תיקוני זוהר תניינא | דף נב תקונא שבע ועשרין, תמניא ועשרין

י״ב באב תשע״ה (יולי 28, 2015) Off By קהילת הרמח"ל

תיקוני זוהר תניינא | דף נב תקונא שבע ועשרין, תמניא ועשרין

(דף נב' עמוד א')  דָּוִד אַשְׁלִים לַהּ. שְׁלֹמֹה אַסִּיק לַהּ עַד חָכְמָה. וּבַה "וַיהֹוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א' ה, כו). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי מֹשֶׁה יַשְׁלִים לַהּ עַד כֶּתֶר. וְאִתְּמָר בֵּיהּ "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי" (ישעיהו נב, יג) וְכוּ' "יָרוּם" מֵאַבְרָהָם, "וְנִשָּׂא" מִיִּצְחָק, "וְגָבַהּ" מִיַּעֲקֹב, "מְאֹד" עַד כֶּתֶר עִלָּאָה. כְּדֵין יְהוֹן "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) תַּרְוַיְיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי לְזִמְנָא דְּאָתֵי "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) יְהוֹן. דְּהַשְׁתָּא "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל… וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז) בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא "וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר" (תהלים קלט, יב). בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) דִּשְׁכִינְתָּא עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקְרִיאַת בְּכָל דַּרְגִּין. דְּאִתְּמָר בַּהּ "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג). וְדָא יְרוּשָׁלַיִם דְּאִתְקְרִיאַת עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא יִתְּעַר בְּתוּקְפֵּיהּ, וּשְׁכִינְתֵּיהּ נַמִּי תִּתְקַף בֵּיהּ וְתִתְקָרֵי עַל שְׁמֵיהּ וְיִשְׁתְּמוֹדְעוֹן תַּרְוַיְיהוּ בְּשִׁקוּלָא חֲדָא.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִצְטְרִיךְ לְקַשְּׁרָא לַהּ בְּכָל דַּרְגִּין בְּמַלְכָּא, דְּהָא חוּלָקָא מִכֻּלְהוֹ אִיהִי. וּמָאן דְּלָא אַנְסִיב פָּגִים אִיהוּ. (דף נב' עמוד ב')  אֲבָל בְּקַדְמִיתָא "אַחַת מִצַּלְעֹתָיו" (בראשית ב, כא). לְבָתַר "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג), חוּלָקָא מִכֹּלָּא בְּזִמְנָא דְּסָלְקַת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. דְּמֹשֶׁה סָלִיק לַהּ עַד בִּינָה. שְׁלֹמֹה עַד חָכְמָה. מְשִׁיחָא עַד כֶּתֶר. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְדַּבְקַת בְּמַלְכָּא, אִתְּמָר בַּהּ "לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ" (בראשית ב, כג) וְכוּ'. וְדָא הַמָּאוֹר הַגָּדֹל וְהַמָּאוֹר הַקָּטֹן. לְבָתַר "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) בְּשִׁקוּלָא חֲדָא, שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְהָכִי יִהְיוּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּזִמְנָא דְּיִתְתְקַּן כֹּלָּא בְּרָזָא דאד"ם, אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ. כְּדֵין "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) וַדַּאי:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְמַנְיָא וְעֶשְׂרִין 

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" וְכוּ' אִלֵּין תִּיקּוּנִין דְּאַתְקִין לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא מִסִּטְרָא דִּלְגַו. וְאִתְּמָר בַּהּ "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז). נֵר יאההויה"ה יאהלוההי"ם יאהדונה"י. "חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ, כז) מִסִּטְרָא דִּלְגוֹ וּלְגַו קַיְימַת. עָלָה כְּתִיב "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ" (בראשית א, כו),

