְהוּ (דף מז' עמוד ב')  פּוּרְקָנָא שְׁלִים, זה הפחד שיפחדו ישראל בזמן חבלי משיח שיחשבו שלא תהיה להם גאולה, עד שמתוך הצרות האלה ישובו בתשובה לאדונם, והוא יגאלם גאולה שלמה.

וְהָא מלאך מט"ט שָׂרָא רַבָּא השר הגדול בא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי בְּאִלֵּין עַקְתִּין יְתוּבוּן יִשְׂרָאֵל לְמָארֵיהוֹן. דְּהָא צֵירוּפָא קַדְמָאָה מִצְטָרְפִין בְּגָלוּתָא. בודאי שבאלו הצרות ישובו ישראל לאדונם, שהרי זמן הגלות הוא הצירוף והזיכוך הראשון שצריכים לעבור, וּלְבָתַר צֵירוּפָא אַחֲרָא יִתְעֲבִיד בְּהַהוּא זִמְנָא ולאחר כך צירוף וזיכוך אחר יהיה בזמן חבלי משיח. דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין יִזְדַּמְּנוּן לְאַעַבְרָא מִיִּשְׂרָאֵל כָּל זוֹהֲמָא דְּאִשְׁתָּאֲרַת. וְרָזָא דָּא שהרי כל המדרגות העליונות יזדמנו להעביר מישראל את כל זוהמת הגלות שנשארה, וזהו שנאמר "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (דברים ד, ל). דְּכֻלְּהוּ תּוֹכָחוֹת לְפוּם דַּרְגִּין אִתְגְּזָרוּ, בְּגִין כָּךְ כַּמָּה תּוֹכָחוֹת אִינוּן בְּאוֹרַיְתָא וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה כל הדברים – שכל התוכחות נגזרו לפי המדרגות שנפגמו. דְּכָל דַּרְגָּא דְּאִתְפְּגִים, מִתַּמָּן נָחִית עָנְשָׁא לְמַאן דְּפַגִים לֵיהּ שכל דרגה שנפגמה, ממנה יורד העונש למי שפגם אותה, כדי להסיר את הפגם, וּבְזִמְנָא דְּנָחִית עָנְשָׁא אִתְעַבַּר פְּגִימוּ וְאִתְתְּקַן דַּרְגָּא, ובזמן שיורד העונש – עובר הפגם הקלקול שסתם את אותה המדרגה והיא נתקנת, ונאמר זה וְאִתְּמָר בַּהּ "וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ" (נחמיה ט, לג), בְּגִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִתְעַבַּר מִתַּמָּן ומכיר הפוגם בקלקולו ומצדיק עליו את הדין, וזה סוד וְרָזָא דָּא "כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ" (נחמיה ט, לג). דְּתרי"ג פִּיקּוּדִין אִינוּן בְּאוֹרַיְתָא. לְקִבְלַיְיהוּ תרי"ג נְהוֹרִין בּוּצִינִין לְעֵילָא תרי"ג מצוות יש בתורה, וכנגדם יש תרי"ג אורות המאירים למעלה. וּלְקִבְלַיְיהוּ תרי"ג אֵיבָרִין בְּגוּפָא וּבְנִשְׁמְתָא, וכנגדם יש תרי"ג אברים בגוף ובנשמה. וּמָאן דְּעָבַר עֲבֵרָה אַשְׁנֵי אֵבָר חַד מִדְּיוּקְנֵיהּ, וְאִשְׁתַּכַּח מְשַׁקֵּר בְּהַהוּא דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, מְשַׁקֵּר בֵּיהּ בְּמַלְכָּא. ומי שעבר עברה, נפגם שינה אבר אחד מדיוקנו וקיבל אותו אבר דיוקן של אדם אותו האבר של אדם בליעל, אדם של שקר, ונמצא שהוא משקר באותו הדיוקן העליון הקדוש, ומשקר גם במלך. וְדָא שֶׁקֶר סִטְרָא אַחֲרָא, דְּגָרִים לֵיהּ לְאִתְאַחֲדָא לְעֵילָא בְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּפַגִים בֵּיהּ. וזה השקר הוא הסטרא אחרא, העומד כנגד מידת אמת של הקב"ה, וגורם שהסטרא אחרא תאחוז ותינק מאותה מדריגה עליונה שפגם אותה החוטא. וּבְזִמְנָא דְּחַיָּיבָא נָטַל עָנְשֵׁהּ,