תיקוני זוהר תניינא | דף פט תקונא חד וארבעין

תוכן הדף

בשלושת ימי ההגבלה נשבר כוח הסטרא אחרא, ומשה עלה בכח השכינה לקבל תורה

השכינה היא אוצר הסודות וניתנה רק לישראל

 

(דף פט' עמוד א') כְּדֵין "וְיֹאמַר אָדָם אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק" (תהלים נח, יב), דָּא אָדָם קַדְמָאָה, "לַצַּדִּיק" דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּסָלִיק בְּתִיקּוּנוֹי כִּדְקָא יָאוּת אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ. "אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ" (תהלים נח, יב), אִלֵּין אֱלֹהִים דִּקְדוּשָּׁה בְּזִמְנָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְגַבֵּי אִימָּא, דִּכְתִיב "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים" (תהלים נז, ו) וְכוּ' וּכְדֵין יִתָּבְּרוּן קָמַיְיהוּ כָּל סִטְרִין מְסָאֲבִין. וְאִינּוּן גּוּפַיְיהוּ יִמְחוּן לְסִטְרִין אִלֵּין בְּכַמָּה מְחָאָן, כְּמָה דְּעָבְדוּ בְּמִצְרַיִם, כְּמָה דְּאָמַר "הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הַמַּכִּים" (שמואל א' ד, ח) וְכוּ'. וְרָזָא דָּא "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו) נ' פְּלָאוֹת מִסִּטְרָא דִּאִימָא וַדַּאי.

בְּהַהוּא זִמְנָא "וְנִשְׂגַּב יְהֹוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא" (ישעיהו ב, יא) דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל ביהו"ה וְלֵית אַחֲרִינָא דְּשַׁלִּיט בְּעָלְמָא. בְּהַהוּא זִמְנָא "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קמח, ה) דָּא שִׁיר דְּסָלִיק כִּדְקָא יָאוּת. "כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ" (תהלים קמח, יג) כְּמָה דְּאִתְּמָר. "הוֹדוֹ" דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. "עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם", דְּאָחִיד בְּהַאי וּבְהַאי מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק וַדַּאי. כְּדֵין בֵּיהּ "וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו" מִסִּטְרָא דְּאִימָא. "הַלְלוּיָהּ" דָּא שְׁלִימוּ דְּיִחוּדָא כִּדְקָא יָאוּת. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַד וְאַרְבְּעִין

(דף פט' עמוד ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל על טוּרָא דְּסִינַי. דִּבְקַדְמִיתָא כְּתִיב "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב), וּכְדֵין אִתְכְּלִילוּ כֻּלְהוֹ בְּיִחוּדָא חַד. "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט, ג) בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא. וְכַמָּה סִטְרָא אַחֲרָא הֲווּ בְּעָאן לְקַטְרְגָא, וּבְאִינּוּן יוֹמִין דְּהַגְבָּלָה אִתְבָּרוּ קַמֵּי יִשְׂרָאֵל. וּבְזִמְנָא דִּכְתִיב "הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ" (שמות יט, כג) תְּחוּמִין אִשְׁתַּוּוּ לְכֹלָּא. וְסִטְרָא אַחֲרָא נָמֵי אִשְׁתַּקְּעַת בְּאַתְרַהּ וְלָא נָפְקַת, וְאִזְדַּמְּנַת לְאִתְעַבְּרָא מֵעָלְמָא. כְּדֵין סָלִיק מֹשֶׁה בְּתוּקְפָּא לְטוּרָא. וְדָא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְכַד סָלִיק הֲווּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּעְיָין לְעַכָּבָא עַל יְדוֹי דְּלָא יֵיחוּת תּוֹרָה לְתַתָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ" (איוב כו, ט). וְדָא זִיו שְׁכִינָה דְּאִתְפְּרַשׁ עֲלֵיהּ, דְּבֵיהּ אִתְתְּקַף עַנְפָא בְּשָׁרְשֵׁיהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּתִיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא בְּיִשְׂרָאֵל תַּלְיָא. כְּדֵין דְּחִילוּ סַגִּי נָפַל עַל כֻּלְהוֹ מְשָׁרְיָין מִקַמֵּי מֹשֶׁה. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כְּתִיב "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב)

ביאור נופת צופים

(דף פט' עמוד א') כְּדֵין ואז יתגלה "וְיֹאמַר אָדָם אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק" (תהלים נח, יב), דָּא אָדָם קַדְמָאָה, "אָדָם" הוא האדם הראשון. לַצַּדִּיק דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּסָלִיק בְּתִיקּוּנוֹי כִּדְקָא יָאוּת "לַצַּדִּיק" זה משיח בן יוסף שעלה בתיקונו כמו שראוי בסוד ר"ת אד"ם – אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ. "אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ" (תהלים נח, יב), אִלֵּין אֱלֹהִים דִּקְדוּשָּׁה בְּזִמְנָא דְּיִסְתַּלְּקוּן לְגַבֵּי אִימָּא, "יֵשׁ אֱלֹהִים" הוא אלהים של הקדושה, בזמן שיעלה לגבי אימא עילאה / בינה שכתוב, דִּכְתִיב "רוּמָה עַל הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים" (תהלים נז, ו) וְכוּ' וּכְדֵין יִתָּבְּרוּן קָמַיְיהוּ כָּל סִטְרִין מְסָאֲבִין. ואז ישברו לפניו כל צדדי הסטרא אחרא, וְאִינּוּן גּוּפַיְיהוּ יִמְחוּן לְסִטְרִין אִלֵּין בְּכַמָּה מְחָאָן, כְּמָה דְּעָבְדוּ בְּמִצְרַיִם, וכוחות הגבורה של הקדושה הם עצמם ימחו את הסטרא אחרא בכמה מכות כמו שעשו במצרים, כמו שנאמר כְּמָה דְּאָמַר "הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הַמַּכִּים" (שמואל א' ד, ח) וְכוּ'. וְרָזָא דָּא וזה סוד "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו) נ' פְּלָאוֹת מִסִּטְרָא דִּאִימָא וַדַּאי. נִפְלָאוֹת – נ' פְּלָאוֹת מצד אימא עילאה / בינה ודאי.

בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן, שלאחר שיעשו בהם נקמות "וְנִשְׂגַּב יְהֹוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא" (ישעיהו ב, יא) דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל ביהו"ה וְלֵית אַחֲרִינָא דְּשַׁלִּיט בְּעָלְמָא. יוודע בגילוי שהכל נכלל ביהו"ה ואין אחר ששולט בעולם, באותו הזמן, בְּהַהוּא זִמְנָא "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קמח, ה) דָּא שִׁיר דְּסָלִיק כִּדְקָא יָאוּת, זה השיר שעולה כראוי בשעה שכולם יראו בגילוי תוכנו, "כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ" (תהלים קמח, יג) כְּמָה דְּאִתְּמָר, כמו שנאמר.

"הוֹדוֹ" דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. "עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם", דְּאָחִיד בְּהַאי וּבְהַאי מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק וַדַּאי. שאוחז בשמים ובארץ מצד היסוד ודאי. כְּדֵין בֵּיהּ ואז בו "וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו" מִסִּטְרָא מצד דְּאִימָא. "הַלְלוּיָהּ" דָּא שְׁלִימוּ דְּיִחוּדָא כִּדְקָא יָאוּת. הללויה הוא גילוי שלמות היחוד כראוי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַד וְאַרְבְּעִין

> בשלושת ימי ההגבלה נשבר כוח הסטרא אחרא, ומשה עלה בכח השכינה לקבל תורה.

(דף פט' עמוד ב') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל על טוּרָא דְּסִינַי, דִּבְקַדְמִיתָא כְּתִיב בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, בתחילה כתוב "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב), וּכְדֵין אִתְכְּלִילוּ כֻּלְהוֹ בְּיִחוּדָא חַד. ואז נכללו כולם ביחוד אחד. "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט, ג) בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא, בכללות כולם. וְכַמָּה סִטְרָא אַחֲרָא הֲווּ בְּעָאן לְקַטְרְגָא, וּבְאִינּוּן יוֹמִין דְּהַגְבָּלָה אִתְבָּרוּ קַמֵּי יִשְׂרָאֵל. וכמה סטרא אחרא היו רוצים לקטרג, ובאלה ימי ההגבלה נשברו לפני ישראל. וּבְזִמְנָא דִּכְתִיב ובזמן שנאמר "הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ" (שמות יט, כג) תְּחוּמִין אִשְׁתַּוּוּ לְכֹלָּא. וְסִטְרָא אַחֲרָא נָמֵי אִשְׁתַּקְּעַת בְּאַתְרַהּ וְלָא נָפְקַת, וְאִזְדַּמְּנַת לְאִתְעַבְּרָא מֵעָלְמָא. הושמו גבולות לכולם, וגם הסטרא אחרא שקעה במקומה ולא יצאה, והוכנה להתבטל ולעבור מן העולם. כְּדֵין סָלִיק מֹשֶׁה בְּתוּקְפָּא לְטוּרָא. וְדָא, ואז עלה משה בחוזקו להר וזה, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְכַד סָלִיק הֲווּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּעְיָין לְעַכָּבָא עַל יְדוֹי דְּלָא יֵיחוּת תּוֹרָה לְתַתָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב וכאשר היה עולה, היו רוצים מלאכי השרת לעכב על ידו שלא יוריד את התורה למטה, באותו הזמן כתוב "מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ" (איוב כו, ט). וְדָא זִיו שְׁכִינָה דְּאִתְפְּרַשׁ עֲלֵיהּ, דְּבֵיהּ אִתְתְּקַף עַנְפָא בְּשָׁרְשֵׁיהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּתִיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא בְּיִשְׂרָאֵל תַּלְיָא. וזה זיו השכינה שנפרש עליו, שבו התחזק הענף שהוא נשמת משה בשורשו, כשי שיוודע שתיקון השכינה תלוי בישראל. כְּדֵין דְּחִילוּ סַגִּי נָפַל עַל כֻּלְהוֹ מְשָׁרְיָין מִקַמֵּי מֹשֶׁה. ואז נפל פחד על כל מחנות המלאכים מפני משה. לכן, בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ. אשרי חלקו.

> השכינה היא אוצר הסודות וניתנה רק לישראל.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כְּתִיב והנה מט"ט שרא רבא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, כתב "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ"