תיקוני זוהר תניינא | דף נה המשך תקונא תמניא ועשרין, תשע ועשרין

תוכן הדף

תוכן

 בְּגוֹ כְּלָלָא קַדִּישָׁא. (דף נה' עמוד א') וְעֶרֶב רַב בְּגִינַיְיהוּ בִּשְׂרָא לָא אִתְתַּקַּן בְּגָלוּתָא. דְּאִינוּן אָמְרוּ "מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר" (במדבר יא, ד) בִּשְׂרָא סוּמָקָא מִסִּטְרָא דְּדִינָא דְּתָמָן תּוּקְפָּא דִּמְסָאֲבוּתָא, וְאִינּוּן תָּאִיבוּ לֵיהּ. וּבִשְׂרָא דָּא אֱלֹהִים, דִּבְגִינֵיהּ אָמְרוּ "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים" (שמות לב, א). דְּחוּלָקָא דְּיִשְׂרָאֵל הוי"ה קַדִּישָׁא, דִּכְתִיב "כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ" (דברים לב, ט). וְאִינּוּן "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים" (שמות לב, א). וְדָא עֵגֶל, אֱלֹהִים וט"ו אַתְוָן כְּגַוְנָא דָּא א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם וּתְרֵין רָזִין דִּלְהוֹן, דָּא עֵגֶל וַדַּאי. וּבְגִינַיְיהוּ אִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל "חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם" (איכה ד, ח). דִּבְגִין דִּבְהַהוּא בִּשְׂרָא אִתְתְּקַף סִטְרָא אַחֲרָא, אִצְטְרִיךְ לְאִתְגָּרְעָא. וְאִלֵּין אִינוּן דְּאָזְלִין בָּתַר הַנָּאִין דְּעָלְמָא, סִטְרָא דְּבָשָׂר, וְשָבְקִין לַהּ לְאוֹרַיְתָא. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ" (תהלים קד, לה). כְּדֵין "וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" (ישעיהו מ, ה). דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו), וְאִיהוּ לְעֵילָא וְאִיהוּ לְתַתָּא. "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), בְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא דִּבְשָׂרָא יְתוּב לְאִתְקַדְּשָׁא בִּקְדוּשָׁתָא עִלָּאָה וּלְאַנְהָרָא כְּגַוְנָא דְּנִשְׁמָתָא וַדַּאי:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דִּבְזִמְנָא דְּמָטָאת שְׁכִינְתָּא לְתַתָּא גּוֹ קְלִיפִין, (דף נה' עמוד ב') אִתְּמָר בַּהּ "לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם" (יונה ב, ז), דָּא לִילִית חַיַּיבְתָּא דַּחֲשִׁיבַת לְאִתְתַּקְּפָא עַל שְׁכִינְתָּא דְּלָא תִּיסַק מִתַּמָּן. אֲבָל "וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי" (יונה ב, ז), אֵימָתַי? אֶלָּא "יְהֹוָה אֱלֹהָי" (שם), בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבָּרוּ כְּחַד יְהֹוָ"ה אֱלֹהִים שְׁמָא שְׁלִים. דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בַּהּ "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל" (תהלים קיג, ז) וְכוּ' וְדָא יד"ך מִסִּטְרָא דִּאִימָא וְדָא פְּקִידָה, וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. וְדָא י"ד מִשַּׁדַּ"י. בַּהּ "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר" (ישעיהו נב, ב). לְבָתַר תָּמָן לְתַתָּא קַיְימַת, עַד דְּאִשְׁתַּלִּימַת בִּשְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. כְּדֵין "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (תהלים קיג, ז) דָּא זְכִירָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז).

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא אִתְּמָר בַּהּ "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבֹר זָעַם" (ישעיהו כו, כ). מַאי רָזָא? אֶלָּא דִּשְׁכִינְתָּא מִסְתַּתְּרָא בְּגָלוּתָא, וְדָא י' סְתִימָא דְּלָא אִתְגַּלִיאַת. וְאִתְּמָר בַּהּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו). אִי תֵּימָא מַאי "כִּמְעַט רֶגַע"? אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ גּוֹ סְתִימוּ דְּמַתְנִיתָא תָּנִינָן דְּכֻלְּהוּ יוֹמִין כֻּלְהוֹ שְׁנִין כֻּלְהוֹ דָּרִין כֹּלָּא אִתְרְשִׁים בְּרָזָא עִלָּאָה קַמֵּי מַלְכָּא. וַאֲפִילוּ כֻּלְהוֹ שַׁעֲתֵי כֻּלְהוֹ רִגְעֵי, כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ לְמָארֵי חָכְמְתָא.

