תיקוני זוהר תניינא | דף סה המשך תקונא תלתין ותלת

תוכן הדף

תוכן

אִתְתַּקַּן תִּיקּוּנָא  (דף סה' עמוד א')  דְּמַשְׁכְּנָא. וְאִינּוּן בְּד' דְּגָלִין אִתְפְּרָשׁוּ כֹּלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. כֵּיוָן דַּאֲתוֹ לְבֵי מַקְדְּשָׁא הַהוּא סִידּוּרָא לָא קָאִים, אֶלָּא סִידּוּרָא אַחֲרָא. אַמַּאי הָכֵי? אֶלָּא שְׁכִינְתָּא מִגּוֹ חֲבִיבוּתָא דְּחֲבִיבַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, הָכִי אֲבַתְרַיְיהוּ אִתְתַּקְּנַת בְּכַמָּה לְבוּשִׁין מְשָׁנְיָין אִלֵּין מֵאֵלִין, וְאִתְחֲזִיאַת בְּכַמָּה תִּיקּוּנֵי קִישּׁוּטִין, כֹּלָּא לְפוּם זִמְנָא כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי. וּבְמַדְבְּרָא הָכִי אִתְפְּרַשׁ בְּרָזָא דְּד'. דְּהָא בְּהַהוּא מַדְבְּרָא הֲווּ שָׁלְטִין ד' רֵישֵׁי מְסָאֲבוּתָא, "נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם" (דברים ח, טו). לָקֳבֵל דָּא ד' דְּגָלִין לְאַכְפְּיָא לוֹן. אֲבָל כַּד עָאלוּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא, כְּדֵין אִסְתְּדָרוּ סִידּוּרִין בְּאֹרַח אַחֲרִינָא. וְהָכִי בְּכָל שָׂרָא וְשָׂרָא דְּאָזְלִין יִשְׂרָאֵל תְּחוּתֵיהּ, שְׁכִינְתָּא אִתְחֲזִיאַת הָכִי בְּסִידְרִין עִלָּאִין, לְפוּם סְדָרִין דְּהַהוּא רַבְרְבָא מַמָּשׁ. וְרָזָא דְּמִלָּה "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" (שיר השירים א, ט). דְּהָא כְּמָה דְאִתְחֲזִיאוּ אִינוּן סִדְרֵי מְשָׁרְיָין, הָכִי אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא לְקִבְלַיְיהוּ.

וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְנַדְּבוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵי מַקְדְּשָׁא, שָׁארֵי תִּיקּוּנָא דְּמַקְדְּשָׁא לְאִתְתַּקְּנָא. וּבְמַשְׁכְּנָא כְּתִיב "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ" (שמות כה, ב) דִּשְׁכִינְתָּא הָכִי צְרִיכָה לְאִתְנַטְּלָא מִכֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דְּמַלְכָּא. אֲבָל (דף סה' עמוד ב')  בַּמַּדְבְּרָא אִתְנְטִילַת בְּרָזָא דְּהַהוּא תִּיקּוּנָא דְּאִתְחֲזֵי. וְהַשְׁתָּא אִתְנְטִילַת בָּאוֹרֵחַ אַחֲרִינָא לְפוּם רָזָא דְּאִתְחֲזֵי. בְּגִין כָּךְ הָכָא אִסְתְּדָרוּ סְדָרִין "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְכוּ' לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה" (דברי הימים א' כט, יא). וְעִם כָּל דָּא סְדָרִין לָא אִשְׁתְּלִימוּ בְּסִידוּרָא שְׁלִים דְּאִתְחֲזֵי לְפוּם רָזִין עִלָּאִין לְיִשְׂרָאֵל דַּוְקָא, אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא. דִּכְדֵין כֹּלָּא אֶסְתַּדֵּר בְּרָזִין דְּלָא אֶסְתַּדֵּר בְּזִמְנָא אַחֲרָא, דְּאִתְחֲזֵי לְיִשְׂרָאֵל וְלָא לָאַחֲרִינֵי. וְעַל דָּא תְּוָהַת מַלְכַּת שְׁבָא וַדַּאי.

