תיקוני זוהר תניינא | דף צ המשך תקונא חד וארבעין

תוכן הדף

סוד הפסוק אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת

דיוקנאות ישראל כנגד ד' פנים ראשיים שבתורה

בסיני נכפתו תחילה הס"א למטה ללא סיוע מישראל, ורק אחרי מתן תורה עלו עם השכינה

 

(דף צ' עמוד א') הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא, וְכָל מִלָּה דְּאוֹרַיְתָא הָכִי אִית בַּהּ כַּמָּה רָזִין טְמִירִין וּגְנִיזִין. דְּכַמָּה סְגוּלָּאָן כְּלִילָן בָּהּ כְּאוֹצָר חַד. וּמָאן דְּאִּתְפַּתְּחַת לֵיהּ אַשְׁכַּח כַּמָּה סְתִימִין עֲמִיקִין, כָּל חַד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ. וְרָזָא דָּא "יִפְתַּח יְהֹוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב" (דברים כח, יב). דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּכַח הָכֵי, כְּלִילָן רָזִין בִּסְתִימוּ חַד. וְרָזָא דְּמִלָּה "יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיהו לג, ו). וְאִי תֵּימָא אוֹרָיְתָא אִיהִי בִּדְכוֹרָא? הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. אֲבָל שְׁכִינְתָּא אִיהִי קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא, וּבְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה וּבְכָל אֵבָר וְאֵבָר תָּמָן שְׁכִינְתָּא. וּמִסִּטְרָא דִּילַהּ אִתְקַשְּׁרָן מִילִין הָכֵי. וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בִּכְלָלָא חֲדָא בְּשְׁכִינְתָּא. בַּהּ "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (שמות יט, ה) דִּשְׁכִינְתָּא לָא אִתְיְהִיבַת אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא לְיִשְׂרָאֵל אִתְמְסָרוּ. אֲבָל אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אִתְּמָר בְּהוּ "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם" (תהלים קמז, כ).

וּבִשְׁכִינְתָּא אַשְׁכְּחַן כָּל יִשְׂרָאֵל כַּמָּה רָזִין כָּל חַד לְפוּם חֵילֵיהּ. וְרָזָא דָּא "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת" (משלי ה, יט). וְרָזָא דָּא אֲהָבִים ה' זִמְנִין אוֹר דְּאִינוּן ה' חֲסָדִים. "וְיַעֲלַת חֵן" מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְרָזָא דָּא ג"ן סְדָרִין דְּאוֹרַיְתָא וְה' סִפְרִין הָא ח"ן. "דַּדֶּיהָ" דַּד יָהּ, וְאִלֵּין דַּדִּים דְּכִיּוֹר. וי"ב דַּדִּים אִינוּן לי"ב שִׁבְטִין כָּל חַד נַטִּיל מִדַּד דִּילֵיהּ. (דף צ' עמוד ב') וְעוֹד תְּלָת אֲבָהָן כְּלָלָא דְּכֹלָּא הָא ט"ו, בְּגִין כָּךְ דַּד י"ה. וְרָזָא דָּא "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט). וּתְרֵיסַר שִׁבְטִין סָלְקִין ג' זִמְנִין בְּשַׁתָּא לְבֵי מַקְדְּשָׁא, לָקֳבֵל תְּלָת אֲבָהָן. וְרָזָא דָּא "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" (תהלים קכב, ד).

וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְמַסְּרַת לְהוּ אוֹרָיְתָא בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין דִּילַהּ. וְתַמָּן אִזְדְּמָנוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְכֻלְהוֹ נִשְׁמָתִין, אֲפִילוּ אִינוּן דְּלָא הֲווּ עֲדַיִן בְּעָלְמָא, תָּמָן אִזְדְּמָנוּ. וְכֻלְהוֹ נָטְלוּ חוּלָקָא בְּאוֹרַיְתָא כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. וְרָזָא דְּמִלָּה "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְהֹוָה" (דברים ה, ד) וְכוּ' דְּכַמָּה אַנְפִּין אִינוּן לְאוֹרַיְתָא. וְרָזָא דִּלְהוֹן בִּכְלָלָא דְּד' אִתְכְּלִילוּ, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "אַרְבָּעָה פָנִים" (יחזקאל א, ו). שְׁכִינְתָּא דְּמוּת דְּכֹלָּה. וְהָכִי כָּל חַד מִיִּשְׂרָאֵל בְּדִיוּקְנָא חַד מֵאִלֵין ד' אִצְטְיַיר. וְכָל חַד הֲוָה אִתְגַּלְיָא לֵיהּ לְפוּם אַנְפִּין דִּילֵיהּ. בְּגִין כָּךְ "פָּנִים בְּפָנִים" (דברים ה, ד). וְכָל חַד הֲוָה אָמַר "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים א, ב) . בְּגִין כָּךְ תָּמָן כָּל חַד נַטִּיל חוּלָקֵיהּ. וְכֻלְהוֹ מַלְאֲכֵי עִלָאֵי אִזְדְּמָנוּ תָּמָן. וְרָזָא דָּא "מַלְכֵי צְבָאוֹת" (תהלים סח, יג) וְכוּ' לְאִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים, יִשְׂרָאֵל מִלְּגַו מַלְאָכִין מִלְּבַר. וּשְׁכִינְתָּא מִתְתַּקְנָא בְּכָל סִטְרִין כִּדְקָא חֲזֵי.

וּבְשַׁעֲתָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב אוֹרָיְתָא, סִטְרִין אָחֲרָנִין הֲווּ בָּעְיָן לְקַטְרְגָא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר" (שמות יט, יב) וְכוּ'. הָכָא רָזִין דְּרָזִין לְחַכִּימֵי לִבָּא. תָּא חֲזֵי, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְקָנָא עָלְמָא תַּתָּאָה כִּדְקָא יָאוּת וּשְׁכִינְתָּא נָחֲתַת לְתַתָּא לְאַתְקָנָא לֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ'. דְּהָא בְּגִין דָּא אִתְגַּלְיָא תָּמָן בַּאֲתַר דְּסִטְרָא אַחֲרָא שַׁלְטַת, לְאַכְפְּיָא לַהּ. וְתַמָּן כָּנִישׁ כָּל טִיבוֹ מִכָּל אוּמִין, וְכֹלָּא כָּלִיל לְגוֹ. בְּגִין כָּךְ "מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר" (דברים לג, ב) וְכוּ'. אֲבָל בְּגִין דְּלָא אִתְתַּקַּן מִלָּה בְּקַדְמִיתָא אִתְחֲזִיאַת שְׁכִינְתָּא לְאִתְתַּקְּנָא לְתַתָּא עַד לָא תִּסְתַּלֵּק לְעֵילָא. וְיִשְׂרָאֵל נָמֵי בְּהַהוּא זִמְנָא לָא סְלִקוּ בַּהֲדָהּ, אֶלָּא לְתַתָּא

ביאור נופת צופים

(דף צ' עמוד א')  הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא, וְכָל מִלָּה דְּאוֹרַיְתָא הָכִי אִית בַּהּ כַּמָּה רָזִין טְמִירִין וּגְנִיזִין. כאן יש סודות עליונים לבעלי החכמה, וכך כל מילה בתורה, יש  בה כמה סודות נעלמים וגנוזים. דְּכַמָּה סְגוּלָּאָן כְּלִילָן בָּהּ כְּאוֹצָר חַד. וּמָאן דְּאִּתְפַּתְּחַת לֵיהּ אַשְׁכַּח כַּמָּה סְתִימִין עֲמִיקִין, כָּל חַד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ. כמה סגולות כלולות בה כאוצר אחד, ולמי שנפתחים לה סודותיה, ימצא בה כמה אוצרות עמוקים וסתומים.  וְרָזָא דָּא וסוד זה "יִפְתַּח יְהֹוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב" (דברים כח, יב). דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּכַח הָכֵי, כְּלִילָן רָזִין בִּסְתִימוּ חַד. שמצד השכינה נמצא כך – כוללת את הסודות בהעלם אחד. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיהו לג, ו). וְאִי תֵּימָא אוֹרָיְתָא אִיהִי בִּדְכוֹרָא? הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. ואם תשאל, התורה היא מצד הזכר, וכאן נאמר שהיא מצד השכינה שהיא נוק'? כך הוא ודאי שהתורה בכתב היא מצד הזכר, אֲבָל שְׁכִינְתָּא אִיהִי קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא, וּבְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה וּבְכָל אֵבָר וְאֵבָר תָּמָן שְׁכִינְתָּא. אבל השכינה היא קשר הכל, יחוד הכל ובכל ספירה וספירה, ובכל אבר ואבר נמצאת השכינה. וּמִסִּטְרָא דִּילַהּ אִתְקַשְּׁרָן מִילִין הָכֵי. ומצידה מתקשרים הדברים ככה, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בִּכְלָלָא חֲדָא בְּשְׁכִינְתָּא. והכל נקשר הכללות אחת בשכינה, והיא אוצר הכל. בַּהּ "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (שמות יט, ה) דִּשְׁכִינְתָּא לָא אִתְיְהִיבַת אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל. שהשכינה לא ניתנה אלא לישראל, בְּגִין כָּךְ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא לְיִשְׂרָאֵל אִתְמְסָרוּ. אֲבָל אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אִתְּמָר בְּהוּ לכן, סודות התורה נמסרו לישראל, אבל לאומות העולם ובמיוחד עובדי עבודה זרה נאמר בהם "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם" (תהלים קמז, כ).

> סוד הפסוק אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת

וּבִשְׁכִינְתָּא אַשְׁכְּחַן כָּל יִשְׂרָאֵל כַּמָּה רָזִין כָּל חַד לְפוּם חֵילֵיהּ. ובשכינה מוצאים כל ישראל כמה סודות – כל אחד כפי כוחו. וסוד זה וְרָזָא דָּא "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת" (משלי ה, יט). וְרָזָא דָּא, אֲהָבִים ה' זִמְנִין אוֹר דְּאִינוּן ה' חֲסָדִים, אהבי"ם עולה ח"ן, והם ה' פעמים אור שנאמרו ביום הראשון של הבריאה והם ה' חסדים. "וְיַעֲלַת חֵן" מִסִּטְרָא מצד דִּאִימָא. וְרָזָא דָּא ג"ן סְדָרִין דְּאוֹרַיְתָא וְה' סִפְרִין הָא ח"ן וזה סוד ג"ן סדרים שיש בתורה, ועם ה' ספרים עולה ח"ן.

"דַּדֶּיהָ" אותיות דַּד יָהּ, וְאִלֵּין דַּדִּים דְּכִיּוֹר. וי"ב דַּדִּים אִינוּן לי"ב שִׁבְטִין כָּל חַד נַטִּיל מִדַּד דִּילֵיהּ. ואלו הם דדי הכיור, ויש י"ב דדים כנגד י"ב שבטים, כל אחד לוקח מהדד שלו. (דף צ' עמוד א') וְעוֹד תְּלָת אֲבָהָן כְּלָלָא דְּכֹלָּא הָא ט"ו, בְּגִין כָּךְ דַּד י"ה. י"ב דדים ועוד ג' אבות – כלל כולם ט"ו כמנין י"ה, ורמוז במילה דַּד י"ה, וזה סוד וְרָזָא דָּא "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט). וּתְרֵיסַר שִׁבְטִין סָלְקִין ג' זִמְנִין בְּשַׁתָּא לְבֵי מַקְדְּשָׁא, לָקֳבֵל תְּלָת אֲבָהָן. וי"ב שבטים עולים לרגל בג' זמנים בשנה לבית המקדש כנגד ג' אבות, וביחד י"ה, וזה סוד וְרָזָא דָּא "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" (תהלים קכב, ד).

> דיוקנאות ישראל כנגד ד' פנים ראשיים שבתורה.

וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְמַסְּרַת לְהוּ אוֹרָיְתָא בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין דִּילַהּ. בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, נמסרה להם התורה בכל המדרגות שלה. וְתַמָּן אִזְדְּמָנוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְכֻלְהוֹ נִשְׁמָתִין, אֲפִילוּ אִינוּן דְּלָא הֲווּ עֲדַיִן בְּעָלְמָא, תָּמָן אִזְדְּמָנוּ. ולשם נזדמנו כל ישראל וכל נשמות ישראל, אפילו אלה שעדיין לא היו בעולם – שם נזדמנו. וְכֻלְהוֹ נָטְלוּ חוּלָקָא בְּאוֹרַיְתָא כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. וכולם נטלו חלקם בתורה כמו שראוי, וסוד הדבר, וְרָזָא דְּמִלָּה "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְהֹוָה" (דברים ה, ד) וְכוּ' דְּכַמָּה אַנְפִּין אִינוּן לְאוֹרַיְתָא, שכמה פנים הם לתורה. וְרָזָא דִּלְהוֹן בִּכְלָלָא דְּד' אִתְכְּלִילוּ, דְּאִתְּמָר בְּהוּ וכללות כולם נכלל בסוד ד' שנאמר בהם "אַרְבָּעָה פָנִים" (יחזקאל א, ו). שְׁכִינְתָּא דְּמוּת דְּכֹלָּה שכינה דמות כולם. וְהָכִי כָּל חַד מִיִּשְׂרָאֵל בְּדִיוּקְנָא חַד מֵאִלֵין ד' אִצְטְיַיר. וכך כל אחד מישראל, בדיוקן אחד מאלה הארבעה מצטייר, וְכָל חַד הֲוָה אִתְגַּלְיָא לֵיהּ לְפוּם אַנְפִּין דִּילֵיהּ. ולכל אחד היה מתגלה לו כפי הפנים שלו. לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "פָּנִים בְּפָנִים" (דברים ה, ד). וְכָל חַד הֲוָה אָמַר וכל אחד היה אומר "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים א, ב) . בְּגִין כָּךְ תָּמָן כָּל חַד נַטִּיל חוּלָקֵיהּ. לכן, שם בהר סיני, כל אחד לקח חלקו בתורה. וְכֻלְהוֹ מַלְאֲכֵי עִלָאֵי אִזְדְּמָנוּ תָּמָן וכל המלאכים העליונים גם כן היו שם, וזה סוד. וְרָזָא דָּא "מַלְכֵי צְבָאוֹת" (תהלים סח, יג) וְכוּ' לְאִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים, יִשְׂרָאֵל מִלְּגַו מַלְאָכִין מִלְּבַר. וּשְׁכִינְתָּא מִתְתַּקְנָא בְּכָל סִטְרִין כִּדְקָא חֲזֵי. לתקן הכל בתיקון שלם, ישראל מפנים בסוד פנימיות העולמות ומלאכים מבחוץ. והשכינה מתקנת את כל הצדדים כמו שראוי.

> בסיני נכפתו תחילה הס"א למטה ללא סיוע מישראל, ורק אחרי מתן תורה עלו עם השכינה.

וּבְשַׁעֲתָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיהַב אוֹרָיְתָא, סִטְרִין אָחֲרָנִין הֲווּ בָּעְיָן לְקַטְרְגָא. ובשעה שרצה הקב"ה לתת את התורה, רצו הסטרא אחרא לקטרג, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב באותו הזמן כתוב "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר" (שמות יט, יב) וְכוּ'. הָכָא רָזִין דְּרָזִין לְחַכִּימֵי לִבָּא. כאן נמצאים סודי הסודות לחכמי לב. תָּא חֲזֵי, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְקָנָא עָלְמָא תַּתָּאָה כִּדְקָא יָאוּת וּשְׁכִינְתָּא נָחֲתַת לְתַתָּא לְאַתְקָנָא לֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב בוא וראה, באותה השעה רצה הקב"ה לתקן את העולם התחתון כמו שראוי, והשכינה ירדה למטה לתקן אותו, באותו הזמן כתוב "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ'. דְּהָא בְּגִין דָּא אִתְגַּלְיָא תָּמָן בַּאֲתַר דְּסִטְרָא אַחֲרָא שַׁלְטַת, לְאַכְפְּיָא לַהּ. וזה בגלל שהתגלה גם כן במקום שהסטרא אחרא שולטת – כדי לכפות אותה. וְתַמָּן כָּנִישׁ כָּל טִיבוֹ מִכָּל אוּמִין, וְכֹלָּא כָּלִיל לְגוֹ. בְּגִין כָּךְ ושם אסף את כל טוב מכל אומות העולם, והכל כלל בפנים, לכן אמר, "מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר" (דברים לג, ב) וְכוּ'. אֲבָל בְּגִין דְּלָא אִתְתַּקַּן מִלָּה בְּקַדְמִיתָא אִתְחֲזִיאַת שְׁכִינְתָּא לְאִתְתַּקְּנָא לְתַתָּא עַד לָא תִּסְתַּלֵּק לְעֵילָא. אבל בגלל שלא תוקן הדבר בתחילה, נצרך שהשכינה תתקן למטה קודם שתעלה למעלה, וְיִשְׂרָאֵל נָמֵי בְּהַהוּא זִמְנָא לָא סְלִקוּ בַּהֲדָהּ, אֶלָּא לְתַתָּא [קַיְּמוּ בְּהַהוּא זִמְנָא]. וגם ישראל, באותו הזמן לא עימה, אלא באותו הזמן עמדו למטה.