תיקוני זוהר תניינא | דף פה המשך תקונא תשע ותלתין

תוכן הדף

נהר, עדן גן, שכינה

קשר המדריגות ע"פ סדר ג' ראשים

 דרך עליית השכינה לפל"א העליון

המחדש בטובו בכל יום

אל אחר אסתרס ומתפרנס משיירי הקדושה

 

(דף פה' עמוד א') וְרָזָא דְּכֹלָּא א' יו"י, יְמִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. מִסִּטְרָא דָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי ש' בִּתְלָת רֵישִׁין. וּמִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא אִיהִי ש' בְּד' רֵישִׁין. וְרָזָא דְּמִלָּה "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י). דְּמִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן" (בראשית ב, י). דָּא רֵישָׁא עִלָּאָה. "נָהָר" דָּא רֵישָׁא תִּנְיָנָא. "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (שם) דָּא רֵישָׁא תְלִיתָאָה. דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין כַּמָּה דְּמִתְחַבְּרָן הָכִי אִשְׁתְּמוֹדְעָן דָּא לְגַבֵּי דָּא. בְּגִין כָּךְ קַדְמָאָה "עֵדֶן", תִּנְיָנָא "נָהָר", תְלִיתָאָה "גַּן". וּשְׁכִינְתָּא כְּלִילַת כֹּלָּא לְתַתָּא. לְבָתַר מִסִּטְרָא דִּילַהּ "וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י), דְּאִיהִי ד' רְבִיעָאָה לִתְלַת.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא, דְּכֵיוָן דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא בִּתְלָת רֵישִׁין אִשְׁתְּכַח, הָכִי כֹּלָּא לְתַתָּא אִשְׁתְּכַח הָכֵי, וְאִינּוּן אַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת. לָקֳבֵל דָּא חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת. הָא הָכָא אִשְׁתְּלִימוּ דַּרְגִּין לְאִתְגַּלָּאָה. כְּדֵין שְׁכִינְתָּא קַיְימַת בְּאַתְרַהּ, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בַּהּ, וְאִיהִי אַשְׁלִימַת סַמְכָא תְּחוֹתַיְיהוּ וְאִינּוּן ד'. כְּדֵין וְהָיָה לְד' רָאשִׁים. אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא קִשּׁוּרָא דְּכָל דַּרְגִּין מִשֵּׁירוּתָא דְּכֹלָּא עַד סוֹפָא דְּכֹלָּא. וְאִיהִי "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד). דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבְּרַת לְתַתָּא בְּחֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, מִתַּמָּן סַלְקַת דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא עַד דְּאִתְקַשְּׁרַת בִּתְלָת רֵישִׁין (דף פה' עמוד ב') דְּאִתְמָרוּ. כְּדֵין מִתַּמָּן אַפִּיקַת מְזוֹנָא לְעָלְמָא. וְרָזָא דָּא "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ" (משלי לא, יד) וְדָא אֶבֶן דְּסָלְקִין לַהּ עַד אֵין סוֹף. וְאִתְּמָר בַּהּ "מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תהלים קיח, כג). מַאי מֵאֵת יְהֹוָה? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבְּרַת שְׁכִינְתָּא בְּחֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת לְתַתָּא, בְּתִפְאֶרֶת בְּקַדְמִיתָא ומִינֵּיהּ בַּחֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. וְרָזָא דָּא מֵאֵת יְהֹוָה. מֵיְהֹוָה לָא כְּתִיב אֶלָּא מֵאֵת יְהֹוָה, וְאִלֵּין חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. כְּדֵין מִתַּמָּן סַלְקַת דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא עַד הַהוּא אל"ף עִלָּאָה, וְאִתְהַדְּרַת אִיהִי כְּגַוְנָא דָּא פל"א. בְּגִין כָּךְ "הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תהלים קיח, כג). וּבְגָלוּתָא אִתְחָזֵי דְּאִתְפָּרְשַׁת מֵאִינּוּן דַּרְגִּין. אֲבָל אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אַהְדַּרוּ לוֹן לְאַתְרֵהּ, לְאִתְחֲזָאָה דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא לָא אִתְפָּרְשַׁת מִלְעֵילָּא לְעָלְמִין. אֶלָּא בְּגָלוּתָא קַיְימַת כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ בְּגָלוּתָא. וּבְפוּרְקָנָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לְפוּרְקָנָא. כֹּלָּא לְפוּם זִמְנָא.

