Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף קלא המשך תקונא שתין ותשעה אדרא דרקיעא

(דף קלא' עמוד א') עַיְנִין דְּרֵישָׁא עִלָּאָה, הָכָא קָיְימִין רָזִין לְחַכִּימֵי לִבָּא. דְּהָא עַיְנִין מִגּוֹ סְתִימוּ דְּמוֹחָא. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּשָׁרֵי מוֹחָא לְאִתְגַּלָּאָה מִגּוֹ אִינוּן אַנְפִּין, בָּקַע וְאִתְגַּלְּיָא בִּתְרֵין עַיְנִין דִּבְהוּ קָיְימָא אַשְׁגָּחוּתָא. מַאי אַשְׁגָּחוּתָא? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּעַיְנִין אִלֵּין מִתְפַּקְּחָן, כְּדֵין כֻּלְהוֹ סִידּוּרִין דְּאִסְתְּדָרוּ, כֻּלְהוֹ מִילִין קָיְימִין בְּאַתְרַיְיהוּ, וְאִי לָא לָא קָיְימִין. וּלְתַתָּא כְּתִיב "אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ" (משלי כ, יג) וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּעַיְנִין מִסְתַּתְּמָן, סִידּוּרִין לָא מִסְתַּדְּרָן כִּדְקָא חֲזֵי. וּבְזִמְנָא דְּמִתְפַּקְּחָן, כֹּלָּא קָאִים כְּמָה דְּאִסְתַּדַּר. וְרָזָא דָּא "פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם" (משלי כ, יג).

תָּאנָא אִי עַיְנִין אִלֵּין עִלָּאִין הֲווּ מִסְתַּתְּמָן אֲפִילוּ רִגְעָא חֲדָא, כֹּלָּא הֲוָה מִתֶּחֱרָב מִיָּד. בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (תהלים קכא, ד). דְּהָא לְתַתָּא, לַזְּמַנִּין מִתְפַּתְּחָן עַיְנִין וְלִזְמַנִּין סְתִימִין אִינוּן, אֲבָל בְּגִין דְּאִית אִלֵּין לְעֵילָא דְּקַיְּימִין פְּקִיחָן תָּדִיר.

תָּא חֲזֵי, לְתַתָּא אִינוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, אֲבָל לְעֵילָא כֹּלָּא אִיהוּ יְמִינָא, דִּכְתִיב "הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). וְרָזָא דָּא הָא אִתְּמָר בְּאִדְּרָא דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. אֲבָל הָכָא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין כִּדְקָא יָאוּת. תָּא חֲזֵי, תְּרֵין אִינוּן וַדַּאי אֶלָּא דְּאִתְהַדָּרוּ לְחַד, וְרָזָא אִיהוּ. לְתַתָּא קָיְימִין עַיְנִין לְקַיְּימָא סְדָרִין בְּאַתְרַיְיהוּ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. אֲבָל הָכָא קָיְימִין עַיְנִין לְאַקָּמָא כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ חַד אִיהוּ, דְּהָא כֹּלָּא אַשְׁגָּחוּתָא דְּרַחֲמֵי אִיהוּ. אֲבָל לִתְרֵין אִתְפְּרַשׁ, לְאַקָּמָא יְמִינָא (דף קלא' עמוד ב') וּשְׂמָאלָא כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי. וְהָכָא נִימִין לָא קָיְימִין עַל עֵינָא וְלָא כְּסוּתָא דְּהָא פְּקִיחוּ אִצְטְרִיךְ תָּדִיר.

תָּא חֲזֵי, הָכָא מִתְפָּרְשָׁאן רָזִין בְעֵינָא וַדַּאי בִּתְלָת גְּוָנִין דְּאִינוּן תְּלָת חִיוָּרִין, חִוָּר בְּגוֹ חִוָּר, וְחִיוָּר דְּכָלִיל כָּל חִוָּר. דְּהָא הָכִי לְכֹלָּא פְּקִיחוּ אִצְטְרִיךְ, לִתְלַת סִטְרִין יְמִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא, וְכֹלָּא בְּרָזָא דִּימִינָא. וְהָכִי לִימִינָא וְהָכִי לִשְׂמָאלָא. וּבַת עַיִן לְגוֹ קָאִים, לְאַכְלְלָא כֹּלָּא כְּחַד. וְאִינּוּן בְּסִדְרָא דָּא קָיְימִין וַדַּאי, חִוָּר בְּגוֹ חִוָּר, וְחִיוָּר דְּכָלִיל כָּל חִוָּר. בְּאִלֵּין חִיוָּרִין אַשְׁגַּח לְכָל סְטַר, וָאָקִים כֹּלָּא בְּדוּכְתֵיהּ. אַשְׁגַּח לְעֵילָא וְאַשְׁגַּח לְתַתָּא, וְכֹלָּא אָקִים בְּרַחֲמֵי כִּדְקָא חֲזֵי.

