תיקוני זוהר תניינא | דף קל המשך תקונא שתין ותשעה אדרא דרקיעא

(דף קל' עמוד א') וּשְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא כֹּלָּא בִּתְלָת רֵישִׁין אִלֵּין אִשְׁתְּרַשׁ, לְאַקָּמָא דַּבְּרָנוּתָא דְּעָלְמָא בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. וְרָזִין אִשְׁתְּמוֹדְעָן לְחַכִּימֵי לִבָּא, תַּלְיָין דָּא מִן דָּא בְּשִׁיעוּרָא שְׁלִים.

תָּא חֲזֵי, כֻּלְהוֹ מִילִין דְּתַלְיָין בִימִינָא מֵהָכָא מִשְׁתָּרְשָׁן, בְּאִלֵּין חִיוַרְתִּי דְּרֵישָׁא וַדַּאי. וְכָל דַּרְגִּין נָטְלִין לְפוּם רָזָא לִימִינָא אוֹ לִשְׂמָאלָא אוֹ לְאֶמְצָעִיתָא. וְכֹלָּא מֵהָכָא תַּלְיָא מִתְּלָת רֵישִׁין אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. דְּהָא בְּגוֹ רֵישָׁא דָּא קַדְמָאָה, מוֹחָא חַד סָתִים אִשְׁתְּכַח וְדָא רֵישָׁא תְלִיתָאָה. דְּעֵילָּא מִינֵּיהּ קָיְימָא חַד אֲוִירָא דְּלָא אִתְּפַס וְאִיהוּ רֵישָׁא תִּנְיָנָא. וּמוֹחָא דָּא לִשְׂמָאלָא קָאִים דְּהָכִי תַּלְיָא בֵּיהּ מִלְעֵילָּא. וּמֵהָכָא אִתְעֲבִיד כֹּלָּא דִּכְתִיב "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד) וְרָזָא עִלָּאָה אִיהוּ.

דְּהָא עָלְמִין בִּגְבוּרָה אִתְעֲבִידוּ, וְהָיִינוּ דְּאוּקְמוּהָ רַבָּנָן 'שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אָת הָעוֹלָם בַּדִּין אֶלָּא שֶׁשִּׁתֵּף עִמּוֹ מִדַּת הָרַחֲמִים' (ב"ר יב, טו). דְּהָא עִיקָּרָא דְּכֹלָּא הָכִי אִיהוּ, דְּכֹלָּא אִתְבְּנֵי מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה. וְכֹלָּא לְמֵיתֵי לְתַתָּא בְּרָזָא דְּאָדָם. בְּגִין כָּךְ 'אֲשֶׁר יָצָר אָת הָאָדָם בְּחָכְמָה' (ברכות ס), דָּא חָכְמָה סְתִימָאָה דְּבַהּ קָאִים דַּבְּרָנוּתָא דְּכֹלָּא. וְכָל דָּא בְּרָזָא דְּגוּפָא קָאִים, בְּגִין כָּךְ גּוּפָא מִינֵּיהּ תַּלְיָא וְאִשְׁתַּכַּח. וְהָכִי תַּלְיָא רָזָא מִשֵּׁירוּתָא דְּכָל מִילִין וַדַּאי. וְחֶסֶד אִתְפַּשַּׁט וְעַיֵּיל לְגַו, וְאַתְקִין תִּיקּוּנִין לְדַרְגִין כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ.

תָּא חֲזֵי, מֵהַאי מוֹחָא אִתְפַּשַּׁט כֹּלָּא וַדַּאי. וְכֹלָּא תַּלְיָא בִּתְלֵיסָר נְבִיעִין עִלָּאִין דְּנָפְקִין מִינֵּיהּ, דְּנָבְעִין נְבִיעוֹ עִלָּאָה לְכָל מָאן דְּאִצְטְרִיךְ. אֲבָל מִגּוּלְגַּלְתָּא דְּרֵישָׁא תַּלְיָין שַׂעֲרֵי נִימִין עַל נִימִין, וְאִלֵּין נָמֵי מִגּוֹ חָכְמְתָא (דף קל' עמוד ב') דָּא נָפְקִין. אֲבָל כֹּלָּא לְדַרְגוֹי אִתְפְּרַשׁ.

