תיקוני זוהר תניינא | דף קכ תקונא שתין ותרין, תקונא שתין ותלת

תוכן הדף

נביעת חכמה משה רע"ה מחכמה סתימאה

עתידים המדריגות שהתקלקלו לחזור לתיקונם ומקומם ויותר – בכח משה רע"ה

משה רע"ה זמין להשלים את תיקון ישראל בגבורה, לזכות את הצדיקים

בתיקון יעלו הצדיקים למדרגת המלאכים, ויזכו לטוב בכח יכולתם לעמוד כנגד הגבורות

(דף קכ' עמוד א') דְּאִזְדַּמְּנַת בְּכָל אֲתַר דְּאִתְחֲזֵי תָּמָן לְמֶעֱבַד נִיסָּא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא סְלִיקוּ דִּילַהּ דְּסָלְקַת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אִתְתַּקְּנַת לְתַתָּא. לְבָתַר סַלְקַת לְעֵילָא דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא עַד דְּאִתְקְרִיאַת "כִּסֵּא יְהֹוָה" (ירמיהו ג, יז). בְּהַהוּא זִמְנָא "וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" (ישעיהו מ, ה). דְּהָא עָלְמָא תַּתָּאָה אִזְדַּמַּן לְמִיהְוֵי כְּגַוְנָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה.

מִיָּד קָמוּ מָארֵי מְתִיבְתָא וְאָמְרוּ לֵיהּ בְּרִיךְ אַנְתְּ רַעֲיָא מְהֵימְנָא, דְּאַנְתְּ אִיהוּ דְּנָפִיק מֵעֵדֶן, דָּא יוּבֵילָא דְּנָגִיד וְלָא פָּסַק. וְאִתְּמָר בְּךָ "וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו" (ישעיהו נח, יא). זַכָּאָה חוּלָקָנָא דְּזָכִינָן וְשָׁתִינָן מִמַּיִין דִּילָךְ, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן" (שיר השירים ד, טו). דָּא חָכְמָה סְתִימָאָה דְּמִתָּמָן נָפְקַת אוֹרָיְתָא. וְדָא ל"ב נו"ן, ל"ב נְתִיבוֹת חָכְמָה, נ' שַׁעֲרֵי בִּינָה דְּכֹלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וּתְרֵין

קָם אַבְרָהָם פָּתַח וְאָמַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא דְּיֵקוּם לְאַעַבְרָא רַע מֵעָלְמָא. וְרָזָא דָּא "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד). דֶּאֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהִים דִּקְדוּשָּׁה אִשְׁתַּלְשְׁלוּ לְתַתָּא. וְכֵיוָן דְּתָבִין שָׁרָשִׁין וְאָסְפִין מִילִין לְגַבַּיְיהוּ, רַע אִתְעַבַּר (דף קכ' עמוד ב') וְטָבָא אִתְכְּלִיל לְעֵילָא. מָאן עָבֵיד דָּא? אֶלָּא יָד הַחֲזָקָה וַדַּאי. וְכָל דָּא אִתְּמָר בֵּיהּ "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט), כַּמָּה דַּהֲוָה עַד לָא חָב אָדָם.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בִסְלִיקוּ אַחֲרִינָא דְּאִסְתַּלַּק עָלְמָא סְלִיקוּ בָּתַר סְלִיקוּ יַתִּיר מִכַּמָּה דַּהֲוָה נָמֵי:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וּתְלַת

וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא מֹשֶׁה דְּזָמִין לְמֵיתֵי לְמֵיהַב חֵילָא לְצַדִּיקָיָא לְקַבְּלָא אַגְרֵיהוֹן. דְּהָא תַּרְעִין פְּתִיחִין אִינוּן סַגִּי, וְכַמָּה בִּרְכָאָן נָפְקִין בְּרִוְחָא לְעָלְמָא, וּצְרִיכִין אִינוּן לְאִתְתַּקְּנָא מִזְדַּמְּנָן לְקִבְלֵיהּ לְקַבְּלָא לֵיהּ.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּיֵיכְלוּן לְמֵיקָם בְּהַהוּא גְּבוּרָה עִלָּאָה, דְּבַהּ מִתְדַּבְּרָן מַלְאָכַיָּא. דִּבְנֵי נָשָׁא אִתְּמָר בְּהוּ "וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ" (תהלים קמג, ב). אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא הָכִי יִתְתַּקְּנָן עַד דְּיֵיכְלוּן לְמֵיקָם בַּהּ. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא בָּעָא לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא דָּא, דִּכְתִיב "אֵין כֶּסֶף" (מלכים א' י, כא) וְכוּ'. אֲבָל לָא סָלִיק בִּידֵיהּ. אֶלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי יִסְתַּלַּק וַדַּאי:

ביאור נופת צופים

(דף קכ' עמוד א') דְּאִזְדַּמְּנַת בְּכָל אֲתַר דְּאִתְחֲזֵי תָּמָן לְמֶעֱבַד נִיסָּא.  "ופיסת היד שכתבה" , זו השכינה שנמצאת בכל מקום, שראוי שם לעשות נס.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא סְלִיקוּ דִּילַהּ דְּסָלְקַת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא. זו העליה שלה שעולה ממדריגה למדריגה. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אִתְתַּקְּנַת לְתַתָּא, לְבָתַר סַלְקַת לְעֵילָא דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא עַד דְּאִתְקְרִיאַת שהרי בתחילה נתקנת למטה, ואחר כך עולה למעלה מדריגה אחר מדריגה עד שנקראת "כִּסֵּא יְהֹוָה" (ירמיהו ג, יז). באותו הזמן בְּהַהוּא זִמְנָא "וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" (ישעיהו מ, ה). דְּהָא עָלְמָא תַּתָּאָה אִזְדַּמַּן לְמִיהְוֵי כְּגַוְנָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה. שהרי העולם התחתון מדזמן להיות כמו העולם העליון.

> נביעת חכמה משה רע"ה מחכמה סתימאה.

מִיָּד קָמוּ מָארֵי מְתִיבְתָא וְאָמְרוּ לֵיהּ בְּרִיךְ אַנְתְּ רַעֲיָא מְהֵימְנָא, דְּאַנְתְּ אִיהוּ דְּנָפִיק מֵעֵדֶן, דָּא יוּבֵילָא דְּנָגִיד וְלָא פָּסַק. מיד קמו בעלי המתיבתא דרקיעא ואמרו למשה רע"ה, ברוך אתה הרועה הנאמן, שאתה הוא הנהר שיוצא מעדן שמקורו בחכמה ויוצא מהיובל שהיא הבינה, שיוצא ואינו פוסק, ונאמר בך וְאִתְּמָר בְּךָ "וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו" (ישעיהו נח, יא). זַכָּאָה חוּלָקָנָא דְּזָכִינָן וְשָׁתִינָן מִמַּיִין דִּילָךְ, אשרי חלקינו שזכינו ושתינו ממי החכמה שלך שנאמר בהם, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן" (שיר השירים ד, טו). דָּא חָכְמָה סְתִימָאָה דְּמִתָּמָן נָפְקַת אוֹרָיְתָא. לבנון הוא סוד החכמה סתימאה שמשם יוצאת התורה, שהוא וְדָא ל"ב נו"ן, ל"ב נְתִיבוֹת חָכְמָה, נ' שַׁעֲרֵי בִּינָה, דְּכֹלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי שהכל כלול בתורה ודאי:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וּתְרֵין

> עתידים המדריגות שהתקלקלו לחזור לתיקונם ומקומם ויותר – בכח משה רע"ה.