וְתָא חֲזֵי, דִּבְזִמְנָא דִּבְעָא שְׁלֵמָה לְאַעֲלָא אֲרוֹנָא לְגוֹ בְּקֹדֶשׁ קָדָשִׁים אִתְדְּבָקוּ תַּרְעִין. וְכֹלָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. דְּהָא דָּא יִחוּדָא עִלָּאָה דְּלָא יָכִיל לְאִשְׁתַּכְּחָא לְתַתָּא בְּהַאי עָלְמָא. וַאֲפִילוּ דְּאָמַר "וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (תהלים כד, ז) וְדָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא אִתְחָזֵי תִּקּוּנָא לְאִתְתַּקְּנָא. עַד דְּאִדְכַּר תִּיקּוּנָא עִלָּאָה בְּזִמְנָא דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא. וְרָזָא דָּא יְהֹוָה צְבָאוֹת, בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי וְאִשְׁתְּמוֹדְעוּ כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין דְּאִינוּן מְשָׁרְיָין דְּמַלְכָּא, בְּנִין דִּילֵיהּ, וְאִתְקַשָּׁרוּ בֵּיהּ, וּלְהוּ אִתְמְסַר תִּיקּוּנָא דָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים.

וְתָא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְחֲזִיאַת שְׁכִינְתָּא בְּכֻלְהוֹ סְדָרִין דְּיָכְלַת לְזִמְנָא לְאִתְחֲזָאָה. וְרָזָא דְּמִלָּה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל. הַגָּדוֹל בְּגִין דְּכָלִיל כֹּלָּא. וּלְכֹלָּא אִזְדְּמָנוּ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה. וְרָזָא דָּא "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ',

ביאור נופת צופים

אִתְתַּקַּן תִּיקּוּנָא (דף סה' עמוד א') דְּמַשְׁכְּנָא. בזמן שהיו ישראל במדבר, נתקן תיקון המשכן, וְאִינּוּן בְּד' דְּגָלִין אִתְפְּרָשׁוּ כֹּלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. וישראל בד' דגלים ראשים נחלקו סביב המשכן והכל בסוד עליון.כֵּיוָן דַּאֲתוֹ לְבֵי מַקְדְּשָׁא הַהוּא סִידּוּרָא לָא קָאִים, אֶלָּא סִידּוּרָא אַחֲרָא. כיון שהגיעו לבית המקדש, אותו הסדר שהיה במשכן לא הי עוד אלא סדר אחר. אַמַּאי הָכֵי? אֶלָּא שְׁכִינְתָּא מִגּוֹ חֲבִיבוּתָא דְּחֲבִיבַת לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, הָכִי אֲבַתְרַיְיהוּ אִתְתַּקְּנַת בְּכַמָּה לְבוּשִׁין מְשָׁנְיָין אִלֵּין מֵאֵלִין, וְאִתְחֲזִיאַת בְּכַמָּה תִּיקּוּנֵי קִישּׁוּטִין, אלא, השכינה מתוך החיבה שמחבבת את ישראל, כך נתקנה אחריהם בכמה לבושים השונים אלה מאלה, ונראתה בכמה תיקוני קישוטים, כֹּלָּא לְפוּם זִמְנָא כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי. הכל לפי הזמן כמו שצריך.וּבְמַדְבְּרָא הָכִי אִתְפְּרַשׁ בְּרָזָא דְּד'. ובמדבר התחלקו כך בסוד ארבע דגלים,דְּהָא בְּהַהוּא מַדְבְּרָא הֲווּ שָׁלְטִין ד' רֵישֵׁי מְסָאֲבוּתָא, בגלל שבמדבר ההוא היו שולטים ארבעה ראשי הטומאה הרמוזים בפסוק"נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם" (דברים ח, טו). לָקֳבֵל דָּא ד' דְּגָלִין לְאַכְפְּיָא לוֹן וכנגדם היו ארבעה דגלים סובבים את המשכן כדי לכפות אותם שלא יתקרבו. אֲבָל כַּד עָאלוּ לְבֵי מַקְדְּשָׁא, כְּדֵין אִסְתְּדָרוּ סִידּוּרִין בְּאֹרַח אַחֲרִינָא. אבל, אחרי שבאו לבית המקדש, נסדרו הסדרים הדרך אחרת.וְהָכִי בְּכָל שָׂרָא וְשָׂרָא דְּאָזְלִין יִשְׂרָאֵל תְּחוּתֵיהּ, שְׁכִינְתָּא אִתְחֲזִיאַת הָכִי בְּסִידְרִין עִלָּאִין, לְפוּם סְדָרִין דְּהַהוּא רַבְרְבָא מַמָּשׁ. וכעניין זה, בכל שר ושר הממונה על כל אומה, כשישראל נכנסים תחת חסותו, נראית השכינה כך כפי הסדרים העליונים, כפי הסדרים של אותו השר הממונה ממש.וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר"לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" (שיר השירים א, ט). דְּהָא כְּמָה דְאִתְחֲזִיאוּ אִינוּן סִדְרֵי מְשָׁרְיָין, הָכִי אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא לְקִבְלַיְיהוּ, שהרי כמו שנראים סדרי המחנות האלו של כל אומה ככה נמצאת השכינה כנגדם.

וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְנַדְּבוּ יִשְׂרָאֵל לְבֵי מַקְדְּשָׁא, שָׁארֵי תִּיקּוּנָא דְּמַקְדְּשָׁא לְאִתְתַּקְּנָא. באותו הזמן של דוד המלך, שעת שהתנדבו ישראל לבית המקדש "וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִכְנוֹס אֶת-הַגֵּרִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲמֵד חֹצְבִים לַחְצוֹב אַבְנֵי גָזִית לִבְנוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים" (דב"ה א כב. ב.), התחיל התיקון של המקדש להתקן,וּבְמַשְׁכְּנָא בבנין המשכן כְּתִיב "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ" (שמות כה, ב) דִּשְׁכִינְתָּא הָכִי צְרִיכָה לְאִתְנַטְּלָא מִכֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דְּמַלְכָּא. שהשכינה צריכה לקחת השפע מכל המדרגות של המלך שהם גם בניינהאֲבָל (דף סה' עמוד ב') בַּמַּדְבְּרָא אִתְנְטִילַת בְּרָזָא דְּהַהוּא תִּיקּוּנָא דְּאִתְחֲזֵי. אבל במדבר לקחה בסוד אותו התיקון שהיה שם,וְהַשְׁתָּא אִתְנְטִילַת בָּאוֹרֵחַ אַחֲרִינָא לְפוּם רָזָא דְּאִתְחֲזֵי ועתה בבנין המקדש נטלה בדרך אחרת כפי הסוד שהיה ראוי עתה. בְּגִין כָּךְ הָכָא אִסְתְּדָרוּ סְדָרִין לכן, עתה בזמן דוד הלך ע"ה הסתדרו הסדרים כפי שכתוב "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְכוּ' לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה" (דברי הימים א' כט, יא) שהם גילוי הסדרים של מדרגות זו"ן. וְעִם כָּל דָּא סְדָרִין לָא אִשְׁתְּלִימוּ בְּסִידוּרָא שְׁלִים דְּאִתְחֲזֵי לְפוּם רָזִין עִלָּאִין לְיִשְׂרָאֵל דַּוְקָא, ועם כל זה, לא נשלמו הסדרים בסדר שלם שראוי להיות לפי הסודות העליונים לישראל דווקא המושרשים בכל הספירות ולא רק בזו"ן אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא אלא רק בזמנו של שלמה המלך.דִּכְדֵין כֹּלָּא אֶסְתַּדֵּר בְּרָזִין דְּלָא אֶסְתַּדֵּר בְּזִמְנָא אַחֲרָא, דְּאִתְחֲזֵי לְיִשְׂרָאֵל וְלָא לָאַחֲרִינֵי. וְעַל דָּא תְּוָהַת מַלְכַּת שְׁבָא וַדַּאי שאז הכל הסתדר בסוד כל הי' ספירות שלא נסדרו בזמן אחר, שהיו ראויים דווקא לישראל ולא לאחרים, ועל זה תמהה מלכת שבא ודאי.

