תיקוני זוהר תניינא | דף סד המשך תקונא תלתין ותלת

דְּאִיהוּ לָא יָהִיב  (דף סד' עמוד א') לְהוּ אוֹרָיְתָא לְאַתְקָנָא אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא דְּאִינוּן שִׁית סִטְרִין. וְאִינּוּן אִתְקְרִיבוּ לְנַטְּלָא לַהּ מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא נָמֵי, לְאַשְׁלָמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת. וּבְגִין דָּא רָחִים לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחָבִיב לְהוּ. וְרָזָא דָּא "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז) בַּחֲסָדִים וּגְבוּרוֹת דְּדַעַת. וּבְהוּ "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם" (דברים ה, כה) וְכוּ' בְּגִין דְּאִתְמְסָרוּ מִגַּרְמַיְיהוּ לְיַתִּיר מִמַּאי דְּבָעֵי לְמֵיהַב לְהוּ מַלְכָּא. וְלָקֳבֵל דָּא יִזְכּוּן לְתוֹרָה חֲדָשָׁה לְזִמְנָא דְּאָתֵי. אֲבָל הָכָא תַּלְיָא רְחִימוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים" (שמואל ב' כג, ג). וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דְּעָיְילִין בְּלֹא בַּר. דְּהָא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא עָבְדִין חוֹבָה דִּלְהוֹן. אֲבָל בְּגִין דְּאִתְמְסָרוּ לְפוּלְחָנָא עִלָּאָה, אִינוּן חֲסִידִים לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ', וְרָזָא דְּמִלָּה "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). דְּכַמָּה דְּאִיהוּ הֲוָה מִתְגַּלֵּי, הָכִי הֲווּ יִשְׂרָאֵל מִתְקָרְבִין לְקִבְלֵיהּ לְאַתְקְפָא לֵיהּ, וְאִיהוּ מִתְתְּקַף יַתִּיר. וְכֹלָּא עָבֵיד מֹשֶׁה לְטִיבוּתָא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים" (שמות יט, יז) וְכוּ'. דְּכַמָּה דַּהֲווֹ דַּרְגִּין מִתְגַּלְּיָין, הָכִי הֲוָה מֹשֶׁה מְקָרֵב לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל לְגַבַּיְיהוּ לְאַתְקְפָא לְהוּ, (דף סד' עמוד ב') וְאִינּוּן מִתְתַּקְּפָן תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). וְכַמָּה דְּמֹשֶׁה אִתְּעַר לְגַבֵּי עֵילָּא, הָכִי אִתְּעַר יַתִּיר נָמֵי לְגַבֵּיהּ וְאִתְּעַר תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות יט, יט). וְרָזָא דָּא וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, הַגָּדוֹל דְּמִתְרַבֵּי וְאָזִיל, הוֹלֵךְ וְחָזֵק וַדַּאי.

וְהָא אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין אִתְגְּלִיאוּ עֲלַיְיהוּ וַהֲווֹ מִתְקַשְּׁרָן בְּהוּ, וְאִינּוּן תְּאִיבִין לְאִתְקַשְּׁרָא יַתִּיר. אֲבָל כָּל מַה דַּהֲווֹ תְּאִיבִין הָכִי הֲווּ מִתְגַּלְּיָין עֲלַיְיהוּ נָמֵי יַתִּיר. וְרָזָא דָּא "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים א, ב) וְכוּ'.

דְּהָא כָּל דַּרְגָּא דַּהֲווֹ מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ, הֲווּ תְּאִיבִין לְאִתְדַּבְּקָא בְּמַאי דְּגָנִיז יַתִּיר, וְאָמְרִין "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" וְכוּ'. וּמִיַּד אִתְגַּלְיָא לֵיהּ וְאִינּוּן אָמְרִין "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" (שיר השירים א, ב). וְהָכִי הֲווּ מִתְגַּבְּרָן וּמִתְתַּקְּפָן תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). לְבָתַר כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא בְּאִימָּא דִּקְיָימַת עֲלַיְיהוּ. וְרָזָא דְּמִלָּה "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג) דִּכְדֵין כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּהַהוּא יוֹבְילָא וְסָלִיק לְעֵילָא, וְהָכָא תַּלְיָא פּוּלְחָנָא דְּיִשְׂרָאֵל גּוֹ סְתִימוּ עִלָּאָה וַדַּאי.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יא) וְכוּ', מַאי חָמָא דָּוִד לְאַדְכְּרָא הָכָא דַּרְגִּין אִלֵּין? אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה וַדַּאי. בְּשַׁעְתָּא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל בַּמַּדְבְּרָא אִתְתַּקַּן תִּיקּוּנָא דְּמַשְׁכְּנָא.

