Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף צב המשך תקונא תרין וארבעין

תוכן הדף

יש ללחוץ על הטקסט הזה העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי.

(דף צב' עמוד א') דְּסִינַי, כֻּלְהוֹ עָלְמִין אִזְדְּמָנוּ תָּמָן לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וְתִיקּוּנָא תַּלְיָא לְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וַיֵּרֶד יְהֹוָה עַל הַר סִינַי" (שמות יט, כ). וְתָא חֲזֵי, הָכָא אִתְּמָר 'לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה וְלָא עָלָה מֹשֶׁה' (סוכה ה) וְכוּ', מִלָּה דָּא קַּשְׁיָא אִיהִי. אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה. כְּתִיב "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (בראשית ה, ב). בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבַּר חִיבּוּרָא עִלָּאָה כֻּלְהוֹ אֵיבָרִין מִתְחַבְּרָן דָּא בְּדָא. וְרָזָא דְּמִלָּה "מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת" (שמות כו, ה). דְּהָא כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר שְׁלִימוּ דִּילֵיהּ אִיהוּ שְׁכִינְתָּא. וּבְגִין כָּךְ כֹּלָּא אִתְקְשַׁר כַּחֲדָא בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. כְּדֵין "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב). וְדָא עֲשָׂרָה רָזָא דְּיִחוּדָא וַדַּאי דְּכַר וְנוּקְבָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה "בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (שם). מַאי בְּיוֹם הִבָּרְאָם? אֶלָּא בְּיוֹם תַּלְיָא מִלְתָא וְדָא דַּעַת, דְּלֵית לַיְלָה בְּלֹא יוֹם וְלֵית יוֹם בְּלֹא לַיְלָה. בְּגִין כָּךְ דְּכוֹרָא וְנוּקְבָּא שְׁלִימוּ חַד. וּדְכוּרָא אִקְרֵי אָדָם, אֲבָל אָדָם כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. בְּגִין כָּךְ "בְּיוֹם הִבָּרְאָם" דְּכָלִיל חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. בְּגִין כָּךְ כְּלָלָא דְּכֹלָּא דְּכַר וְנוּקְבָּא, וְתַמָּן מִתְקַשְּׁרָן כֻּלְהוֹ עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וּבְכָל אֲתַר דְּאִצְטְרִיךְ הָכִי אִתְגְּלִיאוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וּבַאֲתַר דְּאִינוּן אִתְגְּלִיאוּ כֹּלָּא אִתְכְּלִיל תָּמָן.

כְּגַוְנָא דָּא בְּזִמְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא כְּתִיב "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א). דְּהָא כְּדֵין תָּמָן אִתְגְּלִיאוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וּכְדֵין כֹּלָּא אִתְקְשַׁר (דף צב' עמוד ב') תָּמָן. וְכֹלָּא אִיהוּ לְקַשְּׁרָא עָלְמִין עִלָּאִין בְּתַתְאִין, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּלָא תִּתְקַף לְאַחְרָבָא לֵיהּ. כְּגַוְנָא דָּא בְּזִמְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הָכִי אִתְגַּלְיָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל הַיָּם בְּגִין לְאַתְקְפָא עָלְמָא דִּכְדֵין נָפַק מִגּוֹ מְסָאֲבוּתָא. כְּגַוְנָא דָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי דִּכְתִיב "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ" (ישעיהו כה, ט) וְכוּ' לְאַתְקָנָא עָלְמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. יַתִּיר מִכֹּלָּא בְּטוּרָא דְּסִינַי.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּהַהוּא זִמְנָא כֹּלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דָּא דַּעֲשָׂרָה וְדָא חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת דִּינָא וְרַחֲמֵי. וְאִלֵּין עֲשָׂרָה דְּאִתְּמָר בְּהוּ 'לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה' (סוכה ה). וְאַף עַל גַּב דְּנַחְתַּת לְתַתָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאִים בַּהֲדָהּ תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ לָא יָרְדָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, דְּהָא לְתַתָּא קָיְימִין אִינוּן מְסָאֲבִין. וּמֹשֶׁה אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא אִתְגַּלְיָא לֵיהּ, לָא סָלִיק לְעֵילָא מֵעֲשָׂרָה. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" (שמות כ, יח) לְאִתְחֲזָאָה דְּכֹלָּא חַד.

