תיקוני זוהר תניינא | דף עד המשך תקונא תלתין וחמש

תוכן הדף

> סוד השם דוד, מקור קבלת השפע והתפשטותו

> מצוה בסוד יה"וה

 

(דף עד' עמוד א') וּשְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל תָּמָן, דְּבֵיהּ חֶדָוָתָא דְּזִיוּוּגָא וַדַּאי. וְרָזָא דָּא יוֹרֶה כַּחֵץ, וְדָא ח"ץ דְּיִ'צְחָ'ק, פְּנִימָאָה לְגוֹ, דָּא פְּנִימִיּוּתָא דִּגְבוּרָה דְּאִתְבַּסְּמַת בִימִינָא.

וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב "אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז" (מלכים א' ז, כא)? תָּא חֲזֵי, וַדַּאי בְּגִין דָּא קָרֵי שְׁמֵיהּ הָכֵי, וּמִלָּה דָּא הָא אִתָּמְרַת. דְּהָא לָא אִצְטְרִיךְ לְמִקְרֵי לְהוּ בִּשְׁמָא, אֶלָּא בְּגִין לְאַכְלְלָא שְׂמָאלָא בִימִינָא וִימִינָא בִּשְׂמָאלָא. אֲבָל בּוֹעַז לִימִינָא אִיהוּ וַדַּאי, וְאִתְכְּלִיל תָּמָן בִּשְׂמָאלָא. וְעוֹד, בּוֹעַז בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְאִיהוּ בְּצַדִּיק. וּבְגִין דְּאִתְכְּלִיל לִשְׂמָאלָא אִיהוּ בְּהוֹד. וְאִשְׁתַּכַּח בְּד' דַּרְגִּין מִתְקַשַּׁר וְכֹלָּא אִיהִי. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי ד' דְּמִתְקַשְּׁרַת בְּד' אִלֵּין, וְדָא ד' דְּדָוִד. וְעֶשֶׂר סְפִירָן דִּילַהּ ו"ד. כֹּלָּא אִיהוּ דָּוִד. וְרָזָא דָּא "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיַד" (שמואל א' יח, י). וְדָא יָד הַחֲזָקָה, בְּעוֹז דְּבוֹעַז דִּאִתְתַקְּפַת בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא.

דְּמִצְוָה דָּא שְׁכִינְתָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְחַבָּר בַּהּ. וְדָא ו"ה. מ"צ דָּא י"ה. רָזָא דָּא יִרְאָה וְאַהֲבָה דְּאִתְחַבְּרָן בַּהּ. אֲבָל בְּחִילּוּפָא אִינוּן. דְּאַבָּא וְאִימָּא קָיְימִין בְּגוֹ זְעֵיר אַנְפִּין, וּמִתַּמָּן בְּחִילּוּפָא דְּאַתְוָן נָפְקִין לִשְׁכִינְתָּא. וְדָא חִילּוּפָא בא"ת ב"ש דְּקָאִים בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. כְּדֵין אִיהוּ  (דף עד' עמוד ב') נ"ר מִצְוָה. וְרָזָא דָּא אַבָּא וְאִימָּא יאההויה"ה. זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא יאהלוההי"ם יאהדונה"י. אֲבָל אִי לֵית תָּמָן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ, מ"צ אֶסְתַּלֵּק וְאִשְׁתְּאַר ו"ה. כְּדֵין "וְאָמַר אֵ"י אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ" (דברים לב, לז). אֲבָל מִצְוָה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ אִיהִי מִצְוָה כִּדְקָא יָאוּת. בַּהּ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וַדַּאי.
אֲבָל אוֹרָיְתָא, "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג) דְּסָלְקַת לְעֵילָא לְעֵילָא. וְדָא הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, עַד חָכְמָה סְתִימָאָה, דְּאִתְּמָר בַּהּ "הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם" (תהלים קד, כה). דְּבַהּ "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד), וְתַמָּן קַיְימַת אוֹרָיְתָא. בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא. וּשְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דָּא, "רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד" (תהלים קיט, צו). דְּחָכְמָה אִיהִי יָם שֶּׁאֵין לַהּ סוֹף. דְּכָל מָאן דְּאִיהוּ עָלֵהּ לְחַבְרֵיהּ – אִקְרֵי לְגַבֵּי אֵין סוֹף. בְּגִין כָּךְ חָכְמָה סְתִימָאָה אִיהִי אֵין סוֹף לְגַבֵּי אֲצִילוּת. וּשְׁכִינְתָּא בְּרָזָא דִּילַהּ "רְחָבָה מִצְוָתְךָ" (תהלים קיט, צו). דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת דְּמוּת דְּכָל סְפִירָן. וְרָזָא דָּא "וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ" (ישעיהו מ, יח). דִּשְׁכִינְתָּא לָאו אִיהִי דְּמוּת פְּרָטִי לְשׁוּם דַּרְגָּא, אֶלָּא מָאנָא לְכֹלָּא, דְּמוּת דְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ "כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה" (דברים ד, טו) דְּהָא לֵית תְּמוּנָה פְּרָטִית, אֶלָּא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא בְּרָזָא דְּיִחוּדָא. וְחָכְמָה סְתִימָאָה בַּהּ "וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ" (ישעיהו נד, ז) יָם גָּדוֹל וַדַּאי. כְּדֵין "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט) יָם שֶּׁאֵין לוֹ סוֹף. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּין וְעָלְמָא דְּאָתֵי:

ביאור נופת צופים

וּשְׂמָאלָא (דף עד' עמוד א') אִתְכְּלִיל תָּמָן וגם נכלל שם צד שמאל והם הגבורות היורדות אליה, דְּבֵיהּ חֶדָוָתָא דְּזִיוּוּגָא וַדַּאי שבהם שמחת הזיווג ודאי. וְרָזָא דָּא וזה סוד יוֹרֶה כַּחֵץ, וְדָא ח"ץ דְּיִ'צְחָ'ק, פְּנִימָאָה לְגוֹ יורה בכח החסדים, ח"ץ הם הגבורות הרמוזות באותיות הפנימיות שבשם י'צח'ק שהוא גבורות, דָּא פְּנִימִיּוּתָא דִּגְבוּרָה דְּאִתְבַּסְּמַת בִימִינָא והם האותיות הפנימיות המתמתקות בחסדים שבקו הימין הסובבים אותם, שהם אותיות י, ק, שבהם י'צח'ק שעולים גימ' ימין.

וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב ואם תשאל הרי כתוב "וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז" (מלכים א' ז, כא)? ומכאן שבועז אינו אחוז בקו הימין שהם סוד החסדים אלא בקו שמאל? תָּא חֲזֵי, וַדַּאי בְּגִין דָּא קָרֵי שְׁמֵיהּ הָכֵי, וּמִלָּה דָּא הָא אִתָּמְרַת. ודאי, בגלל הענין הזה נקרא שמו בועז, וענין זה כל מתבאר, דְּהָא לָא אִצְטְרִיךְ לְמִקְרֵי לְהוּ בִּשְׁמָא, אֶלָּא בְּגִין לְאַכְלְלָא שְׂמָאלָא בִימִינָא וִימִינָא בִּשְׂמָאלָא. לכתחילה לא היו צריכים העמודים להקרא בשם ולציין את מקומם, אלא, שנזכר מקומם כדי לכלול את השמאל בימין, והימין בשמאל, אֲבָל בּוֹעַז לִימִינָא אִיהוּ וַדַּאי, וְאִתְכְּלִיל תָּמָן בִּשְׂמָאלָא. אבל בועז מקומו בימין ודאי, ונכלל גם כן בשמאל בסוד החסדים הממתקים את הגבורות. וְעוֹד, בּוֹעַז בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְאִיהוּ בְּצַדִּיק. ועוד בחינות יש בבועז, כפי גילוי ההנהגה והמשכת השפע, והוא אחוז בעמוד האמצעי העולה עד הדעת, והוא בחינת צדיק / יסוד המקבל מהתפארת, וּבְגִין דְּאִתְכְּלִיל לִשְׂמָאלָא אִיהוּ בְּהוֹד. ובגלל שנכלל גם בצד שמאל הוא גם בבחינת הוד, וְאִשְׁתַּכַּח בְּד' דַּרְגִּין מִתְקַשַּׁר וְכֹלָּא אִיהִי. ונמצא שמקום אחיזתו, הנהגתו והתכללותו והתקשרותו בארבע ספירות, תפארת, נצח, הוד, יסוד, והוא נקרא על שם כולם.