חִיוָּרָא קַדְמָאָה שַׁלִּיט וְאִתְתְּקַף בְּאַתְרֵיהּ. נָחִית לְתַתָּא לְאַשְׁגְּחָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ. כְּדֵין תָּב וְסָלִיק לְעֵילָא, וְקָשַׁר כֹּלָּא לְעֵילָא. וְהָכִי כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי אִתְקְיָים וַדַּאי. וְדָא לִימִינָא.

חִיוָּרָא תִּנְיָנָא שַׁלִּיט נָחִית וְסָלִיק, לְאַקָּמָא בְּרַחֲמֵי לִשְׂמָאלָא. 

חִיוָּרָא תְלִיתָאָה שַׁלִּיט נָחִית וְסָלִיק, לְאַקָּמָא כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי לְאֶמְצָעִיתָא. בַּת עַיִן קַיְימַת לְעֵילָא, וּכְלִילַת הָכִי כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי, וְהָכִי נְטָלַת לְתַתָּא. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב). בי"ת ב"ת י', דָּא בַּת עַיִן. וְהַהִיא י' עִלָּאָה חָכְמָה סְתִימָאָה, עִלָּאָה עַל כֹּלָּא וַדַּאי. וְיוֹ"ד אִיהִי שִׁיעוּרָא דְּעֵינָא בִּסְתִימוּ חַד. אֲבָל י' בַּהּ תְּלָת קוֹצִין, וְאִינּוּן תְּלָת חִיוָּרִין אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. וְעוֹד הָכָא קָיְימִין רָזִין לְאִתְפָּרְשָׁא לְפוּם דַּרְגִּין, דְּהָא תְּלָת חִיוָּרִין קָיְימִין הָכָא. וְכָל חַד לִתְלַת סִטְרִין אִתְפַּשַּׁט.

ביאור נופת צופים

(דף קלא' עמוד א')  עַיְנִין דְּרֵישָׁא עִלָּאָה, הָכָא קָיְימִין רָזִין לְחַכִּימֵי לִבָּא. דְּהָא עַיְנִין מִגּוֹ סְתִימוּ דְּמוֹחָא. עיני הראש העליון של א"א – כאן עומדים סודות לחכמי הלב, שאלו העינים מתוך המוח הסתום יצאו.

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּשָׁרֵי מוֹחָא לְאִתְגַּלָּאָה מִגּוֹ אִינוּן אַנְפִּין, בָּקַע וְאִתְגַּלְּיָא בִּתְרֵין עַיְנִין דִּבְהוּ קָיְימָא אַשְׁגָּחוּתָא. בא וראה, בשעה שהחל המוח להתגלות מתוך אלו הפנים, בקע האור והתגלה בשני עינים שבהם עומדת סוד ההשגחה. מַאי אַשְׁגָּחוּתָא? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּעַיְנִין אִלֵּין מִתְפַּקְּחָן, כְּדֵין כֻּלְהוֹ סִידּוּרִין דְּאִסְתְּדָרוּ, כֻּלְהוֹ מִילִין קָיְימִין בְּאַתְרַיְיהוּ, וְאִי לָא לָא קָיְימִין. ומהי ההשגחה? אלא בשעה שנפקחים אלה העינים, אז כל הסדרים נסדרים וכל הדברים עומדים במקומם, ואם לא – לא עומדים. וּלְתַתָּא כְּתִיב ולמטה בז"א שיש אפשרות לסתימת העינים נאמר "אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ" (משלי כ, יג) וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּעַיְנִין מִסְתַּתְּמָן, סִידּוּרִין לָא מִסְתַּדְּרָן כִּדְקָא חֲזֵי. בשעה שהעינים נסתמות , הסדרים לא מסדרים כראוי כיון שיש הסתר ההשגחה. וּבְזִמְנָא דְּמִתְפַּקְּחָן, כֹּלָּא קָאִים כְּמָה דְּאִסְתַּדַּר. וְרָזָא דָּא ובזמן שנפתחות, הכל עומד כפי הסדר וזה סוד "פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם" (משלי כ, יג) בפקיחת העינים שפע לח"ם שהוא ג' הוויו"ת משביע ג' קוים.

