תיקוני זוהר תניינא | דף קלו המשך תקונא שתין ותשעה אדרא דרקיעא

(דף קלו' עמוד א')  תִּיקּוּנָא תְּמִינָאָה "יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ" (מיכה ז, יט). דָּא "נוֹצֵר חֶסֶד". דְּחֶסֶד עִלָּאָה נָפִיק וְאִתְפַּשַּׁט בְּדַרְגוֹי, וְכָלִיל הָכָא וַדַּאי. וְכֻלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין בְּהַאי כְּלִילָן, וּמִינֵּיהּ מִתְפַּשְׁטָן כֻּלְהוֹ בִּרְכָאָן עַד הַהוּא מַזָּלָא תַּתָּאָה, וּמִתַּמָּן לְכֻלְּהוּ דִּלְתַתָּא.

תִּיקּוּנָא תְּשִּׁיעֲאָה "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם" (מיכה ז, יט). וְדָא רָזָא עִלָּאָה לְמָארֵי חָכְמְתָא. דְּהָא כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי לֵיהּ שָׁרְשָׁא מְקוֹרָא לְעֵילָא, וּבְדָא כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מִתַּבְּרִין תְּחוֹת סְטַר קַדִּישָׁא. וְכַד נְהִירוּ נָהִיר מֵהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, מִיָּד מִתָּבְרָן הָכָא מִקַמֵּיהּ כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין. וּכְדֵין נָחִית בְּדַרְגוֹי כִּדְקָא חֲזֵי.

תִּיקּוּנָא עֲשִׂירָאָה נָחֲתִין שַׂעֲרֵי תְּחוֹת גְּרוֹנָא וְדָא "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ). רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, דִּבְאִלֵּין שַׂעֲרֵי כְּתִיבֵי "מִפְּנֵי פַּחַד יְהֹוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ" (ישעיהו ב, י) וְכוּ'. אַמַּאי הָכֵי? אֶלָּא דִּיקְנָא יַקִּירָא עִלָּאָה מִינַּהּ מִתְכַּסְּפִין כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין וַדַּאי. תָּא חֲזֵי, סִטְרִין מְסָאֲבִין אִינוּן צְרִיכִין לְמֵיקָם בְּדוּכְתַּיְיהוּ לְתַתָּא, וְלָא לְאִתְגָאָה לְסַלְקָא לְשַׁלְּטָאָה לְעֵילָא. אֲבָל עִם כָּל דָּא אִית זִמְנִין דְּמִתְתַּקְּפָן לְאִתְדַּבְּקָא, וְכֹלָּא בְּאִינוּן דִּלְתַתָּא. דְּהָא לְעֵילָא כְּתִיב "יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). אֲבָל שַׂעֲרִין אִלֵּין דִּתְחוּת גְּרוֹנָא קָיְימִין לְאִתְפַּשְׁטָא (דף קלו' עמוד ב') תּוּקְפָּא דְּדִיקְנָא עִלָּאָה בְּכֻלְהוֹ אִינוּן דִּלְתַתָּא, דְּהָא מִגְּרוֹנָא וּלְתַתָּא נָחֲתִין. בְּגִין כָּךְ אִלֵּין תְּחוֹת מַזָּלָא תַּתָּאָה אִתְפַּשְׁטוּ, לְמֵיהַב לְהוּ תּוּקְפָּא דָּא וַדַּאי. וּבְזִמְנָא דְּתִתְעַר דִּיקְנָא עִלָּאָה לְאִתְיַקְּרָא בְּעָלְמָא, כְּדֵין שַׂעֲרִין אִלֵּין יִתְתַּקְּפוּן לְאַתְקָנָא לְכָל אִינוּן דְּתַלְיָין בְּהוּ, וּמִינַּיְיהוּ יִתָּבְּרוּן כֻּלְהוֹ סִטְרָא אַחֲרָא מְסָאֲבִין וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב". דְּעַד הָשַׁתָּא "וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי יב, יט) דְּאִשְׁתְּכַח חֵילָא לְסִטְרָא אַחֲרָא. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", דָּא נְהִירוּ דִּסְטַר קַדִּישָׁא דְּיִתְנְהִיר בְּעָלְמָא. מָאן יִטְּלוּן לֵיהּ? אֶלָּא יִשְׂרָאֵל וַדַּאי.

תִּיקּוּנָא חַדְסַר שַׂעֲרֵי לָא נָפְקִין נִימָא מִן נִימָא כְּלָל, וְרָזָא דָּא "חֶסֶד לְאַבְרָהָם" (מיכה ז, כ). דְּהָא חֶסֶד עִלָּאָה נָפִיק וּמִתְפַּשֵּׁט בְּדַרְגוֹהִי לְעֵילָא וְתַתָּא. וּלְקִבְלֵיהּ צְרִיכִין כֻּלְהוֹ שַׂעֲרִין אִלֵּין לְמֵיקָם בִּתְחוּמָא חַד, וְלָא יִתְפַּשְּטוּן יַתִּיר כְּלָל, בְּגִין לְמֵיהַב לֵיהּ לְאִתְפַּשְׁטָא כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ. דְּהָא שַׂעֲרִין אִלֵּין דִּינִין אִינוּן וְאִתְּמָר.

תִּיקּוּנָא תְּרֵיסַר "אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ" (מיכה ז, כ). דָּא פּוּמָא דְּאִתְפְּנֵי מִכָּל סִטְרוֹי. דְּהָא הָכָא נָפִיק כֹּלָּא, וְנָחִית בְּהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה דְּכָלִיל בֵּיהּ כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין, וְאִתְתְּקַן בְּכֻלְהוֹ. לְבָתַר מִינֵּיהּ נָחִית לְגַבֵּי הַהוּא מַזָּלָא

ביאור נופת צופים

(דף קלו' עמוד א')  תִּיקּוּנָא תְּמִינָאָה "יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ" (מיכה ז, יט). דָּא "נוֹצֵר חֶסֶד". דְּחֶסֶד עִלָּאָה נָפִיק וְאִתְפַּשַּׁט בְּדַרְגוֹי, וְכָלִיל הָכָא וַדַּאי. התיקון השמיני זה נוצר חסד, חסד עליון יוצא ומתפשט במדרגותיו ונכלל כאן ודאי. וְכֻלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין בְּהַאי כְּלִילָן, וּמִינֵּיהּ מִתְפַּשְׁטָן כֻּלְהוֹ בִּרְכָאָן עַד הַהוּא מַזָּלָא תַּתָּאָה, וּמִתַּמָּן לְכֻלְּהוּ דִּלְתַתָּא. וכל התיקונים האלו כאן נכללים,  וממנו מתפשטים כל הברכות עד אותו המזל התחתון מזל ונקה, וממנו לכולם למטה.

תִּיקּוּנָא תְּשִּׁיעֲאָה התיקון התשיעי "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם" (מיכה ז, יט). וְדָא רָזָא עִלָּאָה לְמָארֵי חָכְמְתָא. דְּהָא כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי לֵיהּ שָׁרְשָׁא מְקוֹרָא לְעֵילָא, וזה סוד העליון לבעלי החכמה, שהרי הכל צריך שיהיה לו שורש במקור עליון, וּבְדָא כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מִתַּבְּרִין תְּחוֹת סְטַר קַדִּישָׁא.  ובזה כל הצדדים הטמאים נשברים תחת צד הקדושה. וְכַד נְהִירוּ נָהִיר מֵהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, מִיָּד מִתָּבְרָן הָכָא מִקַמֵּיהּ כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין. וּכְדֵין נָחִית בְּדַרְגוֹי כִּדְקָא חֲזֵי. וכאשר מאיר אור המזל העליון "נוצר חסד", מיד נשברים כאן מפניו כל הטמאים, ואז יורד במדרגות כמו שראוי. 

תִּיקּוּנָא עֲשִׂירָאָה נָחֲתִין שַׂעֲרֵי תְּחוֹת גְּרוֹנָא וְדָא  התיקון העשירי, יורדים השערות תחת הגרון וזה "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ). רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, דִּבְאִלֵּין שַׂעֲרֵי כְּתִיבֵי  וסוד העליון הוא, שבאלה השערות כתוב "מִפְּנֵי פַּחַד יְהֹוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ" (ישעיהו ב, י) וְכוּ'. אַמַּאי הָכֵי? אֶלָּא דִּיקְנָא יַקִּירָא עִלָּאָה מִינַּהּ מִתְכַּסְּפִין כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין וַדַּאי.  מדוע כך? אלא הדיקנא הנכבדת העליונה – ממנה מתביישים כל הצדדים הטמאים ודאי. 

