Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף פו המשך תקונא תשע ותלתין

תוכן הדף

בכח שבעים תיקוני זוהר תניינא עולה השכינה ומתגדל אורה

הרמח"ל זי"ע מאיר את השכינה בגאולה באור חכמה סתימאה

אליהו הנביא יקום בתחילה לחדש קשר וזכות האבות הקדושים עם ישראל

 

(דף פו' עמוד א') אִיבִּין וְאִתְּמר בֵּיהּ 'וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ' (שם), דַּאֲפִילוּ בְּשַׁעְתָּא דְּנָפִיק הַאי חָדָשׁ לְאַזְּנָא לְעָלְמָא, אֲפִילוּ מֵהַאי לָא נָטְלִין חֵילָא לְאַפָּקָא אִיבִּין כְּלָל. וְאַף עַל גַּב דְּמִתְזַנַּן אִינוּן נָמֵי בָּתַר שְׁלִימוּ דְּדַרְגִין קַדִּישִׁין, עִם כָּל דָּא כֹּלָּא לָא נָטְלִין אֶלָּא מִמַּאי דְּאִתְדַּחֵי מִלְּגַו לְגַבַּיְיהוּ. אֲבָל לְעֵילָא "וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ", כְּגוֹן 'הוֹצִיאִי פֵּרוֹתַיִךְ' (תענית כד, א). דְּהַהוּא יָשָׁן אַפִּיק אִיבִּין לְעָלְמָא בְּרָזָא דִּילֵיהּ מַמָּשׁ, בְּחֵילָא דְּחַדְתּוּתָא דְּאִתְחַדַּשׁ בֵּיהּ מִלְעֵילָּא וַדַּאי.

ר' ר' וַדַּאי שְׁכִינְתָּא הָשַׁתָּא אִיהוּ זִמְנָא לְסַלְקָא לַהּ לְיוֹשְׁנָהּ דָּא בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין. דִּבְהוּ "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ" (תהלים טז, יא). דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בַּת שֶׁבַע, וּבְזִמְנָא דְּאַנְפִּין עִלָּאִין נְהָרִין בַּהּ סַלְקַת לְשִׁבְעִין. מָאן אַנְפִּין? אֶלָּא אִלֵּין כִּתְרֵי מַלְכָּא, כַּמָּה דְּאָמַר "יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו" (במדבר ו, כה). בְּמַאי? אֶלָּא "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים" (תהלים טז, יא), דָּא קַבָּלָה רָזָא דְּאוֹרַיְתָא מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים דְּאִתְגַּלְּיָא הָשַׁתָּא לְעָלְמָא בִּנְהִירוּ דְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין. כְּדֵין אֶסְתַּלֵּק כֹּלָּא בִּנְעִימוּ עִלָּאָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ" (תהלים צ, יז) וְכוּ'. וְדָא זֹהַר, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). כְּדֵין "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא), לְאִסְתַּלְּקָא כֹּלָּא בִימִינָא וְתוֹרָה אוֹר. כְּדֵין "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב). (דף פו' עמוד ב') זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי הָשַׁתָּא אִיהוּ זִמְנָא לְאַהַדְרָא שְׁכִינְתָּא לְבַעֲלָהּ בְּהַאי חִיבּוּרָא, דְּבֵיהּ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), דָּא אוֹר עִלָּאָה דְּבֵיהּ אַנְהִירַת לַהּ לִשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא. וּבֵיהּ תִּסַּק לַהּ מִגָּלוּתָא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. בְּהַהוּא זִמְנָא "מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט). דְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר אִתְעָרוּתָא לְעֵילָא כְּגַוְנָא דִּילֵיהּ. וּבְגִין אִתְעָרוּתָא דְּאִתְּעַר הָשַׁתָּא בְּהַאי אוֹר, יִתְּעַר אוֹר לְעֵילָא מֵחָכְמָה סְתִימָאָה לְאִתְגַּלָּאָה בְּעָלְמָא. וּבֵיהּ יִתְפָּרְקוּן יִשְׂרָאֵל פּוּרְקָנָא שְׁלִים.