כְּדֵין "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כו, י) דָּא חַדְתּוּתָא דִּנְהוֹרָא דְּאִתְחַדַּשׁ בְּכָל יוֹמָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית' (חגיגה יב). ומטט' בְּשַׁעְתָּא דְּנָטִיל לֵיהּ לְאַפָּקָא לְעָלְמָא, אִתְּמָר בֵּיהּ 'יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ' (אבות ד, כ), דְּאִתְחַדַּשׁ בִּנְהִירוּ חַדְתָּא. 'מַלֵּא יָשָׁן' (שם), דָּא נְהִירוּ דְּעַתִּיקָא. וְסִטְרָא אַחֲרָא אִיהוּ אֵל אַחֵר דְּאִסְתְּרַס וְלָא עָבִיד

ביאור נופת צופים

(דף פה' עמוד א') וְרָזָא דְּכֹלָּא וסוד הכל רמות באות א' שבניינה יו"י, יְמִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. מִסִּטְרָא דָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי ש' בִּתְלָת רֵישִׁין. וּמִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא אִיהִי ש' בְּד' רֵישִׁין. מצד שורש זה השכינה היא ש' בג' ראשים ורמוזים בג' קוי האות ש', ומצד התחתון שהוא מקום הגילוי היא ש' בעלת ארבעה ראשים כזו הנמצא בתפילין של ראש, וסוד המילה וְרָזָא דְּמִלָּה "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י).

> נהר, עדן גן, שכינה.

דְּמִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא מהצד העליון "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן" (בראשית ב, י). דָּא רֵישָׁא עִלָּאָה "עדן" הוא הראש העליון. "נָהָר" דָּא רֵישָׁא תִּנְיָנָא נהר הוא הראש השני. "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (שם) דָּא רֵישָׁא תְלִיתָאָה "הגן" הוא הראש השלישי. דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין כַּמָּה דְּמִתְחַבְּרָן הָכִי אִשְׁתְּמוֹדְעָן דָּא לְגַבֵּי דָּא. שכל המדריגות כמו שמתחברות כך נודעות זו לגבי זו, בְּגִין כָּךְ קַדְמָאָה לכן הראשונה היא "עֵדֶן", תִּנְיָנָא השניה "נָהָר", תְלִיתָאָה השלישית "גַּן". וּשְׁכִינְתָּא כְּלִילַת כֹּלָּא לְתַתָּא. והשכינה כוללת את כולם למטה, לְבָתַר מִסִּטְרָא דִּילַהּ אחר כך, מצד גילוי שכינה נאמר "וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י), דְּאִיהִי ד' רְבִיעָאָה לִתְלַת שהיא אות ד', מצד היותה רביעית לשלושה דרכי המשכת השפע מראש המדריגות ועד לסופן.

> קשר המדריגות ע"פ סדר ג' ראשים.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא, דְּכֵיוָן דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא בִּתְלָת רֵישִׁין אִשְׁתְּכַח, הָכִי כֹּלָּא לְתַתָּא אִשְׁתְּכַח הָכֵי, וְאִינּוּן אַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת. אבל בוא וראה, כיון שבעתיקא קדישא נמצאים שלושה ראשים, כך כולם למטה – במדריגות שתחתיו, כך גם כן מסתדרים, והם: אבא ואימא ודעת, לָקֳבֵל דָּא וכנגד זה חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת. הָא הָכָא אִשְׁתְּלִימוּ דַּרְגִּין לְאִתְגַּלָּאָה. הרי כאן, נשלמו המדריגות להתגלות. כְּדֵין שְׁכִינְתָּא קַיְימַת בְּאַתְרַהּ, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בַּהּ, ואז השכינה נמצאת במקומה, והכל נקשר בה, וְאִיהִי אַשְׁלִימַת סַמְכָא תְּחוֹתַיְיהוּ וְאִינּוּן ד', והיא משלימה את תמיכתם מתחתיהם, ואז הם ד', ואז, כְּדֵין וְהָיָה לְד' רָאשִׁים.  אִשְׁתַּכְּחַת שְׁכִינְתָּא קִשּׁוּרָא דְּכָל דַּרְגִּין מִשֵּׁירוּתָא דְּכֹלָּא עַד סוֹפָא דְּכֹלָּא. נמצא שהשכינה היא הקושרת את כל המדריגות מתחילת הכל ועד סוף הכל, והיא וְאִיהִי "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד) בשעה שעולה למעלה ונמצאת עטרה בראש בעלה / תפארת. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבְּרַת לְתַתָּא בְּחֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, מִתַּמָּן סַלְקַת דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא עַד דְּאִתְקַשְּׁרַת בִּתְלָת רֵישִׁין (דף פה' עמוד ב') דְּאִתְמָרוּ. שבשעה שמתחברת למטה בספירות חסד גבורה ותפארת, משם עולה דרגה אחר מדרגה עד שנקשרת בשלושת הראשים שנאמרו, כְּדֵין מִתַּמָּן אַפִּיקַת מְזוֹנָא לְעָלְמָא. וְרָזָא דָּא ואז משם מוציאה מזון / שפע לעולם וזה סוד "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ" (משלי לא, יד).