תָּא חֲזֵי, לְתַתָּא כְּתִיב "שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה" (שיר השירים ה, ב). דְּהָא מוֹחָא מָלְיָא לְרֵישָׁא. וּלְבָתַר מֵהַהוּא מוֹחָא נָפְקִין טִפִּין לְמַאן דְּאִתְחֲזֵי מִגּוֹ שַׂעֲרִין אִלֵּין. וּבְהוּ אִתְתַּקַּן מָאן דְּאִתְחֲזֵי לְאִתְתַּקְּנָא לְנַטְּלָא בָּתַר הָכִי נְהִירוּ דְּאִצְטְרִיךְ לְאַזְּנָא עָלְמָא. כְּגַוְנָא דָּא לְעֵילָא מִגּוֹ נִימִין אִלֵּין נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא נָפִיק כְּגַוְנָא דָּא לְאַתְקָנָא מָאן דְּאִתְחֲזֵי לְאִתְתַּקְּנָא. אֲבָל מְזוֹנָא דְּאִתְחֲזֵי, לָא נָפִיק אֶלָּא מֵאִינּוּן תִּיקּוּנִין יָקִּירִין דְּסַחֲרִין לְסִטְרָא דְּאַנְפִּין כַּמָּה דְּאִתְּמָר. בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא לְדַרְגֵּיהּ אִצְטְרִיךְ.

וְנִימִין אִלֵּין מִגּוֹ הַאי מוֹחָא נָפְקֵי, מִגּוֹ בְּרִירוֹ דְּאִתְבְּרִיר מִגּוֹ אִינוּן מְלָכִין דְּאִתְמָרוּ. וְכַמָּה דַּרְגִּין וְדַרְגִּין תַּלְיָין בְּהוּ. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְקִין לְבַר, הַהִיא רֵישָׁא תִּנְיָנָא דְּאִתְמָרַת, אֲחִידַת בְּהוּ וְהַדְרַת לוֹן בְּסִידוּרָא עִלָּאָה בְּרָזָא דִּתְלֵיסָר לִימִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. וְסָלְקִין וְנָפְקִין עַל גַּבֵּי גּוּלְגַּלְתָּא לְבַר לְאַנְהָרָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ, בִּנְהִירוּ דְּהַהוּא מוֹחָא דְּרָהִיט בְּהוּ. וְשִׁיעוּרָא דְּנִימִין וְחוּשְׁבְּנָא דִּלְהוֹן כֹּלָּא בְּרָזִין עִלָּאִין אִשְׁתְּעַר וַדַּאי כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ. שַׂעֲרִין אִלֵּין כֻּלְהוֹ קָיְימִין בְּסִידוּרָא יָאֶה חִיוָּרִין כְּתַלְגָּא דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" (דניאל ז, ט). וְלֵית תָּמָן עִרְבּוּבְיָא. וּמִסִּטְרָא דָּא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא לְיִשְׂרָאֵל בְּלָא מַחְלֹקֶת וּבְלָא סְפֵיקָן כְּלָל, מַה דְּלָאו הָכִי לְתַתָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר.

ביאור נופת צופים

(דף קל' עמוד א') וּשְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא כֹּלָּא בִּתְלָת רֵישִׁין אִלֵּין אִשְׁתְּרַשׁ, ימין ושמאל ואמצע, הכל בשלושת הראשים האלה נשרש הרמוזים ב- י'ו'י', לְאַקָּמָא דַּבְּרָנוּתָא דְּעָלְמָא בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. להעמיד הנהגת העולם בקיום שלם בג' קוי הנהגת חסד דין ורחמים. וְרָזִין אִשְׁתְּמוֹדְעָן לְחַכִּימֵי לִבָּא, תַּלְיָין דָּא מִן דָּא בְּשִׁיעוּרָא שְׁלִים. וסודות ההנהגה נודעים לחכמי הלב, תלוים זה מזה בשיעור שלם.

