תיקוני זוהר תניינא | דף נט המשך תקונא תלתין

תוכן הדף

תוכן

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, אֵלִיָּהוּ (דף נט' עמוד א') אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אֵימָא מִילָךְ דְּאַנְתְּ זָמִין לְמֶיעֱבַד שְׁלָמָא בְּעָלְמָא, בְּצַדִּיק דְּאֶתְיָהִיב לְחוּלָקָךְ דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כה, יב). וְעַל יְדָךְ יִתְגַּלֵּי הַאי בְּעָלְמָא, דְּאַנְתְּ מְחָת לֵיהּ בְּזִמְנָא דְּקְנִיאַת בְּגִין שְׁכִינְתָּא, וְגָרְמַת לַצַּדִּיק לְאִתְקַשְּׁרָא בַּהּ בְּרְחִימוּתָא. וְאַנְתְּ תִּיתוּב לְגַלָּאָה לֵיהּ בְּעָלְמָא, דִּכְתִיב "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם" (מלאכי ג, כג) וְכוּ'. דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ" (ישעיהו ס, ב) וְכוּ'. וְדָא חֲשׁוּכָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה" (בראשית טו, יב), בְּגִין "וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם" (בראשית טו, יב), מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. וּבְהַאי חֹשֶׁךְ סָבְלוּ יִשְׂרָאֵל גָּלוּתָא. וְחֹשֶׁךְ דָּא יִזְדְּרַק עַל אִינוּן אוּמִין. וּמִסִּטְרָא דְּצַדִּיק "כִּי יְהֹוָה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם" (ישעיהו ס, כ). וְדָא עַל יְדָךְ וַדַּאי, דְּאִתְּמָר בְּךָ 'לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם' (עדויות ח, ז).

קָם אֵלִיָּהוּ פָּתַח וְאָמַר, "כִּי יְהֹוָה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם" (ישעיהו ס, כ), עוֹלָם דָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא. דִּבְגָלוּתָא אִיהוּ לְאוֹר יוֹמָם מִלְּגַו, דָּא יהו"ה. אֲבָל לְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ דָּא אדנ"י. דְּבִשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְּמָר "זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם" (שמות ג, טו) כְּתִיב לְאִסְתַּתְּרָא לְגַו. אֲבָל לְזִמְנָא (דף נט' עמוד ב')  דְּאָתֵי "יְהֹוָה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם" (ישעיהו ס, כ) עוֹלָם וַדַּאי. דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי סִיהֲרָא, לְזִמְנִין אִתְגָּרְעַת וּלִזְמַנִּין אִתְמְלִיאַת. וְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְנָא דָּא לְזִמְנִין סָלְקִין לְזִמְנִין נָחֲתִין. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" (שופטים ה, לא) דְּשִׁמְשָׁא מְזִּמְנָא דְּנָפִיק, בְּתוּקְפֵּיהּ אִיהוּ. דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי "גַּלְגַּל שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם" (שבת קנא) לְזִמְנָא בִסְלִיקוּ לְזִמְנָא בִּנְחִיתוּ. וּמִסִּטְרָא דִּילַהּ אִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (בראשית כח, יד). וּמִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם". אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי כֹּלָּא מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהֵא תָּדִיר. "כִּי יְהֹוָה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם" (ישעיהו ס, כ). וּשְׁכִינְתָּא יִתְּמַר בַּהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו). כְּדֵין "וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ" (ישעיהו ס, כ), דְּלָא יִשְׁתַּכַּח תּוּ שְׁלִּיטוּ לְסִטְרִין מְסָאֲבִין כְּלָל.

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא וְאָמַר לֵיהּ, בְּרִיךְ אַנְתְּ אֵלִיָּהוּ לְמָארֵי עָלְמָא, דְּאַנְתְּ זָמִין לְמֵיקָם בִּשְׁלָמָא דָּא, דִּכְתִיב בָּךְ "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כה, יב). תָּמָן וי"ו קְטִיעָא בְּגִין דְּאֲבַתְרַיהּ אִשְׁתְּכַח גָּלוּתָא. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי תְּהֵא וי"ו שְׁלֵימָא, לְחַבְּרָא בַּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וּלְחַבְּרָא בַּהּ תְּרֵין מְשִׁיחִין. דְּמִסִּטְרָא דְּצַדִּיק אַנְתְּ פִּנְחָס, דְּכָלִיל תְּרֵין אָחֲרָנִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ פֶּנְ חָס,

ביאור נופת צופים

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, אֵלִיָּהוּ, (דף נט' עמוד א') אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא, אֵימָא מִילָךְ דְּאַנְתְּ זָמִין לְמֶיעֱבַד שְׁלָמָא בְּעָלְמָא, בְּצַדִּיק דְּאֶתְיָהִיב לְחוּלָקָךְ דְּאִתְּמָר בֵּיהּ אליהו הנביא הנאמן, אמור דבריך, שאתה עתיד לעשות שלום בעולם, ושלום הוא סוד היסוד / צדיק, שניתן בחלקך, וזה מה שהקב"ה שולח אותו לבריתות שבישראל, שנאמר בעניינך "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כה, יב). וְעַל יְדָךְ יִתְגַּלֵּי הַאי בְּעָלְמָא, ועל ידך יתגלה השלום בעולם דְּאַנְתְּ מְחָת לֵיהּ בְּזִמְנָא דְּקְנִיאַת בְּגִין שְׁכִינְתָּא, וְגָרְמַת לַצַּדִּיק לְאִתְקַשְּׁרָא בַּהּ בְּרְחִימוּתָא. שאתה היכתה את הטומאה והסטרא אחרא בזמן שקינאת לה' בגלל השכינה, ובכך גרמת לצדיק / יסוד להתחבר עם המלכות באהבה, וְאַנְתְּ תִּיתוּב לְגַלָּאָה לֵיהּ בְּעָלְמָא, ובמידה זו, אתה תשוב בעת הגאולה לגלות בחינה זו שוב בעולם, שנאמר דִּכְתִיב "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם" (מלאכי ג, כג) וְכוּ'.

דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, מצד השכינה נאמר "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ" (ישעיהו ס, ב) וְכוּ'. וְדָא חֲשׁוּכָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ זה החושך מצד הסטרא אחרא שמחשיך את אור השכינה שנאמר בו "וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה" (בראשית טו, יב), בְּגִין "וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם" (בראשית טו, יב), מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא מצד השכינה נאמר ותרדמה נפלה של אברם שהוא החסד הסתום בגלות ואין אורו מגיע לשכינה. וּבְהַאי חֹשֶׁךְ סָבְלוּ יִשְׂרָאֵל גָּלוּתָא, ובזה החושך סבלו ישראל בגלות. וְחֹשֶׁךְ דָּא יִזְדְּרַק עַל אִינוּן אוּמִין, וזה החושך עצמו יזרק על אומות העולם שהם צד החושך ויתבטלו. וּמִסִּטְרָא דְּצַדִּיק ומצד היסוד / הצדיק / נאמר לעתיד לבוא "כִּי יְהֹוָה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם" (ישעיהו ס, כ), יהיה לָּךְ – למלכות ודאי בעת שיתחבר בה, וְדָא עַל יְדָךְ וַדַּאי, דְּאִתְּמָר בְּךָ 'לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם' (עדויות ח, ז) וזה על ידך אליהו הנביא שמידתך היא ברית היסוד המחבר קוב"ש.

קָם אֵלִיָּהוּ פָּתַח וְאָמַר, "כִּי יְהֹוָה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם" (ישעיהו ס, כ), עוֹלָם דָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא, עולם זה רומז על שם יהו"ה הקדוש. דִּבְגָלוּתָא אִיהוּ לְאוֹר יוֹמָם מִלְּגַו, דָּא יהו"ה. בזמן הגלות, שם הוי"ה ב"ה מאיר בפנימיות נסתרת בבחינת לאור יומם ולא אור עולם. אֲבָל "לְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ" דָּא אדנ"י שם הוי"ה נסתר, ומתגלה בשם אדנ"י. דְּבִשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְּמָר שבשם הוי"ה הקדוש נאמר "זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם" (שמות ג, טו) כְּתִיב לְאִסְתַּתְּרָא לְגַו דהיינו אין בו שינוי בשום אופן וצורה, אלא רק גילוי או העלם וזהו זה שמי לעולם. אֲבָל לְזִמְנָא (דף נט' עמוד ב') דְּאָתֵי אבל לעתיד לבא נאמר "יְהֹוָה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם" (ישעיהו ס, כ) עוֹלָם וַדַּאי שהוא יאיר את העולם בגילוי. דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי סִיהֲרָא, לְזִמְנִין אִתְגָּרְעַת וּלִזְמַנִּין אִתְמְלִיאַת גילוי שכינה עומד בסוד מילוי הירח, לימים נחסרת ולימים מתמלאת. וְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְנָא דָּא לְזִמְנִין סָלְקִין לְזִמְנִין נָחֲתִין, וישראל כעין זה לפעמים עולים מעלה מעלה להיות ונישא אורם ולפעמים נופלים בגלות. אֲבָל מִסִּטְרָא מצד דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" (שופטים ה, לא) דְּשִׁמְשָׁא מְזִּמְנָא דְּנָפִיק, בְּתוּקְפֵּיהּ אִיהוּ השמש מאירה בתוקף גדול החל מרגע הארתה ואינו נחסרת. דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי "גַּלְגַּל שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם" (שבת קנא) לְזִמְנָא בִסְלִיקוּ לְזִמְנָא בִּנְחִיתוּ השכינה מאירה בסוד גלגול הזמנים והיא גלגל שחוזר בעולם לימים עולה הארתה ולימים נחסרת. וּמִסִּטְרָא דִּילַהּ אִתְּמָר ומצידה נאמר בְּיִשְׂרָאֵל "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (בראשית כח, יד) שהם סוד העפר ממנו נבראו גופי ישראל, ובהם נכנסה הנשמה מן המלכות שהיא סוד ארץ. וּמִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" ומצד הקב"ה נאמר בישראל ככוכבי השמים שהם הצדיקים המוארים ממידת ז"א שהוא שמים. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי כֹּלָּא מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהֵא תָּדִיר. אבל, לעתיד לבוא, כל הארות ימשכו בגלוי מצד הקב"ה באופן תמידי ולא בסוד גלגל, "כִּי יְהֹוָה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם" (ישעיהו ס, כ). וּשְׁכִינְתָּא יִתְּמַר בַּהּ גם השכינה תאיר באופן תמידי ללא חיסרון ומיעוט בסוד הפסוק "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו). כְּדֵין "וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ" (ישעיהו ס, כ), דְּלָא יִשְׁתַּכַּח תּוּ שְׁלִּיטוּ לְסִטְרִין מְסָאֲבִין כְּלָל שלא ימצא יותר שליטת לצדדים הטמאים הגורמים לחסרונות כלל.

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא וְאָמַר לֵיהּ, בְּרִיךְ אַנְתְּ אֵלִיָּהוּ לְמָארֵי עָלְמָא, קם משה רבנו הרועה הנאמן ואמר לו, ברוך אתה אליהו לאדון העולם, דְּאַנְתְּ זָמִין לְמֵיקָם בִּשְׁלָמָא דָּא, דִּכְתִיב בָּךְ שאתה עתיד לעמוד בסוד השלום הזה שפרשת שנאמר "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (במדבר כה, יב). תָּמָן וי"ו קְטִיעָא בְּגִין דְּאֲבַתְרַיהּ אִשְׁתְּכַח גָּלוּתָא שהאות ו' במילה "בריתי שלום" קטועה בגלל, שאחריה היו עוד גלויות. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי תְּהֵא וי"ו שְׁלֵימָא, לְחַבְּרָא בַּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אבל לעתיד לבא תהיה הו' שלימה, לחבר בה קוב"ש, וּלְחַבְּרָא בַּהּ תְּרֵין מְשִׁיחִין, לחבר בה שני משיחין. דְּמִסִּטְרָא דְּצַדִּיק אַנְתְּ פִּנְחָס, דְּכָלִיל תְּרֵין אָחֲרָנִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ פֶּנְ חָס, מצד היסוד / אתה פנחס, שכולל שנים אחרים שהם נדב ואביהו בסוד הגלגול, ומצד הגאולה כולל את שני המשיחין שנאמר בהם פנ חס.