תיקוני זוהר תניינא | דף קכג תקונא שתין ותמניא

(דף קכג' עמוד א') כֻּלְהוֹ כַּחֲדָא, מִתְחַבְּרָן כְּחַד עִלָאֵי וְתַתָּאֵי. וְרָזָא דָּא "יָד הַחֲזָקָה" כְּמָה דְּאִתְּמָר בְּמִצְרַיִם "כִּי בְּיָד חֲזָקָה" (שמות יג, ט) וְכוּ'. וְרָזָא דְּמִלָּה עִלָאֵי וְתַתָּאֵי, וּשְׁכִינְתָּא מִתְתַּקְּפָא בְּאֶמְצָעִיתָא בֵּין הַאי לְהַאי. וְרָזָא דָּא "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי" (שיר השירים ד, ח) וְכוּ'. דְּאִינוּן מִתְחַדְּשָׁן בְּהַהוּא נְהוֹרָא חִדּוּשָׁא וַדַּאי. כְּדֵין "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" (שיר השירים ד, ח), דָּא רֵישָׁא דִּמְהֵימָנוּתָא חָכְמְתָא סְתִימָאָה, דְּמִתָּמָן תִּיפּוּק שִׁירָתָא דָּא וַדַּאי. "מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת" (שיר השירים ד, ח) וְכוּ' בְּזִמְנָא דְּתִיפּוּק שְׁכִינְתָּא מִגּוֹ קְלִיפִין אִלֵּין דְּגָלוּתָא, כְּדֵין מְשִׁיחוּ אִתְיַשַּׁב עַל רֵישָׁא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא כִּדְקָא יָאוּת. וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּשְׁכִינְתָּא דְּשָׁרְיָת עֲלֵיהּ וּמִתְיַשְׁבָא כִּדְקָא חֲזֵי, וְדָא "יִרְאַת (דף קכג' עמוד ב')  יְהֹוָה" דְּאִתְּמָר בַּהּ "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ג):

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וּתְּמָנְיָא 

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין וְתַקִּיפִין דְּאַתְקִין מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא לְמַאי דְּאִתְחֲזֵי מִשֵּׁירוּתָא דְּעָלְמָא עַד זִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. דְּהָכָא אִצְטְרִיךְ לְאַתְקְפָא מִילִין בְּתוּקְפָּא דְּלָא יִתְקַלְקְלוּן, בְּגִין דְּיֵיכְלוּן לְקַבְּלָא תִּיקּוּנָא לְבָתַר.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", אִלֵּין תִּיקּוּנִין דְּאִזְדַּמְּנָן לֵיהּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי. דְּהָא כְּדֵין פּוּרְקָנָא יְהֵא שָׁלִים וְיִתְּמַר בֵּיהּ "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) וַדַּאי:

ביאור נופת צופים

(דף קכג' עמוד א') כֻּלְהוֹ כַּחֲדָא, מִתְחַבְּרָן כְּחַד עִלָאֵי וְתַתָּאֵי.  ואז יזדמנו כולם ביחד, מתחברים כאחד עליונים ותחתונים, וזה סוד, וְרָזָא דָּא "יָד הַחֲזָקָה" כְּמָה דְּאִתְּמָר כמו שנאמר בְּמִצְרַיִם "כִּי בְּיָד חֲזָקָה" (שמות יג, ט) וְכוּ'. וְרָזָא דְּמִלָּה עִלָאֵי וְתַתָּאֵי, וּשְׁכִינְתָּא מִתְתַּקְּפָא בְּאֶמְצָעִיתָא בֵּין הַאי לְהַאי. וסוד ענין חיבור עליונים ותחתונים, בכח השכינה שמתחזקת באמצע ביניהם, בין זה לזה, וזה סוד, וְרָזָא דָּא "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי" (שיר השירים ד, ח) וְכוּ'. דְּאִינוּן מִתְחַדְּשָׁן בְּהַהוּא נְהוֹרָא חִדּוּשָׁא וַדַּאי.  וזה הסוד שהם מתחדשים בההוא אור חידוש ודאי, ואז כְּדֵין "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" (שיר השירים ד, ח), דָּא רֵישָׁא דִּמְהֵימָנוּתָא חָכְמְתָא סְתִימָאָה, דְּמִתָּמָן תִּיפּוּק שִׁירָתָא דָּא וַדַּאי. זו ראש האמונה חכמה סתימאה שמשם תצא זו השירה ודאי. "מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת" (שיר השירים ד, ח) וְכוּ' בְּזִמְנָא דְּתִיפּוּק שְׁכִינְתָּא מִגּוֹ קְלִיפִין אִלֵּין דְּגָלוּתָא, כְּדֵין מְשִׁיחוּ אִתְיַשַּׁב עַל רֵישָׁא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא כִּדְקָא יָאוּת. בזמן שתצא השכינה מגוב האריות – אלו הקליפות שבגלות, אז "משיחה", שפע היוצא ממוחא יתיישב על ראש המשיח כמו שראוי. וסוד זה, וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּשְׁכִינְתָּא דְּשָׁרְיָת עֲלֵיהּ וּמִתְיַשְׁבָא כִּדְקָא חֲזֵי, בשכינה שתשרה עליו ותתישב כמו שצריך, והיא וְדָא "יִרְאַת (דף קכג' עמוד ב') יְהֹוָה" דְּאִתְּמָר בַּהּ שנאמר בה "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ג):

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וּתְּמָנְיָא 

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין וְתַקִּיפִין דְּאַתְקִין מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא לְמַאי דְּאִתְחֲזֵי מִשֵּׁירוּתָא דְּעָלְמָא עַד זִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. הרי, כמה תיקונים עליונים וחזקים התקין מושה רעיא מהימנא, כמו שראוי בתחילת העולם ועד לזמן הגאולה. דְּהָכָא אִצְטְרִיךְ לְאַתְקְפָא מִילִין בְּתוּקְפָּא דְּלָא יִתְקַלְקְלוּן, בְּגִין דְּיֵיכְלוּן לְקַבְּלָא תִּיקּוּנָא לְבָתַר. שכך צריכים לחזק הדברים בחוזקה שלא יתקלקלו בגלות, כדי שיוכלו לקבל אח"כ את תיקונם.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", אִלֵּין תִּיקּוּנִין דְּאִזְדַּמְּנָן לֵיהּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי. דְּהָא כְּדֵין פּוּרְקָנָא יְהֵא שָׁלִים וְיִתְּמַר בֵּיהּ אלו התיקונים שזמינים לו לעתיד לבא, שאז תהיה הגאולה שלמה ויאמר בה"וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) וַדַּאי: