Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף פד המשך תקונא תשע ותלתין

תוכן הדף

חטא המרגלים, גרם לס"א לאחיזה בארץ, ולכן נגזר עליהם למות במדבר כדי לכפות אותם.

משה נקבר במדבר כדי לכפות הס"א ולזכות את דור המדבר, ולאח"כ עלה למקום עליון.

עתיק יומין מתכסה למטה בעתיקא קדישא.

שורש השכינה בש' של ג' ראשין, וש' של ארבע ראשין.

 

(דף פד' עמוד א') וּבְחֵילָא דָּא אַפִּיקַת לְהוּ מִגַּוָּה, בְּגִין כָּךְ "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר יד, כ). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דְּחָבוּ בַּמְּרַגְּלִים, דִּכְדֵין אִצְטְרִיכוּ לְמֵימַת בְּמַדְבְּרָא. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּאַפִּיקוּ שׁוּם בִּישׁ עַל אַרְעָא. וְכַמָּה זִינִין מְסָאֲבִין אִתְּעָרוּ בְּהַהוּא זִמְנָא לְשַׁלְּטָאָה עַל אַרְעָא בְּגִינַיְיהוּ, בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיכוּ אִינוּן לְמֵימַת תָּמָן, דִּכְתִיב "וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם" (במדבר יד, לב) וְכוּ'. בְּגִין דְּכֻלְּהוּ אִינוּן סִטְרִין דְּיִתְעָרוּ, יִשְׁתָּאֲרוּן בְּמַדְבְּרָא כְּפִיתִין תְּחוֹתַיְיהוּ, דְּאִינוּן הֲווּ דְּאִתְעָרוּ לוֹן. וּבְמוֹתָא דִּלְהוֹן אִינוּן אִצְטְרִיכוּ לְאַכְפְּיָא לוֹן תְּחוֹתַיְיהוּ.

תָּא חֲזֵי, הַהוּא סְתִימָא דְּכֹלָּא שָׁרֵי בְּמַטְלָנוֹי לְנַחְתָּא לְתַתָּא. וְרָזָא תְּחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה סוֹף הַמַּעֲשֶׂה. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, דִּקָיְימַת לְדַבְּרָא עָלְמִין. וּמִקַּדְמִיתָא כֹּלָּא לְגַבָּהּ אִשְׁתְּעַר וַדַּאי. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא בִּתְלָת רֵישִׁין אִשְׁתְּכַח, וּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתָּרְשַׁת הָכָא בְּרָזָא דָּא.

וְאַנְתְּ בְּכָל זִמְנָא דַּהֲווֹ אָזְלִין בְּמַדְבְּרָא אַתְקִיפַת עֲלַיְיהוּ. דְּכַמָּה קְרֵבִין הֲווּ מִזְדַּמְּנִין לְגַבַּיְיהוּ, בְּכַמָּה סִטְרִין, מִכֻּלְהוֹ זִינִין בִּישִׁין. אִי לָאו דְּחִילוּ דִּילָךְ, דְּבֵיהּ נְטָרַת לְהוּ מ' שְׁנִין, וְלָא אִתְגַּבָּרוּ עֲלַיְיהוּ. וְעוֹד, אַנְתְּ נָמֵי מֵיתַת בְּמַדְבְּרָא וְתַמָּן אִתְקַבְּרַת, בְּגִין דְּמִינָּךְ יִדְחֲלוּן יַתִּיר מִכֹּלָּא, כֻּלְהוֹ אִינוּן סִטְרֵי מְסָאֲבוּתָא, דְּלָא יִתְתַּקְּפוּן עַל עָלְמָא. וְאַנְתְּ תֵּיתֵי לִשְׁאָר מֵתֵי מַדְבְּרָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי בַּהֲדָךְ. וּבְגִין מִלִּין אִלֵּין כְּתִיב בְּךָ "לָכֵן אֲחַלֶּק וְכוּ' תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה וְכוּ' וְאֶת פֹּשְׁעִים" (ישעיהו נג, יב) וְכוּ'. וּקְבוּרָה דִּילָךְ דְּאִתְּמָר בַּהּ "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ" (דברים לד, ו) דְּהָא מִתַּמָּן אִסְתַּלְּקַת (דף פד' עמוד ב') לַאֲתָר אַחֲרָא עִלָּאָה, בְּגִין כָּךְ לֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ. אֲבָל תָּמָן אִתְקַבְּרַת בְּקַדְמִיתָא לְאַכְפְּיָא קְלִיפִין וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקָךְ.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, ר' ר' הָא הָשַׁתָּא אִיהוּ שַׁעֲתָא לְאַהַדְרָא עֲטָרָה לְיוֹשְׁנָהּ. מָאן יוֹשְׁנָהּ? אֶלָּא כַּמָּה דְּאָמַר "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן" (ויקרא כו, י) דָּא הַהוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב" (דניאל ז, ט). אֲבָל תָּא חֲזֵי, תְּרֵין אִינוּן, חַד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא וְחַד עָתִיק יוֹמִין, לָקֳבֵל דָּא "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן" (ויקרא כו, י), מִסִּטְרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, "נוֹשָׁן" (שם) מִסִּטְרָא דְּעַתִּיק יוֹמִין. אַמַּאי נוֹשָׁן? אֶלָּא דְּמִסִּטְרָא דִּילֵיהּ טָמִיר אִיהוּ מִכֹּלָּא. אֲבָל בְּגִין דְּאִתְכַּסֵּי לְתַתָּא בְּהַהוּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, אִקְרֵי הֲכִי עַתִּיק יוֹמִין. בְּגִין כָּךְ יָשָׁן נוֹשָׁן וַדַּאי. וּבְהוּ אִצְטְרִיךְ לְאַהַדְרָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא, כְּגַוְנָא דְּעָבְדוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. וְרָזָא דְּמִלָּה "הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא" (נחמיה ט, לב). וְאִי תֵּימָא מַאי הַאי לְגַבֵּי הַאי? אֶלָּא הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא דְּיָדְעִין לְמֵיהַךְ בְּאָרְחֵי רָזִין דִּלְעֵילָא בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר.

תָּא חֲזֵי, הַהוּא סְתִימָא דְּכֹלָּא שָׁרֵי בְּמַטְלָנוֹי לְנַחְתָּא לְתַתָּא. וְרָזָא תְּחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה סוֹף הַמַּעֲשֶׂה. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, דִּקָיְימַת לְדַבְּרָא עָלְמִין. וּמִקַּדְמִיתָא כֹּלָּא לְגַבָּהּ אִשְׁתְּעַר וַדַּאי. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא בִּתְלָת רֵישִׁין אִשְׁתְּכַח, וּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתָּרְשַׁת הָכָא בְּרָזָא דָּא.

ביאור נופת צופים

וּבְחֵילָא דָּא אַפִּיקַת לְהוּ מִגַּוָּה, בְּגִין כָּךְ ובכח זה הוצאת אותם מתוך הס"א. לכן נאמר "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר יד, כ).

