Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף קז המשך תקונא חמשין וארבע

תוכן הדף

חטאי המדבר גרמו לכתרים שקבלו בחורב להסתלק מהם

 משה ישוב לעתיד לבוא להחזיר הכתרים לישראל ולהשלים התיקון

דמות אדם ודמות החיות שבמרכבה, ודרך המשכת צירופי האותיות על ידן

(דף קז' עמוד א') דְּאִתְּמָר בְּהוּ "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א). וּבְגִין דִּבְכָל יוֹמָא אָמְרִין לְהוּ, בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "יְהֹוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב, ז) דְּהָא בְּכָל יוֹמָא אִקְרֵי הָכִי בֵּן. דִּבְכָל יוֹמָא אִתְעֲבִיד בֵּן לַמָּקוֹם בְּד' אֶחָד אִלֵּין.

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דַּהֲווֹ קָיְימִין עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְקְשָׁרוּ בְּשָׁרְשֵיהוֹן וַדַּאי. וְדָא יְקָרָא עִלָּאָה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי" (ישעיהו מט, יח). וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר" (ישעיהו סא, י). כֵּיוָן דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל מַה כְּתִיב "וַיִּתְנַצְּלוּ וְכוּ' אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב" (שמות לג, ו). לִישָּׁנָא דִּיְקָרָא אִיהוּ, דְּאִינוּן לָא אִתְפַּשְׁטוּ אֶלָּא אִינוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין דְּאִתְיַקְרוּ בְּהוּ, כְּדֵין "וַיִּתְנַצְּלוּ" וְכוּ'. וְדָא עֲדִי דְּאִתְּמָר לְעֵילָא.

תָּא חֲזֵי, חוֹבָא גָּרִים חוֹבָא. וְחוֹבָא דְּעֵגֶל גָּרִים חוֹבָא דִּמְרַגְּלִים, עַד דְּאִתְעַכְּבוּ בְּמַדְבְּרָא וְסִטְרָא אַחֲרָא שָׁלְטוּ עֲלַיְיהוּ. אֲבָל בְּסוֹף יוֹמִין בְּזִמְנָא דְּאִתְחֲזֵי לוֹן לְמֵיעַל לְאַרְעָא, דִּכְבָר פְּגִימוּ אִתְעַבַר וְסִטְרָא אַחֲרָא אִשְׁתְּבִיקוּ מִנַיְיהוּ, כְּדֵין תָּב מֹשֶׁה לְקַשְּׁרָא קְשָׁרִין כִּבְקַדְמִיתָא. בְּמַאי? אֶלָּא בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה וְעֶשֶׂר אֲמִירָן. וְהָכָא כְּתִיב "כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים כ, יז) לְאַחֲזָאָה כֹּלָּא לְאַהַדְרָא מִילִין כִּבְקַדְמִיתָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּבָרִיךְ לוֹן הָכִי שָׁארֵי "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ' לְאַהַדְרָא כֹּלָּא לְאַתְרֵיהּ.

(דף קז' עמוד ב') תָּא חֲזֵי, "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר" (דברים לג, ב). מַאי שֵׂעִיר וּפָארָן הָכָא? אֶלָּא לְאַחֲזָאָה מִלָּה בְּדָרְגָּהָא כִּדְקָא יָאוּת. דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל כַּחֲדָא, וּקְלִיפִין כֻּלְהוֹ אִשְׁתַּעְבִּידוּ לִסְטַר קַדִּישָׁא, וְאוֹרַיְתָא בְּתִיקּוּנָא דְּכֹלָּא בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא אִתְיְהִיבַת. וּכְלָלָא דְּכֹלָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב). וּבְדָא אַתְקִיף לוֹן לְמֵיעַל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא. וְרָזָא דָּא "חֲזַק וֶאֱמָץ" (דברים לא, ז) לִיהוֹשֻׁעַ אִתְּמָר. וְדָא חָזָק מִיָּד הַחֲזָקָה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּוַדַּאי אִי יִשְׂרָאֵל לָא הֲווּ חָאבִין כֹּלָּא הֲוָה מִתְתַּקָּן כִּדְקָא יָאוּת. אֲבָל כֵּיוָן דְּחָאבוּ אִתְהֲדָרוּ מִילִין בְּקִלְקוּלָא. עַד דְּיֵיתֵי רַעֲיָא מְהֵימְנָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי לְאַהַדְרָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בְּזִמְנָא דְּתִתְגָּלֵּי רְתִיכָא עִלָּאָה לְקַמֵּי כָּל יִשְׂרָאֵל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי בְּד' חָיוֹת אִית תְּלָת אַנְפִּין לְכָל חַד, דְּכֻלְּהוּ דְּיוֹקְנָא דְּאָדָם. וּתְלָת דִּיוּקְנִין אָחֲרָנִין נָפְקִין מִתַּמָּן לְכָל סְטַר וְאִינּוּן תְּלָת בִּרְכָאָן "יְבָרֶכְךָ" "יָאֵר" "יִשָּׂא" וְדָא יה"ו מיהו"ה. ה"א בָּתְרָאָה בַּהּ "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כז). וְתָא חֲזֵי, הוי"ה חֲדָא אִיהִי, בַּהּ מִתְפָּרְשָׁאן ד' חֵיוָן לְסִטְרַיְיהוּ. כָּל

