תיקוני זוהר תניינא | דף עט המשך תקונא תלתין ותמניא

תוכן הדף

> סדר שני, סדר העבודה

> כרוזים מזמנים את מחנות השכינה לעבודתם

> דרכי ירידת השפע לשכינה ומחנותיה

> בית גאים יסח ה'

 

(דף עט' עמוד א')  סִידּוּרָא תִּנְיָנָא דָּא סִידּוּרָא דְּפוּלְחָנָא. כֻּלְהוֹ מְשָׁרְיָין אִתְפָּרְשָׁן בְּד', וְאִתְכְּלִילוּ הָכִי מִתַּתָּא לְעֵילָא, כֹּלָּא בְּד' דְּגָלִין. וְרֵישֵׁיהוֹן קָיְימִין עֲלַיְיהוּ מִלְּגַו וּמִלְּבַר. וְהָכָא קָיְימִין כ"ד מִשְׁמְרוֹת אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. וְרָזָא ד' דְּגָלִין אִלֵּין אִינוּן ד' מַחֲנוֹת שְׁכִינְתָּא. וּבְהוּ תַּלְיָא סִידּוּרָא דְּפוּלְחָנָא, דְּאִינוּן לָקֳבֵל ד' אַתְוָן דאדנ"י, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין, וּבְהוּ מִתְקַשְּׁרָן לְסַלְקָא לְעֵילָא. וְתָא חֲזֵי כ"ד צֵירוּפִין אִינוּן, שִׁית לְכָל אָת. בְּגִין כָּךְ הָכִי מִתְפָּרְשָׁאן מְשָׁרְיָין תְּחוֹת ד' דְּאִתְמָרוּ, שִׁית לְכָל חַד. וְכָל חַד אִתְתְּקַף בְּדִילֵיהּ. וְהַהוּא רֵישָׁא קָאִים עַל כֻּלְהוֹ, עַד דְּאִתְקַשַׁר כֹּלָּא בְּקִטְרָא עִלָּאָה לְאִתְחַבְּרָא לְעֵילָא.

תָּא חֲזֵי, סִידּוּרָא דְּמַטְלָנִין הָכִי אֶסְתַּדֵּר וַדַּאי. בְּזִמְנָא דְּמָטֵי שַׁעֲתָא לְאִזְדַּמְּנָא פּוּלְחָנָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת, כָּרוֹזָא נָפִיק בְּכֻלְהוֹ רְקִיעֵי וְאָמַר, אִזְדְּמָנוּ מְשַׁמְּשִׁין מְהֵימָנִין לְפוּלְחָנָא דְּמָארֵיכוֹן. מִיָּד כֻּלְהוֹ סָלְקִין בְּנִיגּוּנָא בְּחֶדְוָתָא, עַד דְּמָטֵי נִיגּוּנָא לְעֵילָא, וְאִשְׁתְּמַע נִיגּוּנָא לְעֵילָא בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא. מַאי נִיגּוּנָא? אֶלָּא נִיגּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא דִּמְזַמְּרַת לָקֳבֵל מַלְכָּא. כְּדֵין חֶדְוָתָא אִתְּעַר מִקַמֵּי מַלְכָּא וּשְׁכִינְתָּא, וְנָפִיק לְתַתָּא בְּאִינוּן אַתְוָן אדנ"י. (דף עט' עמוד ב')  וְאִינּוּן מִתְפָּרְשָׁאן כָּל חַד לְדִגְלָא דִּילֵיהּ. וְרָזָא דָּא 'אוֹת הוּא בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ', אָת דָּא נַהֲרָא בְּכַמָּה רָזִין צֵירוּפִין עִלָּאִין, כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ מְשָׁרְיָין דְּקַיְּימִין תְּחוֹת הַהוּא דִּגְלָא. כְּדֵין כֻּלְהוֹ מִתְקַשְּׁרָן גּוֹ אִינוּן צֵירוּפִין, כָּל חַד בְּאַתְרֵיהּ דְּחָזֵי לֵיהּ. עַד דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר וְסָלִיק לְעֵילָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא, תִּיקּוּנָא שְׁלִים. כְּדֵין מִתַּמָּן נָטְלִין כֻּלְהוֹ וּמִתְיַשְּׁבִין בְּאַתְרַיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן" (תהלים סח, יג), אִלֵּין רֵישֵׁי מְשָׁרְיָין. "יִדֹּדוּן" תְּרֵין. "יִדֹּדוּן" תְּרֵין. הָא ד'. אִלֵּין ד' דְּגָלִין דְּאִתְמָרוּ. כְּדֵין "וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל" (תהלים סח, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְעָבִידַת בֵּיתָא לְמַלְכָּא. וּכְדֵין יְהִיבַת לַהּ מְזוֹנָא וְכָל צָרְכֵיהוֹן. וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי בֵּיתָא דְּמַלְכָּא. וְאִתְּמָר בַּהּ "וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ" (משלי לא, טו). דְּכֻלְּהוּ אִלֵּין מְשַׁמְּשִׁין, אִינוּן מְשַׁמְּשִׁין דְּהַאי בֵּיתָא.

וְתָא חֲזֵי, לָקֳבֵל דָּא בְּסִטְרָא אַחֲרָא כְּגַוְנָא דָּא אִשְׁתְּכַח מַמָּשׁ. וּכְהַאי בֵּיתָא אִשְׁתְּכַח תָּמָן בֵּיתָא מְסָאֲבָא. וְדָא בֵּיתָא דְּאִתְּמָר בַּהּ "בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה" (משלי טו, כה). אֲבָל תָּא חֲזֵי, כְּתִיב "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד) הָכִי אִיהוּ וַדַּאי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי דְּאִלֵּין סִטְרִין יְהוֹן מִתְפָּרְשָׁאן תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ שָׁבִיק אֲתַר לְסִטְרָא,

ביאור נופת צופים

> סדר שני, סדר העבודה

(דף עט' עמוד א')  סִידּוּרָא תִּנְיָנָא דָּא סִידּוּרָא דְּפוּלְחָנָא.  סדר שני הוא סדר העבודה. כֻּלְהוֹ מְשָׁרְיָין אִתְפָּרְשָׁן בְּד', וְאִתְכְּלִילוּ הָכִי מִתַּתָּא לְעֵילָא, כֹּלָּא בְּד' דְּגָלִין. כל המחנות מתחלקות לארבע, וכך נכללים מלטה למעלה, הכל בארבע דגלים. וְרֵישֵׁיהוֹן קָיְימִין עֲלַיְיהוּ מִלְּגַו וּמִלְּבַר. ועליהם עומדים ראשים מבפנים ומבחוץ. וְהָכָא קָיְימִין כ"ד מִשְׁמְרוֹת אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. וכך עומדים כ"ד המשמרות האלה שהוזכרו. וְרָזָא ד' דְּגָלִין אִלֵּין אִינוּן ד' מַחֲנוֹת שְׁכִינְתָּא. וסוד ד' הדגלים הם ד' מחנות שכינה. וּבְהוּ תַּלְיָא סִידּוּרָא דְּפוּלְחָנָא, דְּאִינוּן לָקֳבֵל ד' אַתְוָן דאדנ"י, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין, וּבְהוּ מִתְקַשְּׁרָן לְסַלְקָא לְעֵילָא. ובהם תלוים סדרי העבודה, שהם כנגד ד' אותיות שם אדנ"י, שמהם הם יוצאים, ובהם מתקשרים לעלות למעלה. וְתָא חֲזֵי כ"ד צֵירוּפִין אִינוּן, שִׁית לְכָל אָת. ובוא וראה, כ"ד צירופים הם, שש מחנות כנגד כל אות של שם אדנ"י, בְּגִין כָּךְ הָכִי מִתְפָּרְשָׁאן מְשָׁרְיָין תְּחוֹת ד' דְּאִתְמָרוּ, שִׁית לְכָל חַד. וְכָל חַד אִתְתְּקַף בְּדִילֵיהּ. לכן, כך מחלקים המחנות תחת ארבע האותיות שנאמרו, שש לכל אחת, וכל אחד מתחזק באותו שלו. וְהַהוּא רֵישָׁא קָאִים עַל כֻּלְהוֹ, עַד דְּאִתְקַשַׁר כֹּלָּא בְּקִטְרָא עִלָּאָה לְאִתְחַבְּרָא לְעֵילָא. ואותו הראש עומד על כולם, עד שנקשר הכל בקשר עליון להתחבר למעלה.

> כרוזים מזמנים את מחנות השכינה לעבודתם

תָּא חֲזֵי, סִידּוּרָא דְּמַטְלָנִין הָכִי אֶסְתַּדֵּר וַדַּאי. בוא וראה, סדר המסעות כך מסתדר ודאי. בְּזִמְנָא דְּמָטֵי שַׁעֲתָא לְאִזְדַּמְּנָא פּוּלְחָנָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת, בזמן שמגיע הזמן להביא העבודה לגבי השכינה כמו שראוי, כָּרוֹזָא נָפִיק בְּכֻלְהוֹ רְקִיעֵי וְאָמַר, אִזְדְּמָנוּ מְשַׁמְּשִׁין מְהֵימָנִין לְפוּלְחָנָא דְּמָארֵיכוֹן. יוצא כרוז בכל הרקיעים ואומר, הזדמנו משמשים נאמנים לעבודת אדוניכם. מִיָּד כֻּלְהוֹ סָלְקִין בְּנִיגּוּנָא בְּחֶדְוָתָא, עַד דְּמָטֵי נִיגּוּנָא לְעֵילָא, וְאִשְׁתְּמַע נִיגּוּנָא לְעֵילָא בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא. מיד כולם עולים בנגון ובשמחה, עד שמגיע ניגון למעלה, במתיקות של שמחה. מַאי נִיגּוּנָא? אֶלָּא נִיגּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא דִּמְזַמְּרַת לָקֳבֵל מַלְכָּא. מהו הניגון? אלא הניגון של השכינה שמזמרת לפני המלך, כְּדֵין חֶדְוָתָא אִתְּעַר מִקַמֵּי מַלְכָּא וּשְׁכִינְתָּא, וְנָפִיק לְתַתָּא בְּאִינוּן אַתְוָן אדנ"י. ואז שמחה מתעוררת לפני המלך והשכינה / זו"ן ויוצא למטה עבור המשתמשים באותיות האלה של אדנ"י. (דף עט' עמוד ב')  וְאִינּוּן מִתְפָּרְשָׁאן כָּל חַד לְדִגְלָא דִּילֵיהּ. ושם מתחלק לכל אחד לדגל שלו. וְרָזָא דָּא וסוד זה 'אוֹת הוּא בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ', אָת דָּא נַהֲרָא בְּכַמָּה רָזִין צֵירוּפִין עִלָּאִין, כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ מְשָׁרְיָין דְּקַיְּימִין תְּחוֹת הַהוּא דִּגְלָאאות זו מאירה בכמה צירופי סודות עליונים, לכללות מחנות שעומדים תחת אותו הדגל.