> סוד השם דוד, מקור קבלת השפע והתפשטותו.

וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי ד' דְּמִתְקַשְּׁרַת בְּד' אִלֵּין, וְדָא ד' דְּדָוִד, וְעֶשֶׂר סְפִירָן דִּילַהּ ו"ד. כֹּלָּא אִיהוּ דָּוִד. וארבע מדרגות אלו רמוזות באות ד' הראשונה בשם ד'וד והוא בחינת המלכות, והוא השפע שהיא מקבלת. ואותיות ו"ד של השם ד'וד רומזות על עשר הספירות שלה המקבלות את השפע ומתייחדות עם הזכר. וזה סוד השם דוד הוא סוד מלכות, וְרָזָא דָּא וזה סוד "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיַד", (שמואל א' יח, י) וְדָא יָד הַחֲזָקָה י"ד גימ' דוד, וזה סוד דוד הרמוז ביד החזקה, בְּעוֹז דְּבוֹעַז דִּאִתְתַקְּפַת בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא החזקה זה העוז של בועז שמתחזקת בו השכינה.

> מצוה בסוד יה"וה

דְּמִצְוָה דָּא היא שְׁכִינְתָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְחַבָּר בַּהּ. וְדָא והחיבור הזה הוא חיבור אותיות ו"ה. מ"צ דָּא זה אותיות י"ה בא"ת ב"ש. רָזָא דָּא יִרְאָה וְאַהֲבָה דְּאִתְחַבְּרָן בַּהּ י"ה הם סוד יראה ואהבה שמחברים בה, אֲבָל בְּחִילּוּפָא אִינוּן אבל אותיות י"ה הם חילופי אותיות מ"צ בתיבת מצ'וה. דְּאַבָּא וְאִימָּא קָיְימִין בְּגוֹ זְעֵיר אַנְפִּין, שאבא ואימא נמצאים בפנימיות ז"א, וּמִתַּמָּן בְּחִילּוּפָא דְּאַתְוָן נָפְקִין לִשְׁכִינְתָּא ומשם בסוד חילוף האותיות נמשכים לשכינה. וְדָא חִילּוּפָא בא"ת ב"ש דְּקָאִים בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וחילוף האותיות הוא חילוף א" ב"ש, שנמצא בעמודא דאמצעיתא, וכשהם נמצאים בפנימיות ז"א בסוד המשכת שפע מצוה מתחלפים האותיות. כְּדֵין אִיהוּ ואז ז"א יקרא בשם (דף עד' עמוד ב') נ"ר מִצְוָה. וְרָזָא דָּא וזה סוד יחוד אַבָּא וְאִימָּא הוא צירוף השמות יאההויה"ה. יחוד זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא הוא יחוד שם הוי"ה שהוא ז"א עם הנוק' בשני הבחינות אלהי"ם ואדנ"י והם שני הצירופים יאהלוההי"ם יאהדונה"י חיבור של ג' הצירופים עולה בגימ' נ"ר והוא סוד המשכת השפע למלכות. אֲבָל אִי לֵית תָּמָן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ, מ"צ אֶסְתַּלֵּק וְאִשְׁתְּאַר ו"ה. אבל אם אין שם יראה ואהבה הרמוזות באותות י"ה, מ"צ מסתלק מתוך פנימיות ז"א ונשאר ממצוה רק ו"ה כְּדֵין, וזו מצוה עקרה וחסרה, וזה שרמז הכתוב "וְאָמַר אֵ"י אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ" (דברים לב, לז) א"י גימ' ו"ה נשאר ריק לאחר שנעלם צור חסיו בו. אֲבָל מִצְוָה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ אִיהִי מִצְוָה כִּדְקָא יָאוּת. אבל מצוה שנעשית ביראה ואהבה היא מצוה הנעשית כמו שראוי ועולה למעלה, גורמת ליחוד ומוציאה פירות וזה בַּהּ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וַדַּאי.