וְאִלֵּין עֶשֶׂר אֲמִירָן, רָזָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, בְּהוּ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", הָכָא עֶשֶׂר אַתְוָן, ה' לִסְטַר חַד, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא דָּא לָקֳבֵל דָּא. בְּגִין כָּךְ "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב" (שמות כ, יט) וְכוּ', אִלֵּין יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו דְּאִינוּן מַפְרִידִין בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע. אֶלָּא "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" (שמות כ, כ) דָּא שְׁכִינְתָּא, וּבָהּ "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" (שמות כ, כא), דָּא לִּילִית חַיַּיבְתָּא דְּאִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּמְּרָא מִינַּהּ.

ביאור נופת צופים

(דף צב' עמוד א') [עַל טוּרָא] דְּסִינַי, כֻּלְהוֹ עָלְמִין אִזְדְּמָנוּ תָּמָן לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. על הר סיני, כל העולמות נזדמנו שם להיתקן בתיקון שלם, וְתִיקּוּנָא תַּלְיָא לְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב והתיקון תלוי למטה, וזהו שכתוב "וַיֵּרֶד יְהֹוָה עַל הַר סִינַי" (שמות יט, כ). וְתָא חֲזֵי, הָכָא אִתְּמָר ובא וראה, נאמר 'לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה וְלָא עָלָה מֹשֶׁה' (סוכה ה) וְכוּ', מִלָּה דָּא קַּשְׁיָא אִיהִי. ודבר זה קשה הוא עם הנאמר שהתיקון נעשה למטה? אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה. אלא הכל סוד עליון. כתוב, כְּתִיב "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (בראשית ה, ב). בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבַּר חִיבּוּרָא עִלָּאָה כֻּלְהוֹ אֵיבָרִין מִתְחַבְּרָן דָּא בְּדָא. בזמן שמתחבר החיבור העליון, כל האיברים שהם היכלות העולמות מתחברים אלה באלה, וזה סוד וְרָזָא דְּמִלָּה "מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת" (שמות כו, ה). דְּהָא כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר שְׁלִימוּ דִּילֵיהּ אִיהוּ שְׁכִינְתָּא. וּבְגִין כָּךְ כֹּלָּא אִתְקְשַׁר כַּחֲדָא בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. וזה, כל אבר ואבר, השלימות שלו היא השכינה שהיא נשמתו, ובגלל זה, הכל נקשר כאחד בחיבור אחד של נשמה עם איברי הגוף. כְּדֵין "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב). וְדָא עֲשָׂרָה רָזָא דְּיִחוּדָא וַדַּאי דְּכַר וְנוּקְבָּא. ואלו העשרה שהם סוד החמישה חסדים וחמישה גבורות, שהם סוד היחוד ודאי של זכר ונקבה המתיחדים רק כאשר הנוק' נשלמת ומתחברת עם איבריה, וסוד הדבר, וְרָזָא דְּמִלָּה "בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (שם). מַאי מהו בְּיוֹם הִבָּרְאָם? אֶלָּא בְּיוֹם תַּלְיָא מִלְתָא וְדָא דַּעַת, אלא בסוד יום תלוי הדבר וזה דעת שהוא סוד היחוד ממנו נמשכים החסדים והגבורות, דְּלֵית לַיְלָה בְּלֹא יוֹם וְלֵית יוֹם בְּלֹא לַיְלָה. שאין לילה בלי יום, ואין יום בלי לילה, בְּגִין כָּךְ דְּכוֹרָא וְנוּקְבָּא שְׁלִימוּ חַד. לכן הזכר והנקבה הם שלימות אחת. וּדְכוּרָא אִקְרֵי אָדָם, אֲבָל אָדָם כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. והזכר נקרא אדם, אבל אדם מהותו כללות חיבור זכר ונקבה. לכן אמר חיבור בְּגִין כָּךְ "בְּיוֹם הִבָּרְאָם" דְּכָלִיל חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. שכולל חסדים שהם ניתנים לזכר, וגבורות הניתנות למלכות והם יורדים אליהם מהדעת בְּגִין כָּךְ כְּלָלָא דְּכֹלָּא דְּכַר וְנוּקְבָּא, וְתַמָּן מִתְקַשְּׁרָן כֻּלְהוֹ עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. לכן, הבראם לשון רבים, כללות הכל זכר ונקבה, ושם מתקשרים כל העולמות – העליונים והתחתונים, וּבְכָל אֲתַר דְּאִצְטְרִיךְ הָכִי אִתְגְּלִיאוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וּבַאֲתַר דְּאִינוּן אִתְגְּלִיאוּ כֹּלָּא אִתְכְּלִיל תָּמָן. ובכל מקום שצריך, כך מתגלה יחוד קב"ה ושכינתא, ובמקום ששם מתגלים, הכל נכלל שם.

