Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף קח המשך תקונא חמשין וארבע

תוכן הדף

חיבורי י"ב צירופי אלפא ביתות בסוד יד"ך

האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה ומחבר קודשא ב"ה ושכינתא

מראות המרכבה העליונה

מראה ראשון. אור הנר

(דף קח' עמוד א') חַד אֲפִיק תְּלָת בִּרְכָאָן אִלֵּין. בְּגִין כָּךְ "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה" "יָאֵר יְהֹוָה" "יִשָּׂא יְהֹוָה" (במדבר ו, כו). וְאַנְפִּין אִינוּן י"ב, בְּהוּ מִתְגַּלְגְּלִין כ"ב אַתְוָן דְּנָפְקִין מֵהַהוּא רְקִיעָא דְּקָאִים עֲלַיְיהוּ. וּבְהוּ מִתְגַּלְגְּלִין י"ב אַלְפָא בֵּיתִין אַלְפָא בֵּיתָא לְכָל חַד. וְרָזָא דָּא שְׁמָא דכ"ב אַתְוָן דְּמִתְגַּלְגֵּל בְּצֵירוּפוֹי בִּפְסוּקִין אִלֵּין.

תָּא חֲזֵי, הָכָא מִתְגַּלְגֵּלָן אַתְוָן וַדַּאי בְּי"ב צֵירוּפִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא הוי"ה, צֵירוּפָא לְשִׁבְטָא מִתְּרֵיסַר שְׁבָטִין. לְבָתַר י"ב אִלֵּין מִתְחַבְּרָן בְּי"ב אָחֲרָנִין דְּקַיְּימִין לְתַתָּא בְּשְׁכִינְתָּא, וְאִינּוּן כ"ד, אַתְוָן דִרְקִיעָא מִסְתַּחֲרַן עַל כֹּלָּא וְאִינּוּן כ"ה. בְּרָזָא דָּא "כֹּ"ה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כג). תָּא חֲזֵי, רָזָא אִיהוּ כ"ב אַתְוָן מִצְטָרְפָן בְּי"ב צֵירוּפִין כֹּלָּא אִיהוּ ל"ד, וְדָא יד"ך. בֵּיהּ "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם" (ויקרא ט, כב) יָדוֹ כְּתִיב. וְדָא יָד הַחֲזָקָה, סִידּוּרָא דִּרְתִיכָא דְּמִסְתְּדַּר בְּסִדְרוֹי לְתִיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל.

פָּתַח וְאָמַר ר' ר' וַדַּאי בְּסִינַי חָמוּ יִשְׂרָאֵל כֻּלְהוֹ סִידּוּרִין דִּרְתִיכָא עִלָּאָה קָיְימִין עַל קִיּוּמַיְיהוּ. סִידּוּרָא דִּרְתִיכָא בְּעֶשֶׂר מַרְאוֹת אִסְתֵּדַּר, דְּעֲלַיְיהוּ אִתְּמָר "וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א). קוּם יְחֶזְקֵאל נְבִיאָה מְהֵימְנָא בְּעֶשֶׂר מַרְאוֹת אִלֵּין (דף קח' עמוד ב')  דִּילָךְ, וּתְהֵא מְסַיַּיע לִי לְסַדְרָא לְהוּ קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, לְמֶהֱוֵי אֲנָא אוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאוּלָה לְעוֹלָם' (אבות ו, ו). דְּמָאן דְּאָמַר מִלֵיה בְּשׁוּם מָארֵיהּ, גָּרִים לְהַהוּא מָארֵיהּ לְאִתְתַּקְּפָא בַּהּ וַדַּאי. דְּכֻלְּהוּ מִילִין אִתְיְהִיבוּ לְכָל חַד לְחוּלָקֵיהּ מַאי דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ. וְכַמָּה דְּאִיהוּ לָא נַטִּיל מִלָּה אֶלָּא בְּמָארֵהּ, הָכִי גָּרִים לִשְׁכִינְתָּא דְּלָא תִּשְׁתַּכַּח בְּלֹא בַּעְלָהּ, דָּא צַדִּיק גּוֹאֵל וַדַּאי, וְדָא גְּאוּלָה לְעוֹלָם דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְּאִתְּמָר בַּהּ "מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם" (תהלים קו, מח) שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. וְכַמָּה גְּאוּלוֹת אִינוּן אֲפִילוּ בְּגָלוּתָא, כֹּלָּא מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, לְמִפְרַק לְיִשְׂרָאֵל מִכַּמָּה עַקְתִּין. וְכֻלְהוֹ יִתְחַבְּרוּן כְּחַד בִּכְלָלָא חֲדָא בִּגְאֻלָּה בָּתְרָאָה. בְּגִין כָּךְ "אַל תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת" (ישעיהו מג, יח) דְּהָא אִיהִי כְּלָלָא דְּכֹלָּא. וּשְׁכִינְתָּא בַּהּ "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א), דָּא מַרְאָה קַדְמָאָה. דִּבְעֶשֶׂר מַרְאוֹת אִלֵּין אִשְׁתַּכְחוּ כֻּלְהוֹ סְדָרִין דִּרְתִיכָא מִסְתַּדְּרָן עַל קִיּוּמַיְיהוּ.