קוּם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא דְּאַנְתְּ אִיהוּ דְּאִתְּמָר בְּךָ "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם" (מלאכי ג, כג) וְכוּ' "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג, כד). דְּתוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל בְּאֲבָהָן דִּלְהוֹן תַּלְיָא, דְּאִינוּן קִטְרָא עִלָּאָה דְּבֵיהּ מִתְתַּקְּפִין. וּבְזִמְנָא דְּמִתְחַבְּרָן בֵּיהּ, אִתְּמָר "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת" (במדבר כג, ט) וְכוּ'. כְּדֵין "יְהִי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ" (מלכים א' ח, נז). אֲבָל בְּסוֹפָא דְּגָלוּתָא אִתְּמָר 'תַּמָּה זְכוּת אֲבוֹת' (שבת נה). וּבְגִין כָּךְ אַנְתְּ תֵּיתֵי בְּקַדְמִיתָא לְאַהַדְרָא קִטְרָא עַל

ביאור נופת צופים

(דף פו' עמוד א')  וְלָא עָבִיד אִיבִּין וְאִתְּמר בֵּיהּ והסטרא אחרא, הוא אל אחר שאסתרס ולא עושה פירות ונאמר בו, 'וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ' (שם), דַּאֲפִילוּ בְּשַׁעְתָּא דְּנָפִיק הַאי חָדָשׁ לְאַזְּנָא לְעָלְמָא, אֲפִילוּ מֵהַאי לָא נָטְלִין חֵילָא לְאַפָּקָא אִיבִּין כְּלָל. שאפילו בשעה שיוצא זה האור החדש לזון את העולם, אפילו מהאור הזה לא נוטלים הסטרא אחרא כח להוציא פירות כלל. וְאַף עַל גַּב דְּמִתְזַנַּן אִינוּן נָמֵי בָּתַר שְׁלִימוּ דְּדַרְגִין קַדִּישִׁין, ואל על גב, שהם גם כן ניזונים מזה האור שהוא לצורך חיותם אחרי שנשלמת פרנסת המדרגות הקדושות, עִם כָּל דָּא כֹּלָּא לָא נָטְלִין אֶלָּא מִמַּאי דְּאִתְדַּחֵי מִלְּגַו לְגַבַּיְיהוּ. עם כל זה, הם כולם לא לוקחים אלא ממה שנדחה לגביהם מבפנים מהקדושה כדוגמת מים אחרונים, אֲבָל לְעֵילָא אבל למעלה נאמר "וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ", כְּגוֹן 'הוֹצִיאִי פֵּרוֹתַיִךְ' (תענית כד, א). דְּהַהוּא יָשָׁן אַפִּיק אִיבִּין לְעָלְמָא בְּרָזָא דִּילֵיהּ מַמָּשׁ, בְּחֵילָא דְּחַדְתּוּתָא דְּאִתְחַדַּשׁ בֵּיהּ מִלְעֵילָּא וַדַּאי. שאותו ישן שהוא עתיקא מוציא פירות לעולם בסוד שלו ממש, בכוח חידוש האור שמתחדש בו מעתיק יומין מלמעלה ודאי.

> בכח שבעים תיקוני זוהר תניינא עולה השכינה ומתגדל אורה.

ר' ר' וַדַּאי שְׁכִינְתָּא הָשַׁתָּא אִיהוּ זִמְנָא לְסַלְקָא לַהּ לְיוֹשְׁנָהּ דָּא בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין, רבי רבי הרמח"ל, ודאי שעכשיו הוא הזמן, להעלות את השכינה ליושנה שהיא עתיקא כאמור לעיל וזה בשבעים תיקונים אלה, שבהם דִּבְהוּ "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ" (תהלים טז, יא). דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בַּת שֶׁבַע, וּבְזִמְנָא דְּאַנְפִּין עִלָּאִין נְהָרִין בַּהּ סַלְקַת לְשִׁבְעִין. שהשכינה היא נקראת 'בת שבע' כללות של שבע הספירות התחתונות, ובזמן שהפנים העליונות מאירים בה – היא מתגדל ועולה למנין שבעים, מָאן אַנְפִּין? אֶלָּא אִלֵּין כִּתְרֵי מַלְכָּא, כַּמָּה דְּאָמַר מהם הפנים? אלא הם כתרי המלך כמו שנאמר "יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו" (במדבר ו, כה). בְּמַאי? אֶלָּא "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים" (תהלים טז, יא), דָּא קַבָּלָה רָזָא דְּאוֹרַיְתָא מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים דְּאִתְגַּלְּיָא הָשַׁתָּא לְעָלְמָא בִּנְהִירוּ דְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין. זו תורת הקבלה – מתקבלת מלמעלה, ולא על פי השכל האנושי, סוד התורה מצד עץ החיים שעתה מתגלה לעולם באורם של שבעים תיקונים אלה, כְּדֵין אֶסְתַּלֵּק כֹּלָּא בִּנְעִימוּ עִלָּאָה, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ואז יעלה הכל בנעימות עליונה שהיא אימא / בינה שנאמר בה "וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ" (תהלים צ, יז) וְכוּ'. וְדָא זֹהַר, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). כְּדֵין "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא), לְאִסְתַּלְּקָא כֹּלָּא בִימִינָא וְתוֹרָה אוֹר. להעלות הכל בצד הימין שהוא קו החסד, ותורה אור, כְּדֵין "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב) ואז יכון הבית שהיא השכינה בראש ההרים – המקום העליון אליה היא עולה. (דף פו' עמוד ב') זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. אשרי חלקם של ישראל.