> דרך עליית השכינה לפל"א העליון

וְדָא אֶבֶן דְּסָלְקִין לַהּ עַד אֵין סוֹף. מצד זה השכינה נקראת אבן שמעלין אותה עד הג' ראשים הנקראים אין סוף, ונאמר בה וְאִתְּמָר בַּהּ "מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תהלים קיח, כג). מַאי "מֵאֵת יְהֹוָה"? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבְּרַת שְׁכִינְתָּא מהו "מאת יהו"ה"? אלא בזמן שמתחברת השכינה בְּחֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת לְתַתָּא למטה, בְּתִפְאֶרֶת בְּקַדְמִיתָא ומִינֵּיהּ התפארת נקשרת בתחילה ואחר כך בַּחֲסָדִים וּגְבוּרוֹת שהם בדעת, וזה סוד. וְרָזָא דָּא "מֵאֵת יְהֹוָה". ומדייק בפסוק, 'מֵיְהֹוָה' לָא כְּתִיב לא נאמר אֶלָּא "מֵאֵת יְהֹוָה", וְאִלֵּין ואלה הם חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת שבדעת, כְּדֵין מִתַּמָּן סַלְקַת דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא עַד הַהוּא אל"ף עִלָּאָה, וְאִתְהַדְּרַת אִיהִי כְּגַוְנָא דָּא פל"א. בְּגִין כָּךְ ואז משם עולה מדרגה אחרי מדרגה עד לאותה אל"ף עליונה שבעתיקא, וחוזרת אותה הא' ומסתדרים אותיותיה בסוד פל"א, והוא סוד השכינה הנקראת "זאת" העולה עד הפל"א העליון הרמוז במילה נִפְלָאת"הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תהלים קיח, כג). וּבְגָלוּתָא אִתְחָזֵי דְּאִתְפָּרְשַׁת מֵאִינּוּן דַּרְגִּין. ובזמן הגלות נראה שהשכינה נפרדה מאלו המדריגות, אֲבָל אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אַהְדַּרוּ לוֹן לְאַתְרֵהּ החזירו אותה למקומה, לְאִתְחֲזָאָה דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהִי בְּגָלוּתָא לָא אִתְפָּרְשַׁת מִלְעֵילָּא לְעָלְמִין, להראות שאף על גב, שהיא בגלות, לא נפרדת מהמדריגות העליונות לעולם. אֶלָּא בְּגָלוּתָא קַיְימַת כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ בְּגָלוּתָא. אבל בגלות, עומדת בכח כפי הנדרש להתגלות בגלות, וּבְפוּרְקָנָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לְפוּרְקָנָא. ובגאולה תתגלה בכח כמו שיצטרך לגאולה כֹּלָּא, לְפוּם זִמְנָא, הכל כפי הזמן.

> המחדש בטובו בכל יום.

כְּדֵין "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כו, י) דָּא חַדְתּוּתָא דִּנְהוֹרָא דְּאִתְחַדַּשׁ בְּכָל יוֹמָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ זה החידוש באור שמתחדש בכל יום שנאמר בו 'הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית' (חגיגה יב). ומטט' בְּשַׁעְתָּא דְּנָטִיל לֵיהּ לְאַפָּקָא לְעָלְמָא, אִתְּמָר בֵּיהּ ובשעה שמטט' לוקח אותו כדי להוציאו לעולם נאמר בו, 'יֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ' (אבות ד, כ), דְּאִתְחַדַּשׁ בִּנְהִירוּ חַדְתָּא, קנקו חדש – שמתחדש באור מחודש, 'מַלֵּא יָשָׁן' (שם), דָּא נְהִירוּ דְּעַתִּיקָא, מלא ישן שהוא האור של עתיקא.

> אל אחר אסתרס ומתפרנס משיירי הקדושה.

ולהבדיל, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִיהוּ אֵל אַחֵר דְּאִסְתְּרַס וְלָא עָבִיד