תיקוני זוהר תניינא | דף קלח המשך תקונא שתין ותשעה אדרא דרקיעא

(דף קלח' עמוד א') דְּרוֹעָא יְמִינָא, וְנַטִּיל דִּילֵיהּ בְּגוּפָא. אִתְפַּשְׁטַת י' בִּסְטַר אַחֲרָא וְאִתְעֲבִידַת ה' זִימְנִין י' – אִלֵּין נ' שַׁעֲרֵי בִּינָה, אִתְפַּשַּׁט וְאַלְבִּישׁ דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, וְנַטִּיל דִּילֵיהּ בְּגוּפָא. לְבָתַר אִתְפָּרְשָׁן אַבָּא וְאִימָּא לְעֵילָא, יִשְׂרָאֵל סָבָא וּתְבוּנָה לְתַתָּא. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּנָחֲתוּ בְּדַרְגַּיְיהוּ עָבְדוּ דַּרְגִּין מִדַּרְגִּין הֲכִי, עַד דְּעָיְילִין בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא וְעָבְדִין תָּמָן אִינוּן מוֹחִין דִּילֵיהּ. דְּהָא אַבָּא כֹּלָּא אִיהוּ חָכְמָה, אִימָּא כֹּלָּא אִיהִי בִּינָה וַדַּאי. וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְפַּשְּׁטָן רַגְלַיְיהוּ עַד סוֹפָא דְּדַרְגִין. דְּהָא בְּרָזָא דִּלְהוֹן בְּמַזָּלָא אִתְכְּלִילוּ, וּפְשִׁיטוּ דְּמַזָּלָא אִינוּן, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" (דברים כט, כח) בְּגִין דִּתְחוּת מַזָּלָא דָּא אִתְכְּלִילוּ. מִתַּמָּן וִלְתַתָּא לְמֵיעַל בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא מִתְפַּשְׁטִין עַד סוֹפָא דְּדַרְגִין כַּמָּה דְּאִתְּמָר.

וְהָכִי אִשְׁתַּכְחוּ מִילִין מִתְפַּשְׁטָן בְּסִטְרַיְיהוּ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. וְרָזָא דָּא "וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (בראשית ב, ז). וַיִּיצֶר בִּתְרֵין יודי"ן וְדָא צֵירֵי בִּינָה, דְּמִתָּמָן נָפְקִין אַבָּא וְאִימָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. וְאִינּוּן תְּרֵין יודי"ן, וּבְכֹלָּא אִינוּן תְּרֵין יודי"ן, דְּהָא אַבָּא וְאִימָּא י' חַד, יִשְׂרָאֵל סָבָא וּתְבוּנָה י' אַחֲרִינָא. וְעוֹד אַבָּא י', אִימָּא י', יִשְׂרָאֵל סָבָא י', תְּבוּנָה י', כֹּלָּא רָזָא דְּכַר וְנוּקְבָּא. וּבְגִין דְּהָכָא נָפְקִין דְּכַר וְנוּקְבָּא, הָכִי כֹּלָּא אִתְתַּקַּן לְתַתָּא בְּרָזָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. בְּגִין כָּךְ "יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (בראשית ב, ז). דְּהָא מִילִין שְׁרָאָן לְעֵילָא וְנַחְתִּין בְּדַרְגֵיהוּן לְתַתָּא בְּסִידוּרָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת.

קָם אַבְרָהָם וּבָרִיךְ לֵיהּ (דף קלח' עמוד ב') וְאָמַר, בְּרִיךְ תְּהֵא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא לְעָתִיק יוֹמִין. הָא הָשַׁתָּא אִצְטְרִיךְ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא כִּדְקָא יָאוּת. קוּם רַעֲיָא מְהֵימְנָא וְשָׁרֵי בְּתִיקּוּנִין אִלֵּין דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא.

