Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף קכא תקונא שתין וארבע, תקונא שתין וחמש

תוכן הדף

המשכת התיקון מסוד ירושלים לשבטי ישראל, זקני ישראל ושבעים אומות העולם

התפשטות התיקון דלעיל מסוד "שם שלם", והשלמת המתיקון בשם הוי"ה ב"ה

חזרת שם הוי"ה בסוד יהי"ה, מד' על ו' – לד' על י'

סוד מי בראש בתיקון מיעוט הירח


(דף קכא' עמוד א')

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְאַרְבַּע

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא בְּזִמְנָא דְּיִתְכַּנְּשׁוּן כֻּלְהוֹ שִׁבְטַיָא כַּחֲדָא דְּאִינוּן יָד. וְרָזָא דָּא לֵוִי לִתְרֵין אִתְפְּרַשׁ, כֹּהֵן וְלֵוִי, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. וּלְכֻלְּהוּ, אֲתַר אִשְׁתְּכַח בְּגוֹ קַרְתָּא קַדִּישָׁא יְרוּשָׁלַיִם. וְאֲבַתְרֵיהֹון אִתְמְשַׁךְ לְאִתְתַּקְּנָא כָּל עָלְמָא. כֹּהֵן וְלֵוִי קָיְימִין לְגוֹ. וְלִשְׁאָר שְׁבָטִין אִשְׁתַּכְּחָן י"ב תַּרְעִין לְקַרְתָּא קַדִּישָׁא, לָקֳבֵל שְׁבָטִין וַדַּאי. וְשִׁבְעִין זְקֵנִים אִינוּן בְּיִשְׂרָאֵל, וּבְהוּ יִתְתַּקְּנוּן שִׁבְעִין אוּמִין לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת, שִׁבְעִין תְּחוֹת י"ב כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בִּתְרֵין מְשִׁיחִין דְּקַיְּימִין לְאַמְשְׁכָא בִּרְכָאָן עִלָּאִין עַל כֹּלָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). וּשְׁמָא אִיהוּ אֱלֹהִים. כְּדֵין מִתְחַבְּרָן שְׁמָהָן בִּשְׁמָא שְׁלִים בִּתְרֵין מְשִׁיחִין יאהלוההי"ם. כְּדֵין סָלִיק הוי"ה וְאִתְפַּשַּׁט בְּדַרְגוֹי י"ב צֵירוּפִין וְשִׁבְעִין שְׁמָהָן. וְאִשְׁתַּכַּח כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְחָמֵשׁ

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". הָא אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא ה' ד"י. וְרָזָא דְּמִלָּה (דף קכא' עמוד ב') "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) דיהו"ה אִתְהַדַּר יהי"ה. דְּהַשְׁתָּא אִיהוּ ו' וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי ה' ד"ו, דל"ת עַל ו'. תָּא חֲזֵי, דְּהָכָא קָאִים רָזָא לְחַכִּימִין לְמִנְדַּע בְּאֹרַח קְשׁוֹט. כְּתִיב "הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז), וּכְתִיב "הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל וְכוּ' הַמָּאוֹר הַקָּטֹן" (בראשית א, טז). וְרָזָא דָּא בְּזִמְנָא דְּלָא יַכְלַת סִיהֲרָא לְמֶהֱוֵי כְּשִׁמְשָׁא כְּדֵין אִיהִי הַמָּאוֹר הַקָּטֹן. אֲבָל כַּד יַכְלַת לְמֶהֱוֵי כְּוָותֵיהּ כְּדֵין הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי אֶצְטָרֵךְ מַלְכָּא בְּקַדְמִיתָא לְאִתְעַטְּרָא בְּעִטְרוֹי, וּמַאי דַּהֲוָה ו' יִתְהַדֵּר י'. כְּדֵין יִהְיֶה ה'. כְּדֵין שְׁכִינְתָּא נָמֵי תִּתְקַף בְּתֻקְפָּהּ לְאִשְׁתַּכְּחָא כְּוָתֵיהּ מַמָּשׁ. כְּדֵין אִיהִי ד"י – דל"ת עַל י'. דְּאִיהוּ י' וְאִיהִי קַיְימַת כְּוָתֵיהּ מַמָּשׁ.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא אִתְּמָר הֵי מַסְגָּא בְּרֵישָׁא. דְּכוֹרָא מַסְגֵי בְּרֵישָׁא. דְּאַף עַל גַּב דְּאִינוּן שָׁוִין כַּחֲדָא, דְּכוֹרָא אִיהוּ קַדְמָאָה. וְלָא אִיתָמָר דְּאִיהִי כְּוָתֵיהּ, אֶלָּא דְּיָכְלַת לְמֵיקָם בַּהֲדֵיהּ בְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ ד' עַל י' אִיהִי, כֵּיוָן דִּקְיָימַת בַּהֲדֵיהּ בְּכֹלָּא, כְּדֵין אִתְפַּשְׁטַת אִיהִי בְּדָרְגָּהָא וְאִתְקְרִיאַת "הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל" כְּוָתֵיהּ. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּקַדְמִיתָא ה' יָד. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) לְבָתַר, דָּא תַּלְיָא בְּדָא:

ביאור נופת צופים

(דף קכא' עמוד א')

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְאַרְבַּע

> המשכת התיקון מסוד ירושלים לשבטי ישראל, זקני ישראל ושבעים אומות העולם.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא בְּזִמְנָא דְּיִתְכַּנְּשׁוּן כֻּלְהוֹ שִׁבְטַיָא כַּחֲדָא דְּאִינוּן יָד. בזמן שיתקבצו כל השבטים כאחד שהם י"ד – ארבע עשרה וְרָזָא דָּא לֵוִי לִתְרֵין אִתְפְּרַשׁ, כֹּהֵן וְלֵוִי, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. וזה הסוד ששבט לוי נחלק לשניים כהן ולוי – ימין ושמאל, וּלְכֻלְּהוּ, אֲתַר אִשְׁתְּכַח בְּגוֹ קַרְתָּא קַדִּישָׁא יְרוּשָׁלַיִם, וְאֲבַתְרֵיהֹון אִתְמְשַׁךְ לְאִתְתַּקְּנָא כָּל עָלְמָא. ולכולם נמצא בתוך עיר הקודש ירושלים ואחריהם ימשך התיקון לכל העולם. כֹּהֵן וְלֵוִי קָיְימִין לְגוֹ. וְלִשְׁאָר שְׁבָטִין אִשְׁתַּכְּחָן י"ב תַּרְעִין לְקַרְתָּא קַדִּישָׁא, לָקֳבֵל שְׁבָטִין וַדַּאי. כהן ולוי עומדים בפנימיות העיר, לשאר השבטים נמצאים שנים עשר שערים לעיר הקודש שהם כנגד שנים עשר השבטים ודאי. וְשִׁבְעִין זְקֵנִים אִינוּן בְּיִשְׂרָאֵל, וּבְהוּ יִתְתַּקְּנוּן שִׁבְעִין אוּמִין לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת, שִׁבְעִין תְּחוֹת י"ב כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא. ושבעים הזקנים יש בישראל, ובהם יתוקנו שבעים אומות העולם, להיות הכל בתיקון כמו שראוי, שבעים תחת שנים עשר כמו שנמצא למעלה.

> התפשטות התיקון דלעיל מסוד "שם שלם", והשלמת המתיקון בשם הוי"ה ב"ה. 

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בִּתְרֵין מְשִׁיחִין דְּקַיְּימִין לְאַמְשְׁכָא בִּרְכָאָן עִלָּאִין עַל כֹּלָּא. בשני המשיחין שעומדים להמשיך ברכות עליונות על הכל. באותו הזמן, בְּהַהוּא זִמְנָא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). וּשְׁמָא אִיהוּ אֱלֹהִים. כְּדֵין מִתְחַבְּרָן שְׁמָהָן בִּשְׁמָא שְׁלִים בִּתְרֵין מְשִׁיחִין יאהלוההי"ם. שמו, "שם" הוא אלוהי"ם אז יתחברו השמות בשם שלם בשני השמות יאהלוההי"ם,  כְּדֵין סָלִיק הוי"ה וְאִתְפַּשַּׁט בְּדַרְגוֹי י"ב צֵירוּפִין וְשִׁבְעִין שְׁמָהָן. וְאִשְׁתַּכַּח כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי: ואז  שם הוי"ה מתפשט במדרגותיו בשנים עשר צירופים ושבעים שמות, ונמצא הכל בתיקון שלם כמו שלמעלה ודאי.

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְחָמֵשׁ

> חזרת שם הוי"ה בסוד יהי"ה, מד' על ו' – לד' על י'.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". הָא אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, והנה האדם הראשון זקן הזקנים בא פתח ואמר, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא ה' ד"י. זו אות ה' ראשונה של שם הוי"ה ב"ה שנכתבת בצורת ד' י', בסוד הדבר וְרָזָא דְּמִלָּה (דף קכא' עמוד ב') "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) דיהו"ה אִתְהַדַּר יהי"ה. שהוי"ה יחזור לסוד יהי"ה, דְּהַשְׁתָּא אִיהוּ ו' וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי ה' ד"ו, דל"ת עַל ו'. שעכשיו ז"א הוא בסוד אות ו' והשכינה היא בסוד ה' הכתובה בצורת ד' ו' דהיינו ד' על ו'. 