וְתָא חֲזֵי, דִּבְזִמְנָא דִּבְעָא שְׁלֵמָה לְאַעֲלָא אֲרוֹנָא לְגוֹ בְּקֹדֶשׁ קָדָשִׁים אִתְדְּבָקוּ תַּרְעִין. וְכֹלָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. בוא וראה, בשעה שרצה שלמה המלך להכניס את ארון הברית לתוך קודש הקודשים, נדבקו השערים ולא יכל להכניסו והכל הוא סוד עליון. דְּהָא דָּא יִחוּדָא עִלָּאָה דְּלָא יָכִיל לְאִשְׁתַּכְּחָא לְתַתָּא בְּהַאי עָלְמָא. וַאֲפִילוּ דְּאָמַר שהרי זה היחוד העליון לא יכול להמצא למטה בזה העולם ואפילו שאמר "וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד" (תהלים כד, ז) וְדָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא אִתְחָזֵי תִּקּוּנָא לְאִתְתַּקְּנָא, אפילו שהזכיר מלך הכבוד הוא קודשא בריך הוא / ז"א שהוא בסוד הנהגת העולם הזה, לא יכל התיקון להיתקן ולא נפתחו השערים. עַד דְּאִדְכַּר תִּיקּוּנָא עִלָּאָה בְּזִמְנָא דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא. עד שהזכיר את התיקון העליון בזמן שקבלו ישראל את התורה, וְרָזָא דָּא וזה סוד יְהֹוָה צְבָאוֹת בשעה שאמר את מזמור "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה" (תהלים כד. ט'-י') והזכיר יְהֹוָה צְבָאוֹת גרם לתיקון עליון שהסיר את נעילת השערים, ושאמר "יְהֹוָה אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶיךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (ספר דברי הימים ב. ו מב.) הזכיר את מדרגת חסדי דויד ונפתחו השערים. וענין יְהֹוָה צְבָאוֹת נתקן בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי וְאִשְׁתְּמוֹדְעוּ כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין דְּאִינוּן מְשָׁרְיָין דְּמַלְכָּא, בְּנִין דִּילֵיהּ, וְאִתְקַשָּׁרוּ בֵּיהּ, וּלְהוּ אִתְמְסַר תִּיקּוּנָא דָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים, בזמן שעמדו ישראל על הר סיני, ונודעו שכל נשמות ישראל הם חילות המלך, בני המלך, ונקשרו בו, ולהם נמסר התיקון הזה בתיקון שלם.

וְתָא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְחֲזִיאַת שְׁכִינְתָּא בְּכֻלְהוֹ סְדָרִין דְּיָכְלַת לְזִמְנָא לְאִתְחֲזָאָה. בוא וראה בזמן שעמדו ישראל על הר סיני, נראתה השכינה בכל הסדרים שיכולה להיראות בכל זמן, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", "הַגָּדוֹל" בְּגִין דְּכָלִיל כֹּלָּא הגדול, בגלל שכולל את הכל. וּלְכֹלָּא אִזְדְּמָנוּ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי דְּמֹשֶׁה, שכולם הוכנו ע"י משה וזה סוד. וְרָזָא דָּא "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ',