תיקוני זוהר תניינא | דף קיא המשך תקונא חמשין וארבע

תוכן הדף

מראה חמישית, רוח העפיפה

מראה שישית, דרכי התקשרות התחתונים בעליונים

מראה שביעית. רקיע וניצוץ

מראה שמינית, הכסא. מקשר עליונים בתחתונים

(דף קיא' עמוד א')  דְּאוֹרַיְתָא. תָּמָן אִית אַנְפִּין וְאִית גַּדְפִין. כֹּלָּא מִתְפָּרֵשׁ לְסִטְרֵיהּ לְדַבְּרָא עָלְמָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. אַנְפִּין לְגוֹ גַּדְפִין לְבַר כֹּלָּא כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ.

מַרְאָה חֲמִישָׁאָה הָכָא רָזָא דִּכְתִיב "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב), דָּא רוּחָא עִלָּאָה דְּבַהּ נָטְלִין לְמַטְלָנִיהוֹן לְכָל סְטַר, לְפוּם רוּחָא מַטְלָנִין. וְכֹלָּא בְּחִיבּוּרָא חֲדָא, לַאֲתַר דְּנָטִיל רוּחָא כֹּלָּא נָטְלַן וַדַּאי. וְרוּחָא בְּכַמָּה רָזִין אִתְפְּרַשׁ, לְכַמָּה סִטְרִין, לְמֶעֱבַד עֲבִידְתֵּיהּ כִּדְקָא חֲזֵי.

מַרְאָה שְׁתִיתָאָה רָזָא דְּתַתָּאֵי דְּמִתְקַשְּׁרָן בְּעִילָּאֵי, הָכָא תַּלְיָין שְׂרָפִין דְּכוּרְסְיָא חֵיוָן וְאוֹפַנִּין, דְּכֻלְּהוּ מִזְדַּמְּנָן בְּסִידוּרָא שְׁלִים לְמֶהֱוֵי רְתִיכָא לְמָארֵיהוֹן. וְכֻלְהוֹ מִתְקַשְּׁרָן חַד בְּחַד לְסַלְקָא מִלִּין בִּסְתִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. וְכַמָּה רָזִין תַּלְיָין הָכָא דְּמִתְפָּרְשָׁן לְמָארֵי חָכְמְתָא בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר, לְמִנְדַּע כְּלָלָא דְּעַנְפִין דְּמִתְקַשְּׁרָן בְּשָׁרְשֵיהוֹן. וְדָא פּוּלְחָנָא דְּפָלְחִין כֻּלְהוֹ קַמֵּי מַלְכָּא, וְכֻלְהוֹ אֵיךְ נָטְלִין מִקַמֵּיהּ כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ.

מַרְאָה שְׁבִיעָאָה דָּא רָקִיעַ וְדָא דַּעַת. תָּמָן קָיְימִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא (דף קיא' עמוד ב') אִסְתְּחָרוּתָא דְּאַתְוָן כַּד נַטִּיל בְּמַטְלָנוֹי, דְּתָמָן קְבִיעִין כֻּלְהוֹ כ"ב אַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא, וּמִתַּמָּן נָפְקִין לְאַתְרַיְיהוּ בְּכָל דַּרְגִּין דִּלְהוֹן, וּלְפוּם אִסְתְּחָרוּתָא דִרְקִיעָא נָטְלִין אַתְוָן בְּצֵירוּפִין עִלָּאִין. וְאַתְוָן אִינוּן גּוּפָא, נִיקּוּדֵי אִינוּן נִשְׁמָתָא דִּקָיְימַת לְאַחֲיָא גּוּפָא, וּבָהּ מִתְעַבְּדִין כָּל עוֹבָדִין דִּילֵיהּ. וְכֹלָּא נָפִיק מֵהַאי רָקִיעַ דְּקָאִים עַל רֵישָׁא דְּחֵיוָן לְאִתְפָּרְשָׁא בְּהוּ עוֹבָדִין כִּדְקָא יָאוּת. וְאִית נִיקּוּדֵי דְּקַיְּימִין בְּרָזָא דְּרָקִיעַ וְדָא פָּתַח. דְּכֻלְּהוּ נְהוֹרִין דְּנָפְקִין, אִית מָאן דְּנָטִיר דְּיוֹקְנָא דִּמְקוֹרֵיהּ, וְאִית דְּאִצְטַיַּיר בְּכַמָּה צִיּוּרִין, בְּגִין כָּךְ אִית דְּקָאִים בִּדְיוֹקְנָא דְּרָקִיעַ. וְאִית נִיצוֹץ דְּנָפִיק מִינֵּיהּ, וְאִית רָקִיעַ וְנִיצוֹץ כַּחֲדָא, וְכֹלָּא בְּרָזִין עִלָּאִין אִשְׁתְּמוֹדָעוּ לְפוּם נְהִירוּ דְּנָהִיר.

מַרְאָה תְּמִינָאָה דָּא כִּסֵּא, וְדָא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא כְּמָה דְּאִתְּמָר. וְדָא כִּסֵּא דְּאִתְעָבִיד כּוּרְסְיָא לְמַאן דְּשָׁרֵי עֲלֵיהּ, וְהָכִי כָּל תַּתָּאָה אִתְעֲבִיד כּוּרְסְיָא לְמַאן דְּקָאִים עֲלֵיהּ. וְתִפְאֶרֶת אִיהוּ כִּסֵּא לַבִּינָה לְמִישְׁרֵי עֲלֵיהּ לְדַבְּרָא עָלְמָא, וְכִסֵּא דָּא סָלִיק לְעֵילָא וְאִתְּעַר לְגַבֵּי אִימָּא, וְאִימָּא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ וְאִתְפַּשְׁטַת לְתַתָּא. וְדָא רָקִיעַ דְּקָאִים לְגַלָּאָה עוֹבְדִין מִילִין בְּעָלְמָא כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ, וְהָכִי כֹּלָּא אִתְקְשַׁר דָּא בְּדָא בְּחִיבּוּרָא שְׁלִים.

ביאור נופת צופים

(דף קיא' עמוד א') דְּאוֹרַיְתָא. תָּמָן אִית אַנְפִּין וְאִית גַּדְפִין. כֹּלָּא מִתְפָּרֵשׁ לְסִטְרֵיהּ לְדַבְּרָא עָלְמָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. שם יש פנים שהם מסוד הארת הפנימיות, ויש כנפיים מסוד החיצוניות, כוח העפיפה, התנועה והעליות. והכל נחלק לכל צד להנהיג את העולם בתיקון שלם. אַנְפִּין לְגוֹ גַּדְפִין לְבַר כֹּלָּא כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ. פנים לפנימיות, כנפיים לחיצוניות, הכל כמו שצריך.

> מראה חמישית, רוח העפיפה.

מַרְאָה חֲמִישָׁאָה הָכָא רָזָא דִּכְתִיב כאן הוא סוד הכתוב "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב), דָּא רוּחָא עִלָּאָה דְּבַהּ נָטְלִין לְמַטְלָנִיהוֹן לְכָל סְטַר, לְפוּם רוּחָא מַטְלָנִין. זה הרוח העליון, שבו נוסעות החיות למסעיהן לכל צד, וכפי הרוח – מסעיהן. וְכֹלָּא בְּחִיבּוּרָא חֲדָא, לַאֲתַר דְּנָטִיל רוּחָא כֹּלָּא נָטְלַן וַדַּאי. והכל בחיבור אחד, למקום שלוקח הרוח – כולם נוסעים ודאי, וְרוּחָא בְּכַמָּה רָזִין אִתְפְּרַשׁ, לְכַמָּה סִטְרִין, לְמֶעֱבַד עֲבִידְתֵּיהּ כִּדְקָא חֲזֵי והרוח, בכמה סודות מתפרש, לכמה צדדים, כדי שהחיות יעשו עבודתם כראוי.

> מראה שישית, דרכי התקשרות התחתונים בעליונים.

מַרְאָה שְׁתִיתָאָה רָזָא דְּתַתָּאֵי דְּמִתְקַשְּׁרָן בְּעִילָּאֵי, מראה שישית, סוד התקשרות התחתונים בעליונים, הָכָא תַּלְיָין שְׂרָפִין דְּכוּרְסְיָא חֵיוָן וְאוֹפַנִּין, דְּכֻלְּהוּ מִזְדַּמְּנָן בְּסִידוּרָא שְׁלִים לְמֶהֱוֵי רְתִיכָא לְמָארֵיהוֹן. כאן תלויים שרפי הכסא, והחיות ואופני הקודש. שכולם מזדמנים בסדר שלם, להיות מרכבה לריבונם. וְכֻלְהוֹ מִתְקַשְּׁרָן חַד בְּחַד לְסַלְקָא מִלִּין בִּסְתִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. וכולם מתקשרים אחד באחד להעלות הדברים בהעלם כמו שראוי. וְכַמָּה רָזִין תַּלְיָין הָכָא דְּמִתְפָּרְשָׁן לְמָארֵי חָכְמְתָא בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר, לְמִנְדַּע כְּלָלָא דְּעַנְפִין דְּמִתְקַשְּׁרָן בְּשָׁרְשֵיהוֹן. וכמה סודות תלויים כאן, שמתגלים לבעלי החכמה בדרך ישרה, לדעת דרכי התכללות הענפים, והתקשרותם בשורשם, וְדָא פּוּלְחָנָא דְּפָלְחִין כֻּלְהוֹ קַמֵּי מַלְכָּא, וזו העבודה שעובדים כולם לפני מלכם, וְכֻלְהוֹ אֵיךְ נָטְלִין מִקַמֵּיהּ כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ. ואיך כולם מקבלים מלפניו כמו שצריך.

> מראה שביעית. רקיע וניצוץ.