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם" (בראשית לו, לא) וְכוּ'. הָא אִתְּמָר דְּכֹלָּא מֵהַאי תַּלְיָא. וְכֹלָּא לָא אִתְקַן בַּר בְּזִמְנָא דְּנָפִיק הַהוּא מ"ה עִלָּאָה, וּכְדֵין כֹּלָּא אִתְקַן בֵּיהּ בְּרָזָא דְּאָדָם. וְהָיִינוּ דְּאִתְּמָר "וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל" (בראשית לו, לט). דְּאָדָם אִיהוּ כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. אָדָם דְּכַר, חַוָּה נוּקְבָא. וְדָא וְדָא אַבָּא וְאִימָּא. כְּדֵין "כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי" (בראשית ג, כ). דִּבְקַדְמִיתָא "וַיִּמְלֹךְ… וַיָּמָת", אֲבָל הָשַׁתָּא "אֵם כָּל חָי" וַדַּאי. וְדָא מ"ה י"ט. בא"ל דָּא יְמִינָא. דִּבְקַדְמִיתָא "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א). לְבָתַר בְּאֵל אִתְתַּקַּן, וְדָא יְמִינָא. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְחַבְּרוּ כַּחֲדָא אֵל אֱלֹהִים יְהֹוָה. וּמֵהָכָא נָפְקַת חַד גֻּלְגַּלְתָּא תָּקִּיפְתָא, וְדָא רֵישָׁא דְּמַלְכָּא וַדַּאי. דְּהָא חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת אִתְחַבְּרוּ כַּחֲדָא עַל הַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וּכְדֵין תָּמָן אִתְנְהִירוּ כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין עִלָּאִין, רָזָא דִּתְלַת רֵישִׁין דְּאִתְמָרוּ, וְרָזָא דְּשֶׁבַע דְּאִינוּן כְּלָלָא עִלָּאָה. אֲבָל תְּלָת הָכָא לְד' אִתְפְּרָשׁוּ וְאִינּוּן חָכְמָה וּבִינָה חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, וּכְדֵין כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא.

וְאִי תֵּימָא אַמַּאי ד'? אֶלָּא בְּגִין שְׁכִינְתָּא דִּכְלִילַת הָכָא, דִּכְתִיב "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם" (בראשית ה, ב). כְּדֵין הָכָא אִשְׁתְּרַשׁ כָּל גּוּפָא בְּחִיבּוּרָא

ביאור נופת צופים

(דף קלח' עמוד א') דְּרוֹעָא יְמִינָא, וְנַטִּיל דִּילֵיהּ בְּגוּפָא. והלביש את הזרוע הימנית של א"א שכנגד אבא ולקח חלקו בגוף. אִתְפַּשְׁטַת י' בִּסְטַר אַחֲרָא וְאִתְעֲבִידַת ה' זִימְנִין י' – אִלֵּין נ' שַׁעֲרֵי בִּינָה, אִתְפַּשַּׁט וְאַלְבִּישׁ דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא, וְנַטִּיל דִּילֵיהּ בְּגוּפָא. ה-י' של אוי"ר התפשטה בצד אחר ועשתה חמש פעמים י' והם נ' שערי בינה, והתפשטה והלבישה זרוע שמאל שכנגד אמא, ולקחה חלקה בגוף. לְבָתַר אִתְפָּרְשָׁן אַבָּא וְאִימָּא לְעֵילָא, יִשְׂרָאֵל סָבָא וּתְבוּנָה לְתַתָּא. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּנָחֲתוּ בְּדַרְגַּיְיהוּ עָבְדוּ דַּרְגִּין מִדַּרְגִּין הֲכִי, עַד דְּעָיְילִין בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא וְעָבְדִין תָּמָן אִינוּן מוֹחִין דִּילֵיהּ. לאחר מכן נחלקו אבא ואמא למעלה, וישראל סבא ותבונה למטה, שהרי בשעה שירדו במדרגותיהם – הם עשו כך מדרגות מדרגות, עד שנכנסו בראש המלך שהוא ז"א ועשו שם את המוחין שלו. דְּהָא אַבָּא כֹּלָּא אִיהוּ חָכְמָה, אִימָּא כֹּלָּא אִיהִי בִּינָה וַדַּאי. וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְפַּשְּׁטָן רַגְלַיְיהוּ עַד סוֹפָא דְּדַרְגִין. שהרי אבא הוא כלו חכמה, אמא כולה בינה ודאי, ובאותו הזמן התפשטו רגליהם עד סוף המדרגות, דְּהָא בְּרָזָא דִּלְהוֹן בְּמַזָּלָא אִתְכְּלִילוּ, וּפְשִׁיטוּ דְּמַזָּלָא אִינוּן, דְּאִתְּמָר בְּהוּ שהרי סודם שנכללו תחת המזל הזה התחתון, והם התפשטות המזל, שנאמר בהם"הַנִּסְתָּרֹת לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ" (דברים כט, כח) בְּגִין דִּתְחוּת מַזָּלָא דָּא אִתְכְּלִילוּ. מִתַּמָּן וִלְתַתָּא לְמֵיעַל בְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא מִתְפַּשְׁטִין עַד סוֹפָא דְּדַרְגִין כַּמָּה דְּאִתְּמָר. ומשם ולמטה כדי להכנס בראש המלך ז"א, מתפשטים עד סוף המדריגות כמו שנאמר. 

וְהָכִי אִשְׁתַּכְחוּ מִילִין מִתְפַּשְׁטָן בְּסִטְרַיְיהוּ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. וכך נמצאים הדברים מתפשטים צדדיהם לימין ולשמאל וזה סוד, וְרָזָא דָּא "וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (בראשית ב, ז). וַיִּיצֶר בִּתְרֵין יודי"ן וְדָא צֵירֵי בִּינָה, דְּמִתָּמָן נָפְקִין אַבָּא וְאִימָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. וייצר כתוב בשני י' וזה סוד ניקוד צירי של הבינה, ומשם יוצאים אבא ואמא כמו שנאמר.  וְאִינּוּן תְּרֵין יודי"ן, וּבְכֹלָּא אִינוּן תְּרֵין יודי"ן, דְּהָא אַבָּא וְאִימָּא י' חַד, יִשְׂרָאֵל סָבָא וּתְבוּנָה י' אַחֲרִינָא. ואלה שני י', ובכל הם שני י', אבא ואמא הם י' אחת, וישראל סבא ותבונה ה-י' האחרת. וְעוֹד אַבָּא י', אִימָּא י', יִשְׂרָאֵל סָבָא י', תְּבוּנָה י', כֹּלָּא רָזָא דְּכַר וְנוּקְבָּא. הכל בסוד זכר ונקבה. וּבְגִין דְּהָכָא נָפְקִין דְּכַר וְנוּקְבָּא, הָכִי כֹּלָּא אִתְתַּקַּן לְתַתָּא בְּרָזָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. וכיון שמכאן יוצאים הזכר והנקבה, כך כולם נתקנים למטה בסוד זכר ונקבה. לפיכך בְּגִין כָּךְ "יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (בראשית ב, ז). דְּהָא מִילִין שְׁרָאָן לְעֵילָא וְנַחְתִּין בְּדַרְגֵיהוּן לְתַתָּא בְּסִידוּרָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת.שהרי הדברים מתחילים למעלה, ויורדים במדרגותיהם למטה בסדר שלם כמו שראוי.

קָם אַבְרָהָם וּבָרִיךְ לֵיהּ (דף קלח' עמוד ב') וְאָמַר, בְּרִיךְ תְּהֵא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא לְעָתִיק יוֹמִין. קם אברהם וברכו ואמר לו, ברוך תהיה אליהו הנביא הנאמן, לעתיק יומין. הָא הָשַׁתָּא אִצְטְרִיךְ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא כִּדְקָא יָאוּת. עתה הזמן, שצריך לתקן את תיקוני המלך הקדוש ז"א כמו שראוי. קוּם רַעֲיָא מְהֵימְנָא וְשָׁרֵי בְּתִיקּוּנִין אִלֵּין דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. קום משה רבנו הרועה הנאמן, והתחל בתיקוני המלך הקדוש כמו שראוי.

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא קם משה הרועה הנאמן פָּתַח וְאָמַר "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם" (בראשית לו, לא) וְכוּ'. הָא אִתְּמָר דְּכֹלָּא מֵהַאי תַּלְיָא. וְכֹלָּא לָא אִתְקַן בַּר בְּזִמְנָא דְּנָפִיק הַהוּא מ"ה עִלָּאָה, וּכְדֵין כֹּלָּא אִתְקַן בֵּיהּ בְּרָזָא דְּאָדָם. כבר נאמר שהכל מכאן תלוי, והכל לאן נתקן עד הזמן שיצא אותו שם מ"ה העליון ואז הכל נתקן בו בסוד האדם, וזה שנאמר וְהָיִינוּ דְּאִתְּמָר "וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל" (בראשית לו, לט). דְּאָדָם אִיהוּ כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. אָדָם דְּכַר, חַוָּה נוּקְבָא. וְדָא וְדָא אַבָּא וְאִימָּא. ששם 'אדם' הוא סוד כללות הזכר והנקבה. אדם זכר, חוה נקבה, וזה וזה אבא ואמא. ואז, כְּדֵין "כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי" (בראשית ג, כ). דִּבְקַדְמִיתָא "וַיִּמְלֹךְ… וַיָּמָת", אֲבָל הָשַׁתָּא שבתחילה נאמר, וימלך.. וימות, אבל עכשיו כשנתקן נאמר, "אֵם כָּל חָי" וַדַּאי. וְדָא וזה סוד שם מהיטבאל מ"ה י"ט – בא"ל דָּא יְמִינָא. שבתחילה דִּבְקַדְמִיתָא "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א). לְבָתַר בְּאֵל אִתְתַּקַּן, וְדָא יְמִינָא. בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְחַבְּרוּ כַּחֲדָא לאחר מכן באל נתקן, וזה ימין. באותו הזמן התחברו כאחד אֵל אֱלֹהִים יְהֹוָה. וּמֵהָכָא נָפְקַת חַד גֻּלְגַּלְתָּא תָּקִּיפְתָא, וְדָא רֵישָׁא דְּמַלְכָּא וַדַּאי. ומכאן יצאה גולגולת אחת חזקה, וזה סוד ראש המלך ודאי. דְּהָא חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת אִתְחַבְּרוּ כַּחֲדָא עַל הַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וּכְדֵין תָּמָן אִתְנְהִירוּ כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין עִלָּאִין, רָזָא דִּתְלַת רֵישִׁין דְּאִתְמָרוּ, וְרָזָא דְּשֶׁבַע דְּאִינוּן כְּלָלָא עִלָּאָה. שהרי חסדים וגבורות התחברו כאחד על אותו העמוד האמצעי, ואז שם האירו כל האורות העליונים – בסוד שלושת הראשים שנאמרו, ובסוד השבע שהם כללות הכל. אֲבָל תְּלָת הָכָא לְד' אִתְפְּרָשׁוּ וְאִינּוּן חָכְמָה וּבִינָה חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, וּכְדֵין כֹּלָּא אִתְכְּלִיל בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. אבל השלושה שכאן לארבע נחלקו, והם חכמה בינה חסדים וגבורות, ואז הכל נכלל באותו העמוד האמצעי.

וְאִי תֵּימָא אַמַּאי ד'? אֶלָּא בְּגִין שְׁכִינְתָּא דִּכְלִילַת הָכָא, דִּכְתִיב ואם תשאל למה הם ארבע? אלא בגלל השכינה שנכללת כאן, שכתוב "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם" (בראשית ה, ב). כְּדֵין הָכָא אִשְׁתְּרַשׁ כָּל גּוּפָא בְּחִיבּוּרָא [חַד]. ואז כאן נשרש כל הגוף בחיבור אחד.