תָּאנָא אִי עַיְנִין אִלֵּין עִלָּאִין הֲווּ מִסְתַּתְּמָן אֲפִילוּ רִגְעָא חֲדָא, כֹּלָּא הֲוָה מִתֶּחֱרָב מִיָּד. שנינו, אם העינים האלו העליונות של א"א היו נתסמות אפילו רגע אחד, הכל היה נחרב מיד, כיון שאין לעינים האלו עפעפיים שיכסו אותם, ומשמעות סתימתם הוא ח"ו חורבן. לכן עליהם נאמר בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (תהלים קכא, ד) לא ינום ולא ישן כיון שאין בהם שינה וההשגחה היא תמידית. דְּהָא לְתַתָּא, לַזְּמַנִּין מִתְפַּתְּחָן עַיְנִין וְלִזְמַנִּין סְתִימִין אִינוּן, אֲבָל בְּגִין דְּאִית אִלֵּין לְעֵילָא דְּקַיְּימִין פְּקִיחָן תָּדִיר. שהרי למטה, עיני ז"א, לעיתים נפתחות העינים, ולעיתים סתומות הם וזה בגלל שיש את אלו העליונות שעומדות פקוחות תמיד ומשגיחות גם כשהתחתונות סתומות.

תָּא חֲזֵי, לְתַתָּא אִינוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, אֲבָל לְעֵילָא כֹּלָּא אִיהוּ יְמִינָא, דִּכְתִיב בא וראה, למטה עיני ז"א עומדים בימין ושמאל, אבל למעלה הכל הוא ימין שנאמר "הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח) עין בלשון יחיד שהכל הוא ימין – חסד עליון. וְרָזָא דָּא הָא אִתְּמָר בְּאִדְּרָא דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. וסוד זה נאמר באדרא של רבי שמעון בר יוחאי. אֲבָל הָכָא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין כִּדְקָא יָאוּת. אבל, כאן צריך לגלות סודות נעלמים כראוי. תָּא חֲזֵי, תְּרֵין אִינוּן וַדַּאי אֶלָּא דְּאִתְהַדָּרוּ לְחַד, וְרָזָא אִיהוּ, לְתַתָּא קָיְימִין עַיְנִין לְקַיְּימָא סְדָרִין בְּאַתְרַיְיהוּ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. בא וראה, שני עינים הם ודאי, אלא שחוזרות להיות אחד, וסוד זה, למטה בז"א נמצאים העינים להעמיד הסדרים במקומם לימין ולשמאל, אֲבָל הָכָא קָיְימִין עַיְנִין לְאַקָּמָא כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי וַדַּאי. אבל כאן עומדים העינים להעמיד הכל ברחמים ודאי, וברחמים נשרשים סדרי ההשגחה שנחלקים אחר כך לימין ושמאל. בְּגִין כָּךְ חַד אִיהוּ, דְּהָא כֹּלָּא אַשְׁגָּחוּתָא דְּרַחֲמֵי אִיהוּ. אֲבָל לִתְרֵין אִתְפְּרַשׁ, לְאַקָּמָא יְמִינָא (דף קלא' עמוד ב') וּשְׂמָאלָא כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי. לכן היא עין אחת, וכל ההשגחה רחמים היא. אבל נחלקת לשתים, כדי להעמיד ימין ושמאל, מידת החסד ומידת הדין- הכל ברחמים, וְהָכָא נִימִין לָא קָיְימִין עַל עֵינָא וְלָא כְּסוּתָא דְּהָא פְּקִיחוּ אִצְטְרִיךְ תָּדִיר. וכאן, בא"א אין ריסים ואין עפעפיים לסתום את ההשגחה, שהרי צריך שיהיו פקוחות תמיד.

תָּא חֲזֵי, הָכָא מִתְפָּרְשָׁאן רָזִין בְעֵינָא וַדַּאי בִּתְלָת גְּוָנִין דְּאִינוּן תְּלָת חִיוָּרִין, חִוָּר בְּגוֹ חִוָּר, וְחִיוָּר דְּכָלִיל כָּל חִוָּר. בא וראה, כאן בא"א נחלקים סודות העינים ודאי בשלושה גוונים שהם שלושה לבנים, לבן במתוך לבן, ולבן שכולל כל לבן. דְּהָא הָכִי לְכֹלָּא פְּקִיחוּ אִצְטְרִיךְ, לִתְלַת סִטְרִין יְמִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא, וְכֹלָּא בְּרָזָא דִּימִינָא. וְהָכִי לִימִינָא וְהָכִי לִשְׂמָאלָא. שהרי כאן צריך שתהיה פקוחות על הכל, לשלושה הצדדים, ימין, שמאל ואמצע, והכל בסוד הימין ולכן כולם לבנים – ברחמים, וכך לימין וכך לשמאל. וּבַת עַיִן לְגוֹ קָאִים, לְאַכְלְלָא כֹּלָּא כְּחַד. ובת עין עומדת בפנים לכלול כולם כאחד. וְאִינּוּן בְּסִדְרָא דָּא קָיְימִין וַדַּאי, חִוָּר בְּגוֹ חִוָּר, וְחִיוָּר דְּכָלִיל כָּל חִוָּר. והם בסדר זה עומדים ודאי, לבן בתוך לבן, שהם ב' הצדדים, ולבן הכולל כל לבן שהוא הכול אותם, בְּאִלֵּין חִיוָּרִין אַשְׁגַּח לְכָל סְטַר, וָאָקִים כֹּלָּא בְּדוּכְתֵיהּ. אַשְׁגַּח לְעֵילָא וְאַשְׁגַּח לְתַתָּא, וְכֹלָּא אָקִים בְּרַחֲמֵי כִּדְקָא חֲזֵי. באלו הלבנים משגיח לכל צד, ומעמיד הכל במקומו, משגיח למעלה ומשגיח למטה, והכל מעמיד ברחמים כמו שראוי.

חִיוָּרָא קַדְמָאָה שַׁלִּיט וְאִתְתְּקַף בְּאַתְרֵיהּ. נָחִית לְתַתָּא לְאַשְׁגְּחָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ. כְּדֵין תָּב וְסָלִיק לְעֵילָא, וְקָשַׁר כֹּלָּא לְעֵילָא. וְהָכִי כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי אִתְקְיָים וַדַּאי. וְדָא לִימִינָא. הלבן הראשון  שולט ותקיף במקומו. יורד למטה ומשגיח על מי שצריך. ואז שב ועולה למעלה וקושר הכל למעלה. וכך הכל ברחמים מתקיים ודאי. והוא לימין.

חִיוָּרָא תִּנְיָנָא שַׁלִּיט נָחִית וְסָלִיק, לְאַקָּמָא בְּרַחֲמֵי לִשְׂמָאלָא. לבן שני, שולט, יורד ועולה, להעמיד את השמאל ברחמים.

חִיוָּרָא תְלִיתָאָה שַׁלִּיט נָחִית וְסָלִיק, לְאַקָּמָא כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי לְאֶמְצָעִיתָא. הלובן השלישי שולט יורד ועולה להעמיד הכל ברחמים, בַּת עַיִן קַיְימַת לְעֵילָא, וּכְלִילַת הָכִי כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי, וְהָכִי נְטָלַת לְתַתָּא. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי בת עין עומדת למעלה וכוללת ככה הכל ברחמים, וכך לוקחת למטה. ולעתיד לבוא, "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב). בי"ת ב"ת י', דָּא בַּת עַיִן. וְהַהִיא י' עִלָּאָה חָכְמָה סְתִימָאָה, עִלָּאָה עַל כֹּלָּא וַדַּאי. בי"ת אותיות ב"ת י', וזו בת עין וזו היוד העליונה חכמה סתימאה שהיא עליונה על הכל ודאי. וְיוֹ"ד אִיהִי שִׁיעוּרָא דְּעֵינָא בִּסְתִימוּ חַד. וי' היא שיעורה של העין בהעלם אחד. אֲבָל י' בַּהּ תְּלָת קוֹצִין, וְאִינּוּן תְּלָת חִיוָּרִין אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. אבל י' יש בה ג' קוצים ואלו הם שלושת הלבנים האלה שנאמרו,  וְעוֹד הָכָא קָיְימִין רָזִין לְאִתְפָּרְשָׁא לְפוּם דַּרְגִּין, דְּהָא תְּלָת חִיוָּרִין קָיְימִין הָכָא. וְכָל חַד לִתְלַת סִטְרִין אִתְפַּשַּׁט. ועוד כאן נמצאים סודות להתבאר לפי המדרגות שהרי ג' "לבנים" עומדים כאן וכל אחד לשלושה צדדים מתפשט,