Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְאַרְבְּעִין דף קכב

תוכן הדף

הגלות ועונשי ישראל כדי להיטיב איתם ולהיפרע מהגוים

סוד הפסוק "כי יד על כס יה" בהעלם היד החזקה, וגילויה לעתיד לבוא

ראש אמנה, רוח שיוצאת מחכמה סתימאה, תייבש את מי המבול שסודם עשו וישמעאל

רוח ח"ס תחדש מדריגות עליונים ובכח היד החזקה דשכינה תתחבר במלך המשיח וממנו לכולם

(דף קכב' עמוד א')

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְשִׁתָּא

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא "יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז). דִּבְגָלוּתָא כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין דַּרְגִּין עִלָּאִין מַסְתִּירִין נְהוֹרַיְיהוּ. וְרָזָא דְּמִלָּה "הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" (דברים לא, יח). אַמַּאי? אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא עֲבַד לְטִיבוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִיהוּ בָּעֵי דְּאוּמִּין יִשְׁלְטוּן עֲלַיְיהוּ עַד דִּיקַבְּלוּן כָּל עוֹנְשַׁיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ אַסְתִּיר נְהוֹרִין דְּכָל דַּרְגִּין, לְמֵיהַב אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא דְּיֵיכְלוּן לְאִתְפַּשְׁטָא וּלְשַׁלְּטָאָה. דְּהָא אִי נְהוֹרִין הֲווּ מִתְגַּלְּיָין, לָא הֲווּ יָכְלִין סִטְרָא אַחֲרָא לְאִתְתַּקְּפָא כְּלָל. וּגְבוּרָה דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא אִיהִי צְרִיכָא לְאַסְתָּרָא חֵילָא, דְּלָא יִשְׁתֵּיצוּן מִקָּמָהּ סִטְרִין אָחֲרָנִין. וְרָזָא דָּא "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז). דְּהָא כֵּס אִשְׁתְּאַר מִכִּסֵּא, י"ה מֵיהֹוָ"ה. וְרָזָא "אַסְתִּיר פָּנַי" (דברים לא, יח), דְּלָא אִשְׁתְּאַר לְאִתְגַּלָּאָה אֶלָּא הַהוּא דְּלָא אֶפְשָׁר בְּלָאו הָכֵי. כְּגַוְנָא דָּא יָד דָּא אַטְמָרַת הָכִי דְּלָא לְאִתְגַּלָּאָה אֶלָּא מַאי דְּאִצְטְרִיךְ וַדַּאי. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּהַאי יָד יִתְפַּסְּקוּן עֲמָלֵקִים מֵעָלְמָא. בְּגִין כָּךְ "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות יז, טז).

בְּהַהוּא זִמְנָא (דף קכב' עמוד ב') "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא יִרְאַת שָׁמַיִם שְׁכִינְתָּא, דִּתְהָא לַהּ אֲתַר לְאִתְפַּשְׁטָא בְּכָל עָלְמָא, מַה דְּלָאו הָכִי בְּקַדְמִיתָא בְּגִין כַּמָּה סִטְרִין אָחֲרָנִין מְסָאֲבִין דְּקַיְּימִין בֵּיהּ. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא כֹּלָּא יִתְדַּכֵּי וְיִתְתַּקַּן כִּדְקָא יָאוּת:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וָשֶׁבַע

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". הָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בְּזִמְנָא דְּתִתְּמַר שִׁירָתָא בְּעָלְמָא דִּכְתִיב בַּהּ "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" (שיר השירים ד, ח). דְּרוּחָא מֵחָכְמָה סְתִימָאָה נָשִׁיב לְתַתָּא וּבֵיהּ "וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם" (בראשית ח, א). אִלֵּין מַיִין דְּטוֹפָנָא דְּאִינוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּרוּחָא דָּא יְהֵא נָשִׁיב מִלְעֵילָּא, בֵּיהּ יִתְחַדְּשׁוּן דַּרְגִּין לְעֵילָא. לְבָתַר לְתַתָּא נָחִית וְשָׁרֵי עַל מַלְכָּא מְשִׁיחָא וּמִנֵּהּ יִתְפַּשֵּׁט עַל כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל וּבֵיהּ יֵימְרוּן שִׁירָתָא. כְּדֵין יִזְדַּמְּנוּן 

ביאור נופת צופים

(דף קכב' עמוד א')

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְשִׁתָּא

> הגלות ועונשי ישראל כדי להיטיב איתם ולהיפרע מהגוים

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא "יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז). דִּבְגָלוּתָא כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין דַּרְגִּין עִלָּאִין מַסְתִּירִין נְהוֹרַיְיהוּ. בגלות, כל האורות  – המדרגות העליונות מסתירות אורותיהם, וסוד הדבר, וְרָזָא דְּמִלָּה "הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" (דברים לא, יח). אַמַּאי? אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא עֲבַד לְטִיבוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִיהוּ בָּעֵי דְּאוּמִּין יִשְׁלְטוּן עֲלַיְיהוּ עַד דִּיקַבְּלוּן כָּל עוֹנְשַׁיְיהוּ. מדוע? אלא הקדוש ברוך הוא הכל עושה לטובתם של ישראל ורוצה שאומות העולם ישלטו עליהם עד שיקבלו ישראל כל עונשם שבגינם יצאו לגלות, בְּגִין כָּךְ אַסְתִּיר נְהוֹרִין דְּכָל דַּרְגִּין, לְמֵיהַב אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא דְּיֵיכְלוּן לְאִתְפַּשְׁטָא וּלְשַׁלְּטָאָה. לפיכך הסתיר ההארות שבכל המדרגות, כדי לתת מקום לסיטרא אחרא שיוכלו להתפשט ולשלוט ברשות הקדושה,  דְּהָא אִי נְהוֹרִין הֲווּ מִתְגַּלְּיָין, לָא הֲווּ יָכְלִין סִטְרָא אַחֲרָא לְאִתְתַּקְּפָא כְּלָל. שהרי, אם האורות היו מתגלים – לא היו יכולים הסטרא אחרא להתחזק כלל מפני כוח הקדושה והיו מתבטלים.

