Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף צא תקונא תרין וארבעין

תוכן הדף

בהר סיני קבלו את עדים שהוא לבוש היראה

יחוד זו"ן מתקיים רק בחיבור כל האיברים של העולמות להיות אחד

 

(דף צא' עמוד א')  קַיְּמוּ בְּהַהוּא זִמְנָא. וּמֹשֶׁה נָמֵי כְּתִיב בֵּיהּ "רֵד הָעֵד בָּעָם" (שמות יט, כא) דְּכֹלָּא אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא לְתַתָּא. כֵּיוָן דְּיִשְׁתְּלִים תִּיקּוּנָא לְתַתָּא, כְּדֵין תִּסְתַּלֵּק שְׁכִינְתָּא לְעֵילָא וְיִשְׂרָאֵל אַבַּתְרֵהּ. בְּגִין כָּךְ "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב). וְרָזָא דְּמִלָּה בְּגִין דְּתִיקּוּנָא אִצְטְרִיךְ לְסַלְקָא בְּהַהוּא זִמְנָא מִתַּתָּא לְעֵילָא, וְלָא אִתְחָזֵי סִיּוּעָא מִלְּתַתָּא, בְּגִין דְּלָא אִזְדְּמָנוּ לְהַאי. בְּגִין כָּךְ "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב). אֶלָּא לְבָתַר כְּתִיב "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג), דְּהָא כְּדֵין אִתְחָזֵי דְּתִיקּוּנָא אִתְתַּקַּן, וְיִשְׂרָאֵל סָלְקִין אַבַּתְרֵהּ כִּדְקָא יָאוּת. אֲבָל בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל לָא אִזְדְּמָנוּ לְהַאי, אִצְטְרִיךְ דְּלָא לְשַׁוְאָה יְדַיְיהוּ בְּטוּרָא בְּגִין דְּלָא תִּזְדַּמַּן סִטְרָא אַחֲרָא תָּמָן.

וְרָזָא דָּא עוּזָּה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר" (שמואל ב' ו, ו) וּבְגִין דְּפָשַׁט יָדֵיהּ מִית. וְרָזָא דָּא דִּכְדֵין הֲוַת שְׁכִינְתָּא נָפְקַת מִפְּלִשְׁתִּים, אֲבָל בְּגִין דְּלָאו מִגּוֹ תִּיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה, בְּגִין כָּךְ לָא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְשַׁוְאָה יְדוֹי בְּהַאי, וְכֵיוָן דְּשַׁוֵּי מִית. וְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם כְּתִיב "יְהֹוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (שמות יד, יד) בְּגִין דְּלָא אִזְדַּמַּן תִּיקּוּנָא לְגַבַּיְיהוּ. אֲבָל עַם כָּל דָּא לְכֹלָּא מֹשֶׁה אַתְקִין. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט, ג) וְתַמָּן אַתְקִין מַאי דְּאַתְקִין. (דף צא' עמוד ב') מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה "רֵד הָעֵד בָּעָם" (שמות יט, כא). כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתְקִין אִיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וְדָא לְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וּתְרֵין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא בְּתוּקְפֵּיהּ לְאַתְקָנָא מִלָּה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דְּאִשְׁתְּלִים תִּיקּוּנָא דְּחִילוּ נָפַל עַל כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא. וּבְשַׁעֲתָא דַּהֲוָה דַּרְגִּין עִלָּאִין מִתְגַּלְּיָין לְתַתָּא, כְּתִיב "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה" (דברים ה, כה) וְכוּ' כְּדֵין אִתְלַבָּשׁוּ בִּלְבוּשָׁא יַקִּירָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. דְּבֵיהּ "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ" (דברים כח, י). וְאִי לָאו דְּחָבוּ בְּעֵגֶל לָא הֲוָה אֻמָּה דְּשַׁלִּיט עֲלַיְיהוּ. דִּבְזִמְנָא דְּקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא דְּחִילוּ עִלָּאָה אַלְבִּישׁ לְהוּ, וּמִינֵּיהּ אִתְבָּרוּ כָּל אוּמִין וְאִתְעַרְבְּבוּ כֻּלְהוֹ וְהָא אִתְּמָר. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּחָבוּ, "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם" (שמות לג, ו) וְכוּ'. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע" (ישעיהו סא, י). כְּדֵין "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.

וְהָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא

ביאור נופת צופים

(דף צא' עמוד א')  קַיְּמוּ בְּהַהוּא זִמְנָא. וגם ישראל, באותו הזמן לא עימה, אלא באותו הזמן עמדו למטה. וּמֹשֶׁה נָמֵי כְּתִיב בֵּיהּ ומשה נאמר בו "רֵד הָעֵד בָּעָם" (שמות יט, כא) דְּכֹלָּא אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא לְתַתָּא. "רֵד" שהכל נצרך להתקן למטה, כֵּיוָן דְּיִשְׁתְּלִים תִּיקּוּנָא לְתַתָּא, כְּדֵין תִּסְתַּלֵּק שְׁכִינְתָּא לְעֵילָא וְיִשְׂרָאֵל אַבַּתְרֵהּ. כיון שנשלם התיקון למטה, אז עלתה השכינה למעלה וישראל אחריה, בְּגִין כָּךְ "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב). וְרָזָא דְּמִלָּה בְּגִין דְּתִיקּוּנָא אִצְטְרִיךְ לְסַלְקָא בְּהַהוּא זִמְנָא מִתַּתָּא לְעֵילָא, וסוד הדבר בגלל שהתיקון נצרך לעלות באותו הזמן מלמטה למעלה, וְלָא אִתְחָזֵי סִיּוּעָא מִלְּתַתָּא, בְּגִין דְּלָא אִזְדְּמָנוּ לְהַאי. ולא שיהיה סיוע מלמטה, בגלל שלא הוכנו לזה, לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב). אֶלָּא לְבָתַר כְּתִיב אלא לאחר מתן תורה נאמר "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג), דְּהָא כְּדֵין אִתְחָזֵי דְּתִיקּוּנָא אִתְתַּקַּן, וְיִשְׂרָאֵל סָלְקִין אַבַּתְרֵהּ כִּדְקָא יָאוּת. וזה כיון שנראה שהתיקון נתקן, אֲבָל בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל לָא אִזְדְּמָנוּ לְהַאי, אִצְטְרִיךְ דְּלָא לְשַׁוְאָה יְדַיְיהוּ בְּטוּרָא בְּגִין דְּלָא תִּזְדַּמַּן סִטְרָא אַחֲרָא תָּמָן. אבל בגלל שישראל לא הוכנו לזה, הוצרך שלא יגעו ידיהם בהר, כדי שלא תאחז הסיטרא אחרא בהר.

