Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף קכו המשך תקונא שתין ותשעה אדרא דרקיעא

(דף קכו' עמוד א') הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), אִלֵּין עֶשֶׂר סְפִירָן דִּבְהוּ אִשְׁתְּמוֹדָע יְקָרָא סְתִימָא דְּכֹלָּא. וְאִינּוּן כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, כְּהַאי רָקִיעַ דְּנָהִיר וַדַּאי. וּבְזִמְנָא דְּאִינוּן קָיְימִין לְאַנְהָרָא לְעָלְמָא, כְּדֵין כְּכוֹכְבַיָּא, נְהָרִין דָּא מִן דָּא, דָּא לְגַבֵּי דָּא. אֲבָל סְתִימָא דְּכֹלָּא אִיהוּ דְּעָבִיד כֹּלָּא. וְאִיהוּ דְּאָמַר 'זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד' (שבועות כ), דְּהָכִי כֻּלְהוֹ עוֹבָדִין אִיהוּ עֲבִיד בְּרִגְעָא חֲדָא. וְתִיאוּבְתָּא דְּכֹלָּא לְאַנְהָרָא לְתַתָּא. אֲבָל מִילִין סָלְקִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, לְאִתְחַבְּרָא מִילִין דָּא בְּדָא בְּחִיבּוּרָא שְׁלִים. וּנְצִיצוּ נָצִיץ לְכֹלָּא סִטְרִין, וְכֹלָּא אִתְעֲבִיד בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים וַדַּאי. וְרָזָא דָּא "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל" (תהלים יט, ב) בְּרָזָא דְּסְפִירָן קָיְימִין וְאִתְחַזְיָין מִילִין לְתַתָּא. אֲבָל כֹּלָּא תַּלְיָא בְּהַהוּא סְתִימָא דִּלְגַו וַדַּאי. וְרָזָא דְּמִלָּה "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (תהלים קלד, ב). דִּתְרֵין יָדִין אִינוּן ה' לִימִינָא וְה' לִשְׂמָאלָא, וְאִינּוּן רַחֲמֵי וְדִינָא.

וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בְּהַהוּא דִּלְגַו בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לְהוּ תָּדִיר. דְּמָאן דְּלָא עָבִיד הָכִי אִקְרֵי 'מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת'. אֶלָּא הָכִי אִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לְהוּ בְּחִיבּוּרָא חַד וַדַּאי.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" (ישעיהו כז, יג). דְּהָא הָשַׁתָּא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא כֹּלָּא סָתִים אִיהוּ, וּמִלִּין עִלָּאִין לָא אִתְגַּלְיָין בְּגַוָּונָא דִּלְהוֹן. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" מִסִּטְרָא דִּאִימָא. (דף קכו' עמוד ב') כְּדֵין כֹּלָּא יִתְגַּלֵּי בְּגִילּוּיָא לְעֵינֵי כֹּלָּא. כְּדֵין "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ' בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין יִתְגַּלֵּי כֹּלָּא. אֲבָל "כִּי עַיִן בְּעַיִן", אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין מִסִּטְרָא דִּאִימָא וַדַּאי. חַד בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. וְחַד בְּשִׁבְעִין דִּילָךְ. דִּכְדֵין "וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" (ישעיהו מ, ה) דְּהָא בִּשְׂרָא יִתְתְּקַן נָמֵי, וְכֹלָּא יִשְׁתְּלִים בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בִּנְהֹורִין דִּאִימָא דְּאִתְגַּלְּיָא עַל בְּנִין וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – אִדְּרָא דִּרְקִיעָא

פָּתַח אִיהוּ וְאָמַר. רַבָּנָן, עַד אֵימַת יְהֵא עָלְמָא תַּלְיָא וְקָאִים דְּלָא לְאִתְיַשְּׁבָא מִילִין בְּאַתְרֵיהוֹן. כְּתִיב "יְהֹוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְכוּ' אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט" (תהלים צג, א). דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא לָא קַיְּמוּ מִילִין בְּדוּכְתַּיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת. אַף עַל גַּב דִּבְמַתַּן תּוֹרָה קַיְּמוּ זְעֵיר, אֲבָל לָא אִתְקְיָימוּ. וְכֹלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאַחֲשִׁיכַת עָלְמָא, וּסְטַר קַדִּישָׁא לָא קָאִים בְּאַתְרֵיהּ. אֶלָּא לְזִמְנָא דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא דָּא מֵעָלְמָא, דִּכְתִיב "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). כְּדֵין יִתְיְשַּׁב סְטַר קַדִּישָׁא בְּאַתְרֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת.