> דרכי ירידת השפע לשכינה ומחנותיה

כְּדֵין כֻּלְהוֹ מִתְקַשְּׁרָן גּוֹ אִינוּן צֵירוּפִין, כָּל חַד בְּאַתְרֵיהּ דְּחָזֵי לֵיהּ. ואז כולם מתקשרים בתוך אלה הצירופים, כל אחד באתר הראוי לו. עַד דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר וְסָלִיק לְעֵילָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא, תִּיקּוּנָא שְׁלִים. עד שהכל נקשר ועולה למעלה להתקין התיקון – תיקון שלם. כְּדֵין מִתַּמָּן נָטְלִין כֻּלְהוֹ וּמִתְיַשְּׁבִין בְּאַתְרַיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת. ואז, משם נוטלים כולם וחוזרים למקומם כמו שראוי. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב ועל סוד זה כתוב "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן" (תהלים סח, יג), אִלֵּין רֵישֵׁי מְשָׁרְיָין אלו הם ראשי המחנות. ב' פעמים נאמרה בפסוק המילה ידדון. בכל פעם, המילה עצמה "יִדֹּדוּן" תְּרֵין היא בלשון רבים – שניים. "יִדֹּדוּן" תְּרֵין. הָא ד'וגם הפעם השניה מיעוט שניים, וביחד הם ארבעאִלֵּין ד' דְּגָלִין דְּאִתְמָרוּ. אלה הם ארבע הדגלים שנאמרו. כְּדֵין והמשך הפסוק "וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל" (תהלים סח, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְעָבִידַת בֵּיתָא לְמַלְכָּא, וּכְדֵין יְהִיבַת לַהּ מְזוֹנָא וְכָל צָרְכֵיהוֹן, נְוַת בַּיִת היא השכינה, שעשתה בית למלך. ואז ניתן לה המזון שלה, השפע שלה, וכל צרכי המקבלים ממנה. וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי בֵּיתָא דְּמַלְכָּא. וְאִתְּמָר בַּהּ ועוד, השכינה היא ביתו של המלך, ונאמר בה "וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ" (משלי לא, טו). דְּכֻלְּהוּ אִלֵּין מְשַׁמְּשִׁין, אִינוּן מְשַׁמְּשִׁין דְּהַאי בֵּיתָא. שכל אלה המשמשים שזכרנו, הם המשמשים של זה הבית.

> בית גאים יסח ה'

וְתָא חֲזֵי, לָקֳבֵל דָּא בְּסִטְרָא אַחֲרָא כְּגַוְנָא דָּא אִשְׁתְּכַח מַמָּשׁ. וּכְהַאי בֵּיתָא אִשְׁתְּכַח תָּמָן בֵּיתָא מְסָאֲבָא. בוא וראה, כנגד בית ה' נמצא בסטרא אחרא כדוגמתו ממש, וכמו בית ה' נמצא אצלם בית טומאה, וְדָא בֵּיתָא דְּאִתְּמָר בַּהּ ועל זה הבית נאמר "בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה" (משלי טו, כה). אֲבָל תָּא חֲזֵי, כְּתִיב אבל בוא וראה, כתוב "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד) הָכִי אִיהוּ וַדַּאי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי דְּאִלֵּין סִטְרִין יְהוֹן מִתְפָּרְשָׁאן תָּדִיר. כך הוא ודאי, שהקב"ה רוצה שאלה הצדדים שאינם מהקדושה, יהיו נפרדים תמיד, בְּגִין כָּךְ שָׁבִיק אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא לְמֵיקָם בֵּיהּ, דְּלָא יְקַטְרְגוּן וְלָא יְעַרְבְּבוּן סְטַר קַדִּישָׁא. לכן, נתן מקום לסטרא אחרא להיות בו , שלא יקטרגו שאין להם מקום, ולא יערבבו את צד הקדושה בטומאתם,