וּבְכַמָּה אֹרְחִין אִתְפָּרְשַׁת שַׁעֲתָא, דְּשַׁעֲתָא אִיהִי שְׁכִינְתָּא וְכַמָּה דַּרְגִּין מִתְפָּרְשָׁאן בַּהּ.

ביאור נופת צופים

בְּגוֹ כְּלָלָא קַדִּישָׁא. (דף נה' עמוד א') וְעֶרֶב רַב בְּגִינַיְיהוּ בִּשְׂרָא לָא אִתְתַּקַּן בְּגָלוּתָא. דְּאִינוּן אָמְרוּ בגלל הערב רב לא נתקן בשר בגוף, שהם אמרו "מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר" (במדבר יא, ד) בִּשְׂרָא סוּמָקָא מִסִּטְרָא דְּדִינָא דְּתָמָן תּוּקְפָּא דִּמְסָאֲבוּתָא, וְאִינּוּן תָּאִיבוּ לֵיהּ. בשר הוא אדום מצד הדינים, ששם חוזקה של הטומאה, והם נתאוו להם. וּבִשְׂרָא דָּא אֱלֹהִים, דִּבְגִינֵיהּ אָמְרוּ ובשר רומז גם לדינים שיש בשם אלהים, ומהסיגים שלהם יוצאים למטה אלהים אחרים ולכן אמרו "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים" (שמות לב, א). דְּחוּלָקָא דְּיִשְׂרָאֵל הוי"ה קַדִּישָׁא, דִּכְתִיב שחלקם של ישראל הוא שם יהו"ה הקדוש שנאמר "כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ" (דברים לב, ט). וְאִינּוּן והם דרשו "קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים" (שמות לב, א). וְדָא עֵגֶל, עג"ל עולה בגימ' אֱלֹהִים שמניינו פ"ו ועוד וט"ו אַתְוָן כְּגַוְנָא דָּא ט"ו אותיות של ריבוע שם אלהים שהם אחוריים של שם שמהם נמשכים הדינים והם ט"ו אותיות: א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם, וּתְרֵין רָזִין דִּלְהוֹן, דָּא פ"ו ט"ו וכללות סוד שתיהן – של הפשוט וריבועו עולה בגימ' עֵגֶ"ל וַדַּאי. וּבְגִינַיְיהוּ אִתְּמָר ובגלל מעשי הערב רב נאמר בְּיִשְׂרָאֵל "חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם" (איכה ד, ח). דִּבְגִין דִּבְהַהוּא בִּשְׂרָא אִתְתְּקַף סִטְרָא אַחֲרָא, אִצְטְרִיךְ לְאִתְגָּרְעָא. ובגלל שבאותו בשר הגוף התחזקה הסטרא אחרא – לכן צריך הגוף לכלות. וְאִלֵּין אִינוּן דְּאָזְלִין בָּתַר הַנָּאִין דְּעָלְמָא, סִטְרָא דְּבָשָׂר, וְשָבְקִין לַהּ לְאוֹרַיְתָא והוא של אלה ההולכים אחרי הנאות העולם, מצד הרע הדבק בבשר, ועוזבים את התורה. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ" (תהלים קד, לה). כְּדֵין "וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" (ישעיהו מ, ה) סוד הפסוק, אלה שיזכו לראות את הגאולה הם אלה שישאר בשרם מזוכך מכל רע. דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא שבאותו הזמן של הגאולה נאמר "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו), וְאִיהוּ לְעֵילָא וְאִיהוּ לְתַתָּא והוא למעלה והוא למטה, גם הנשמה וגם הגוף יהיו מזוככים, ויהיו ישראל העומדים בסוד הגוף ראויים שתתחבר בהם השכינה שהיא לנשמה שלהם. והם אלה שעליהם נאמר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), בְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא דִּבְשָׂרָא יְתוּב לְאִתְקַדְּשָׁא בִּקְדוּשָׁתָא עִלָּאָה וּלְאַנְהָרָא כְּגַוְנָא דְּנִשְׁמָתָא וַדַּאי, שבזה הזוהר הקדוש, זוהר תניינא ישוב בשר הגוף להתקדש בקדושא עליונה ולהאיר כמו הנשמה בסוד "יזהירו" ודאי.