תָּא חֲזֵי, סִטְרִין מְסָאֲבִין אִינוּן צְרִיכִין לְמֵיקָם בְּדוּכְתַּיְיהוּ לְתַתָּא, וְלָא לְאִתְגָאָה לְסַלְקָא לְשַׁלְּטָאָה לְעֵילָא.  בוא וראה הצדדים הטמאים האלה צריכים לעמוד בתחומם למטה, ולא להתגאות לעלות לשלוט למעלה במדרגות הקדושה, אֲבָל עִם כָּל דָּא אִית זִמְנִין דְּמִתְתַּקְּפָן לְאִתְדַּבְּקָא, וְכֹלָּא בְּאִינוּן דִּלְתַתָּא. אבל עם כל זה, יש זמנים שמתחזקים להדבק למעלה, והכל הוא רק באלו המדריגות שלמטה, דְּהָא לְעֵילָא כְּתִיב שהרי במדריגות העליונות נאמר "יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). אֲבָל שַׂעֲרִין אִלֵּין דִּתְחוּת גְּרוֹנָא קָיְימִין לְאִתְפַּשְׁטָא תּוּקְפָּא (דף קלו' עמוד ב') דְּדִיקְנָא עִלָּאָה בְּכֻלְהוֹ אִינוּן דִּלְתַתָּא,  דְּהָא מִגְּרוֹנָא וּלְתַתָּא נָחֲתִין. אבל השערות האלה שתחת הגרון, עומדים לפשט חוזקם חוזק הדיקנא העליונה בכל אלו של למטה,  שהרי מהגרון ולמטה הם יורדים. בְּגִין כָּךְ אִלֵּין תְּחוֹת מַזָּלָא תַּתָּאָה אִתְפַּשְׁטוּ, לְמֵיהַב לְהוּ תּוּקְפָּא דָּא וַדַּאי.  לפיכך, אלה השערות יורדות מתחת המזל התחתון 'ונקה', לתת להם לתיקונים זה החוזק ודאי. וּבְזִמְנָא דְּתִתְעַר דִּיקְנָא עִלָּאָה לְאִתְיַקְּרָא בְּעָלְמָא, כְּדֵין שַׂעֲרִין אִלֵּין יִתְתַּקְּפוּן לְאַתְקָנָא לְכָל אִינוּן דְּתַלְיָין בְּהוּ, בזמן שתתעורר הדיקנא העליונה להתיקר ולהתכבד בעולם, אז אלו השערות יתחזקו לעמוד לתיקון לכל אלה שתלוים בהם.  וּמִינַּיְיהוּ יִתָּבְּרוּן כֻּלְהוֹ סִטְרָא אַחֲרָא מְסָאֲבִין וַדַּאי. ומהם ישברו כל הסטרא אחרא הטמאים ודאי. לפיכך,  בְּגִין כָּךְ "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב". שעד עכשיו קודם התיקון נאמר דְּעַד הָשַׁתָּא "וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (משלי יב, יט) דְּאִשְׁתְּכַח חֵילָא לְסִטְרָא אַחֲרָא. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא  ונמצא כוח לסטרא אחרא כמו שהוקצב להם, אבל באותו הזמן שתתגלה תוקץ הדיקנא, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", דָּא נְהִירוּ דִּסְטַר קַדִּישָׁא דְּיִתְנְהִיר בְּעָלְמָא. מָאן יִטְּלוּן לֵיהּ? אֶלָּא יִשְׂרָאֵל וַדַּאי. זה האור שבצד הקדושה יאיר בעולם ומי יקחו אותו? ישראל ודאי.

תִּיקּוּנָא חַדְסַר שַׂעֲרֵי לָא נָפְקִין נִימָא מִן נִימָא כְּלָל, וְרָזָא דָּא תיקון אחד עשרה השערות לא יוצאות נימה מנימה כלל. וסוד זה "חֶסֶד לְאַבְרָהָם" (מיכה ז, כ). דְּהָא חֶסֶד עִלָּאָה נָפִיק וּמִתְפַּשֵּׁט בְּדַרְגוֹהִי לְעֵילָא וְתַתָּא. והוא חסד לאברהם, שהרי חסד עליון יוצא ומתפשט במדרגותיו למעלה ולמטה, וּלְקִבְלֵיהּ צְרִיכִין כֻּלְהוֹ שַׂעֲרִין אִלֵּין לְמֵיקָם בִּתְחוּמָא חַד, וְלָא יִתְפַּשְּטוּן יַתִּיר כְּלָל, וכנגדו צריכות כל השערות האלה לעמוד בתחום אחד, ולא להתפשט יותר כלל, בְּגִין לְמֵיהַב לֵיהּ לְאִתְפַּשְׁטָא כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ, דְּהָא שַׂעֲרִין אִלֵּין דִּינִין אִינוּן וְאִתְּמָר. כדי לתת להתפשטות רק כמה שצריך, שהרי השערות האלו הן דינים ונתבאר.

תִּיקּוּנָא תְּרֵיסַר התיקון ההשנים עשר "אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ" (מיכה ז, כ). דָּא פּוּמָא דְּאִתְפְּנֵי מִכָּל סִטְרוֹי. דְּהָא הָכָא נָפִיק כֹּלָּא, וְנָחִית בְּהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה דְּכָלִיל בֵּיהּ כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין, וְאִתְתְּקַן בְּכֻלְהוֹ. זה הפה הפנוי מכל צדדיו משערות, שהרי מכאן יוצא הכל, ויורד מאותו המזל העליון שנכללים בו כל התיקונים האלה ונתקן בכולם. לְבָתַר מִינֵּיהּ נָחִית לְגַבֵּי הַהוּא מַזָּלָא [תַּתָּאָה], אחר כך ממנו יורד לגבי אותו המזל התחתון – מזל "ונקה",