> סוד הפסוק "כי יד על כס יה" בהעלם היד החזקה, וגילויה לעתיד לבוא

וּגְבוּרָה דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא אִיהִי צְרִיכָא לְאַסְתָּרָא חֵילָא, דְּלָא יִשְׁתֵּיצוּן מִקָּמָהּ סִטְרִין אָחֲרָנִין. והגבורה שהיא הזרוע השמאלית היא צריכה להסתיר כוחה כדי שלא יאבדו מפניה הסטרא אחרא, וסוד זה, וְרָזָא דָּא "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז). דְּהָא כֵּס אִשְׁתְּאַר מִכִּסֵּא, י"ה מֵיהֹוָ"ה. וזה סוד הסתרת כח היד החזקה, וע"כ מכסא נשאר כס, וי"ה נסתר מהוי"ה, וזו השבועה שנשבע הקב"ה שאין השם והכסא שלם עד שיאבד זכרו של עמלק מהעולם, וזה סוד, וְרָזָא "אַסְתִּיר פָּנַי" (דברים לא, יח), דְּלָא אִשְׁתְּאַר לְאִתְגַּלָּאָה אֶלָּא הַהוּא דְּלָא אֶפְשָׁר בְּלָאו הָכֵי. שלא ישארו מגולות אלא אותן המדרגות הנצרכות לקיום העולם שאי אפשר בלאו הכי, כְּגַוְנָא דָּא יָד דָּא אַטְמָרַת הָכִי דְּלָא לְאִתְגַּלָּאָה אֶלָּא מַאי דְּאִצְטְרִיךְ וַדַּאי. כעניין זה, כך נעלמת יד החזקה, ואינה מתגלה בכל תוקפה, אלא רק מה שצריך ודאי אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּהַאי יָד יִתְפַּסְּקוּן עֲמָלֵקִים מֵעָלְמָא. אבל לעתיד לבוא תתגלה היד בכל תוקפה ובזו היד יכרתו העמלקים מהעולם, לפיכך נאמר בְּגִין כָּךְ "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות יז, טז).

בְּהַהוּא זִמְנָא (דף קכב' עמוד א') "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא יִרְאַת שָׁמַיִם שְׁכִינְתָּא, דִּתְהָא לַהּ אֲתַר לְאִתְפַּשְׁטָא בְּכָל עָלְמָא, מַה דְּלָאו הָכִי בְּקַדְמִיתָא בְּגִין כַּמָּה סִטְרִין אָחֲרָנִין מְסָאֲבִין דְּקַיְּימִין בֵּיהּ. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא כֹּלָּא יִתְדַּכֵּי וְיִתְתַּקַּן כִּדְקָא יָאוּת: יראת שמיים היא השכינה, שיהיה לה מקום להתפשט בכל העולם מה שלא היה כן בתחילה בגלל כמה סיטרא אחרא הטמאים שנמצאים בעולם, אבל באותו הזמן לאחר שתעבירם היד החזקה, הכל יטהר ויתוקן כמו שראוי.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְשִׁתִּין

> ראש אמנה, רוח שיוצאת מחכמה סתימאה, תייבש את מי המבול שסודם עשו וישמעאל

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". הָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי והנה רב המנונא סבא בא, פָּתַח וְאָמַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בְּזִמְנָא דְּתִתְּמַר שִׁירָתָא בְּעָלְמָא בזמן שתאמר השירה בעולם שנאמר בה, דִּכְתִיב בַּהּ "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" (שיר השירים ד, ח). דְּרוּחָא מֵחָכְמָה סְתִימָאָה נָשִׁיב לְתַתָּא שרוח מחכמה סתימאה תנשוב למטה, ובה וּבֵיהּ "וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם" (בראשית ח, א). אִלֵּין מַיִין דְּטוֹפָנָא דְּאִינוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. היא הרוח שמעבירה את אלה מי המבול שהם עשו וישמעאל. 

> רוח ח"ס תחדש מדריגות עליונים ובכח היד החזקה דשכינה תתחבר במלך המשיח וממנו לכולם

תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּרוּחָא דָּא יְהֵא נָשִׁיב מִלְעֵילָּא, בֵּיהּ יִתְחַדְּשׁוּן דַּרְגִּין לְעֵילָא. בוא וראה, בזמן שרוח זו תנשוב מלמעלה, בה יתחדשו מדרגות למעלה, לְבָתַר לְתַתָּא נָחִית וְשָׁרֵי עַל מַלְכָּא מְשִׁיחָא וּמִנֵּהּ יִתְפַּשֵּׁט עַל כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל וּבֵיהּ יֵימְרוּן שִׁירָתָא. אחר כך, תרד למטה ותשרה על מלך המשיח וממנו תתפשט על כל ישראל ובה יאמרו ישראל שירה. כְּדֵין יִזְדַּמְּנוּן