ביאור נופת צופים

(דף נב' עמוד א') דָּוִד אַשְׁלִים לַהּ דוד שסודו מלכות השלים אותה בכל אורותיה, שחסרו ממנה. שְׁלֹמֹה אַסִּיק לַהּ עַד חָכְמָה שלמה העלה אותה עד לחכמה כמו שכתוב, וּבַה "וַיהֹוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה" (מלכים א' ה, כו). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי מֹשֶׁה יַשְׁלִים לַהּ עַד כֶּתֶר ולעתיד לבא משה ישלים אותה להעלותה עד לכתר, וזה סוד הכתוב, וְאִתְּמָר בֵּיהּ "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי" (ישעיהו נב, יג) וְכוּ' משה עבדי, "יָרוּם" מֵאַבְרָהָם, "וְנִשָּׂא" מִיִּצְחָק, "וְגָבַהּ" מִיַּעֲקֹב, "מְאֹד" עַד כֶּתֶר עִלָּאָה. כְּדֵין יְהוֹן "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) תַּרְוַיְיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת ואז יהיו שתי המאורות הגדולים ז"א ונוק' / קוב"ה ושכינתא בתיקון שלם שמו שיאה, כלפני מיעוט הירח.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי והנה מט"ט השר הגדול בא, פתח ואמר רבי רבי הרמח"ל, ודאי לְזִמְנָא דְּאָתֵי לעתיד לבוא "שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז) יְהוֹן. דְּהַשְׁתָּא "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל… וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז) בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא, עכשיו בזמן הגלות יש חילוק בין המאור הגדול לקטון. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא אבל בזמן הגאולה "וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר" (תהלים קלט, יב). בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) בזמן הלילה תאיר השכינה כמו הארת הז"א ביום ולא תרד למטה, ובאותו הזמן יהיה אור הלבנה שהיא נוק' / השכינה כאור החמה שהוא ז"א, דִּשְׁכִינְתָּא עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקְרִיאַת בְּכָל דַּרְגִּין שהשכינה נקראת על שמו של הקב"ה / ז"א בכל המדרגות המושפעות ממנו. וכשהם ביחוד שנאמר בה, דְּאִתְּמָר בַּהּ "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג). וְדָא יְרוּשָׁלַיִם דְּאִתְקְרִיאַת עַל שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וזה סוד שם ירושלים – יר"ו שלי"ם, יר"ו הם גי' ע"ב היורדים בג' קוים של קוב"ה / ז"א למלכות בסוד ג' ווין של ויסע, ויבא, ויט, ואז היא נעשים שלים – שלמה ונקרא על שמו. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא יִתְּעַר בְּתוּקְפֵּיהּ, ובאותו הזמן העמוד האמצעי יתעורר בחוזקו, וּשְׁכִינְתֵּיהּ נַמִּי תִּתְקַף בֵּיהּ וְתִתְקָרֵי עַל שְׁמֵיהּ וְיִשְׁתְּמוֹדְעוֹן תַּרְוַיְיהוּ בְּשִׁקוּלָא חֲדָא ושכינה גם כן תתחזק בו ותקרא על שמו, ויהיו שניהם נודעים בשיקול אחד.

וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִצְטְרִיךְ לְקַשְּׁרָא לַהּ בְּכָל דַּרְגִּין בְּמַלְכָּא, דְּהָא חוּלָקָא מִכֻּלְהוֹ אִיהִי. ועוד, צריך לקשור את השכינה בכל מדרגות המלך ז"א, שהרי חלקה ובנינא מכל מלכויות ספירותיו. וּמָאן דְּלָא אַנְסִיב פָּגִים אִיהוּ, ולכן הזכר שהוא כדוגמת ז"א שלא מתחתן הוא פגום. (דף נב' עמוד ב') אֲבָל בְּקַדְמִיתָא בתחילה היא "אַחַת מִצַּלְעֹתָיו" (בראשית ב, כא). לְבָתַר ואחר כך "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג), חוּלָקָא מִכֹּלָּא בְּזִמְנָא דְּסָלְקַת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר חלקה בכל המדרגות בזמן שעולה מדרגה לדרגה כמו שביארנו. דְּמֹשֶׁה סָלִיק לַהּ העלה אותה עַד בִּינָה. שְׁלֹמֹה עַד חָכְמָה. מְשִׁיחָא עַד כֶּתֶר. בְּהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְדַּבְקַת בְּמַלְכָּא, אִתְּמָר בַּהּ באותו הזמן שנדבקת במלך בעלה נאמר בה "לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ" (בראשית ב, כג) וְכוּ' לזאת היא השכינה, איש זה קוב"ה, ז"א. וְדָא הַמָּאוֹר הַגָּדֹל וְהַמָּאוֹר הַקָּטֹן. לְבָתַר ולאחר כך "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) בְּשִׁקוּלָא חֲדָא בשיקול אחד וזה שנאמר, שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְהָכִי יִהְיוּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּזִמְנָא דְּיִתְתְקַּן כֹּלָּא בְּרָזָא דאד"ם וכך יהיו לעתיד לבא בזמן שיתוקן הכל בסוד הרמוז בתיבת אד"ם, אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ. כְּדֵין "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) כשיושלם התיקון ע"י ידם יושלם תיקון אד"ם וַדַּאי:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְמַנְיָא וְעֶשְׂרִין 

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" וְכוּ' אִלֵּין תִּיקּוּנִין דְּאַתְקִין לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל הם התיקונים שתיקן להם משה לישראל. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא מִסִּטְרָא דִּלְגַו מצד הנשמה מצד הפנימיות, שנאמר בה. וְאִתְּמָר בַּהּ "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז). נֵ"ר גימטריא יאההויה"ה יאהלוההי"ם יאהדונה"י ג' שמות משולבים, בכל אחד מהם יהו"ה הוא הזכר המשולב בג' שמות שבחינתם היא נוק'. "חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן" (משלי כ, כז) מִסִּטְרָא דִּלְגוֹ וּלְגַו קַיְימַת מצד הפנימיות, ובפנימיות עומד, ועליו נאמר עָלָה כְּתִיב "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ" (בראשית א, כו)