אֲבָל אוֹרָיְתָא, המצוה דורשת עשיה כדי להאיר אותה מיחוד או"א ולגרום ליחוד נ"ר, אבל התורה היא "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג) דְּסָלְקַת לְעֵילָא לְעֵילָא שעולה למעלה למעלה וזה, וְדָא "הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", שעולה עַד חָכְמָה סְתִימָאָה, דְּאִתְּמָר שנאמר בַּהּ "הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם" (תהלים קד, כה). דְּבַהּ וכן "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד), וְתַמָּן קַיְימַת אוֹרָיְתָא ששם עומדת התורה בעומק סודותיה. בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא לכן הכל כלול בתורה. וּשְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דָּא, ועל שורש השכינה הנמצאת בהעלם בחכמה סתימאה נאמר "רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד" (תהלים קיט, צו). דְּחָכְמָה אִיהִי יָם שֶּׁאֵין לַהּ סוֹף, כשם שהשכינה נקרא ים, החכמה נקראת ים שאין לו סוף. דְּכָל מָאן דְּאִיהוּ עָלֵהּ לְחַבְרֵיהּ – אִקְרֵי לְגַבֵּי אֵין סוֹף שכל מדריגה שהיא עליונה מחברתה נקראת אין סוף ביחס לזו שתחתיה. בְּגִין כָּךְ חָכְמָה סְתִימָאָה אִיהִי אֵין סוֹף לְגַבֵּי אֲצִילוּת. לכן, מדריגת חכמה סתימאה הנמצאת בגולגולתא דא"א היא אין סוף לגבי עולה האצילות העומד כנגד או"א דא"א, וּשְׁכִינְתָּא בְּרָזָא דִּילַהּ ועל השכינה בסוד קשר זה נאמר "רְחָבָה מִצְוָתְךָ" (תהלים קיט, צו). דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת דְּמוּת דְּכָל סְפִירָן. ושכינה נקראת דמות של כל הספירות, וזה סוד וְרָזָא דָּא "וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ" (ישעיהו מ, יח). דִּשְׁכִינְתָּא לָאו אִיהִי דְּמוּת פְּרָטִי לְשׁוּם דַּרְגָּא, אֶלָּא מָאנָא לְכֹלָּא, דְּמוּת דְּכֹלָּא. והשכינה היא אינה דמות פרטית לשום ספירה אלא היא כלי וכללות כל הבחינות שעליה, ודמות כללות חיבורם, בְּגִין כָּךְ לכן נאמר במעמד הר סיני "כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה" (דברים ד, טו) דְּהָא לֵית תְּמוּנָה פְּרָטִית, אֶלָּא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא בְּרָזָא דְּיִחוּדָא. שאין לה תמונה פרטית, אלא כולה בכללות אחד בסוד היחוד. וְחָכְמָה סְתִימָאָה בַּהּ ומצד שורש השכינה בחכמה סתימאה נאמר בה "וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ" (ישעיהו נד, ז) שהוא יָם גָּדוֹל וַדַּאי. כְּדֵין "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט) יָם שֶּׁאֵין לוֹ סוֹף. יתגלה שפע עצום מחכמה סתימאה על פני הארץ שהיא המלכות כמשל גאות הים המכסה את היבשה. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּין וְעָלְמָא דְּאָתֵי, אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא: