תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תַּמְנֵי סְרֵי דף ס

י״ב באב תשע״ה (יולי 28, 2015) Off By קהילת הרמח"ל
עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תַּמְנֵי סְרֵי דף נח
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תַּמְנֵי סְרֵי דף נט
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תַּמְנֵי סְרֵי דף ס

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תַּמְנֵי סְרֵי דף ס.

וְאִית דְּאִתְּמָר בֵּיהּ תֵּיקוֹ, וְדָא תִּ'שְׁבִּי יְ'תָרֵץ קֻ'שְׁיוֹת וַ'הֲוָיוֹת, דְּלֵית לַהּ פֵּירוּקָא אֶלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי, בְּזִמְנָא דְּאִתְּמָר 'אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם' (עדיות ח, ז). דְּאֵלִיָּהוּ אִתְּמָר לֵיהּ "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כה, יב) וְדָא שְׁכִינְתָּא. וּבְגִין כָּךְ בֵּיהּ תַּלְיָין כָּל פֵּירוּקִין לְזִמְנָא דְּאָתֵי.

וְאִית תְּיוּבְתָּא, דְּסָלְקַת מִלָּה לְאִמָּא תְּיוּבְתָּא וַדַּאי. וְתִתְגַּלֵּי נַמִּי לְזִמְנָא דְּאָתֵי, דִּכְתִיב "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו) נ' פְּלָאוֹת. דְּכֻלְּהוּ מִילִין דְּקַיְּימִין בְּגִילּוּיָא, לְתַתָּא אִינוּן, דִּכְתִיב "וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ" (דברים כט, כח). וְאִינּוּן דְּקַיְּימִין בִּסְתִימוּ, לְעֵילָא מִתְדַּבְּקָן, דִּכְתִיב "הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" (דברים כט, כח). וְרָזָא דְּמִלָּה "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ… וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ" (דברים יז, ח)  לְגַבֵּי סַנְהֶדְרִין, אִלֵּין ע' סַנְהֶדְרִין בְּאִימָּא, וְדָא לִשְׁכַּת הַגָּזִית.

בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְּמַר "יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו" (תהלים קד, לא) בְּכֻלְהוֹ עוֹבְדִין דְּעָבִיד, אֲפִילוּ בְּכֻלְהוֹ גָּלֻיּוֹת. דִּבְקַדְמִיתָא כְּתִיב "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה" (דברים ד, מד) וְכוּ' דָּא שְׁכִינְתָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, דְּבַּהּ "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה" (שמות לא, ו). דְּמָאן דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא בְּלִיבֵּיהּ אוֹרָיְתָא אִתְגַּלִיאַת לֵיהּ. בְּגִין כָּךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אִתְיְהִיבַת לְמִכְתַּב. אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּלִבָּא אִתְמַסְּרַת, וְאִתַּגַּלָאָה עַל יָדָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. אֲבָל כֵּיוָן דְּאִתְקַלְקָלוּ מִילִין, אֲפִילוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אִצְטְרִיךְ לְאַתְקְפָא לַהּ בִּכְתִיבָה דְּסִפְרָא מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, דִּכְתִיב בַּסֵּפֶר. וְאִתְעֲבִידוּ סִפְרִין לְפוּם זִמְנָא, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. וּלְבָתַר נָמֵי, כֻּלְהוֹ סִפְרִין אִתְעֲבִידוּ לְאַתְקָנָא מִילִין לְפוּם זִמְנָא. בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ" (קהלת יב, יב) דְּהָא כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת:

 

ביאור נופת צופים

וְאִית דְּאִתְּמָר בֵּיהּ תֵּיקוֹ, ויש קושיה שנאמר בה תיקו וזה ראשי תיבות, וְדָא תִּ'שְׁבִּי יְ'תָרֵץ קֻ'שְׁיוֹת וַ'הֲוָיוֹת, דְּלֵית לַהּ פֵּירוּקָא אֶלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי שאין לה תירוץ אלא לעתיד לבא, בְּזִמְנָא דְּאִתְּמָר בזמן שנאמר עליו 'אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם' (עדיות ח, ז) והשלום הוא מצד ההכרעה וההסכמה שאין עליה עוררים, דְּאֵלִיָּהוּ אִתְּמָר לֵיהּ והיא תעשה ע"י אליהו שנאמר לו "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כה, יב) וְדָא שְׁכִינְתָּא. וּבְגִין כָּךְ בֵּיהּ תַּלְיָין כָּל פֵּירוּקִין לְזִמְנָא דְּאָתֵי. וזו היא השכינה שנמסרה לו שיוציא אותה מהגלות שזו היא מידתו כיון ש-אליה"ו גימ' ב"ן – שהיא המלכות, שסודה הוא מנוחה, ולפיכך בו תלויים כל התירוצים ויישוב הקושיות לעתיד לבא.

וְאִית תְּיוּבְתָּא, דְּסָלְקַת מִלָּה לְאִמָּא תְּיוּבְתָּא וַדַּאי. ויש תשובה סתומה מצד הבינה, שעולה הדבר עד אימא שהיא הבינה ודאי, וְתִתְגַּלֵּי נַמִּי לְזִמְנָא דְּאָתֵי, שתתגלה גם היא לעתיד לבא שנאמר דִּכְתִיב "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו) נ' פְּלָאוֹת. נ' פלאות שהם נ' שערי בינה דְּכֻלְּהוּ מִילִין דְּקַיְּימִין בְּגִילּוּיָא, לְתַתָּא אִינוּן, שכל הדברים והתירוצי העומדים בגלוי הם למטה בזו"ן שנאמר דִּכְתִיב "וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ" (דברים כט, כח). וְאִינּוּן דְּקַיְּימִין בִּסְתִימוּ, לְעֵילָא מִתְדַּבְּקָן, ואלו התשובות שנשארות סתומות, מתדבקות למעלה מהבינה ומעלה שנאמר דִּכְתִיב "הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" (דברים כט, כח) שהיא הבינה הנקרא הויה בניקוד אלוהים. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ" (דברים יז, ח) לְגַבֵּי סַנְהֶדְרִין, אִלֵּין ע' סַנְהֶדְרִין בְּאִימָּא, וְדָא לִשְׁכַּת הַגָּזִית. "כי יפלא" דייקא "וקמת ועלית" אל הסנהדרין אלו ע' חכמי הסנהדרין שהם בבחינת ז' נקודות שבהווית הבינה וזו לשכת הגזית.

בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְּמַר על אותו זמן נאמר "יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו" (תהלים קד, לא) בְּכֻלְהוֹ עוֹבְדִין דְּעָבִיד, אֲפִילוּ בְּכֻלְהוֹ גָּלֻיּוֹת. בכל המעשים שעושה, אפילו בכל זמן הגלויות דִּבְקַדְמִיתָא כְּתִיב שבתחילה נאמר "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה" (דברים ד, מד) וְכוּ' דָּא שְׁכִינְתָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, "וזאת" שזו השכינה שהיא סוד תורה שבעל פה שנאמר בה דְּבַּהּ "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה" (שמות לא, ו). ובלב זו השכינה הנקראת החכמה תחתונה דְּמָאן דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא בְּלִיבֵּיהּ אוֹרָיְתָא אִתְגַּלִיאַת לֵיהּ. שמי שהשכינה שורה בליבו התורה מתגלית לו בְּגִין כָּךְ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אִתְיְהִיבַת לְמִכְתַּב. לפיכך תורה שבכתב נתנה להכתב, אֲבָל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּלִבָּא אִתְמַסְּרַת, וְאִתַּגַּלָאָה עַל יָדָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. אבל תורה שבעל פה בלב היא נמסרת והיא מתגלית ומתקיימת ע"י תורה שבכתב.

אֲבָל כֵּיוָן דְּאִתְקַלְקָלוּ מִילִין, אֲפִילוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אִצְטְרִיךְ לְאַתְקְפָא לַהּ בִּכְתִיבָה דְּסִפְרָא מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, דִּכְתִיב בַּסֵּפֶר, אבל בגלל שהתקלקלו הדברים, אפילו תורה שבע"פ צריך לחזקה בכתיבה על ספר מצד הצדיק / יסוד, שהוא סוד היד הכותבת, וְאִתְעֲבִידוּ סִפְרִין לְפוּם זִמְנָא, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. ונעשו ספרים לפי צורך אותו הזמן כדי לתקן את השכינה בתיקון שלם. וּלְבָתַר נָמֵי, כֻּלְהוֹ סִפְרִין אִתְעֲבִידוּ לְאַתְקָנָא מִילִין לְפוּם זִמְנָא. ולאחר כך, גם כן כל הספרים נעשו לתקן הדברים לפי צורך השעה, לפיכך כתוב בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ" (קהלת יב, יב) דְּהָא כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת: שהרי הכל נצרך בוודאי לתקן את השכינה בתקון שלם כמו שראוי.