Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף קלט המשך תקונא שתין ותשעה אדרא דרקיעא

(דף קלט' עמוד א') חַד. אֲבָל ד' אִינוּן חָכְמָה וּבִינָה מִסִּטְרָא דְּאַבָּא וְאִימָּא וּתְרֵין עִטְרִין דְּאַעְטָּרוּ לֵיהּ, דְּהָכִי נָטְלוּ אִינוּן מִלְעֵילָּא, וְאִינּוּן חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כֹּלָּא אִתְחַבָּר כַּחֲדָא וְאִתְעָבִיד גֻּלְגַּלְתָּא דְּרֵישָׁא דָּא כְּלָלָא דְּכֹלָּא. לְבָתַר מִתַּמָּן אִתְפַּשְׁטוּ מִילִין לְתַתָּא וְאִתְעָבִיד חַד גּוּפָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת.

תָּא חֲזֵי, כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּזְעֵיר אַנְפִּין מִתִּיקּוּנִין דְּאָרִיךְ אַנְפִּין נָפְקִין, אֶלָּא דְּלָא אִתְגַּלְיָין הָכָא אֶלָּא מָאן דְּאִתְגַּלְּיָן. וּלְעֵילָא כֹּלָּא אִיהוּ רַחֲמֵי, וְהָכָא דִּינָא וְרַחֲמֵי כַּחֲדָא, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְתִיקּוּנָא דְּעָלְמָא.

תְּלָת מוֹחִין קָיְימִין בְּהַהִיא גּוּלְגַּלְתָּא וְאִינּוּן חָכְמָה וּבִינָה וְדַעַת. חָכְמָה וּבִינָה בְּהוּ נַטִּיל כֻּלְהוֹ מִילִין לִימִינָא וּשְׂמָאלָא. לְבָתַר דַּעַת כָּלִיל כֹּלָּא וְתָבַת וְאִתְפַּשַּׁט בְּגוּפָא וְיָהִיב גְּבוּרָה לִשְׁכִינְתָּא, וּכְדֵין מִשְׁתַּלְּמִין מִילִין כִּדְקָא יָאוּת. וּמוֹחָא יְמִינָא אִתְפַּשַּׁט לִתְרֵין וּתְלָתִין שְׁבִילִין, וּמוֹחָא שְׂמָאלָא לְנ' שַׁעֲרֵי בִּינָה. וְכֹלָּא כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְנַטְּלָא וּלְאִתְּעָרָא עוֹבְדִין בְּדַרְגוֹהִי כִּדְקָא יָאוּת.

שַׂעֲרֵי דְּרֵישָׁא קָיְימִין נִימִין עַל נִימִין. וְהָכָא אִתְחָזֵי עִרְבּוּבְיָא מַאי דְּלָא אִתְחָזֵי לְעֵילָא כְּלָל. בְּגִין כָּךְ הָכָא קָיְימָא אוֹרָיְתָא בְּכַמָּה מַחֲלוֹקוֹת לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא.

עַיְנִין דְּרֵישָׁא כְּגַוְנָא דְּעַיְנִין דְּעַתִּיקָא אִתְפְּרָשׁוּ. אֶלָּא דְּהָכָא קָיְימִין תְּלָת גְּוָנִין, לָקֳבֵל תְּלָת חִיוָּרִין דִּלְעֵילָא. וּלְזִמְנִין דְּמִתְפַּקְּחָן בְּדִינָא, אִתְחַזְיָין עַיְנִין סוּמָקִין. וָוֵי מָאן דְּאַעֲרַע קָמַיְיהוּ. וּבְזִמְנָא דְּמִתְפַּקְּחָן בְּרַחֲמֵי, כֹּלָּא אִתְהַדַּר חִוָּר. וּנְהִירוּ דְּנָטְלִין מִלְעֵילָּא, דָּא אִיהוּ נְהִירוּ דִּכְתִיב בֵּהּ "רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת" (שיר השירים ה, יב) דָּא חֲלָבָא דִּאִימָא. דְּהָא כֹּלָּא מֵאִימָּא נַטִּיל זְעֵיר אַנְפִּין. (דף קלט' עמוד ב') כְּדֵין "יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת" (שיר השירים ה, יב), בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וְכַד מִסְתַּכְּלָן בְּעַיְנִין עִלָּאִין, כֹּלָּא רַחֲמֵי אִתְהַדַּר. וְרָזָא דָּא "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ'.

אוּדְנִין דְּמַלְכָּא קָיְימִין לְאַעֲלָא מִילִין לְעֵילָא לְגַבֵּיהּ, וְדָאִין לוֹן. וּכְפוּם מַאי דְּשָׁמַע הָכִי מִתְעַבְּדִין מִילִין וַדַּאי.

חוֹטָמָא קָאִים לְנָשְׁבָא רוּחָא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, לְאִתְּעָרָא בֵּיהּ מָאן דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְּעָרָא. אֶלָּא דְּהָכָא מֵחַד נוּקְבָא נָשִׁיב רַחֲמֵי וּמֵחַד נוּקְבָא נָשִׁיב דִּינָא. וּלְעֵילָא כֹּלָּא אִיהוּ רַחֲמֵי.

מִצְחָא דְּמַלְכָּא קָאִים לְאַפָּלָא דְּחִילוּ עַל חַיָיבַיָּא, דְּכֻלְּהוּ דָּחֲלִין מִקַמֵּיהּ וַדַּאי.

דִּיקְנָא יַקִּירָא דְּמַלְכָּא בְּט' תִּיקּוּנִין אִתְתַּקְּנַת, תַּלְיָין מִט' דְּאָרִיךְ אַנְפִּין. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְתַּקְּנִין מִילִין, כְּדֵין הַט' אִשְׁתַּלְּמָן בְּי"ג. וְי"ג דִּלְעֵילָא נַהֲרָן בְּהוּ, וְדִינָא אִתְבְּסַם לְגַמְרֵי. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְאַמְשְׁכָא לְהוּ לְתַתָּא בְּזִמְנָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעָלְמָא.

עַד הָכָא מִתְקַשְּׁרָן תִּיקּוּנִין דִּזְעֵיר אַנְפִּין מִתִּיקּוּנִין דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּכֹלָּא חַד וַדַּאי.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי בְּאִלֵּין ט' תִּיקּוּנִין רָזִין קָיְימִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא, דִּלְעֵילָא אִינוּן תְּלֵיסַר וִלְתַתָּא אִינוּן ט'. בְּגִין דְּד' קַדְמָאִין אִתְנְטִילוּ מִינֵּיהּ וְאִשְׁתָּאֲרוּ ט', וְאִלֵּין ט' נָפְקִין מִגּוֹ י"ג דִּלְעֵילָא. דְּהָכִי אִתְחָזֵי דְּכֹלָּא קָאִים בְּיִחוּדָא חֲדָא. וּבְזִמְנָא דְּאִתְתְּקַן לְתַתָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים, כְּדֵין יִשְׁתַּכַּח כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא מַמָּשׁ.

תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה נָפְקִין שַׂעֲרֵי מִתְּחוּת פִּתְחָא דְּאוּדְנִין

ביאור נופת צופים

(דף קלט' עמוד א')  חַד. אֲבָל ד' אִינוּן חָכְמָה וּבִינָה מִסִּטְרָא דְּאַבָּא וְאִימָּא וּתְרֵין עִטְרִין דְּאַעְטָּרוּ לֵיהּ, אבל ארבע, הם חכמה ובינה מצד אבא ואמא, ושתי עטרות שעיטרו אותו, דְּהָכִי נָטְלוּ אִינוּן מִלְעֵילָּא, וְאִינּוּן חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כֹּלָּא אִתְחַבָּר כַּחֲדָא וְאִתְעָבִיד גֻּלְגַּלְתָּא דְּרֵישָׁא דָּא כְּלָלָא דְּכֹלָּא. שכך לקחו אותם מלמעלה, והם חסדים וגבורות – הכל התחבר כאחד, ונעשתה גולגולת הראש הזו שהיא כללות הכל. לְבָתַר מִתַּמָּן אִתְפַּשְׁטוּ מִילִין לְתַתָּא וְאִתְעָבִיד חַד גּוּפָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת. אחר כך, משם התפשטו הדברים למטה, ונעשה גוף אחד בתיקון שלם כמו שראוי.

תָּא חֲזֵי, כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּזְעֵיר אַנְפִּין מִתִּיקּוּנִין דְּאָרִיךְ אַנְפִּין נָפְקִין, אֶלָּא דְּלָא אִתְגַּלְיָין הָכָא אֶלָּא מָאן דְּאִתְגַּלְּיָן. בוא וראה, כל תיקוני ז"א מתיקוני א"א יוצאים, אלא שלא התגלה כאן, אלא מה שהתגלה. וּלְעֵילָא כֹּלָּא אִיהוּ רַחֲמֵי, וְהָכָא דִּינָא וְרַחֲמֵי כַּחֲדָא, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְתִיקּוּנָא דְּעָלְמָא. ולמעלה הכל הוא רחמים, וכאן דין ורחמים כאחד, שכך צריך לתיקון העולם.