קָם אַבְרָהָם פָּתַח וְאָמַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא דְּיֵקוּם לְאַעַבְרָא רַע מֵעָלְמָא. זה משה הרועה הנאמן שיקום להעביר את הרע מן העולם, וזה סוד וְרָזָא דָּא "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד). דֶּאֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהִים דִּקְדוּשָּׁה אִשְׁתַּלְשְׁלוּ לְתַתָּא. שאלוהים אחרים יצאו מתוקף גבורות אלוהים של הקדושה וירדו והשתלשלות למטה מתחת לעולם העשיה וְכֵיוָן דְּתָבִין שָׁרָשִׁין וְאָסְפִין מִילִין לְגַבַּיְיהוּ, רַע אִתְעַבַּר (דף קכ' עמוד ב') וְטָבָא אִתְכְּלִיל לְעֵילָא. וכיוון שבעת התיקון חוזרים השורשים למקומם ואוספים את הדברים למקומם, הרע יעבור והטוב יוכלל למעלה. מָאן עָבֵיד דָּא? מי עושה זה? אֶלָּא יָד הַחֲזָקָה וַדַּאי. וכל זה נכלל בסוד הפסוק וְכָל דָּא אִתְּמָר בֵּיהּ "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט), ראשי תיבות מש"ה, שישוב באחרית הימים לגמור התיקון. כַּמָּה דַּהֲוָה עַד לָא חָב אָדָם. כמו שהיה לפי שחטא האדם הראשון.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בִסְלִיקוּ אַחֲרִינָא דְּאִסְתַּלַּק עָלְמָא סְלִיקוּ בָּתַר סְלִיקוּ יַתִּיר מִכַּמָּה דַּהֲוָה נָמֵי: בעליות אחרות שיעלה העולם – עליה אחר עליה – יותר ממה שהיה קודם לכן.

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וּתְלַת

> משה רע"ה זמין להשלים את תיקון ישראל בגבורה, לזכות את הצדיקים.

וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא מֹשֶׁה דְּזָמִין לְמֵיתֵי לְמֵיהַב חֵילָא לְצַדִּיקָיָא לְקַבְּלָא אַגְרֵיהוֹן. זה משה שמזומן לשוב לעתיד לבוא ולתת כוח לצדיקים שיקבלו את שכרם דְּהָא תַּרְעִין פְּתִיחִין אִינוּן סַגִּי, וְכַמָּה בִּרְכָאָן נָפְקִין בְּרִוְחָא לְעָלְמָא, וּצְרִיכִין אִינוּן לְאִתְתַּקְּנָא מִזְדַּמְּנָן לְקִבְלֵיהּ לְקַבְּלָא לֵיהּ. שבזמן התיקון, שערים גדולים פתוחים, והרבה ברכות יוצאות ברווח לעולם, וצריכים הצדיקים להיתקן ולהתכונן כנגדם כדי שיקבלו שכרם.

> בתיקון יעלו הצדיקים למדרגת המלאכים, ויזכו לטוב בכח יכולתם לעמוד כנגד הגבורות.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּיֵיכְלוּן לְמֵיקָם בְּהַהוּא גְּבוּרָה עִלָּאָה, דְּבַהּ מִתְדַּבְּרָן מַלְאָכַיָּא. שיוכלו הצדיקים לעמוד באותה הגבורה העליונה שבה מונהגים המלאכים. דִּבְנֵי נָשָׁא אִתְּמָר בְּהוּ על בני האדם נאמר, "וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ" (תהלים קמג, ב). אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא הָכִי יִתְתַּקְּנָן עַד דְּיֵיכְלוּן לְמֵיקָם בַּהּ. אבל באותו זמן יתוקנו הצדיקים, עד שיוכלו לעמוד בגבורה הזו. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא בָּעָא לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא דָּא, ושלמה המלך רצה להיתקן בתיקון הזה כמו שנאמר דִּכְתִיב "אֵין כֶּסֶף" (מלכים א' י, כא) וְכוּ' שכסף רומז על החסד, והוא רצה להתקן בכח הגבורה. אֲבָל לָא סָלִיק בִּידֵיהּ. אֶלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי יִסְתַּלַּק וַדַּאי: אבל לא עלה בידו אלא לעתיד לבוא, שיעלה התיקון וודאי.