ביאור נופת צופים

דְּאִיהוּ לָא יָהִיב (דף סד' עמוד א') לְהוּ אוֹרָיְתָא לְאַתְקָנָא אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא דְּאִינוּן שִׁית סִטְרִין. שהקב"ה לא נתן להם את התורה אלא שיתוקנו מצד ו' ספירות תחתונות, חג"ת נה"י, וְאִינּוּן אִתְקְרִיבוּ לְנַטְּלָא לַהּ מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא נָמֵי, לְאַשְׁלָמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת. והם התקרבו לקבל אותה גם כן מהבחינות הספירות העליונות, להשלים את התיקון כמו שראוי. וּבְגִין דָּא רָחִים לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחָבִיב לְהוּ. ובשל כך אוהב אותם הקדוש ברוך הוא ומחבב אותם.

וְרָזָא דָּא וזה סוד "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז) שנאמרו כנגד אחיזתם בַּחֲסָדִים וּגְבוּרוֹת ששורשם דְּדַעַת. וּבְהוּ "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם" (דברים ה, כה) וְכוּ' וזה סוד וה"יה לבב"ם שלכתחילה היה להם לאחוז בו"ה והם רצו לאחוז גם בי"ה ע"י הגילוי בלבב"ם שהם החסדים והגבורות המתגלים בתפארת. בְּגִין דְּאִתְמְסָרוּ מִגַּרְמַיְיהוּ לְיַתִּיר מִמַּאי דְּבָעֵי לְמֵיהַב לְהוּ מַלְכָּא. בגלל שמסרו עצמם לקבל ולתקן יותר ממה שייעד להם מלכם, וְלָקֳבֵל דָּא יִזְכּוּן לְתוֹרָה חֲדָשָׁה לְזִמְנָא דְּאָתֵי, וכנגד זה יזכו לתורה חדשה שהם גילוי רזי וצפונות התורה מצד חכמה סתימאה לעתיד לבוא. אֲבָל הָכָא תַּלְיָא רְחִימוּ דְּיִשְׂרָאֵל, אבל, מכאן תלויה אהבתם של ישראל שנאמר בהם דְּאִתְּמָר בְּהוּ "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים" (שמואל ב' כג, ג) שאוהב הרב"ה את הצדיקים המתחסדים עם בוראם, ועושים מעבר למצווה עליהם כבן הרוצה לרצות את אביו, וכנגד זה מקיים הקב"ה את בקשתם וממתק את דיני שם אלהי"ם. וְרָזָא דָּא וסוד זה "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דְּעָיְילִין בְּלֹא בַּר שעולים לפניו ללא מניעה ועיכוב. דְּהָא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא עָבְדִין חוֹבָה דִּלְהוֹן. אֲבָל בְּגִין דְּאִתְמְסָרוּ לְפוּלְחָנָא עִלָּאָה, שהרי מצד הנהגת העולם התחתון שהם זו"ן עושים את החובות שלהם, אבל משום שמוסרים עצמם לגבוה, מעבר לחובת עבודתם, אִינוּן אלה הם חֲסִידִים שהנהגתם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ', וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). דְּכַמָּה דְּאִיהוּ הֲוָה מִתְגַּלֵּי, הָכִי הֲווּ יִשְׂרָאֵל מִתְקָרְבִין לְקִבְלֵיהּ לְאַתְקְפָא לֵיהּ, וְאִיהוּ מִתְתְּקַף יַתִּיר. ככל שהיה קול השופר שהוא סוד הבינה מתגלה, כך היו ישראל מתקרבים ולהתחזק כנגדו, והוא כנגדם היה מתחזק יותר, וְכֹלָּא עָבֵיד מֹשֶׁה לְטִיבוּתָא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. והכל עשה משה לטובתם של ישראל, ולכן נאמר בְּגִין כָּךְ "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים" (שמות יט, יז) וְכוּ'. דְּכַמָּה דַּהֲווֹ דַּרְגִּין מִתְגַּלְּיָין, הָכִי הֲוָה מֹשֶׁה מְקָרֵב לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל לְגַבַּיְיהוּ לְאַתְקְפָא לְהוּ, (דף סד' עמוד ב') וְאִינּוּן מִתְתַּקְּפָן תָּדִיר. וככל שהיו המדרגות מתגלות, כך היה משה מקרב את ישראל אליהם כדי שיתחזקו מאורם, והמדרגות התחזקו עליהם בתמידות, ולכן נאמר בְּגִין כָּךְ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). וְכַמָּה דְּמֹשֶׁה אִתְּעַר לְגַבֵּי עֵילָּא, הָכִי אִתְּעַר יַתִּיר נָמֵי לְגַבֵּיהּ וְאִתְּעַר תָּדִיר. וככל שמשה התעורר לגבי המדרגות העליונות, כך התעוררו הם יותר להשפיע עבורו, בהתעוררות תמידית. ולכן נאמר בְּגִין כָּךְ "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות יט, יט) משה העלה את התעוררותו, והאלהים נתעורר כנגדו. וְרָזָא דָּא וזה סוד "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", הַגָּדוֹל דְּמִתְרַבֵּי וְאָזִיל שהולך ומתרבה, הוֹלֵךְ וְחָזֵק וַדַּאי.