רַבָּנָן רַבָּנָן, הָא גָּלוּתָא אִתְאָרַך וְתַרְעִין אִנְעָלוּ, וְחָכְמְתָא אִסְתַּלְּקַת מִבְּנֵי נָשָׁא, דִּכְתִיב "אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים" (ירמיהו מט, ז). וְהָא זִמְנָא מָטָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו) הָא זִמְנָא דְּאִשְׁתַּכְּחַת אוֹרָיְתָא מֵעָלְמָא וְלָא אִתְחֲזִיאַת הֲלָכָה בְּרוּרָה בְּכָל מָקוֹם. הָא זִמְנָא דְּיִתְבַּעֵי

ביאור נופת צופים

(דף קכה' עמוד א') הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), אִלֵּין עֶשֶׂר סְפִירָן דִּבְהוּ אִשְׁתְּמוֹדָע יְקָרָא סְתִימָא דְּכֹלָּא. אלה הם עשר ספירות שבהם נודע כבודו של הסתום מכל האין סוף ב"ה. וְאִינּוּן כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, כְּהַאי רָקִיעַ דְּנָהִיר וַדַּאי. והספירות הם כזוהר הרקיע, כמו הרקיע שמאיר ודאי. וּבְזִמְנָא דְּאִינוּן קָיְימִין לְאַנְהָרָא לְעָלְמָא, כְּדֵין כְּכוֹכְבַיָּא, נְהָרִין דָּא מִן דָּא, דָּא לְגַבֵּי דָּא, בזמן שהם עומדים להאיר לעולם כמו הכוכבים מאירים זה מזה, וזה לזה, אֲבָל סְתִימָא דְּכֹלָּא אִיהוּ דְּעָבִיד כֹּלָּא. וְאִיהוּ דְּאָמַר 'זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד' (שבועות כ), דְּהָכִי כֻּלְהוֹ עוֹבָדִין אִיהוּ עֲבִיד בְּרִגְעָא חֲדָא. אבל הסתום מכל האין סוף ב"ה הוא הוא שעושה הכל, וזה שנאמר "זכור ושמור בדיבור אחד" שכל המעשים כולם – עושה אותם ברגע אחד. וְתִיאוּבְתָּא דְּכֹלָּא לְאַנְהָרָא לְתַתָּא. אֲבָל מִילִין סָלְקִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, לְאִתְחַבְּרָא מִילִין דָּא בְּדָא בְּחִיבּוּרָא שְׁלִים. ותשוקת הספירות כולם להאיר למטה אבל הדברים עולים בתיקון שלם, להתחבר הדברים זה בזה בחיבור שלם. וּנְצִיצוּ נָצִיץ לְכֹלָּא סִטְרִין, וְכֹלָּא אִתְעֲבִיד בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים וַדַּאי. והתנוצצותם מנצצת לכל הצדדים והכל נעשה בתיקון שלם ודאי. וזה סוד, וְרָזָא דָּא "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל" (תהלים יט, ב) בְּרָזָא דְּסְפִירָן קָיְימִין וְאִתְחַזְיָין מִילִין לְתַתָּא, אֲבָל כֹּלָּא תַּלְיָא בְּהַהוּא סְתִימָא דִּלְגַו וַדַּאי. בסוד הספירות עומדים להראות הדברים למטה אבל הכל תלוי באותו הסתום שבפנים ודאי, וסוד הדבר וְרָזָא דְּמִלָּה "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (תהלים קלד, ב). דִּתְרֵין יָדִין אִינוּן ה' לִימִינָא וְה' לִשְׂמָאלָא, וְאִינּוּן רַחֲמֵי וְדִינָא. ושתי ידיים הם, לכל אחת חמש אצבעות – ה' לימין וה' לשמאל והם בסוד רחמים ודין.

וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בְּהַהוּא דִּלְגַו בְּחִיבּוּרָא חֲדָא.והכל נקשר שאותו הסתום שבפנים בחיבור אחד. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לְהוּ תָּדִיר. דְּמָאן דְּלָא עָבִיד הָכִי אִקְרֵי 'מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת'. אֶלָּא הָכִי אִצְטְרִיךְ לְחַבְּרָא לְהוּ בְּחִיבּוּרָא חַד וַדַּאי. וכך צריך לחבר אותם תמיד, שמי שלא עושה כך נקרא "מקצץ בנטיעות", אלא כך צריך לחבר אותם בחיבור אחד ודאי.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא נאמר, "בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" (ישעיהו כז, יג). דְּהָא הָשַׁתָּא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא כֹּלָּא סָתִים אִיהוּ, וּמִלִּין עִלָּאִין לָא אִתְגַּלְיָין בְּגַוָּונָא דִּלְהוֹן. שהרי עכשיו מצד השכינה הכל הוא סתום ונעלם, והדברים העליונים לא מתגלים בעניינם השלם. אבל לעתיד לבוא, אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" מִסִּטְרָא דִּאִימָא. (דף קכו' עמוד ב')  כְּדֵין כֹּלָּא יִתְגַּלֵּי בְּגִילּוּיָא לְעֵינֵי כֹּלָּא. מצד אמא, ואז הכל יתגלה בגילוי לעיני הכל. ובאותו הזמן. כְּדֵין "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ' בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין יִתְגַּלֵּי כֹּלָּא. בשבעים תקונים אלה של זוהר תניינא יתגלה הכל. אֲבָל "כִּי עַיִן בְּעַיִן", אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין מִסִּטְרָא דִּאִימָא וַדַּאי. אבל כי עין בעין יראו אלה שני עיניים מצד אמא ודאי. חַד בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. וְחַד בְּשִׁבְעִין דִּילָךְ. דִּכְדֵין אחד בשבעים תיקוני זוהר של רשב"י המאור הקדוש, ואחד בשבעים תיקונים זוהר תניינא אלה שלך הרמח"ל. ואז "וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" (ישעיהו מ, ה) דְּהָא בִּשְׂרָא יִתְתְּקַן נָמֵי, וְכֹלָּא יִשְׁתְּלִים בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בִּנְהֹורִין דִּאִימָא דְּאִתְגַּלְּיָא עַל בְּנִין וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן:  שהרי הבשר יתקן גם כן, והכל יושלם בתיקון שלם, באורות אמא שהתגלו על הבנים ודאי אשרי חלקם.

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – אִדְּרָא דִּרְקִיעָא

פָּתַח אִיהוּ הרמחל וְאָמַר. רַבָּנָן, עַד אֵימַת יְהֵא עָלְמָא תַּלְיָא וְקָאִים דְּלָא לְאִתְיַשְּׁבָא מִילִין בְּאַתְרֵיהוֹן. רבנן, עד מתי יהיה העולם תלוי ועומד בשעה שהדברים לא מתיישבים במקומם? כְּתִיב "יְהֹוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְכוּ' אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט" (תהלים צג, א). דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא לָא קַיְּמוּ מִילִין בְּדוּכְתַּיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת. שמיום שנברא העולם לא עמדו הדברים במקומם כמו כראוי, ולא הגיע העולם לתיקונו, אַף עַל גַּב דִּבְמַתַּן תּוֹרָה קַיְּמוּ זְעֵיר, אֲבָל לָא אִתְקְיָימוּ. אף על פי שבמתן תורה, עמדו התיקונים מעט, אבל לא תוקנו לתמיד, וְכֹלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאַחֲשִׁיכַת עָלְמָא, וּסְטַר קַדִּישָׁא לָא קָאִים בְּאַתְרֵיהּ. והכל בגלל הסטרא אחרא שהחשיכה העולם בחטא העגל, וצד הקדושה לא עמד תקונו במקומו, אֶלָּא לְזִמְנָא דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא דָּא מֵעָלְמָא, אלא עד לזמן שתעבור זו הסטרא האחרא מהעולם כמו שכתוב דִּכְתִיב "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). כְּדֵין יִתְיְשַּׁב סְטַר קַדִּישָׁא בְּאַתְרֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת, וכשתעבור הסטרא אחרא מהעולם ולא יהיה חשש ששוב מעשי התחתונים יקלקלו, אז תתישב צד הקדושה במקומה כמו שראוי.

רַבָּנָן רַבָּנָן, הָא גָּלוּתָא אִתְאָרַך וְתַרְעִין אִנְעָלוּ, וְחָכְמְתָא אִסְתַּלְּקַת מִבְּנֵי נָשָׁא, רבנן רבנן, הנה התארכה הגלות וננעלו השערים, והחכמה נעדרה מבני האדם דִּכְתִיב "אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים" (ירמיהו מט, ז). וְהָא זִמְנָא מָטָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ והנה הגיע הזמן שנאמר עליו "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו) הָא זִמְנָא דְּאִשְׁתַּכְּחַת אוֹרָיְתָא מֵעָלְמָא וְלָא אִתְחֲזִיאַת הֲלָכָה בְּרוּרָה בְּכָל מָקוֹם. וזה בזמן שמשתכחת התורה מהעולם (וסימן לדבר) ולא נראית הלכה ברורה, הָא זִמְנָא דְּיִתְבַּעֵי וזה הזמן שיבקשו