Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף צח המשך תקונא שית וארבעין

תוכן הדף

המשיח יזמר שיר חדש ברוח הקודש שתשרה עליו מחכמה סתימאה

פה השכינה שנסתם בגלות בגלל ס"מ ונוק' תפתח בגאולה כלפי הקב"ה

(דף צח' עמוד א') ה' לְגַבֵּי ו', ו' לְגַבֵּי י'. הָכָא תַּלְיָא רָזָא דְּגָלוּתָא וּפוּרְקָנָא ה' סַלְקַת בְּו', ו' אִתְחַבָּר בְּה', כֹּלָּא סָלִיק בְּי' לְאַתְקָנָא דַּרְגִּין, תִּיקּוּנָא בָּתַר שָׁלַטְנוּ דְּחַיָּבִין קָאִים. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּתִיקּוּנָא י"וה, ה' בִּתְרֵין אִתְפָּרְשַׁת, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְדָא יוה"ה תְּאוֹמִים סִיוָן. וְשַׁבָּת דָּא ענ"ג, עֵ'דֶן נָ'הָר גַּ'ן, תְּלָת קִטְרִין אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. וְעַד לָא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא בְּשַׁבָּת אִתְפְּקָדוּ לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא דָּא. כְּגַוְנָא דָּא דִּינִין בְּמָרָה אִיפְקוּד וַדַּאי לְתָרְכָא סִטְרָא אַחֲרָא מִינַּיְיהוּ:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁית וְאַרְבְּעִין

וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא תּוּקְפָּא דִּשְׁכִינְתָּא. דִּבְגָלוּתָא חַלְשָׁא הֲוַת. וּבְזִמְנָא דְּתִיפּוּק מִגָּלוּתָא אִתְּמָר בַּהּ "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ" (ישעיהו מ, כט) לְאִתְתַּקְּפָא בְּדָרְגָּהָא כִּדְקַחֲזֵי. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) רָזָא דִּכְתִיב "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ" (תהלים צ, טו). דְּכָל הַהוּא נְהִירוּ דְּאִתְגָּרַע מִיִּשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא כֹּלָּא יִתְגַּלֵּי בְּרִגְעָא חֲדָא וְדָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) וַדַּאי.

בְּהַהוּא זִמְנָא "מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (תהלים צח, א). מִזְמוֹר מָאן אָמַר לֵיהּ? אֶלָּא דָּא רוּחָא קַדִּישָׁא, רוּחָא דְּנָפִיק מֵחָכְמָה סְתִימָאָה לְמִישְׁרֵי עַל מַלְכָּא מְשִׁיחָא, אִיהוּ יֵימַר מִזְמוֹר דָּא. וְדָא (דף צח' עמוד ב') "שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ" (ישעיהו מב, י) דָּא חַדְתּוּתָא דְּכֹלָּא. וְדָא "כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (תהלים צח, א) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה סְתִימָאָה פֶלֶא עִלָּאָה. "הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ" (שם) דָּא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא תְּרֵין מְשִׁיחִין. בְּהַהוּא זִמְנָא "הוֹדִיעַ יְהֹוָה יְשׁוּעָתוֹ" (תהלים צח, ב). מַאי רָזָא? אֶלָּא שְׁכִינְתָּא פ' סְתוּמָה בְּגָלוּתָא, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ בְּגִין חִוְיָא בִּישָׁא דְּרָדִיף אַבַּתְרַהּ. וּמְרַגְּלִים הוֹצִיאוּ דִבָּה עַל אַרְעָא קַדִּישָׁא. מַהוּ דִבָּה? אֶלָּא דָּא לִּילִית חַיַּיבְתָּא. בְּגִין דְּאָמְרוּ "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא" (במדבר יג, לב) בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּשָׁלְטַת תָּמָן חַס וְשָׁלוֹם.