תָּא חֲזֵי, כֻּלְהוֹ מִילִין דְּתַלְיָין בִימִינָא מֵהָכָא מִשְׁתָּרְשָׁן, בְּאִלֵּין חִיוַרְתִּי דְּרֵישָׁא וַדַּאי. בא וראה, כל הדברים התלוים בימין – קו החסד, מכאן נשרשים, באלה חוירתי – לבנוניות שבראש א"א ודאי. וְכָל דַּרְגִּין נָטְלִין לְפוּם רָזָא לִימִינָא אוֹ לִשְׂמָאלָא אוֹ לְאֶמְצָעִיתָא. וכל המדריגות, לוקחות כפי סודם, לימין או לשמאל או לאמצע. וְכֹלָּא מֵהָכָא תַּלְיָא מִתְּלָת רֵישִׁין אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. וכולם מכאן תלוים – באלו שלושת הראשים שנאמרו, דְּהָא בְּגוֹ רֵישָׁא דָּא קַדְמָאָה, מוֹחָא חַד סָתִים אִשְׁתְּכַח וְדָא רֵישָׁא תְלִיתָאָה. שהרי בתוך הראש הראשון הזה של א"א, נמצא מוח אחד נעלם וזה הראש השלישי – מוח החכמה, דְּעֵילָּא מִינֵּיהּ קָיְימָא חַד אֲוִירָא דְּלָא אִתְּפַס וְאִיהוּ רֵישָׁא תִּנְיָנָא. ולמעלה ממנו נמצא מוח אוירא שלא נתפס, והוא הראש השני. וּמוֹחָא דָּא לִשְׂמָאלָא קָאִים דְּהָכִי תַּלְיָא בֵּיהּ מִלְעֵילָּא. ומוח זה עומד בשמאל, שכך הוא תלוי ממה שנמצא למעלה, וּמֵהָכָא אִתְעֲבִיד כֹּלָּא דִּכְתִיב ומכאן נעשה הכל שנאמר "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד) וְרָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, וסוד עליון הוא, דְּהָא עָלְמִין בִּגְבוּרָה אִתְעֲבִידוּ, וְהָיִינוּ דְּאוּקְמוּהָ רַבָּנָן שאלו העולמות נעשו בכח גבורה דעתיק, והיינו שהעמידוהו רבנן 'שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אָת הָעוֹלָם בַּדִּין אֶלָּא שֶׁשִּׁתֵּף עִמּוֹ מִדַּת הָרַחֲמִים' (ב"ר יב, טו). דְּהָא עִיקָּרָא דְּכֹלָּא הָכִי אִיהוּ, דְּכֹלָּא אִתְבְּנֵי מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה. שהרי עיקר הכל כך הוא, שהכל נבנה מצד הגבורה, וְכֹלָּא לְמֵיתֵי לְתַתָּא בְּרָזָא דְּאָדָם, והכל להביא בהשתלשלות למטה בסוד אדם / ז"א, לפיכך בְּגִין כָּךְ 'אֲשֶׁר יָצָר אָת הָאָדָם בְּחָכְמָה' (ברכות ס), דָּא חָכְמָה סְתִימָאָה דְּבַהּ קָאִים דַּבְּרָנוּתָא דְּכֹלָּא. זו חכמה סתימאה שבו עומדת הנהגת הכל, וְכָל דָּא בְּרָזָא דְּגוּפָא קָאִים, בְּגִין כָּךְ גּוּפָא מִינֵּיהּ תַּלְיָא וְאִשְׁתַּכַּח. וכל זה בסוד הגוף שהוא ז"א עומד, ולכן הגוף ממנו תלוי ונמצא, וְהָכִי תַּלְיָא רָזָא מִשֵּׁירוּתָא דְּכָל מִילִין וַדַּאי. וכך נתלים הכל מסוד תחילת כל הדברים של ח"ס ודאי,  וְחֶסֶד אִתְפַּשַּׁט וְעַיֵּיל לְגַו, וְאַתְקִין תִּיקּוּנִין לְדַרְגִין כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ. והחסד מתפשט ונכנס לבפנים, ומתקן תיקונים למדרגות כמו שצריך.

תָּא חֲזֵי, מֵהַאי מוֹחָא אִתְפַּשַּׁט כֹּלָּא וַדַּאי. וְכֹלָּא תַּלְיָא בִּתְלֵיסָר נְבִיעִין עִלָּאִין דְּנָפְקִין מִינֵּיהּ, דְּנָבְעִין נְבִיעוֹ עִלָּאָה לְכָל מָאן דְּאִצְטְרִיךְ. בא וראה, מזה מוחא סתימאה מתפשט הכל ודאי, והכל תלוי בשלושה עשר מבועין עליונים שיוצאים ממנו, שנובעים נביעות עליונות לכל הנצרך. אֲבָל מִגּוּלְגַּלְתָּא דְּרֵישָׁא תַּלְיָין שַׂעֲרֵי נִימִין עַל נִימִין, וְאִלֵּין נָמֵי מִגּוֹ חָכְמְתָא  (דף קל' עמוד ב') דָּא נָפְקִין. אֲבָל כֹּלָּא לְדַרְגוֹי אִתְפְּרַשׁ. אבל מגולגולת הראש תלויות השערות, נימין על נימין, וגם אלו יוצאים מתוך חכמה סתימאה, אבל הכל נחלקים למדרגותיהם.

תָּא חֲזֵי, לְתַתָּא כְּתִיב  בא וראה, למטה בז"א כתוב "שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה" (שיר השירים ה, ב). דְּהָא מוֹחָא מָלְיָא לְרֵישָׁא שזה המח של ז"א ממלא את הראש שלו. וּלְבָתַר מֵהַהוּא מוֹחָא נָפְקִין טִפִּין לְמַאן דְּאִתְחֲזֵי מִגּוֹ שַׂעֲרִין אִלֵּין. ואח"כ מאותו המוח יוצאות טיפות למי שנצרך – מתוך השערות האלה, וּבְהוּ אִתְתַּקַּן מָאן דְּאִתְחֲזֵי לְאִתְתַּקְּנָא לְנַטְּלָא בָּתַר הָכִי נְהִירוּ דְּאִצְטְרִיךְ לְאַזְּנָא עָלְמָא. ומהם נתקן מי שצריך להיתקן ולקחת אחר כך הארות שנצרכות לזון את העולם, כְּגַוְנָא דָּא לְעֵילָא מִגּוֹ נִימִין אִלֵּין נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא נָפִיק כְּגַוְנָא דָּא לְאַתְקָנָא מָאן דְּאִתְחֲזֵי לְאִתְתַּקְּנָא. כענין זה למעלה, מתוך אלו הנימין יוצא אור החכמה כדוגמת זה לתקן מי שצריך להתקן, אֲבָל מְזוֹנָא דְּאִתְחֲזֵי, לָא נָפִיק אֶלָּא מֵאִינּוּן תִּיקּוּנִין יָקִּירִין דְּסַחֲרִין לְסִטְרָא דְּאַנְפִּין כַּמָּה דְּאִתְּמָר. אבל המזון שהוא השפע שראוי, לא יוצא אלא מאלה תיקוני דיקנא היקרים המקיפים מצדדי הפנים כמו שנאמר,  בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא לְדַרְגֵּיהּ אִצְטְרִיךְ. לפיכך הכל נצרך להסתדר במדרגותיו.

וְנִימִין אִלֵּין מִגּוֹ הַאי מוֹחָא נָפְקֵי, מִגּוֹ בְּרִירוֹ דְּאִתְבְּרִיר מִגּוֹ אִינוּן מְלָכִין דְּאִתְמָרוּ. והנימין האלה, מתוך זה המח של א"א יוצאים, מתוך הבירורים שנבררו מתוך אלו המלכים שנאמרו. וְכַמָּה דַּרְגִּין וְדַרְגִּין תַּלְיָין בְּהוּ. וכמה מדרגות ומדרגות תלויות בהם. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְקִין לְבַר, הַהִיא רֵישָׁא תִּנְיָנָא דְּאִתְמָרַת, אֲחִידַת בְּהוּ וְהַדְרַת לוֹן בְּסִידוּרָא עִלָּאָה בְּרָזָא דִּתְלֵיסָר לִימִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. אבל בשעה שיוצאים לחוץ, אותו הראש השני האוירא שנאמר, אוחז בהם ומחזיר אותם לסדר עליון, בסוד י"ג, לימין, שמאל ואמצע כמו שנאמר, וְסָלְקִין וְנָפְקִין עַל גַּבֵּי גּוּלְגַּלְתָּא לְבַר לְאַנְהָרָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ, בִּנְהִירוּ דְּהַהוּא מוֹחָא דְּרָהִיט בְּהוּ. ועולים ויוצאים לחוץ על גבי הגולגולת, להאיר לי שצריך, באורו של אותו המח הנמשך במרוצה בתוכם.

וְשִׁיעוּרָא דְּנִימִין וְחוּשְׁבְּנָא דִּלְהוֹן כֹּלָּא בְּרָזִין עִלָּאִין אִשְׁתְּעַר וַדַּאי כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ. ושיעור הנימין וחשבונם – הכל תלוי ונשער בסודות עליונים ודאי כמו שצריך. שַׂעֲרִין אִלֵּין כֻּלְהוֹ קָיְימִין בְּסִידוּרָא יָאֶה חִיוָּרִין כְּתַלְגָּא דְּאִתְּמָר בְּהוּ שערות אלו כולן עומדות בסדר נאה, לבנות כשלג שנאמר בהם "וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" (דניאל ז, ט). וְלֵית תָּמָן עִרְבּוּבְיָא ואין שם עירבוביא. וּמִסִּטְרָא דָּא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא לְיִשְׂרָאֵל בְּלָא מַחְלֹקֶת וּבְלָא סְפֵיקָן כְּלָל, מַה דְּלָאו הָכִי לְתַתָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. ומצד זה בשורש נתנה התורה לישראל בלא מחלוקת ובלא ספקות כלל, מה שאין כן למטה כמו שנאמר.