מַרְאָה קַדְמָאָה, דָּא מַרְאָה דְּאִתְּמָר בַּהּ "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג). וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי מַרְאָה, דְּבַהּ מִתְחַזְיָין כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וְעַד דְּלָא אִשְׁתַּכְּחַת אִיהִי מִנַּהֲרָא בְּרָזָא דָּא, לֵית מִלָּה מִתְחַזְיָא כְּלָל. בְּגִין כָּךְ "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל" (ירמיהו ט, כג) דְּאִיהִי קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא כְּלָלָא 

ביאור נופת צופים

[כָּל] (דף קח' עמוד א') חַד אֲפִיק תְּלָת בִּרְכָאָן אִלֵּין. כל אחד, מוציא שלוש ברכות אלו בְּגִין כָּךְ "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה" "יָאֵר יְהֹוָה" "יִשָּׂא יְהֹוָה" (במדבר ו, כו). וְאַנְפִּין אִינוּן והפנים הם י"ב, בְּהוּ מִתְגַּלְגְּלִין כ"ב אַתְוָן דְּנָפְקִין מֵהַהוּא רְקִיעָא דְּקָאִים עֲלַיְיהוּ. ובהם מתגלגלים כ"ב האותיות כאמור לעיל  שיוצאים מהרקיע שעומד עליהם, וּבְהוּ מִתְגַּלְגְּלִין י"ב אַלְפָא בֵּיתִין אַלְפָא בֵּיתָא לְכָל חַד. ובהם מתגלגלים י"ב צירופי אלפא ביתות – וכל אחד מהם כנגד פנים אחד. וְרָזָא דָּא שְׁמָא דכ"ב אַתְוָן דְּמִתְגַּלְגֵּל בְּצֵירוּפוֹי בִּפְסוּקִין אִלֵּין. וסוד זה, השם של כ"ב אותיות שמתגלגל בצירופיו בפסוקים האלה.

> חיבורי י"ב צירופי אלפא ביתות בסוד יד"ך

תָּא חֲזֵי, הָכָא מִתְגַּלְגֵּלָן אַתְוָן וַדַּאי בְּי"ב צֵירוּפִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא הוי"ה, צֵירוּפָא לְשִׁבְטָא מִתְּרֵיסַר שְׁבָטִין. בוא וראה, ככה מתגלגלות אותיות ודאי ב-יב' צירופי אלפא ביתות בי"ב צירופין של שם הוי"ה ב"ה, צירוף אחד כנגד כל אחד מי"ב שבטים הנמצאים בז"א, לְבָתַר י"ב אִלֵּין מִתְחַבְּרָן בְּי"ב אָחֲרָנִין דְּקַיְּימִין לְתַתָּא בְּשְׁכִינְתָּא, אחר כך, י"ב הצירופים האלה מתחברים בי"ב צירופים אחרים של שם הוי"ה הנמצאים בחותם בלב השכינה שלמטה, וְאִינּוּן כ"ד וביחד הם כ"ד צירופים כנגד כ"ד צירופי אדנ"י, אַתְוָן דִרְקִיעָא מִסְתַּחֲרַן עַל כֹּלָּא וְאִינּוּן כ"ה, האותיות יוצאות מהרקיע וסובבות על הכל וכולם כ"ה צירופים. בְּרָזָא דָּא בסוד זה "כֹּ"ה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כג). תָּא חֲזֵי, רָזָא אִיהוּ כ"ב אַתְוָן מִצְטָרְפָן בְּי"ב צֵירוּפִין כֹּלָּא אִיהוּ ל"ד, וְדָא יד"ך. בוא וראה, סוד זה הוא כ"ב אותיות, המצטרפות בי"ב צירופים, הכל ביחד עולה ל"ד וגימ' יד"ך, בו בֵּיהּ "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם" (ויקרא ט, כב) יָדוֹ כְּתִיב כתוב בכתיב חסר ויכול גם להדרש ידו האחת והיא. וְדָא יָד הַחֲזָקָה, סִידּוּרָא דִּרְתִיכָא דְּמִסְתְּדַּר בְּסִדְרוֹי לְתִיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל. סדרי המרכבה במסתדרים בסדריהן לתיקון ישראל.

פָּתַח וְאָמַר ר' ר' פתח שוב אליהו הנביא הנאמן ואמר רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי בְּסִינַי חָמוּ יִשְׂרָאֵל כֻּלְהוֹ סִידּוּרִין דִּרְתִיכָא עִלָּאָה קָיְימִין עַל קִיּוּמַיְיהוּ. ודאי סיני ראו ישראל את כל סדרי המרכבה העליונה עומדים על מקומם. סִידּוּרָא דִּרְתִיכָא בְּעֶשֶׂר מַרְאוֹת אִסְתֵּדַּר, דְּעֲלַיְיהוּ אִתְּמָר סדר המרכבה, בעשרה מראות מסתדר שעליהן נאמר "וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א).

> האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה ומחבר קודשא ב"ה ושכינתא

קוּם יְחֶזְקֵאל נְבִיאָה מְהֵימְנָא בְּעֶשֶׂר מַרְאוֹת אִלֵּין (דף קח' עמוד ב') דִּילָךְ, קום יחזקאל הנביא הנאמן, בעשרה מראות אלה שלך, וּתְהֵא מְסַיַּיע לִי לְסַדְרָא לְהוּ קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, ותהיה מסייע לי לסדר אותם לפני קוב"ה ושכינתא, לְמֶהֱוֵי אֲנָא אוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ כדי שאהיה אני אומר דבר בשם אומרו שנאמר בו, 'הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאוּלָה לְעוֹלָם' (אבות ו, ו). דְּמָאן דְּאָמַר מִלֵיה בְּשׁוּם מָארֵיהּ, גָּרִים לְהַהוּא מָארֵיהּ לְאִתְתַּקְּפָא בַּהּ וַדַּאי. שמי שאומר דבר בשם אומרו, גרים לאותו אחד שאמרם להתחזק בו בודאי, דְּכֻלְּהוּ מִילִין אִתְיְהִיבוּ לְכָל חַד לְחוּלָקֵיהּ מַאי דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ. שכל הדברים שניתנו לכל אחד לפי חלקו, כפי מה שראוי לו, וְכַמָּה דְּאִיהוּ לָא נַטִּיל מִלָּה, אֶלָּא בְּמָארֵהּ, וכמו שהוא לא לוקח  לומר דבר בשם עצמו – אלא בשם בעליו, הָכִי גָּרִים לִשְׁכִינְתָּא דְּלָא תִּשְׁתַּכַּח בְּלֹא בַּעְלָהּ, דָּא צַדִּיק גּוֹאֵל וַדַּאי, כך גורם לשכינה שלא תמצא בלא בעלה, והוא הצדיק / יסוד הנקרא גואל – שגואל את השכינה מידי הקלי' ונותן בה שפע ודאי. וְדָא "גְּאוּלָה לְעוֹלָם" דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְּאִתְּמָר בַּהּ  וזו הנקראת "גְּאוּלָה לְעוֹלָם" היא השכינה שנאמר בה, "מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם" (תהלים קו, מח) שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ב' עולמות, כנגד שכינה עליונה שהיא הבינה, ושכינה תחתונה שהיא המלכות. וְכַמָּה גְּאוּלוֹת אִינוּן אֲפִילוּ בְּגָלוּתָא, כֹּלָּא מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, לְמִפְרַק לְיִשְׂרָאֵל מִכַּמָּה עַקְתִּין. וכמה גאולות יש אפילו בזמן הגלות, וכלם מצד היסוד, להציל את ישראל מכמה צרות. וְכֻלְהוֹ יִתְחַבְּרוּן כְּחַד בִּכְלָלָא חֲדָא בִּגְאֻלָּה בָּתְרָאָה. וכל הגאולות יתחברו כאחד בגאולה האחרונה. ולכן נאמר בְּגִין כָּךְ "אַל תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת" (ישעיהו מג, יח) דְּהָא אִיהִי כְּלָלָא דְּכֹלָּא. שזו הגאולה האחרונה היא ככלות כולם.

> מראות המרכבה העליונה

וּשְׁכִינְתָּא בַּהּ נאמר בה "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א) מראות של השכינה הנקראת אלהי"ם, דָּא מַרְאָה קַדְמָאָה. זו המראה הראשונה, דִּבְעֶשֶׂר מַרְאוֹת אִלֵּין אִשְׁתַּכְחוּ כֻּלְהוֹ סְדָרִין דִּרְתִיכָא מִסְתַּדְּרָן עַל קִיּוּמַיְיהוּ. ובעשרה מראות אלה נמצאו כל סדרי המרכבה, מסתדרים על מקומם.

> מראה ראשון. אור הנר

מַרְאָה קַדְמָאָה, דָּא מַרְאָה דְּאִתְּמָר בַּהּ מראה ראשונה, זו מראה שנאמר בה "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג). וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי מַרְאָה, דְּבַהּ מִתְחַזְיָין כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וזו שכינה שהיא מראה, ותכונתה להראות את כל מה שעליה, ובה נראים כל המדריגות העליונים והתחתונים. וְעַד דְּלָא אִשְׁתַּכְּחַת אִיהִי מִנַּהֲרָא בְּרָזָא דָּא, לֵית מִלָּה מִתְחַזְיָא כְּלָל. ועד שלא תמצא אותה מאירה בסוד זה, אין דבר נראה כלל. לכן, בְּגִין כָּךְ "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל" (ירמיהו ט, כג) השגת המראה רק במדריגת זֹאת שהיא השכינה, דְּאִיהִי קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא כְּלָלָא דְּכֹלָּא, והיא קשר הכל, כללות הכל,