(דף קטז' עמוד א') וְרָזָא דָּא וזה סוד "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שמות יז, יב), לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וַדַּאי וְלָא לְגַבַּיְיהוּ. לגבי השכינה בודאי ולא עבורו. וְדָא וזה "עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב), דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא זִיוּוּגָא לָא אִשְׁתְּכַח, אֶלָּא לְבָתַר בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא. בגלל שבאותו זמן המלחמה הזיווג לא נמצא, אלא רק אחר כך, בסוף הכל, בְּגִין כָּךְ "וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ" (שמות יז, יב), אבן דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא כֹּלָּא לְתִיקּוּנָא דָּא אִזְדַּמַּן. שהרי הכל, לתיקון השכינה נועד, סוֹפָא דְּכֹלָּא, זִיוּוּגָא אִשְׁתְּכַח לְיַשְּׁבָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ לְקַיְּימָא לְהוּ בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. בסוף הכל, שז"א חוזר מהמלחמה למקומו, נמצא הזיווג, כדי להשיב הדברים במקומם, לקיים אותם בקיום שלם.

> במלחמה עמלק נתחזקה היד להציל את ישראל בכל ימי הגלות.

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב בוא וראה, כתוב "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ' לְפִי חָרֵב" (שמות יז, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאַפִּיקַת מִילִין לְעָלְמָא. זו השכינה שמוציאה את הדברים לעולם, אֲבָל תִּיקּוּנִין דְּמִילִּין מִלְעֵילָּא נָפִיק, וּשְׁכִינְתָּא אֲפִיק לֵיהּ לְעָלְמָא. אבל התיקונים מלמעלה יוצאים, מהספירות שעל גביה, והשכינה היא הוציאה אותם לעולם, לכן בְּגִין כָּךְ "לְפִי חָרֵב" – דָּא זו "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה".

בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא בְּנָא מַדְבְּחָא, בסוף המלחמה בנה משה מזבח, וְדָא לְזִיוּוּגָא דְּהַהוּא זִמְנָא לְאַקָּמָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ. וזה לצורך הזיווג של אותו הזמן שנעדר בזמן המלחמה ועתה שב להעמיד הדברים במקומם, וְדָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". "וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהֹוָה נִסִּי" (שמות יז, טו) לְפוּם תִּיקּוּנָא דְּאִתְתְּקַן בְּהַהוּא זִמְנָא. לפי התיקון שנתקן באותו הזמן. "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז), יד דָּא יָד הַחֲזָקָה, לְמֶהֱוֵי הָכִי תָּדִיר בְּתִיקּוּנָא דְּחֵילָא דָּא דְּאִצְטְרָךְ בְּכַמָּה זִמְנִין בְּגָלוּתָא: שתהיה היד תמיד כך, בתיקון כוחה שתצטרך בכמה זמנים בגלות. 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְחַמְשִׁין

> חטאו של קין גרם למיתת הרוגי מלכות.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" הָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' הנה משה רבנו הרועה הנאמן בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, יִשְׂרָאֵל בְּוַדַּאי בְּכַמָּה נִסְיוֹנִין קַיְּמוּ בְּגָלוּתָא וּמָסְרוּ גַּרְמַיְיהוּ לְמוֹתָא. בודאי ישראל עמדו בכמה ניסיונות בזמן הגלות ומסרו עצמם למיתה. וְתָא חֲזֵי, חוֹבָא דְּאָדָם גָּרִים לְעָלְמָא מוֹתָא. אֲבָל חוֹבָא דְּקַיִן גָּרִים לְכַמָּה זַכָּאִין (דף קטז' עמוד ב') מִיִּשְׂרָאֵל דְּיִתְמַסְּרוּן לְאִתְקַטְלָא בִּידָא דְּאוּמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. ובוא וראה, חטאו של אדם הראשון גרם מיתה בעולם, אבל חטאו של קין שגרם שצד הטומאה תשלוט לכאורה על הקדושה, גרם לכמה צדיקים מישראל שימסרו להריגה בידם של עובדי עבודה זרה.