תָּא חֲזֵי, דְּהָכָא קָאִים רָזָא לְחַכִּימִין לְמִנְדַּע בְּאֹרַח קְשׁוֹט. בא וראה, כאן יש סוד גדול חכמים להתבונן בדרך האמת. כתוב כְּתִיב "הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז), וּכְתִיב "הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל וְכוּ' הַמָּאוֹר הַקָּטֹן" (בראשית א, טז). וְרָזָא דָּא בְּזִמְנָא דְּלָא יַכְלַת סִיהֲרָא לְמֶהֱוֵי כְּשִׁמְשָׁא כְּדֵין אִיהִי הַמָּאוֹר הַקָּטֹן.  וסוד אלה הפסוקים בזמן שלא יכלה הלבנה להיות כמו השמש, שגלל גזירת מיעוטה, ואז היא נקראת המאור הקטון. אֲבָל כַּד יַכְלַת לְמֶהֱוֵי כְּוָותֵיהּ כְּדֵין הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים. אבל כאשר תוכל להיות כמוהו אז יהיו שניהם מבחינת המאורות הגדולים – שויום בקומותם ומציאותם. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי אֶצְטָרֵךְ מַלְכָּא בְּקַדְמִיתָא לְאִתְעַטְּרָא בְּעִטְרוֹי, וּמַאי דַּהֲוָה ו' יִתְהַדֵּר י'. כְּדֵין יִהְיֶה ה'. ולעתיד לבוא צריך המלך שהוא ז"א בתחילה להתעטר בעטרותיו, ומה שהיה ו' יחזור להיות במדרגית אות י', בסוד "יהי"ה יהו"ה", כְּדֵין שְׁכִינְתָּא נָמֵי תִּתְקַף בְּתֻקְפָּהּ לְאִשְׁתַּכְּחָא כְּוָתֵיהּ מַמָּשׁ. כְּדֵין אִיהִי ד"י – דל"ת עַל י'. דְּאִיהוּ י' וְאִיהִי קַיְימַת כְּוָתֵיהּ מַמָּשׁ. ואז השכינה גם כן תתחזק בכוחה להיות ממש כמוהו, ואז במקום שהיא ה' בסוד ד' על ו' – תהיה ד' על י', שהוא כבחינת י', והיא כמותו ממש.

> סוד מי בראש בתיקון מיעוט הירח.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא אִתְּמָר הֵי מַסְגָּא בְּרֵישָׁא. אבל בוא וראה, הרי נאמר "מי הולך בראש?" אם שניהם יהיו משמשים בכתר אחד, מי יהיה בראש? דְּכוֹרָא מַסְגֵי בְּרֵישָׁא. דְּאַף עַל גַּב דְּאִינוּן שָׁוִין כַּחֲדָא, דְּכוֹרָא אִיהוּ קַדְמָאָה. הזכר הולך ראשון. ואף על פי שהם שווים כאחד – הזכר הוא הראשון כיון שהוא המשפיע והנוק' היא המקבלת, וְלָא אִיתָמָר דְּאִיהִי כְּוָתֵיהּ, אֶלָּא דְּיָכְלַת לְמֵיקָם בַּהֲדֵיהּ בְּכֹלָּא. ולא נאמר שהיא ממש כמותו אלה שיכולה לעמוד עימו בכל. בְּגִין כָּךְ ד' עַל י' אִיהִי, כֵּיוָן דִּקְיָימַת בַּהֲדֵיהּ בְּכֹלָּא, כְּדֵין אִתְפַּשְׁטַת אִיהִי בְּדָרְגָּהָא וְאִתְקְרִיאַת לפיכך היא ד' על י', כיוון שעומדת עימו בכל, ואז היא מתפשטת במדרגותיה ונקראת "הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל" כְּוָתֵיהּ כמותו. ולפיכך. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּקַדְמִיתָא הַיָּ"ד, בתחילתה קודם הקלקול היתה ה' בסוד יָ"ד. "וּלְכֹל הַמּוֹרָ"א הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) לְבָתַר, דָּא תַּלְיָא בְּדָא לבסוף, לאחר התיקון תחזור להיות ולכל המאו"ר הגדול, זה תלוי בזה:

תיקון ליל שבועות השלם

התיקון היחיד שנערך בדיוק כפי שעשה אותו האר"י הקדו"ש והוראותיו