כְּגַוְנָא דָּא בְּזִמְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא כְּתִיב כגון זה, בשעה שיצאו ישראל מהארץ בגלות בית ראשון נאמר "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א). דְּהָא כְּדֵין תָּמָן אִתְגְּלִיאוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וּכְדֵין כֹּלָּא אִתְקְשַׁר (דף צב' עמוד ב') תָּמָן. שהרי אז, שם התגלו קב"ה ושכינתא, ואז הכל נקשר שם. וְכֹלָּא אִיהוּ לְקַשְּׁרָא עָלְמִין עִלָּאִין בְּתַתְאִין, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּלָא תִּתְקַף לְאַחְרָבָא לֵיהּ. והכל הוא כדי לקשר עולמות עליונים התחתונים, כדי שהסטרא אחרא לא תתחזק להחריב אותם, כְּגַוְנָא דָּא בְּזִמְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הָכִי אִתְגַּלְיָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל הַיָּם בְּגִין לְאַתְקְפָא עָלְמָא דִּכְדֵין נָפַק מִגּוֹ מְסָאֲבוּתָא. וכענין זה, בזמן שיצאו ישראל ממצרים התגלו קב"ה ושכינתא על הים כדי לחזק העולם, מיד כשיצא מתוך טומאת מצרים ששלטה בו עד אז. כְּגַוְנָא דָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי דִּכְתִיב כענין זה לעתיד לבוא שנאמר "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ" (ישעיהו כה, ט) וְכוּ' לְאַתְקָנָא עָלְמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. יַתִּיר מִכֹּלָּא בְּטוּרָא דְּסִינַי. לתקן העולם תיקון שלם, יותר ממה שהיתה בהר סיני, שהוא התיקון האחרון והסופי.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּהַהוּא זִמְנָא כֹּלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דָּא דַּעֲשָׂרָה וְדָא חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת דִּינָא וְרַחֲמֵי. אבל, בוא וראה, באותו הזמן, הכל נתקן בסוד בסוד זה של העשרה, וזה חסדים וגבורות, דין ורחמים. וְאִלֵּין עֲשָׂרָה דְּאִתְּמָר בְּהוּ ואלו העשרה שנאמר בהם 'לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה' (סוכה ה). וְאַף עַל גַּב דְּנַחְתַּת לְתַתָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאִים בַּהֲדָהּ תָּדִיר. ואף על שירדה למטה, קב"ה עומד איתה תמיד, בְּגִין כָּךְ לָא יָרְדָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, דְּהָא לְתַתָּא קָיְימִין אִינוּן מְסָאֲבִין. לכן לא ירדה למטה מעשרה, שלמטה עומדים אלו הטמאים, ולא ירדה אליהם. וּמֹשֶׁה אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא אִתְגַּלְיָא לֵיהּ, לָא סָלִיק לְעֵילָא מֵעֲשָׂרָה. ומשה, שאף על גב, שהכל התגלה אליו, לא עלה למעלה מעשרה, עַל רָזָא דָּא כְּתִיב ועל סוד זה כתוב "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" (שמות כ, יח) לְאִתְחֲזָאָה דְּכֹלָּא חַד. להראות שהכל אחד.

וְאִלֵּין עֶשֶׂר אֲמִירָן, רָזָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, בְּהוּ ואלו עשר אמירות, סוד של הזכר והנוק' ביחד, בהן "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", הָכָא עֶשֶׂר אַתְוָן, ה' לִסְטַר חַד, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא דָּא לָקֳבֵל דָּא. וכאן עשר אותיות, ה' אותיות המור"א לצד אחד – ימין, וה' אותיות הגדו"ל לצד שמאל, זה כנגד זה. בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב" (שמות כ, יט) וְכוּ' כסף מצד ימין וזהב מצד שמאל, אִלֵּין יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו דְּאִינוּן מַפְרִידִין בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע. ואלה ישמעאל ועשו ימין ושמאל של הקליפה, שהם מפרידים בין שש לשבע – בין ז"א לנוק'. אֶלָּא "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" (שמות כ, כ) דָּא שְׁכִינְתָּא, וּבָהּ "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" (שמות כ, כא), חרבך דָּא לִּילִית חַיַּיבְתָּא דְּאִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּמְּרָא מִינַּהּ. זו ליל' הרשעה שצריך להישמר ממנה,