תְּלָת מוֹחִין קָיְימִין בְּהַהִיא גּוּלְגַּלְתָּא וְאִינּוּן חָכְמָה וּבִינָה וְדַעַת. חָכְמָה וּבִינָה בְּהוּ נַטִּיל כֻּלְהוֹ מִילִין לִימִינָא וּשְׂמָאלָא. שלוש מוחין עומדים באותה הגולגולת והם חכמה ובינה ודעת. חכמה ובינה – בהם נוטלים כל הדברים לימין ושמאל, לְבָתַר דַּעַת כָּלִיל כֹּלָּא וְתָבַת וְאִתְפַּשַּׁט בְּגוּפָא וְיָהִיב גְּבוּרָה לִשְׁכִינְתָּא, וּכְדֵין מִשְׁתַּלְּמִין מִילִין כִּדְקָא יָאוּת.   אחר כך, דעת כולל הכל ושב ומתפשט בגוף, ונותן גבורה לשכינה, ואז נשלמים הדברים כמו שראוי. וּמוֹחָא יְמִינָא אִתְפַּשַּׁט לִתְרֵין וּתְלָתִין שְׁבִילִין, וּמוֹחָא שְׂמָאלָא לְנ' שַׁעֲרֵי בִּינָה. וְכֹלָּא כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְנַטְּלָא וּלְאִתְּעָרָא עוֹבְדִין בְּדַרְגוֹהִי כִּדְקָא יָאוּת. ומוח ימין מתפשט לשלושים ושנים נתיבות, ומוח שמאל לנ' שערי בינה, והכל כמו שצריך לו, לקחת ולעורר המעשים במדרגות כמו שראוי.

שַׂעֲרֵי דְּרֵישָׁא קָיְימִין נִימִין עַל נִימִין. וְהָכָא אִתְחָזֵי עִרְבּוּבְיָא מַאי דְּלָא אִתְחָזֵי לְעֵילָא כְּלָל. בְּגִין כָּךְ הָכָא קָיְימָא אוֹרָיְתָא בְּכַמָּה מַחֲלוֹקוֹת לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. שערות הראש עומדים נימים על מינים, וכאן בראש הכל נראה בערבוביה – מה שלא נראה למעלה כלל, לפיכך כאן עומדת התורה המתגלה בכמה מחלוקות לימין ושמאל.

עַיְנִין דְּרֵישָׁא כְּגַוְנָא דְּעַיְנִין דְּעַתִּיקָא אִתְפְּרָשׁוּ. אֶלָּא דְּהָכָא קָיְימִין תְּלָת גְּוָנִין, לָקֳבֵל תְּלָת חִיוָּרִין דִּלְעֵילָא.  העינים שבראש כמו עיני עתיק נחלקו, אלא שכאן עומדים שלושת גוונים בעין, כנגד שלושת הלבנים העליונים. וּלְזִמְנִין דְּמִתְפַּקְּחָן בְּדִינָא, אִתְחַזְיָין עַיְנִין סוּמָקִין. וָוֵי מָאן דְּאַעֲרַע קָמַיְיהוּ. ובזמן שנפקחות בדין, נראות העיניים אדומות מפני ריבוי הגבורות. אוי למי שנפגש בהם, שח"ו יכול להפגע מפני מידת הדין המתוחה. וּבְזִמְנָא דְּמִתְפַּקְּחָן בְּרַחֲמֵי, כֹּלָּא אִתְהַדַּר חִוָּר. וּנְהִירוּ דְּנָטְלִין מִלְעֵילָּא, דָּא אִיהוּ נְהִירוּ דִּכְתִיב בֵּהּ  בזמן שנפקחות ברחמים הכל חוזר ללבן ומתמתקים הדינים, והאור שלוקחים מלמעלה זה הוא האור שנאמר בו "רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת" (שיר השירים ה, יב) דָּא חֲלָבָא דִּאִימָא. דְּהָא כֹּלָּא מֵאִימָּא נַטִּיל זְעֵיר אַנְפִּין. זה חלב אימא, שהרי הכל לוקח ז"א מאימא, אלא שכאן נוטל חסד ורחמים, ואז (דף קלט' עמוד ב')  כְּדֵין "יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת" (שיר השירים ה, יב), בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. בתיקון שלם. וְכַד מִסְתַּכְּלָן בְּעַיְנִין עִלָּאִין, כֹּלָּא רַחֲמֵי אִתְהַדַּר. וְרָזָא דָּא  וכאשר הן מסתכלות בעינים העליונות של א"א, הכל חוזר לרחמים וזה סוד "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ'.

אוּדְנִין דְּמַלְכָּא קָיְימִין לְאַעֲלָא מִילִין לְעֵילָא לְגַבֵּיהּ, וְדָאִין לוֹן. וּכְפוּם מַאי דְּשָׁמַע הָכִי מִתְעַבְּדִין מִילִין וַדַּאי. אוזני ז"א עומדים להעלות הדברים למעלה בענינו, לדון בהם, וכפי מה ששמעה כך נעשים הדברים ודאי. 

חוֹטָמָא קָאִים לְנָשְׁבָא רוּחָא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, לְאִתְּעָרָא בֵּיהּ מָאן דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְּעָרָא. אֶלָּא דְּהָכָא מֵחַד נוּקְבָא נָשִׁיב רַחֲמֵי וּמֵחַד נוּקְבָא נָשִׁיב דִּינָא. וּלְעֵילָא כֹּלָּא אִיהוּ רַחֲמֵי. החוטם עומד שתנשב בו רוח כדוגמת העליון, לעורר את מי שצריך להתעורר, אלא שכאן נקב אחד נושב ברחמים, ומהנקב השני נושב דין. ולמעלה בחוטם העליון הכל רחמים.

מִצְחָא דְּמַלְכָּא קָאִים לְאַפָּלָא דְּחִילוּ עַל חַיָיבַיָּא, דְּכֻלְּהוּ דָּחֲלִין מִקַמֵּיהּ וַדַּאי. מצח ז"א, נמצא להפיל פחד על הרשעים, שכולם מפחדים מפניו ודאי.   

דִּיקְנָא יַקִּירָא דְּמַלְכָּא בְּט' תִּיקּוּנִין אִתְתַּקְּנַת, תַּלְיָין מִט' דְּאָרִיךְ אַנְפִּין. הדיקנא הנכבד של המלך בתשעה תיקונים נתקן ותלוי מתשעה תיקונים של אריך. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְתַּקְּנִין מִילִין, כְּדֵין הַט' אִשְׁתַּלְּמָן בְּי"ג. וְי"ג דִּלְעֵילָא נַהֲרָן בְּהוּ, וְדִינָא אִתְבְּסַם לְגַמְרֵי. אבל בזמן שמתקנים הדברים הרי שהתשעה נשלמים לשלושה עשר, והשלושה עשר תיקונים שלמעלה מאירים בהם, והדינים מתמתקים לגמרי.  וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְאַמְשְׁכָא לְהוּ לְתַתָּא בְּזִמְנָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעָלְמָא.  וכך צריך להמשיכם למטה בזמן שהדין שרוי בעולם.

עַד הָכָא מִתְקַשְּׁרָן תִּיקּוּנִין דִּזְעֵיר אַנְפִּין מִתִּיקּוּנִין דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּכֹלָּא חַד וַדַּאי. עד כאן מתקשרים התיקונים של זעיר אנפין מהתיקונים של עתיקא קדישא להוודע שהכל אחד ודאי.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי בְּאִלֵּין ט' תִּיקּוּנִין רָזִין קָיְימִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא, דִּלְעֵילָא אִינוּן תְּלֵיסַר וִלְתַתָּא אִינוּן ט'. כמה אברהם סבא חסידא פתח ואמר, ודאי באילו התשעה תיקונים סודות עומדים להיוודע שלמעלה באריך הם שלושה עשר ולמטה הם תשעה, בְּגִין דְּד' קַדְמָאִין אִתְנְטִילוּ מִינֵּיהּ וְאִשְׁתָּאֲרוּ ט', וְאִלֵּין ט' נָפְקִין מִגּוֹ י"ג דִּלְעֵילָא. בגלל שארבעת הראשונים נלקחו מז"א ונשארו לו תשעה, ואלו התשעה יוצאים מתוך השלושה עשר העליונים של אריך, דְּהָכִי אִתְחָזֵי דְּכֹלָּא קָאִים בְּיִחוּדָא חֲדָא. שכך צריך להראות שהכל עומד ביחוד אחד. וּבְזִמְנָא דְּאִתְתְּקַן לְתַתָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים, כְּדֵין יִשְׁתַּכַּח כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא מַמָּשׁ. ובזמן שז"א נתקן למטה בתיקון שלם, אז יהיה כמו העליונים ממש.

תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה נָפְקִין שַׂעֲרֵי מִתְּחוּת פִּתְחָא דְּאוּדְנִין התיקון הראשון, יוצאות השערות מתחת פתחי האוזניים