> הרמח"ל זי"ע מאיר את השכינה בגאולה באור חכמה סתימאה.

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' קם משה רבנו הרועה הנאמן, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי הָשַׁתָּא אִיהוּ זִמְנָא לְאַהַדְרָא שְׁכִינְתָּא לְבַעֲלָהּ בְּהַאי חִיבּוּרָא, דְּבֵיהּ ודאי עתה הוא הזמן להחזיר שכינה לבעלה בזה החיבור שבו "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), דָּא אוֹר עִלָּאָה דְּבֵיהּ אַנְהִירַת לַהּ לִשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא. וזה החיבור של שבעים תיקונים אור עליון שבו אתה מאיר לה את השכינה בגלות, וּבֵיהּ תִּסַּק לַהּ מִגָּלוּתָא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. ובו תוציא אותה מהגלות בזמן הגאולה, בְּהַהוּא זִמְנָא באותה הזמן "מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט) הארץ שהיא השכינה תתמלא בשפע שיגיע אליה מים החכמה העליון. דְּאִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא אִתְּעַר אִתְעָרוּתָא לְעֵילָא כְּגַוְנָא דִּילֵיהּ. שההתעוררות התחתונה מעירה התעוררות עליונה כעניין שלה, וּבְגִין אִתְעָרוּתָא דְּאִתְּעַר הָשַׁתָּא בְּהַאי אוֹר, יִתְּעַר אוֹר לְעֵילָא מֵחָכְמָה סְתִימָאָה לְאִתְגַּלָּאָה בְּעָלְמָא. ובגלל ההתעוררות שמתעוררת עכשיו בזה האור, יתעורר אור למעלה מחכמה סתימאה להתגלות בעולם. וּבֵיהּ יִתְפָּרְקוּן יִשְׂרָאֵל פּוּרְקָנָא שְׁלִים. ובו יגאלו ישראל גאולה שלמה.

> אליהו הנביא יקום בתחילה לחדש קשר וזכות האבות הקדושים עם ישראל.

קוּם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא דְּאַנְתְּ אִיהוּ דְּאִתְּמָר בְּךָ קום אליהו הנביא הנאמן שאתה הוא שנאמר בך "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם" ( מלאכי ג, כג) וְכוּ' "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג, כד). דְּתוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל בְּאֲבָהָן דִּלְהוֹן תַּלְיָא, דְּאִינוּן קִטְרָא עִלָּאָה דְּבֵיהּ מִתְתַּקְּפִין. שחוזקם של ישראל תלוי באבותם, שהם הקשר העליון שבו מתחזקים,  וּבְזִמְנָא דְּמִתְחַבְּרָן בֵּיהּ, אִתְּמָר ובזמן שמתחברים בו נאמר, "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת" (במדבר כג, ט) וְכוּ'. כְּדֵין "יְהִי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ" (מלכים א' ח, נז). אֲבָל בְּסוֹפָא דְּגָלוּתָא אִתְּמָר אבל בסוף הגלות נאמר 'תַּמָּה זְכוּת אֲבוֹת' (שבת נה). וּבְגִין כָּךְ אַנְתְּ תֵּיתֵי בְּקַדְמִיתָא לְאַהַדְרָא קִטְרָא עַל [קִיוּמֵיהּ]. לכן, אתה תבוא בתחילה להשיב הקשר [על קיומו],