וְרָזָא דָּא עוּזָּה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה סוד עוזה שאחז בארון הברית בגלל שחשב שהארון עומד להישמט מעל הבקר ולא הבין שהארון נושא את נושאיו, וזה שכתוב "כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר" (שמואל ב' ו, ו) וּבְגִין דְּפָשַׁט יָדֵיהּ מִית. ובגלל ששלח ידו – מת. וְרָזָא דָּא דִּכְדֵין הֲוַת שְׁכִינְתָּא נָפְקַת מִפְּלִשְׁתִּים, וסוד זה, שכיון שבאותו הזמן יצאה השכינה מקליפת פלשתים, אֲבָל בְּגִין דְּלָאו מִגּוֹ תִּיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה, בְּגִין כָּךְ לָא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְשַׁוְאָה יְדוֹי בְּהַאי, וְכֵיוָן דְּשַׁוֵּי מִית. אבל בגלל שלא יצאה מצד תיקונם של ישראל, לכן לא היתה צריכה יד ישראל לגעת בה, וכיון שנגע – מת. וְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם כְּתִיב ובשעה שהיו ישראל במצרים נאמר "יְהֹוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (שמות יד, יד) בְּגִין דְּלָא אִזְדַּמַּן תִּיקּוּנָא לְגַבַּיְיהוּ. אֲבָל עַם כָּל דָּא לְכֹלָּא מֹשֶׁה אַתְקִין. אתם תחרישון בגלל שלא הוכן שהם יעשו התיקון, ועם כל זה, משה תיקן עבור כולם, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא שהרי בתחילה נאמר "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט, ג) וְתַמָּן אַתְקִין מַאי דְּאַתְקִין. שם תיקן מה שתיקן. (דף צא' עמוד ב') מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה ומשם והלאה נאמר "רֵד הָעֵד בָּעָם" (שמות יט, כא). כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַתְקִין אִיהוּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וְדָא לְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה: ואז הקב"ה הוא תיקן הל בתיקון שלם, וזה לכל היד החזקה. 

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וּתְרֵין

> בהר סיני קבלו את עדים שהוא לבוש היראה

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא בְּתוּקְפֵּיהּ לְאַתְקָנָא מִלָּה, הקב"ה רצה בחוזקו לתקן הדבר במעמד הר סיני כדלעיל, וזהו "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דְּאִשְׁתְּלִים תִּיקּוּנָא דְּחִילוּ נָפַל עַל כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא. ובשעה שנשלם התיקון, נפל פחד על כל אומות העולם. וּבְשַׁעֲתָא דַּהֲוָה דַּרְגִּין עִלָּאִין מִתְגַּלְּיָין לְתַתָּא, ובשעה שהיו המדריגות העליונות מתגלות למטה, כתוב כְּתִיב "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה" (דברים ה, כה) וְכוּ' כְּדֵין אִתְלַבָּשׁוּ בִּלְבוּשָׁא יַקִּירָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. ואז הולבשו ישראל בלבוש יקר מצד השכינה, שעליו נאמר דְּבֵיהּ "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ" (דברים כח, י). וְאִי לָאו דְּחָבוּ בְּעֵגֶל לָא הֲוָה אֻמָּה דְּשַׁלִּיט עֲלַיְיהוּ. ואם לא היו חוטאים בעגל, לא היתה אומה שתשלוט עליהם, דִּבְזִמְנָא דְּקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא דְּחִילוּ עִלָּאָה אַלְבִּישׁ לְהוּ, וּמִינֵּיהּ אִתְבָּרוּ כָּל אוּמִין וְאִתְעַרְבְּבוּ כֻּלְהוֹ וְהָא אִתְּמָר. ובזמן שקיבלו את התורה, יראה עליונה הלביש אותם, וממנו נשברו כל האומות, והתבלבלו כולם וזה התבאר. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּחָבוּ, אבל בזמן שחטאו בעגל, הוסר בגד היראה מהם וזהו שכתוב "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם" (שמות לג, ו) וְכוּ'. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבא "כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע" (ישעיהו סא, י). ואז כְּדֵין "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל אשרי חלקם של ישראל. 

> יחוד זו"ן מתקיים רק בחיבור כל האיברים של העולמות להיות אחד

וְהָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה רב המנונא סבא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא [דְּסִינַי], ודאי בשעה שעמדו ישראל על הר סיני,