וְהָא אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אברהם סבא חסידא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין אִתְגְּלִיאוּ עֲלַיְיהוּ וַהֲווֹ מִתְקַשְּׁרָן בְּהוּ, ודאי בזמן שעמדו ישראל על הר סיני, כל המדרגות העליונות התגלו עליהם והיו מתקשרים בהם, וְאִינּוּן תְּאִיבִין לְאִתְקַשְּׁרָא יַתִּיר ונתאוו להתקשר עימם יותר. אֲבָל כָּל מַה דַּהֲווֹ תְּאִיבִין הָכִי הֲווּ מִתְגַּלְּיָין עֲלַיְיהוּ נָמֵי יַתִּיר. אבל, ככל שהיו מתאווים אליהם ישראל, ככה היו המדרגות מתגלות עליהם יותר. וזה סוד וְרָזָא דָּא "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים א, ב) וְכוּ'.

דְּהָא כָּל דַּרְגָּא דַּהֲווֹ מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ, הֲווּ תְּאִיבִין לְאִתְדַּבְּקָא בְּמַאי דְּגָנִיז יַתִּיר,בכל מדרגה שהיו מתדבקים בה, היו תאוים להתדבק יותר בבחינות הנסתרות שבה, ואמרו וְאָמְרִין "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" וְכוּ' שהוא בסוד הרוח הנסתר שבתוך הפה. וּמִיַּד אִתְגַּלְיָא לֵיהּ וְאִינּוּן אָמְרִין, ומיד התגלה להם והיו אומרים "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" דדיך הם סוד השפע הנמשך מיי"ן שעולה בגימ' סו"ד (שיר השירים א, ב). וְהָכִי הֲווּ מִתְגַּבְּרָן וּמִתְתַּקְּפָן תָּדִיר. וכך היו מתגברים ומתחזקים בתמידות. בְּגִין כָּךְ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). לְבָתַר כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא בְּאִימָּא דִּקְיָימַת עֲלַיְיהוּאחר כך הכל נקשר בקשר אחד באימא / מצד הבינה שעמדה עליהם וממנה נמשך קול השופר שהעלה אותם אליה,וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג) שהיובל הוא סוד הבינה, דִּכְדֵין כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּהַהוּא יוֹבְילָא וְסָלִיק לְעֵילָא, שאז הכל נקשר באותו היובל שהוא סוד הבינה ועלה למעלה. וְהָכָא תַּלְיָא פּוּלְחָנָא דְּיִשְׂרָאֵל גּוֹ סְתִימוּ עִלָּאָה וַדַּאי וכאן בסוד זה תלויה עבודתם של ישראל בסוד הפנימיות העליון ודאי.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יא) וְכוּ', מַאי חָמָא דָּוִד לְאַדְכְּרָא הָכָא דַּרְגִּין אִלֵּין? אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה וַדַּאי. מה ראה דוד להזכיר כאן את המדרגות האלה? אלא, הכל הוא סוד עליון ודאי בְּשַׁעְתָּא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל בַּמַּדְבְּרָא אִתְתַּקַּן תִּיקּוּנָא דְּמַשְׁכְּנָא. בזמן שהיו ישראל במדבר, נתקן תיקון המשכן,