תיקוני זוהר תניינא | דף צט המשך תקונא שית וארבעין

תוכן הדף

התיקונים שנעשו בגלות לא נאבדים אלא נשמרים לעתיד לבוא, סוד ברינה יקצורו

התיקונים שנעשים בחוץ לארץ נשמרים ועליהם תאיר הארת הגאולה מארץ ישראל ומהם לכל העולם

(דף צט' עמוד א') לְאִתְקָרְבָא תָּמָן וַדַּאי. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי 'וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לְךָ', דָּא פֶּה פְּתוּחָה בְּכַמָּה שִׁירִין בְּכַמָּה תֻּשְׁבְּחָן לְגַבֵּי מַלְכָּא, וְדָא "שִׁיר חָדָשׁ" (תהלים צח, א). כְּדֵין "הוֹדִיעַ יְהֹוָה יְשׁוּעָתוֹ" (תהלים צח, ב). דְּעַד הָשַׁתָּא בְּגָלוּתָא הֲוַת שְׁחוֹרַא וַדַּאי, דִּכְתִיב בַּהּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) וִיקָרָא דִּילַהּ לָא אִשְׁתְּמוֹדָע בֵּין חַיָּיבָא. כֵּיוָן דְּנָפְקַת מִתַּמָּן, כְּדֵין "הוֹדִיעַ יְהֹוָה יְשׁוּעָתוֹ" (תהלים צח, ב). וּכְדֵין "לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ" (תהלים צח, ב). וְרָזָא דָּא "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ'.

תָּא חֲזֵי, הָשַׁתָּא חִיבּוּרָא עִלָּאָה בִּטְמִירוּ אִזְדַּמַּן, בְּגִין דְּלָאו לְאִסְתַּכְּלָא תָּמָן מְסָאֲבָא. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא כֹּלָּא יִתְתְּקַן בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, וְלֵית דְּחִילוּ מִכֹּלָּא. כְּדֵין "גִּלָּה צִדְקָתוֹ" (תהלים צח, ב) וַדַּאי. בְּהַהוּא זִמְנָא "זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (תהלים צח, ג). דָּא רָזָא, "זָכַר חַסְדּוֹ", חֶסֶד דְּאִתְּמָר בֵּיהּ בְּגָלוּתָא "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב" (איכה ב, ג). וְכָל חֶסֶד דָּא דְּאִתְגָּרַע מִינַּיְיהוּ בְּגָלוּתָא, כֹּלָּא יִתְהַדָּר לְהוּ כְּחַד בְּפוּרְקָנָא. וְעוֹד, "וֶאֶמוּנָתוֹ", רָזָא דָּא "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (תהלים קכו, ה). דִּבְגָלוּתָא כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין זְרָעִין (דף צט' עמוד ב') יִשְׂרָאֵל בְּהַהוּא חַקְלָא עִלָּאָה וְלָא אִתְגַּלְיָין בְּגִין גָּלוּתָא. אִי תֵּימָא דְּאִתְאֲבִידוּ? חַס וְשָׁלוֹם אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטַר לְהוּ לְעֵילָא וְכֻלְהוֹ יִצְמְחוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי וְיִקְצֹרוּן לְהוּ. דִּכְתִיב בְּהוּ "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו סא, יא). כְּדֵין וֶאֶמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל.

בְּהַהוּא זִמְנָא "רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ" (תהלים צח, ג). הָכָא רָזָא עִלָּאָה, דְּכַמָּה אִינוּן בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת דְּבְחוּץ לָאָרֶץ, דְּתָמָן אַתְקִינוּ יִשְׂרָאֵל כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין. וְאִתְּמָר בְּהוּ "וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ" (זכריה ט, ז) וְאוּקְמוּהָ. וּמַאי דִּבְקַדְמִיתָא אַרְעָא קַדִּישָׁא לְחוּד הֲוַת מִנַּהֲרָא בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין יִתְתַּקְּנוּן בְּגִילּוּיָא שְׁלִים, וּמִתַּמָּן יִתְגַּלּוּן בְּאִינוּן אֲתָרִין דְּתָמָן אִתְעֲבִידוּ. וּכְדֵין נְהִירוּ דִּקְדֻשָּׁתָא יָנְהִיר בְּהוּ אַף עַל גַּב דְּאִינוּן לְבַר, וּבְדָא יִתְתְּקַן כָּל עָלְמָא בְּגִין כָּךְ "רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ" (תהלים צח, ג) וַדַּאי. דִּבְכָל סְטַר עָלְמָא אִתְגַּלִיאַת, בְּגִילּוּיָא דִּנְהוֹרָא דְּאִתְפְּשַׁט תָּמָן כַּמָּה דְּאִתְּמָר. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל:

ביאור נופת צופים

(דף צט' עמוד א') לְאִתְקָרְבָא תָּמָן וַדַּאי. וזה הסוד נראה להם ודאי, שהשכינה היא פה סתומה בגלות, ואין רשות לנוכרי להתקרב אליה, ולעתיד לבוא וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי 'וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לְךָ', דָּא פֶּה פְּתוּחָה בְּכַמָּה שִׁירִין בְּכַמָּה תֻּשְׁבְּחָן לְגַבֵּי מַלְכָּא, זו פה פתוחה בכמה שירים, בכמה תשבחות לגבי המלך, וזה וְדָא "שִׁיר חָדָשׁ" (תהלים צח, א). כְּדֵין "הוֹדִיעַ יְהֹוָה יְשׁוּעָתוֹ" (תהלים צח, ב). דְּעַד הָשַׁתָּא בְּגָלוּתָא הֲוַת שְׁחוֹרַא וַדַּאי, שעד עכשיו בגלות היא שחורה ודאי בגלל החטאים שהורידו אותה לעפר, שנאמר בה דִּכְתִיב בַּהּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) וִיקָרָא דִּילַהּ לָא אִשְׁתְּמוֹדָע בֵּין חַיָּיבָא. שגדולתה ויקרה לא נודע בין הרשעים, כֵּיוָן דְּנָפְקַת מִתַּמָּן, כיון שיצאה משם, כְּדֵין "הוֹדִיעַ יְהֹוָה יְשׁוּעָתוֹ" (תהלים צח, ב). וּכְדֵין "לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ" (תהלים צח, ב). וְרָזָא דָּא וזה סוד "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ'.

> התיקונים שנעשו בגלות לא נאבדים אלא נשמרים לעתיד לבוא, סוד ברינה יקצורו

תָּא חֲזֵי, הָשַׁתָּא חִיבּוּרָא עִלָּאָה בִּטְמִירוּ אִזְדַּמַּן, בְּגִין דְּלָאו לְאִסְתַּכְּלָא תָּמָן מְסָאֲבָא. בוא וראה, בזמן הזה מזדמן החיבור העליון של קב"ה ושכינתא / זו"ן בהעלם, כדי שלא יתסכלו שם אלה הטמאים, יזונו עיניהם וינקו מהשפע, אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא כֹּלָּא יִתְתְּקַן בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, וְלֵית דְּחִילוּ מִכֹּלָּא. אבל בזמן הגאולה, הכל יתוקן בתיקון שלם, ואין שום פחד מכלום. ואז כְּדֵין "גִּלָּה צִדְקָתוֹ" (תהלים צח, ב) וַדַּאי. בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן "זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל" (תהלים צח, ג). דָּא רָזָא, זה סוד "זָכַר חַסְדּוֹ", חֶסֶד דְּאִתְּמָר בֵּיהּ בְּגָלוּתָא חסד שנאמר בו בגלות "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב" (איכה ב, ג). וְכָל חֶסֶד דָּא דְּאִתְגָּרַע מִינַּיְיהוּ בְּגָלוּתָא, כֹּלָּא יִתְהַדָּר לְהוּ כְּחַד בְּפוּרְקָנָא. וכל החסד הזה שנחסר מהם בגלות, הכל יחזור להם כאחד בגאולה. וְעוֹד, "וֶאֶמוּנָתוֹ", רָזָא דָּא זה סוד "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (תהלים קכו, ה). דִּבְגָלוּתָא כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין זְרָעִין (דף צט' עמוד ב') יִשְׂרָאֵל בְּהַהוּא חַקְלָא עִלָּאָה וְלָא אִתְגַּלְיָין בְּגִין גָּלוּתָא. שבגלות, כמה תיקונים עליונים זורעים ישראל בשדה העליון שהיא השכינה, ולא מתגלים בגלל הגלות. אִי תֵּימָא דְּאִתְאֲבִידוּ? אם תתמה שמה נאבדו? חַס וְשָׁלוֹם אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטַר לְהוּ לְעֵילָא וְכֻלְהוֹ יִצְמְחוּן לְזִמְנָא דְּאָתֵי וְיִקְצֹרוּן לְהוּ. חס ושלום, אלא הקב"ה שומר אותם למעלה, וכולם יצמחו לעתיד לבוא, וישראל יקצרו אותם. שכתוב דִּכְתִיב בְּהוּ "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו סא, יא). כְּדֵין ואז "וֶאֶמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל".

> התיקונים שנעשים בחוץ לארץ נשמרים ועליהם תאיר הארת הגאולה מא"י ומהם לכל העולם

בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן "רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ" (תהלים צח, ג). הָכָא רָזָא עִלָּאָה, כאן סוד עליון, דְּכַמָּה אִינוּן שכמה הם בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת דְּבְחוּץ לָאָרֶץ, דְּתָמָן אַתְקִינוּ יִשְׂרָאֵל כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין. שבהם תיקנו ישראל כמה תיקונים עליונים, ונאמר בהם וְאִתְּמָר בְּהוּ "וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ" (זכריה ט, ז) וְאוּקְמוּהָ וזה נתבאר. וּמַאי דִּבְקַדְמִיתָא אַרְעָא קַדִּישָׁא לְחוּד הֲוַת מִנַּהֲרָא בִּנְהִירוּ עִלָּאָה, ומה שבתחילה היתה הארץ הקדושה מאירה מהאור העליון, בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין יִתְתַּקְּנוּן בְּגִילּוּיָא שְׁלִים, וּמִתַּמָּן יִתְגַּלּוּן בְּאִינוּן אֲתָרִין דְּתָמָן אִתְעֲבִידוּ. בזמן הגאולה, כל התיקונים יתקונו בגילוי שלם, ומשם יתגלו באלו המקומות ששם נעשו. וּכְדֵין נְהִירוּ דִּקְדֻשָּׁתָא יָנְהִיר בְּהוּ אַף עַל גַּב דְּאִינוּן לְבַר, ואז אור הקדושה יאיר בהם, אף על גב שהם מחוץ לארץ הקדושה, וּבְדָא יִתְתְּקַן כָּל עָלְמָא בְּגִין כָּךְ ובזה יתוקן כל העולם, לכן "רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ" (תהלים צח, ג) וַדַּאי. דִּבְכָל סְטַר עָלְמָא אִתְגַּלִיאַת, בְּגִילּוּיָא דִּנְהוֹרָא דְּאִתְפְּשַׁט תָּמָן כַּמָּה דְּאִתְּמָר. שתתגלה ישועת אלהינו בכל מקום בעולם, בגילוי האור שיתפשט שם כמו שנאמר. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל: אשרי חלקם של ישראל.