> לעתיד לבוא תתוקן זרוע שמאל, שורש קין, והרוגי מלכות יחזרו למקומם.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, קַיִן גַּרְמֵיהּ מַאי גְּרָם לֵיהּ לְמֵיחַב? אבל בא וראה, קין עצמו, מה גרם לו לחטוא? אֶלָּא בְּגִין דְּקָרְבָּנֵיהּ לָא הֲוָה נְקִיָא, וְהָא אִתְּמָר. אלא בגלל שקורבנו לא היה נקי אלא פגום, וזה כבר נתבאר. וּבְגִין כָּךְ אִתְפְּגִים יַתִּיר וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְּתַּקְּפַת עֲלֵיהּ. וּכְדֵין קַטִּל לֵיהּ לְהֶבֶל. לכן, נפגם קין יותר, והסטרא אחרא התגברה עליו, ואז הרג את הבל. וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא אִתְפְּגִים בֵּיהּ וַדַּאי, דְּקַיִן בִּדְרוֹעָא דָּא תַּלְיָא. ובאותו הזמן, זרוע שמאל של אדם הראשון נפגמה בו בודאי, שקין היה תלוי בזרוע זו, וּבְגִין דְּרוֹעָא דָּא דְּאִתְפְּגִים אִצְטְרִיכוּ אִינוּן לְמֵימַת. ולפי שזרוע זו נפגמה, צריכים היו אותם אלה הנשמות שנשרשו בזרוע שמאל, ושיש להם שייכות לתיקון – למות. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "מִמְתִים יָדְךָ יְהֹוָה" (תהלים יז, יד), וְדָא יָד שְׂמָאלָא דְּאִתְפְּגִימַת וזו יד שמאל שנפגמה. דְּהָא בְּגִין יְדָא דָּא אִצְטְרִיכוּ כַּמָּה לְמֵימַת מִיִּשְׂרָאֵל. שהרי בגלל היד הזו צריכים היו כמה מישראל למות. וְרָזָא דְּמִלָּה מָאן דְּנָקִי – אַגַּב אִימֵּיהּ סָלִיק. וסוד הדבר, מי שנקי מהחטא, אחרי אימא עולה – דהיינו למקום עליון. דְּהָא רָזָא דָּא אִיהוּ, ומכאן נלמד לסוד קלקולו של קין, שסוד זה כן הוא, מָאן דְּבָעֵי לְסַלְקָא לְדַרְגָּא חַד עִלָּאָה יַתִּיר, וְכֵיוָן דְּלָאו אִיהוּ נְקִיָא, בְּוַדַּאי יַתִּיר אִיהוּ מִתְקַלְקֵל, כְּגַוְנָא דֶּאֱלִישָׁע אַחֵר. מי שרוצה לעלות לדרגה אחת עליונה יותר, וכיון שהוא לא נקי מהחטאים, בודאי שהוא יתקלקל יותר, כגון אלישע אחר, וזה סוד וְרָזָא דָּא "אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה" (משלי ל, ה). 'זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְחַיִּים, לֹא זַכָּה צוֹרַפְתּוֹ לַמִּיתָה' (יומא עב, ב). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי קַיִן יִתְהַדֵּר נָקִי. ולעתיד לבוא יתוקן קי"ן ויחזור להיות נק"י (אותן אותיות), באותו הזמן יאמר על אותם ההרוגים שקבלו על עצמם את התיקון ומסרו את נפשם, בְּהַהוּא זִמְנָא "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (יואל ד, כא) וְאִלֵּין הם הֲרוּגֵי מַלְכוּת, דְּכֻלְּהוּ יִתְהַדְּרוּן לְאַתְרַיְיהוּ, שכולם יחזרו למקומם, וּדְרוֹעָא דָּא יִתְתַּקַּן כִּדְקָא יָאוּת, וזרוע זאת תתוקן כמו שראוי, וזו וְדָא יָד הַחֲזָקָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּאִיהוּ זָמִין לְאַתְקָנָא מִלָּה דָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת: הוא משיח בן יוסף, שהוא עתיד לתקן ענין זרוע זו ולהשלים תיקון הרוגי המלכות שתלויים בה בתיקון שלם כמו שראוי.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּמָנְיָא וְחַמְשִׁין

> מקור שורשי יציאת הסטרא אחרא.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא זו חָכְמָה סְתִימָאָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא יַקִּירוֹ דְּדִיקְנָא [עִלָּאָה]. זה הכבוד של הדיקנא העליונה.