מַרְאָה שְׁבִיעָאָה דָּא רָקִיעַ וְדָא דַּעַת. הוא הרקיע והוא דעת, תָּמָן קָיְימִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא (דף קיא' עמוד ב') אִסְתְּחָרוּתָא דְּאַתְוָן כַּד נַטִּיל בְּמַטְלָנוֹי, שם נמצאת ידיעת דרכי סיבוב האותיות, שלוקחות מהרקיע במסעיו.  דְּתָמָן קְבִיעִין כֻּלְהוֹ כ"ב אַתְוָן דְּאוֹרַיְתָא, ושם קבועות כל כ"ב אותיות התורה, וּמִתַּמָּן נָפְקִין לְאַתְרַיְיהוּ בְּכָל דַּרְגִּין דִּלְהוֹן, ומשם יוצאות למקומן בכל המדריגות שלהן, וּלְפוּם אִסְתְּחָרוּתָא דִרְקִיעָא נָטְלִין אַתְוָן בְּצֵירוּפִין עִלָּאִין. ולפי סיבובי הרקיע, נוטלות האותיות צירופים עליונים. וְאַתְוָן אִינוּן גּוּפָא, נִיקּוּדֵי אִינוּן נִשְׁמָתָא דִּקָיְימַת לְאַחֲיָא גּוּפָא, וּבָהּ מִתְעַבְּדִין כָּל עוֹבָדִין דִּילֵיהּ. ואותיות הם בסוד הגוף, והניקודים הם ההנשמה העומדת לחִיוּת הגוף, ובגוף נעשים על המעשים של הנשמה. וְכֹלָּא נָפִיק מֵהַאי רָקִיעַ דְּקָאִים עַל רֵישָׁא דְּחֵיוָן לְאִתְפָּרְשָׁא בְּהוּ עוֹבָדִין כִּדְקָא יָאוּת. והכל יוצא מזה הרקיע, שעומד על ראשי החיות, לחלק להם המעשים כראוי. וְאִית נִיקּוּדֵי דְּקַיְּימִין בְּרָזָא דְּרָקִיעַ וְדָא פָּתַח. ויש ניקודים שעומדים בסוד הרקיע והוא פתח – קו המתפשט. דְּכֻלְּהוּ נְהוֹרִין דְּנָפְקִין, אִית מָאן דְּנָטִיר דְּיוֹקְנָא דִּמְקוֹרֵיהּ, ובכל האורות שיוצאים, יש מהם ששומרים את צורת מקורם – והוא ניקוד המורכב מציור אחד קו או נקודה, וְאִית דְּאִצְטַיַּיר בְּכַמָּה צִיּוּרִין. ויש שמצטיירים בכמה ציורים – הרכבה של מספר נקודות, בְּגִין כָּךְ אִית דְּקָאִים בִּדְיוֹקְנָא דְּרָקִיעַ. לכן כולם בבסיסם נחלקים לב' סוגים, קו ונקודה, רקיע וניצוץ, ומסביר: יש מהם שעומדים בדיוקן של הרקיע. וְאִית נִיצוֹץ דְּנָפִיק מִינֵּיהּ, ויש ניקוד שהוא סתום ונראה כניצוץ שיוצא ממנו וצורתו כנקודה, וְאִית רָקִיעַ וְנִיצוֹץ כַּחֲדָא, ויש נקוד שהוא הרכבה של ניצוץ ורקיע, וְכֹלָּא בְּרָזִין עִלָּאִין אִשְׁתְּמוֹדָעוּ לְפוּם נְהִירוּ דְּנָהִיר. והכל בסודות עליונים הנודעים לפי האור שמאיר, פתוח או קמוץ.

> מראה שמינית, הכסא. מקשר עליונים בתחתונים.

מַרְאָה תְּמִינָאָה דָּא כִּסֵּא, וְדָא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא כְּמָה דְּאִתְּמָר. מראה שמינית היא הכיסא, והוא עמודא דאמצעיתא, כמו שנאמר. וְדָא כִּסֵּא דְּאִתְעָבִיד כּוּרְסְיָא לְמַאן דְּשָׁרֵי עֲלֵיהּ, וְהָכִי כָּל תַּתָּאָה אִתְעֲבִיד כּוּרְסְיָא לְמַאן דְּקָאִים עֲלֵיהּ. וזה הכסא נעשה מושב למי ששורה עליו, וכל תחתון נעשה כסא למי שעומד עליו. וְתִפְאֶרֶת אִיהוּ כִּסֵּא לַבִּינָה לְמִישְׁרֵי עֲלֵיהּ לְדַבְּרָא עָלְמָא, ותפארת הוא הכסא לבינה שתשרה עליו, להנהגת העולם, וְכִסֵּא דָּא סָלִיק לְעֵילָא וְאִתְּעַר לְגַבֵּי אִימָּא, וְאִימָּא שַׁרְיָא עֲלֵיהּ וְאִתְפַּשְׁטַת לְתַתָּא. וכסא זה עולה למעלה בהתעוררות כלפי אימא / בינה, ואימא שורה עליו ומתפשטת למטה. וְדָא רָקִיעַ דְּקָאִים לְגַלָּאָה עוֹבְדִין מִילִין בְּעָלְמָא כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ, וזה הרקיע עומד לגלות המעשים והדברים בעולם כמו שצריך. וְהָכִי כֹּלָּא אִתְקְשַׁר דָּא בְּדָא בְּחִיבּוּרָא שְׁלִים. והכל נקשר זה בזה בחיבור שלם.