ביאור נופת צופים

(דף קז' עמוד א') דְּאִתְּמָר בְּהוּ ושנאמר בהם "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א) שרק הם יכולים לעורר היחוד ולהעלות מ"ן. וּבְגִין דִּבְכָל יוֹמָא אָמְרִין לְהוּ, ובגלל שבכל יום הם אומרים קריאת שמע, כתוב בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "יְהֹוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב, ז) דְּהָא בְּכָל יוֹמָא אִקְרֵי הָכִי בֵּן. דִּבְכָל יוֹמָא אִתְעֲבִיד בֵּן לַמָּקוֹם בְּד' אֶחָד אִלֵּין. הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ שבכל יום נקרא כך בֵּן, ובכל יום נעשה בֵּ"ן למקום בד' אח"ד אלו.

> חטאי המדבר גרמו לכתרים שקבלו בחורב להסתלק מהם

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דַּהֲווֹ קָיְימִין עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְקְשָׁרוּ בְּשָׁרְשֵיהוֹן וַדַּאי. בוא וראה, בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, התקשרו בשורשם ודאי. וְדָא יְקָרָא עִלָּאָה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה הכבוד העליון שנאמר בו "כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי" (ישעיהו מט, יח). וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר" (ישעיהו סא, י). כֵּיוָן דְּחָבוּ יִשְׂרָאֵל מַה כְּתִיב כיון שחטאו ישראל, מה כתוב, "וַיִּתְנַצְּלוּ וְכוּ' אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב" (שמות לג, ו). לִישָּׁנָא דִּיְקָרָא אִיהוּ, לשון כבוד הוא, שחסה התורה על כבודם, ושינתה את לשונה, דְּאִינוּן לָא אִתְפַּשְׁטוּ אֶלָּא אִינוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין דְּאִתְיַקְרוּ בְּהוּ, שהם לא הפשיטו את עדיים מרצונם, אלא אלה המדרגות העליונות שקיבלו נתכבדו והתרחקו מהם, ואז כְּדֵין "וַיִּתְנַצְּלוּ" וְכוּ'. וְדָא עֲדִי דְּאִתְּמָר לְעֵילָא וזה העדי שהוא הכבוד שנאמר למעלה.

> משה ישוב לעתיד לבוא להחזיר הכתרים לישראל ולהשלים התיקון

תָּא חֲזֵי, חוֹבָא גָּרִים חוֹבָא. וְחוֹבָא דְּעֵגֶל גָּרִים חוֹבָא דִּמְרַגְּלִים, עַד דְּאִתְעַכְּבוּ בְּמַדְבְּרָא וְסִטְרָא אַחֲרָא שָׁלְטוּ עֲלַיְיהוּ. בוא וראה, עבירה גוררת עבירה, וחטא העגל גרם לחטא המרגלים, עד שהתעכבו המדבר מלהיכנס לארץ, ומקום המדבר הוא מקום הטומאה, וככל שהתעכבו יותר כך דבקה בהם הטומאה יותר,  אֲבָל בְּסוֹף יוֹמִין בְּזִמְנָא דְּאִתְחֲזֵי לוֹן לְמֵיעַל לְאַרְעָא, דִּכְבָר פְּגִימוּ אִתְעַבַר וְסִטְרָא אַחֲרָא אִשְׁתְּבִיקוּ מִנַיְיהוּ, אבל באחרית הימים, בזמן שיהיו ראויים להיכנס לארץ, הן הגשמית והן הרוחנית שהיא השכינה, שכבר יעברו הפגמים, והסטרא אחרא תעזוב אותם, כְּדֵין תָּב מֹשֶׁה לְקַשְּׁרָא קְשָׁרִין כִּבְקַדְמִיתָא. ואז, ישוב משה לקשור הקשרים של הכתרים כבתחילה. בְּמַאי? במה? אֶלָּא בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה וְעֶשֶׂר אֲמִירָן. במשנה תורה ועשרת הדברות, וְהָכָא כְּתִיב וכאן כתוב "כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים כ, יז) לְאַחֲזָאָה כֹּלָּא לְאַהַדְרָא מִילִין כִּבְקַדְמִיתָא. להראות שכל הדברים יחזרו כבראשונה, וּבְשַׁעֲתָא דְּבָרִיךְ לוֹן הָכִי שָׁארֵי ובשעה שבירך אותם משה לפני מותו, כך התחיל ברכתו "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ' לְאַהַדְרָא כֹּלָּא לְאַתְרֵיהּ. להחזיר את הכל למקומו.

(דף קז' עמוד ב') תָּא חֲזֵי, בוא וראה "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר" (דברים לג, ב). מַאי שֵׂעִיר וּפָארָן הָכָא? למה הזכיר שעיר ופארן כאן? אֶלָּא לְאַחֲזָאָה מִלָּה בְּדָרְגָּהָא כִּדְקָא יָאוּת. דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל כַּחֲדָא, אלא להראות את כח הקדושה במדריגתו כראוי, שהכל נכלל כאחד, וּקְלִיפִין כֻּלְהוֹ אִשְׁתַּעְבִּידוּ לִסְטַר קַדִּישָׁא, וכל הקליפות השתעבדו לצד הקדושה, וְאוֹרַיְתָא בְּתִיקּוּנָא דְּכֹלָּא בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא אִתְיְהִיבַת. והתורה ניתנה, בתיקון הכל, בכללות הכל. וּכְלָלָא דְּכֹלָּא וכלל הכל "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב). וּבְדָא אַתְקִיף לוֹן לְמֵיעַל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא. ובזה חיזק אותם להכניסם לארץ ישראל הקדושה, וְרָזָא דָּא וזה סוד "חֲזַק וֶאֱמָץ" (דברים לא, ז) לִיהוֹשֻׁעַ אִתְּמָר נאמר. וְדָא המילה חָזָק מִיָּד הַחֲזָקָה בשורש התיבה הַ-חֲזָקָ-ה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּוַדַּאי אִי יִשְׂרָאֵל לָא הֲווּ חָאבִין כֹּלָּא הֲוָה מִתְתַּקָּן כִּדְקָא יָאוּת. אבל, בוא וראה, שבודאי אם לא היו חוטאים ישראל, הכל היה נתקן כמו שראוי, אֲבָל כֵּיוָן דְּחָאבוּ אִתְהֲדָרוּ מִילִין בְּקִלְקוּלָא. כשנתנה התורה עברו כל הקלקולים, אבל כיון שחטאו, החזירו את הדברים לקלקולם, עַד דְּיֵיתֵי רַעֲיָא מְהֵימְנָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי לְאַהַדְרָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, עד שלעתיד לבוא יבוא משה רבנו הרועה הנאמן להחזיר הכל בתיקון שלם, בְּזִמְנָא דְּתִתְגָּלֵּי רְתִיכָא עִלָּאָה לְקַמֵּי כָּל יִשְׂרָאֵל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן. בזמן שתתגלה המרכבה העליונה לפני כל ישראל. אשרי חלקם.

> דמות אדם ודמות החיות שבמרכבה, ודרך המשכת צירופי האותיות על ידן

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אליהו הנביא הנאמן בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי בְּד' חָיוֹת אִית תְּלָת אַנְפִּין לְכָל חַד, דְּכֻלְּהוּ דְּיוֹקְנָא דְּאָדָם. ודאי בד' החיות של המרכבה יש ג' פנים של אריה, שור ונשר בכל אחד, וכל הארבע בדיוקן אדם, וג' הפנים מתחברים בג' מהם. וּתְלָת דִּיוּקְנִין אָחֲרָנִין נָפְקִין מִתַּמָּן לְכָל סְטַר וְאִינּוּן תְּלָת בִּרְכָאָן ושלושה דיוקנאות אחרים יוצאים משם לכל צד והם ג' ברכות "יְבָרֶכְךָ" "יָאֵר" "יִשָּׂא" וְדָא וזה יה"ו מיהו"ה. ה"א בָּתְרָאָה בַּהּ ה' אחרונה ובה "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כז).

וְתָא חֲזֵי, הוי"ה חֲדָא אִיהִי, בַּהּ מִתְפָּרְשָׁאן ד' חֵיוָן לְסִטְרַיְיהוּ. ובוא וראה, יהו"ה אחד הוא, וממנו נחלקים ד' החיות לצדדיהם, כָּל