"וְשָׁם רָאִינוּ… בְּנֵי עֲנָק" (במדבר יג, לג) לְאַחֲזָאָה כְּאִלּוּ הַאי אֲתַר אֶתְיָהִיב לְהוּ תָּמָן. אֲבָל כָּלֵב, "וַיַּהַס כָּלֵב" (במדבר יג, ל). מַאי וַיַּהַס? אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה" (תהלים לט, ג) דָּא שְׁכִינְתָּא. דִּבְגָלוּתָא אִיהִי "יוֹנַת אֵלֶם" (תהלים נו, א) וְדָא פֶּה סְתוּמָה, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ שׁוֹשַׁנָּה דְּלָא אִתְפַּתְּחַת אֶלָּא לְבֶן זוּגָהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה "הַס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי יְהֹוָה" (זכריה ב, יז). דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי אדנ"י וְדָא הֵיכַל, בְּזִמְנָא דְּאִיהִי הֵיכְלָא לְמַלְכָּא. אֲבָל בְּזִמְנָא אַחֲרָא אִיהִי הָס, וְדָא "יוֹנַת אֵלֶם" (תהלים נו, א). בְּגִין כָּךְ וַיַּהַס כָּלֵב, דְּהָא רָזָא דָּא אַחֲזֵי לְהוּ וַדַּאי, דִּשְׁכִינְתָּא פֶּה סְתוּמָה אִיהִי בְּגָלוּתָא וְלֵית רָשׁוּ לְנוּכְרָאָה 

ביאור נופת צופים

(דף צח' עמוד א') ה' לְגַבֵּי ו', ו' לְגַבֵּי י'. הָכָא תַּלְיָא רָזָא דְּגָלוּתָא וּפוּרְקָנָא וכאן בצירוף הזה תלוי סוד הגלות והגאולה, ה' סַלְקַת בְּו', ו' אִתְחַבָּר בְּה', ה' עולה בו', ו' מתחברת בה', כֹּלָּא סָלִיק בְּי' לְאַתְקָנָא דַּרְגִּין והכל עולה בי' לתיקון המדרגות, תִּיקּוּנָא בָּתַר שָׁלַטְנוּ דְּחַיָּבִין קָאִים. התיקון שנמשך אחרי שלטון הרשעים. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּתִיקּוּנָא י"וה, אבל בזמן שהתיקון יהיה על סדר י"וה, ה' בִּתְרֵין אִתְפָּרְשַׁת, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ה' מתפרשת על ב' מדרגות שכינה עליונה שהיא הבינה ושכינה תחתונה שהיא מלכות, וְדָא יוה"ה תְּאוֹמִים סִיוָן וזה סוד השם הקדוש שמאיר בחודש סיון יוה"ה שמזלו תאומים הרומז על ב' ההין שנמצאות ביחד. וְשַׁבָּת דָּא ענ"ג, ראשי תיבות עֵ'דֶן נָ'הָר גַּ'ן, תְּלָת קִטְרִין אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. שלושת הקשרים האלה שנאמרו. וְעַד לָא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא בְּשַׁבָּת אִתְפְּקָדוּ לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא דָּא. ועוד לפני שנתנה התורה צוו ישראל לשמור שבת כדי להתקן התיקון ענ"ג, כְּגַוְנָא דָּא דִּינִין בְּמָרָה אִיפְקוּד וַדַּאי לְתָרְכָא סִטְרָא אַחֲרָא מִינַּיְיהוּ: וכענין זה הדינים שנצטוו במרה ודאי, לגרש את הסטרא אחרא מהם.

> המשיח יזמר שיר חדש ברוח הקודש שתשרה עליו מחכמה סתימאה

וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא תּוּקְפָּא דִּשְׁכִינְתָּא. זהו חוזק השכינה, דִּבְגָלוּתָא חַלְשָׁא הֲוַת. וּבְזִמְנָא דְּתִיפּוּק מִגָּלוּתָא אִתְּמָר בַּהּ שהיתה חלשה בגלות, ובזמן שתצא מהגלות יאמר בה "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ" (ישעיהו מ, כט) לְאִתְתַּקְּפָא בְּדָרְגָּהָא כִּדְקַחֲזֵי. להתחזק במדרגתה כראוי.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) רָזָא דִּכְתִיב סוד הכתוב "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ" (תהלים צ, טו). דְּכָל הַהוּא נְהִירוּ דְּאִתְגָּרַע מִיִּשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא כֹּלָּא יִתְגַּלֵּי בְּרִגְעָא חֲדָא שכל אותו האור שנחסר מישראל בגלות, הכל יתגלה ברגע אחד, וזה וְדָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) וַדַּאי.

בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן יאמר "מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (תהלים צח, א). מִזְמוֹר מָאן אָמַר לֵיהּ? מי אמר אותו? אֶלָּא דָּא רוּחָא קַדִּישָׁא, רוּחָא דְּנָפִיק מֵחָכְמָה סְתִימָאָה לְמִישְׁרֵי עַל מַלְכָּא מְשִׁיחָא, אִיהוּ יֵימַר מִזְמוֹר דָּא. אלא זה רוח הקודש, שרוח שיוצא מחכמה סתימאה לשרות על מלך המשיח, הוא יאמר מזמור זה. וזה וְדָא (דף צח' עמוד ב') "שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ" (ישעיהו מב, י) דָּא חַדְתּוּתָא דְּכֹלָּא. זה חידוש הכל, וזה וְדָא "כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (תהלים צח, א) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה סְתִימָאָה פֶלֶא עִלָּאָה. מצד חכמה סתימאה שהיא פלא עליון. "הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ" (שם) דָּא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא תְּרֵין מְשִׁיחִין. ימינו וזרועו, זה ימין ושמאל – ב' משיחין.

>פה השכינה שנסתם בגלות בגלל ס"מ ונוק' תפתח בגאולה כלפי הקב"ה

באותו הזמן בְּהַהוּא זִמְנָא "הוֹדִיעַ יְהֹוָה יְשׁוּעָתוֹ" (תהלים צח, ב). מַאי רָזָא? אֶלָּא שְׁכִינְתָּא ה' סְתוּמָה בְּגָלוּתָא, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ בְּגִין חִוְיָא בִּישָׁא דְּרָדִיף אַבַּתְרַהּ. מהו הסוד? אלא השכינה היא פ' סתומה בגלות, וכך צריך בגלל הנחש הרע שרודף אחריה. וּמְרַגְּלִים הוֹצִיאוּ דִבָּה עַל אַרְעָא קַדִּישָׁא. והמרגלים הוציאו דיבה על הארץ הקדושה. מַהוּ דִבָּה? אֶלָּא דָּא אלא היא כינויה של לִּילִית חַיַּיבְתָּא הרשעה. בְּגִין דְּאָמְרוּ בגלל שאמרו "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא" (במדבר יג, לב) ארץ אוכלת זו הכינוי של פלונ' בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּשָׁלְטַת תָּמָן בגלל הסטרא אחרא ששלטה שמה חַס וְשָׁלוֹם.

"וְשָׁם רָאִינוּ… בְּנֵי עֲנָק" (במדבר יג, לג) לְאַחֲזָאָה כְּאִלּוּ הַאי אֲתַר אֶתְיָהִיב לְהוּ תָּמָן. להראות כאילו המקום ההוא ניתן להם גם כן. אֲבָל כָּלֵב, "וַיַּהַס כָּלֵב" (במדבר יג, ל). מַאי וַיַּהַס? אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה אלא זה סוד "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה" (תהלים לט, ג) דָּא שְׁכִינְתָּא. זו השכינה שבגלות היא דִּבְגָלוּתָא אִיהִי "יוֹנַת אֵלֶם" (תהלים נו, א) וְדָא פֶּה סְתוּמָה, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ שׁוֹשַׁנָּה דְּלָא אִתְפַּתְּחַת אֶלָּא לְבֶן זוּגָהּ. וזו הפה סתומה, שכך צריכה להיות השושנה, שאינה נפתחת אלא לבן זוגה. וסוד הדבר וְרָזָא דְּמִלָּה "הַס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי יְהֹוָה" (זכריה ב, יז). דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי אדנ"י וְדָא הֵיכַ"ל, בְּזִמְנָא דְּאִיהִי הֵיכְלָא לְמַלְכָּא. שהשכינה היא אדנ"י והיא היכ"ל (גימ' אדנ"י) בזמן שהיא היכל למלך / ז"א, אֲבָל בְּזִמְנָא אַחֲרָא אִיהִי הָס, אבל בזמן אחר היא הס, וזה וְדָא "יוֹנַת אֵלֶם" (תהלים נו, א). בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "וַיַּהַס כָּלֵב", דְּהָא רָזָא דָּא אַחֲזֵי לְהוּ וַדַּאי, דִּשְׁכִינְתָּא פֶּה סְתוּמָה אִיהִי בְּגָלוּתָא וְלֵית רָשׁוּ לְנוּכְרָאָה