תיקוני זוהר תניינא | דף קכד תקונא שתין ותשעה

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה

(דף קכד' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא תְּיוּבְתָּא דְּיִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּלִבָּא דְּכָל יִשְׂרָאֵל בְּיוֹמָא דְּיִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ מַלְכָּא מְשִׁיחָא. וְרָזָא דָּא "הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה" (איכה ה, כא). דְּהָא מִגּוֹ מִילִין דִּימַלֵּל עַל לִבְּהוֹן מַלְכָּא מְשִׁיחָא, תִּתְעַר אִימָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי תְּיוּבְתָּא, לְיַחֲדָא לִבְּהוֹן לְעֵילָא וּתְיוּבְתָּא יִתְּעַר בְּגַוַּויְיהוּ. כְּדֵין אֶתְעָרוּתָא יִסְתַּלַּק מִינַּיְיהוּ לְעֵילָא, עַד דְּיִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּכָל רְתִיכָא עִלָּאָה.

כְּדֵין "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא תִּתְיַשַּׁב שְׁכִינְתָּא לְמִישְׁרֵי עֲלַיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת, וַתִּשְׁכַּח לַהּ נַיְחָא מַה דְּלָא אַשְׁכְּחַת בְּגָלוּתָא, דְּאִתְּמָר בַּהּ "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ" (בראשית ח, ט). אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא תִשְׁכַּח לַהּ נַיְחָא וַדַּאי. וְדָא הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, מִסִּטְרָא דִּאִימָא. בְּיוֹם הַהוּא "יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" (ישעיהו כז, יג) כְּגַוְנָא דְּמַתָּן תּוֹרָה דְּאִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי… כָּל הַיָּמִים" (דברים ה, כה) דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא שָׁרָאת שְׁכִינְתָּא בְּלִבַּיְהוּ, אֶלָּא דְּלָא אִתְקְיָימַת. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי תִּשְׁרֵי וְתִתְקַיָּם לְעָלְמִין. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" (ישעיהו כז, יג) וְכוּ'. (דף קכד' עמוד ב') זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּזַכֵי לְמֵיהַךְ בְּאָרְחִין רָזִין עִלָּאִין סְתִימִין דְּמַלְכָּא. דְּהָא רָזִין אִלֵּין עִלָּאִין אִינוּן סְתִימִין וּטְמִירִין, דְּלָא יִתְיְהִיבוּ אֶלָּא לְאִינּוּן קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין דִּשְׁכִינְתָּא שָׁרָאת בְּלִבַּיְהוּ, וּבָהּ חָמָאן כְּמַאן דְּחָמֵי מִגּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דְּנַהֲרָן עָלֵהּ תָּדִיר וְלָא פָּסְקִין. תָּא חֲזֵי, מַאי דַּרְגִּין וּמַאי סְפִירָן? אֶלָּא הָכָא רָזָא עִלָּאָה לְחַכִּימֵי לִבָּא רָזָא דְּרָזִין וַדַּאי, דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע וְלָא אִתְגַּלְיָא מִכַּמָּה שְׁנִין מִכַּמָּה דָּרִין. וְהַשְׁתָּא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה לֵיהּ הָכָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּהָא עִידָּן רְעוּתָא אִיהוּ קָמַיְיהוּ וַדַּאי.

פָּתַח בִצְלוֹתָא וְאָמַר: רִבּוֹן עָלְמִין, עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת, דְּאַנְתְּ אִיהוּ לְחוֹדָךְ דְּעָבִיד כֹּלָּא וְלֵית דְּעָבִיד מִלָּה בַּר מִינָךְ. אַנְתְּ עַבְדֵת כֻּלְהוֹ עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין בִּרְעוּתָךְ, וְאַנְתְּ מְנַהֵג לְהוּ וְעָבִיד בְּהוּ כִּמְצַבְיָיךְ וְלֵית דְּאִשְׁנֵי. יְהֵא רַעֲוָא קָמָךְ לְמִפְתַּח לִי תַּרְעִין דְּרַעֲוָא, וּלְסַדְרָא בְּפוּמַאי מִילָךְ דְּאֵימָא הָשַׁתָּא מִילִין דִּקְשׁוֹט, מִילִין דִּבְהוּ תִּיסַק שְׁכִינְתָּא מִגָּלוּתָא וְכוּ'. וְנֶחֱדֵי בְּיקָרָךְ בַּעֲגָלָא וּבַזְּמַן קָרִיב וְכוּ' בְּרִיךְ יְהֵא שְׁמָךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.

פָּתַח וְאָמַר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). הַאי קְרָא סָתִים אִיהוּ וְלָא אִתְפְּרַשׁ. דְּאַף עַל גַּב דִּלְכַּמָּה סִטְרִין אִתְפְּרַשׁ וְכַמָּה מִילִין אִתְּמָרוּ בֵּיהּ, אֲבָל

ביאור נופת צופים

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה

(דף קכד' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא תְּיוּבְתָּא דְּיִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּלִבָּא דְּכָל יִשְׂרָאֵל בְּיוֹמָא דְּיִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ מַלְכָּא מְשִׁיחָא. וְרָזָא דָּא זו התשובה שיעורר הקב"ה בליבם של כל ישראל ביום שיתגלה עליהם מלך המשיח וזה הסוד "הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה" (איכה ה, כא). דְּהָא מִגּוֹ מִילִין דִּימַלֵּל עַל לִבְּהוֹן מַלְכָּא מְשִׁיחָא, תִּתְעַר אִימָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי תְּיוּבְתָּא, לְיַחֲדָא לִבְּהוֹן לְעֵילָא וּתְיוּבְתָּא יִתְּעַר בְּגַוַּויְיהוּ. שהרי מתוך אלו הדברים ידבר שידבר על ליבם מלך המשיח תתעורר אימא עילאה / הבינה שסודה היא התשובה, לייחד לבם למעלה בלב השכינה והתשובה תתעורר בתוכם, כְּדֵין אֶתְעָרוּתָא יִסְתַּלַּק מִינַּיְיהוּ לְעֵילָא, עַד דְּיִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּכָל רְתִיכָא עִלָּאָה. ואז התעוררותם תעלה למעלה מהם למעלה עד שהתגלה עליהם הקדוש ברוך הוא הוא ושכינתו בכל המרכבה העליונה.

כְּדֵין "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא תִּתְיַשַּׁב שְׁכִינְתָּא לְמִישְׁרֵי עֲלַיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת, וַתִּשְׁכַּח לַהּ נַיְחָא מַה דְּלָא אַשְׁכְּחַת בְּגָלוּתָא, באותו הזמן תתיישב השכינה לשרות עליהם כמו שראוי וימצא לה מנוחה מה שלא נמצא בגלות, שנאמר בה, דְּאִתְּמָר בַּהּ "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ" (בראשית ח, ט). אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא תִשְׁכַּח לַהּ נַיְחָא וַדַּאי. וְדָא אבל באותו הזמן ימצא לה למנוחה ודאי וזה הסוד הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, מִסִּטְרָא דִּאִימָא מצד אימא. בְּיוֹם הַהוּא "יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" (ישעיהו כז, יג) כְּגַוְנָא דְּמַתָּן תּוֹרָה דְּאִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל כמו במתן תורה שנאמר בישראל "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי… כָּל הַיָּמִים" (דברים ה, כה) דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא שָׁרָאת שְׁכִינְתָּא בְּלִבַּיְהוּ, אֶלָּא דְּלָא אִתְקְיָימַת. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי תִּשְׁרֵי וְתִתְקַיָּם לְעָלְמִין. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן.שהרי בזמן מתן תורה שרתה שכינה בליבם אלה שלא התקיימה שם בקביעות, ולעתיד לבוא תשרה ותתקיים בליבם לעולם. אשרי חלקם.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אליהו הנביא הנאמן בא פתח ואמר רבי רבי הרמח"ל, "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" (ישעיהו כז, יג) וְכוּ'. (דף קכד' עמוד ב') זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּזַכֵי לְמֵיהַךְ בְּאָרְחִין רָזִין עִלָּאִין סְתִימִין דְּמַלְכָּא. אשרי הוא מי שיזכה ללכת בדרכי הסודות העליונים הסתומים של המלך, דְּהָא רָזִין אִלֵּין עִלָּאִין אִינוּן סְתִימִין וּטְמִירִין, דְּלָא יִתְיְהִיבוּ אֶלָּא לְאִינּוּן קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין דִּשְׁכִינְתָּא שָׁרָאת בְּלִבַּיְהוּ, וּבָהּ חָמָאן כְּמַאן דְּחָמֵי מִגּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דְּנַהֲרָן עָלֵהּ תָּדִיר וְלָא פָּסְקִין. שהרי אלו סודות עליונים הם סתומים ונעלמים, שלא ניתנו אלה לאותם קדושי עליון שהשכינה שורה בליבם, ובה רואים כמה כמו מי שרואה מתוך מראה – כל המדריגות שמאירים עליו תמיד ולא פוסקים.

תָּא חֲזֵי, מַאי דַּרְגִּין וּמַאי סְפִירָן? בוא וראה מהן מדריגות ומהן ספירות? אֶלָּא הָכָא רָזָא עִלָּאָה לְחַכִּימֵי לִבָּא רָזָא דְּרָזִין וַדַּאי, דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע וְלָא אִתְגַּלְיָא מִכַּמָּה שְׁנִין מִכַּמָּה דָּרִין. וְהַשְׁתָּא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה לֵיהּ הָכָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּהָא עִידָּן רְעוּתָא אִיהוּ קָמַיְיהוּ וַדַּאי. אלא כאן סוד העליון לחכמי הלב, סוד הסודות ודאי, שלא נודע ולא התגלה מזה הרבה שנים והרבה דורות, ועכשיו צריך לגלותו כאן לפני קודשא בריך הוא הוא ושכינתיה, שהרי עת רצון הוא לפניהם ודאי.

פָּתַח בִצְלוֹתָא וְאָמַר: רִבּוֹן עָלְמִין, עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת, דְּאַנְתְּ אִיהוּ לְחוֹדָךְ דְּעָבִיד כֹּלָּא וְלֵית דְּעָבִיד מִלָּה בַּר מִינָךְ. פתח בתפילה ואמר, רבון העולמים עילת כל העילות, אתה הוא לבדך עשית הכל, ואין מי שעשה דבר חוץ ממך. אַנְתְּ עַבְדֵת כֻּלְהוֹ עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין בִּרְעוּתָךְ, וְאַנְתְּ מְנַהֵג לְהוּ וְעָבִיד בְּהוּ כִּמְצַבְיָיךְ וְלֵית דְּאִשְׁנֵי. אתה עשית את כל העולמות העליונים והתחתונים ברצוניך, ואתה מנהג אותם ועושה בהם כחפצך ואין שינוי ברצונך. יְהֵא רַעֲוָא קָמָךְ לְמִפְתַּח לִי תַּרְעִין דְּרַעֲוָא, וּלְסַדְרָא בְּפוּמַאי מִילָךְ דְּאֵימָא הָשַׁתָּא מִילִין דִּקְשׁוֹט, מִילִין דִּבְהוּ תִּיסַק שְׁכִינְתָּא מִגָּלוּתָא וְכוּ'. יהי רצון מלפניך, שתפתח לי שערי רצון, ולסדר בפי המילים שאומר עתה, דברי אמת, מילים שבהן תצא השכינה מהגלות וכו'. וְנֶחֱדֵי בְּיקָרָךְ בַּעֲגָלָא וּבַזְּמַן קָרִיב וְכוּ' בְּרִיךְ יְהֵא שְׁמָךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. ונשמח בכבודך במהרה ובזמן קרוב וכו', ברוך יהיה שמך לעולם ולעלמי עולמים.

פָּתַח וְאָמַר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). הַאי קְרָא סָתִים אִיהוּ וְלָא אִתְפְּרַשׁ. דְּאַף עַל גַּב דִּלְכַּמָּה סִטְרִין אִתְפְּרַשׁ וְכַמָּה מִילִין אִתְּמָרוּ בֵּיהּ, פתח ואמר זה המקרא סתום הוא ולא פורש, שאף על גב שכמה צדדים התפרש בעבר וכמה דברים נאמרו בו אֲבָל