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְתֵשַׁע

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דִּבְזִמְנָא דְּמָטָאת שְׁכִינְתָּא לְתַתָּא גּוֹ קְלִיפִין, (דף נה' עמוד ב')  אִתְּמָר בַּהּ בזמן שירדה השכינה למטה לתוך מקום הקליפות נאמר בה "לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם" קצבי הרים הוא המקום שבו נמצאות הנשמות העשוקות (יונה ב, ז), דָּא זו היא לִילִית הרשעה חַיַּיבְתָּא דַּחֲשִׁיבַת לְאִתְתַּקְּפָא עַל שְׁכִינְתָּא דְּלָא תִּיסַק מִתַּמָּן שחושבת להתחזק על שכינה ולמנוע ממנה לצאת משם. אֲבָל "וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי" (יונה ב, ז), אֵימָתַי? אֶלָּא "יְהֹוָה אֱלֹהָי" (שם), בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבָּרוּ כְּחַד יְהֹוָ"ה אֱלֹהִים שְׁמָא שְׁלִים בזמן שיתחברו יהו"ה שהוא ז"א ואלהי"ם שהיא המלכות המתגלה בכוחה ובשררה להיות שם שלם. דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בַּהּ באותו הזמן יאמר בה "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל" (תהלים קיג, ז) וְכוּ' וְדָא יד"ך מִסִּטְרָא דִּאִימָא וְדָא פְּקִידָה ד"ל גימ' יד"ך והיא מצד אימא / בינה וזה זמן הפקידה זמן תחילת גאולת ישראל והקמת השכינה בכח ריבוע שם ע"ב שמתעורר לפעול וזה, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְדָא י"ד מִשַּׁדַּ"י סוד אותיות י"ד של שם שד"י שהוא שם [1] היסוד ובו פעולת הפקידה. בַּהּ "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר" (ישעיהו נב, ב). לְבָתַר תָּמָן לְתַתָּא קַיְימַת, עַד דְּאִשְׁתַּלִּימַת בִּשְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. אחר כך, לאחר שיתחיל זמן הפקידה, עדין תישאר השכינה למטה, עד שתשלים פעולותיה בשלמות כמו שראוי. כְּדֵין "מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (תהלים קיג, ז) דָּא ואז תתגלה פעולת זְכִירָה, והיא בסוד "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דִּכְתִיב בֵּיהּ בזמן שיאמר "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז).

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' קם אברהם אבינו סבא חסידא ואמר רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא אִתְּמָר בַּהּ ודאי שנאמר לשכינה בזמן הגלות "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבֹר זָעַם" (ישעיהו כו, כ). מַאי רָזָא? אֶלָּא דִּשְׁכִינְתָּא מִסְתַּתְּרָא בְּגָלוּתָא, וְדָא י' סְתִימָא דְּלָא אִתְגַּלִיאַת מה סוד הפסוק? אלא השכינה מסתתרת בזמן הגלות, וזו י' סתומה שלא להתגלות ונאמר בה. וְאִתְּמָר בַּהּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) שאני רק נראית שחורה בגלל שירדתי למקום הקליפות. אִי תֵּימָא מַאי אם תשאל מהו "כִּמְעַט רֶגַע"? אֶלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ גּוֹ סְתִימוּ דְּמַתְנִיתָא תָּנִינָן דְּכֻלְּהוּ יוֹמִין כֻּלְהוֹ שְׁנִין כֻּלְהוֹ דָּרִין כֹּלָּא אִתְרְשִׁים בְּרָזָא עִלָּאָה קַמֵּי מַלְכָּא. אלא סוד עליון הוא הסתום בתוך המשנה, ששנינו שכל הימים, כל השנים, כל הדורות, כולם נרשמים בסוד עליון לפני המלך. וַאֲפִילוּ כֻּלְהוֹ שַׁעֲתֵי כֻּלְהוֹ רִגְעֵי, כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ לְמָארֵי חָכְמְתָא ואפילו כל השעות, כל הרגעים, כולם סוד עליון הם הידוע לבעלי החכמה.

וּבְכַמָּה אֹרְחִין אִתְפָּרְשַׁת שַׁעֲתָא, דְּשַׁעֲתָא אִיהִי שְׁכִינְתָּא וְכַמָּה דַּרְגִּין מִתְפָּרְשָׁאן בַּהּ. ובכמה דרכים נחלקת השעה, שהשעה היא סוד השכינה, וכמה דרגות נחלקות בה.