> חטא המרגלים, גרם לס"א לאחיזה בארץ, ולכן נגזר עליהם למות במדבר כדי לכפות אותם.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דְּחָבוּ בַּמְּרַגְּלִים, דִּכְדֵין אִצְטְרִיכוּ לְמֵימַת בְּמַדְבְּרָא. ובזמן שחטאו במרגלים, אז הוצרכו למות במדבר, אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּאַפִּיקוּ שׁוּם בִּישׁ עַל אַרְעָא. מדוע? בגלל שהוציאו שם רע על הארץ. וְכַמָּה זִינִין מְסָאֲבִין אִתְּעָרוּ בְּהַהוּא זִמְנָא לְשַׁלְּטָאָה עַל אַרְעָא בְּגִינַיְיהוּ, וכמה מיני טומאה התעוררו באותו הזמן לשלוט על הארץ בגללם, בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיכוּ אִינוּן לְמֵימַת תָּמָן, דִּכְתִיב לכן, הם הוצרכו כל דור המדבר למות שם, שכתוב "וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם" (במדבר יד, לב) וְכוּ'. בְּגִין דְּכֻלְּהוּ אִינוּן סִטְרִין דְּיִתְעָרוּ יִשְׁתָּאֲרוּן בְּמַדְבְּרָא כְּפִיתִין תְּחוֹתַיְיהוּ, דְּאִינוּן הֲווּ דְּאִתְעָרוּ לוֹן. כדי שכל אותם צדדי הטומאה שהתעוררו – יישארו במדבר כפותים תחתיהם, בגלל שהם אלה שהעירו אותם וּבְמוֹתָא דִּלְהוֹן אִינוּן אִצְטְרִיכוּ לְאַכְפְּיָא לוֹן תְּחוֹתַיְיהוּ, ובמותם הם צריכים לכפות את הסטרא אחרא תחתיהם.

> משה נקבר במדבר כדי לכפות הס"א ולזכות את דור המדבר, ולאח"כ עלה למקום עליון.

וְאַנְתְּ בְּכָל זִמְנָא דַּהֲווֹ אָזְלִין בְּמַדְבְּרָא אַתְקִיפַת עֲלַיְיהוּ. ואתה משה רבנו, בכל זמן שהיו הולכים במדבר חיזקת את ישראל, דְּכַמָּה קְרֵבִין הֲווּ מִזְדַּמְּנִין לְגַבַּיְיהוּ, בְּכַמָּה סִטְרִין, מִכֻּלְהוֹ זִינִין בִּישִׁין. שכמה מלחמות היו מזדמנים לפניהם, בכמה צדדים, מכל המינים הרעים, אִי לָאו דְּחִילוּ דִּילָךְ, דְּבֵיהּ נְטָרַת לְהוּ מ' שְׁנִין, וְלָא אִתְגַּבָּרוּ עֲלַיְיהוּ. לולא המורא שלך, שבה שמרת אותם ארבעים שנה במדבר,  לא היו יכולים ישראל להתגבר עליהם. וְעוֹד, אַנְתְּ נָמֵי מֵיתַת בְּמַדְבְּרָא וְתַמָּן אִתְקַבְּרַת, ועוד, גם אתה מתת במדבר ושם נקברת, בְּגִין דְּמִינָּךְ יִדְחֲלוּן יַתִּיר מִכֹּלָּא, כֻּלְהוֹ אִינוּן סִטְרֵי מְסָאֲבוּתָא, דְּלָא יִתְתַּקְּפוּן עַל עָלְמָא.  כדי שיפחדו ממך יותר מכולם, כל אלה צדדי הטומאה, שלא יתחזקו על העולם. וְאַנְתְּ תֵּיתֵי לִשְׁאָר מֵתֵי מַדְבְּרָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי בַּהֲדָךְ. ואתה תביא איתך את שאר מתי דור המדבר לעולם הבא. וּבְגִין מִלִּין אִלֵּין כְּתִיב בְּךָ בגלל הדברים האלה כתוב עליך "לָכֵן אֲחַלֶּק וְכוּ' תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה וְכוּ' וְאֶת פֹּשְׁעִים" (ישעיהו נג, יב) וְכוּ'. וּקְבוּרָה דִּילָךְ דְּאִתְּמָר בַּהּ על מקום קבורתך נאמר "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ" (דברים לד, ו) דְּהָא מִתַּמָּן אִסְתַּלְּקַת (דף פד' עמוד ב') לַאֲתָר אַחֲרָא עִלָּאָה, שהרי משם עלית למקום אחר עליון, בְּגִין כָּךְ לֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ. אֲבָל תָּמָן אִתְקַבְּרַת בְּקַדְמִיתָא לְאַכְפְּיָא קְלִיפִין וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקָךְ, אבל שם במדבר נקברת בתחילה לכפות את הקליפות האלה ודאי. אשרי חלקך.

> עתיק יומין מתכסה למטה בעתיקא קדישא.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, ר' ר' קם אברהם אבינו סבא חסידא ואמר, רבי רבי הרמח"ל, הָא הָשַׁתָּא אִיהוּ שַׁעֲתָא לְאַהַדְרָא עֲטָרָה לְיוֹשְׁנָהּ. עכשיו היא השעה להחזיר עטרה ליושנה. מָאן יוֹשְׁנָהּ? אֶלָּא כַּמָּה דְּאָמַר מהי יושנה? אלא כמו שנאמר "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן" (ויקרא כו, י) דָּא הַהוּא דִּכְתִיב בֵּיהּ זה ההוא, שכתוב בו "וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב" (דניאל ז, ט). אֲבָל תָּא חֲזֵי, תְּרֵין אִינוּן, חַד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא וְחַד עָתִיק יוֹמִין, אבל בוא וראה, שניים הם: אחד עתיקא קדישא, ואחד עתיק יומין, לָקֳבֵל דָּא כנגד זה מתפרש הכתוב "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן" (ויקרא כו, י), מִסִּטְרָא מצד דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, "נוֹשָׁן" (שם) מִסִּטְרָא מצד דְּעַתִּיק יוֹמִין. אַמַּאי נוֹשָׁן? אֶלָּא דְּמִסִּטְרָא דִּילֵיהּ טָמִיר אִיהוּ מִכֹּלָּא. למה נקרא "נושן"? אלא שמצדו, נעלם הוא יותר מכולם, אֲבָל בְּגִין דְּאִתְכַּסֵּי לְתַתָּא בְּהַהוּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, אִקְרֵי הֲכִי עַתִּיק יוֹמִין. אבל בגלל שמתכסה למטה באותו עתיקא קדישא נקרא כך עתיק יומין, בְּגִין כָּךְ לכן נקרא "יָשָׁן נוֹשָׁן" וַדַּאי. וּבְהוּ אִצְטְרִיךְ לְאַהַדְרָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא, כְּגַוְנָא דְּעָבְדוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. ובו יצטרך להחזיר את השכינה שהיא בגלות, כמו שעשו אנשי כנסת הגדולה,  וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא" (נחמיה ט, לב). וְאִי תֵּימָא מַאי הַאי לְגַבֵּי הַאי? ואם תשאל מה עניין זה לגבי זה? אֶלָּא הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא דְּיָדְעִין לְמֵיהַךְ בְּאָרְחֵי רָזִין דִּלְעֵילָא בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר. אלא כאן סודות עליונים לבעלי החכמב שיודעים ללכת בדרכי הסודות העליונים בדרך ישרה.

> שורש השכינה בש' של ג' ראשין, וש' של ארבע ראשין.

תָּא חֲזֵי, הַהוּא סְתִימָא דְּכֹלָּא שָׁרֵי בְּמַטְלָנוֹי לְנַחְתָּא לְתַתָּא. וְרָזָא תְּחִלַּת הַמַּחְשָׁבָה סוֹף הַמַּעֲשֶׂה. בוא וראה, ההוא המחשבה העליונה הסתום מהכל, התחיל במסעו לרדת למטה, והוא סוד תחילת המחשבה – סוף המעשה. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, דִּקָיְימַת לְדַבְּרָא עָלְמִין. והשכינה היא הנקרא סוף המעשה. וּמִקַּדְמִיתָא כֹּלָּא לְגַבָּהּ אִשְׁתְּעַר וַדַּאי. שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא בִּתְלָת רֵישִׁין אִשְׁתְּכַח, וּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתָּרְשַׁת הָכָא בְּרָזָא דָּא. תחילת הכל, בשלושה ראשים נמצא, השכינה משרשת כאן בסוד הזה.