תיקוני זוהר תניינא | דף ס המשך תקונא תלתין

תוכן הדף

תוכן

דְּכָלִיל תְּרֵין  (דף ס' עמוד א')  אָחֲרָנִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ פֶּנְ חָס. וּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אליה"ו דְּאִיהוּ ב"ן. וְאִתְּמָר בָּךְ "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג, כד). דְּצַדִּיק אִיהוּ קִישּׁוּרָא דְּכָל סְפִירָן, וּבְךָ יִתְקַשְּׁרוּן כֻּלְהוֹ בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא כִּדְקָא יָאוּת.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב), בְּגָלוּתָא. "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (שם) דָּא חֲשׁוּכָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, דְּבֵיהּ מִתְתַּקְּפִין כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין. בְּגִין כָּךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם. "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג) מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא. "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" (בראשית א, ד) דָּא אוֹר דְּאִתְגְּנִיז דְּיִתְגְּלֵי בְּעָלְמָא, וְדָא זִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. כְּדֵין "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, ט) וְכוּ'. מָאן מַיִם? אֶלָּא אִלֵּין מַיִם הַזֵּידוֹנִים. דִּבְשַׁעֲתָא אַחֲרָא אִתְתְּקָפוּ לְשַׁלְּטָאָה בְּעָלְמָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" (בראשית א, ט), וְרָזָא דְּמִלָּה 'גֵּרִים גְּרוּרִים הֵם לֶעָתִיד לָבֹא' (ע"ז כג). כְּדֵין "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (בראשית א, ט). דִּבְזִמְנָא אַחֲרִינָא כְּתִיב "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) בְּגִין קְלִיפִין דְּסַחֲרָן לַהּ. (דף ס' עמוד ב')  אֲבָל בְּזִמְנָא דְּמִתְכַּנְּשִׁין כֻּלְהוֹ, וּמִשְׁתַּעְבְּדָן תְּחוֹת רַגְלָהָא, אִתְּמָר בַּהּ וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה.

כְּדֵין "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב" (בראשית א, יא). וְרָזָא דָּא "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו סא, יא) אִלֵּין דַּרְגִּין נְהִירִין קַדִּישִׁין דְּנַהֲרָן בְּשְׁכִינְתָּא, דְּלָא אִתְחַזְיָין בְּגָלוּתָא. וּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְחַדְּתוּן בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. כְּדֵין כַּמָּה נְטִיעִין מִתְנַטְּעָן תָּמָן, וְאִינּוּן נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין דְּיִשְׂרָאֵל. וְכַמָּה מַלְאֲכֵי עִלָאֵי דְּאִתְּמָר בְּהוּ "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ" (בראשית א, כ). וְאָחֲרָנִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית א, כד).

שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא "נַעֲשֶׂה אָדָ"ם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו) דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ שְׁלִימוּ דְּכָל תִּיקּוּנִין. בְּהַהוּא זִמְנָא "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (בראשית ב, ב) דְּכָל תִּיקּוּנִין אִלֵּין שְׁלִימוּ דְּשִׁיתָּא יוֹמִין לְמֵיתֵי לִשְׁבִיעָאָה, דְּאִיהוּ אֶלֶף שְׁבִיעָאָה, שַׁבָּת קֹדֶשׁ שַׁבָּת לַיהֹוָה וַדַּאי, עַד דִּיחַדֵּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעָלְמָא בְּחַדְתּוּתָא אַחֲרִינָא דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע וְלָא אִתְחָזֵי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי:

ביאור נופת צופים

דְּכָלִיל תְּרֵין (דף נט' עמוד א') אָחֲרָנִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ פֶּנְ חָס, מצד היסוד / אתה פנחס, שכולל שנים אחרים שהם נדב ואביהו בסוד הגלגול, ומצד הגאולה כולל את שני המשיחין שנאמר בהם פנ חס. וּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אליה"ו דְּאִיהוּ ב"ן ומצד השכינה אליהו הוא כנגד שם הוי"ה במילוי הה"ין "יוד הה וו הה" שעולה בגימ' ב"ן וכן אליה"ו. וְאִתְּמָר בָּךְ ונאמר בך "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג, כד). דְּצַדִּיק אִיהוּ קִישּׁוּרָא דְּכָל סְפִירָן, וּבְךָ יִתְקַשְּׁרוּן כֻּלְהוֹ בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא כִּדְקָא יָאוּת, שצדיק / היסוד הוא הקשר של כל הספירות, שכולם מוריקים שפעם בו, והוא נותן את השפע למלכות בחיבור של אהבה, ובך אליהו יתקשרו כולם משיחין ועם ישראל במלכות בקשר אחד כמו שראוי.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב), בְּגָלוּתָא וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ זה זמן הגלות. "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (שם) דָּא חֲשׁוּכָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא זה החושך מצד השכינה המוחשכת ע"י הסטרא אחרא, דְּבֵיהּ מִתְתַּקְּפִין כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין. ובחושך הזה מתחזקים כל צדדי הטומאה וכן נאמר בְּגִין כָּךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם תהום, שם מדור הטומאה. "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג) מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא אור הוא מצד הזכר המשפיע. "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" (בראשית א, ד) דָּא אוֹר דְּאִתְגְּנִיז דְּיִתְגְּלֵי בְּעָלְמָא, וְדָא זִמְנָא דְּפוּרְקָנָא, טוב הוא זה האור שנגנז שנמשך מכח ההטבה ועתיד להתגלות בעולם בזמן הגאולה. כְּדֵין "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, ט) וְכוּ'. מָאן מַיִם? אֶלָּא אִלֵּין מַיִם הַזֵּידוֹנִים, אילו מים? אלו המים הזדונים שמצד הטומאה. ופסוק זה פורש מספר פעמים באופנים שונים, כולם דברי אלהים חיים. דִּבְשַׁעֲתָא אַחֲרָא אִתְתְּקָפוּ לְשַׁלְּטָאָה בְּעָלְמָא ובזמן אחר שהוא הגלות התחזקו לשלוט בעולם. וּבְהַהוּא זִמְנָא ובאותו הזמן של הגאולה יאמר "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" (בראשית א, ט), וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר 'גֵּרִים גְּרוּרִים הֵם לֶעָתִיד לָבֹא' (ע"ז כג) בטרם יתבטלו, יהיו נגררים ונשרכים אחרי הקדושה ואינם יכולים יותר לשלוט או להזיק. כְּדֵין "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (בראשית א, ט) ואז תראה מלכותו יתברך שהיתה מכוסה. דִּבְזִמְנָא אַחֲרִינָא כְּתִיב בזמן אחר שהוא הגלות נאמר בשכינה "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) בְּגִין קְלִיפִין דְּסַחֲרָן לַהּ שהיא שחורה ולא מאירה בגלל הקליפות המקיפות אותה. (דף ס' עמוד ב') אֲבָל בְּזִמְנָא דְּמִתְכַּנְּשִׁין כֻּלְהוֹ, וּמִשְׁתַּעְבְּדָן תְּחוֹת רַגְלָהָא, אִתְּמָר בַּהּ אבל בזמן שיאספו כל הקליפות וישתעבדו תחת רגלי השכינה יאמר בה וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה.

כְּדֵין ואז, אחרי שתראה היבשה "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב" (בראשית א, יא). וְרָזָא דָּא וזה סוד "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו סא, יא) אִלֵּין דַּרְגִּין נְהִירִין קַדִּישִׁין דְּנַהֲרָן בְּשְׁכִינְתָּא, דְּלָא אִתְחַזְיָין בְּגָלוּתָא. אלו הן מדרגות אורות הקדושה שמאירים בשכינה, שלא נראו בזמן הגלות, וּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְחַדְּתוּן בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים ובאותו הזמן יתחדשו להאיר בתיקון שלם. כְּדֵין כַּמָּה נְטִיעִין מִתְנַטְּעָן תָּמָן, וְאִינּוּן נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין דְּיִשְׂרָאֵל. ואז, כמה נטיעות קדושות נטועות שם, והם הנשמות הקדושות שבישראל וְכַמָּה מַלְאֲכֵי עִלָאֵי דְּאִתְּמָר בְּהוּ וכמה מלאכים עליונים שנאמר בהם "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ" (בראשית א, כ). וְאָחֲרָנִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ ומשמשים אחרים שנאמר בהם "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית א, כד).

שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא שלימות הכל "נַעֲשֶׂה אָדָ"ם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א, כו) דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא זה מלך המשיח שרמוז בתיבת אדם אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ שְׁלִימוּ דְּכָל תִּיקּוּנִין שלמות כל התיקונים. בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן לאחר שיתגלה וישלים תיקוניו "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (בראשית ב, ב) דְּכָל תִּיקּוּנִין אִלֵּין שְׁלִימוּ דְּשִׁיתָּא יוֹמִין לְמֵיתֵי לִשְׁבִיעָאָה, שכל התיקונים האלה נשלמו בשישה ימים כנגד ששת אלפים שנה, להביאם לשביעי, דְּאִיהוּ אֶלֶף שְׁבִיעָאָה, שהוא האלף השביעי יום המנוחה שנאמר בו שַׁבָּת קֹדֶשׁ שַׁבָּת לַיהֹוָה וַדַּאי, עַד דִּיחַדֵּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעָלְמָא בְּחַדְתּוּתָא אַחֲרִינָא דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע וְלָא אִתְחָזֵי. עד שיחדש קב"ה את העולם באלף השמיני בחידוש אחר שלא נודע ולא נראה כמותו. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא: