תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּמָנְיָא וְחַמְשִׁין דף קנג

י״ג באב תשע״ה (יולי 29, 2015) Off By קהילת הרמח"ל
עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּמָנְיָא וְחַמְשִׁין דף קנג
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּמָנְיָא וְחַמְשִׁין דף קנד

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּמָנְיָא וְחַמְשִׁין דף קנג.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּמָנְיָא וְחַמְשִׁין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא חָכְמָה סְתִימָאָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא יַקִּירוֹ דְּדִיקְנָא עִלָּאָה. כְּתִיב "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, א-ב) וְכוּ' הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא. תָּא חֲזֵי, מִגּוֹ הִיתּוּכָא דְּזוּהֲמָא סוֹסְפִיתָא נֶפְקַת לְתַתָּא, וְאִתְפָּרְשַׁת לְדַרְגָּהָא לְפוּם רָזִין עִלָּאִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים" (קהלת ז, יד). בִּתְלָת שָׁרָשִׁין אִתְפְּרַשׁ מְקוֹרָא דִּלְבַר, לָקֳבֵל תְּלָת זִמְנִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעוּ לְמָארֵי רָזִין. קַדְמָאָה בִּתְלָת עָלְמִין אִשְׁתְּמוֹדָע, וְאִינּוּן בֶּלַע יוֹבָב חוּשָׁם, וְאִתְּמָר. תִּנְיָנָא בְּרָזָא דְּתַנִּינִים הַגְּדוֹלִים דְּקַיְּימִין גּוֹ יַמָּא. וְאִינּוּן מִכְּלָלָא דְּשִׁית סִטְרִין נָפְקִין. וְקָדְמָאָה מִכְּלָלָא דְּעֶשֶׁר. תְלִיתָאָה בְּרָזָא דְּעוֹרֵב מִכְּלָלָא דִּתְלַת. הָא אִתְּמָר עוֹרֵב עבו"ר בו"רע. וּמִלִּין אִתְפַּלְגָּן לְסִטְרַיְיהוּ.

שָׁרְשָׁא קַדְמָאָה קָאִים לְאַכְפְּיָא סִטְרִין בִּישִׁין, לְמֵיקָם עֲלֵיהוֹן כְּשַׁלְשְׁלָאָה בְּקַדְלֵיהוֹן. תִּנְיָנָא, מִתַּמָּן מִתָּקְפָן וְיָנְקִין. תָּמָן אִתְכְּלִילוּ בְּגוֹ יַמָּא כָּל אִינוּן רָזִין דְּצֵירוּפֵי אֱלֹהִים דְּמִינַּיְיהוּ מָשְׁכִין אִלֵּין מְסָאֲבִין. וְרָזָא דָּא כַּד דַּרְגִּין קָיְימִין בִּשְׁלִימוּ, סִטְרָא אַחֲרָא מִתָּבְרָן תְּחוֹתַיְיהוּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּלָאו אִינוּן בִּשְׁלִימוּ דִּלְהוֹן, כְּדֵין אִלֵּין יָנְקִין לְאִתְתַּקְּפָא. תָּא חֲזֵי, בְּרָזָא דָּא מִתְפָּרְשִׁין רָזִין בִּקְרָאֵי "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" (בראשית א, ב) דָּא קַו תֹּהוּ, כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא. דָּא נְפִיקוּ דְּסִטְרָא אַחֲרָא דִּנְפַק מִגּוֹ תְּבִירוּ דְּעָלְמִין קַדְמָאִין דְּאִתְחֲרַבוּ. לְבָתַר בְּהוּ, דָּא אַבְנֵי בְּהוּ דְּהָכִי מִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגִּין לְכַמָּה אֲבָנִין בְּכַמָּה סִטְרִין. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא נָפִיק. לְבָתַר בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְבְּרִירוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, הָכִי אִשְׁתְּמוֹדָעוּ דַּרְגִּין לְבַר. לְבָתַר "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (בראשית א, ב), דָּא רָזָא דְּכֻלְּהוּ צֵרוּפֵי אֱלֹהִים דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל בְּאִלֵּין תַנִּינִים דְּאִתְמָרוּ, וְדָא קָאִים בְּהַאי תְהוֹם.

הָכָא רָזָא מַטֶּה דְּאִתְהַדַּר לְנָחָשׁ, הָכִי רָזִין עִלָּאִין אוֹלִיף לֵיהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא בַּסְּנֶה, בְּזִמְנָא דַּחֲמֵינָא לֵיהּ לְהַהוּא מַטֶּה דְּאִתְהַפַּךְ לְחִוְיָא וְדָחִילְנָא מִינֵּיהּ. בְּהַהוּא זִמְנָא אָמַר לֵיהּ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). תָּא חֲזֵי, מַטֶּה דָּא אִיהוּ ד"ן מֵאֲדֹנָ"י וְתַמָּן הֲוָה מִתְתְּקַף פַּרְעֹה רַשִׁיעָא דְּאִיהוּ תַּנִּין. וְכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִמָחָאָה לֵיהּ, כְּתִיב "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" (בראשית טו, יד).

 

ביאור נופת צופים

מקור שורשי יציאת הסטרא אחרא.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא זו חָכְמָה סְתִימָאָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא יַקִּירוֹ דְּדִיקְנָא עִלָּאָה. זה הכבוד של הדיקנא העליונה. כתוב, כְּתִיב "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, א-ב) וְכוּ' הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא. כאן יש סודות עליונים לבעלי החכמה.

תָּא חֲזֵי, מִגּוֹ הִיתּוּכָא דְּזוּהֲמָא סוֹסְפִיתָא נֶפְקַת לְתַתָּא, וְאִתְפָּרְשַׁת לְדַרְגָּהָא לְפוּם רָזִין עִלָּאִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ, בוא וראה, מתוך היתוך הזוהמא, יצאה הפסולת למטה לעולמות הקליפה, ונחלקה למדרגותיה כפי הסודות העליונים, שנאמר בהם, "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים" (קהלת ז, יד). בִּתְלָת שָׁרָשִׁין אִתְפְּרַשׁ מְקוֹרָא דִּלְבַר, לָקֳבֵל תְּלָת זִמְנִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעוּ לְמָארֵי רָזִין. בשלושה שרשים נחלק המקור החיצוני, כנגד שלושה זמנים הנודעים לבעלי הסוד.

קַדְמָאָה בִּתְלָת עָלְמִין אִשְׁתְּמוֹדָע, המקור הראשון בשלושת העולמות הידועים, הרמוזים בתורה בשמותם והם וְאִינּוּן בֶּלַע יוֹבָב חוּשָׁם, וְאִתְּמָר ונתבאר.

תִּנְיָנָא בְּרָזָא דְּתַנִּינִים הַגְּדוֹלִים דְּקַיְּימִין גּוֹ יַמָּא. וְאִינּוּן מִכְּלָלָא דְּשִׁית סִטְרִין נָפְקִין, וְקָדְמָאָה מִכְּלָלָא דְּעֶשֶׁר. המקור השני בסוד "התנינים הגדולים" שנמצאים בתוך הים. והם יצאו מכללות ששת הצדדים, והראשון – מכללות העשר.

תְלִיתָאָה בְּרָזָא דְּעוֹרֵב מִכְּלָלָא דִּתְלַת. הָא אִתְּמָר עוֹרֵב עבו"ר בו"רע. וּמִלִּין אִתְפַּלְגָּן לְסִטְרַיְיהוּ. המקור השלישי, בסוד העורב מכללות השלושה, שנאמר בו עור"ב אותיות עבו"ר בו"רע

 

> כפיית הרע בשורשם.

שָׁרְשָׁא קַדְמָאָה קָאִים לְאַכְפְּיָא סִטְרִין בִּישִׁין, לְמֵיקָם עֲלֵיהוֹן כְּשַׁלְשְׁלָאָה בְּקַדְלֵיהוֹן. השורש הראשון עומד לכפות את הצדדים הטמאים הרעים, לעמוד עליהם כשרשרת בעורפם.

תִּנְיָנָא, מִתַּמָּן מִתָּקְפָן וְיָנְקִין. תָּמָן אִתְכְּלִילוּ בְּגוֹ יַמָּא כָּל אִינוּן רָזִין דְּצֵירוּפֵי אֱלֹהִים דְּמִינַּיְיהוּ מָשְׁכִין אִלֵּין מְסָאֲבִין. השני, משם מתחזקים ויונקים, שם נכללים בתוך הים, אל אותם הסודות של צרופי אלהי"ם, מעוצם הדין שלהם מושכים ויונקים אלו הטמאים. וְרָזָא דָּא, כַּד דַּרְגִּין קָיְימִין בִּשְׁלִימוּ, סִטְרָא אַחֲרָא מִתָּבְרָן תְּחוֹתַיְיהוּ. וסוד זה, כאשר אלו המדריגות עומדים בשלמות, הסטרא אחרא נשברת תחתיהם, אֲבָל בְּזִמְנָא דְּלָאו אִינוּן בִּשְׁלִימוּ דִּלְהוֹן, כְּדֵין אִלֵּין יָנְקִין לְאִתְתַּקְּפָא. אבל בזמן שהם אינם בשלימות שלהם בגלל מעשי התחתונים, אז אלו הטמאים יונקים משם להתחזק.

 

> יציאת הסטרא אחרא מפסולת העולמות שנשברו והתגברות דיני הגבורות.

תָּא חֲזֵי, בְּרָזָא דָּא מִתְפָּרְשִׁין רָזִין בִּקְרָאֵי בוא וראה, בסוד זה מתבארים סודות הפסוק, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" (בראשית א, ב) דָּא קַו תֹּהוּ, כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא. זה קו תהו, הכל בכללות אחד. דָּא נְפִיקוּ דְּסִטְרָא אַחֲרָא דִּנְפַק מִגּוֹ תְּבִירוּ דְּעָלְמִין קַדְמָאִין דְּאִתְחֲרַבוּ. זו יציאת הסטרא אחרא, היוצאת מתוך שבירת העולמות הראשונים שנחרבו.

לְבָתַר בְּהוּ, דָּא אַבְנֵי בְּהוּ דְּהָכִי מִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגִּין לְכַמָּה אֲבָנִין בְּכַמָּה סִטְרִין. אחר כך "בהו", אלו אבני "בהו" שכך מתחלקות המדריגות לכמה אבנים בכמה צדדים. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא נָפִיק. לְבָתַר בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְבְּרִירוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, הָכִי אִשְׁתְּמוֹדָעוּ דַּרְגִּין לְבַר. שהרי בתחילה, הכל בכללות אחת יוצא. אחר כך, בשעה שהתבררו המדריגות למעלה, כך נודעו המדריגות שבחוץ, אחר כך, לְבָתַר "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (בראשית א, ב), דָּא רָזָא דְּכֻלְּהוּ צֵרוּפֵי אֱלֹהִים דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל בְּאִלֵּין תַנִּינִים דְּאִתְמָרוּ, וְדָא קָאִים בְּהַאי תְהוֹם. זהו סוד של כל צרופי אלהי"ם שכולם נכללו באלו התנינים שנאמרו בבראשית, וזה עומד בזה התהום.

 

> סוד החזרת הנחש למטה בשורשו.

הָכָא רָזָא מַטֶּה דְּאִתְהַדַּר לְנָחָשׁ, הָכִי רָזִין עִלָּאִין אוֹלִיף לֵיהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא בַּסְּנֶה, כאן הוא סוד המטה שנהפך לנחש, כאן סודות עליונים לימד הקב"ה את משה בסנה, בְּזִמְנָא דַּחֲמֵינָא לֵיהּ לְהַהוּא מַטֶּה דְּאִתְהַפַּךְ לְחִוְיָא וְדָחִילְנָא מִינֵּיהּ. בזמן שהראה לו לאותו המטה שהתהפך לנחש ופחד משה ממנו. בְּהַהוּא זִמְנָא אָמַר לֵיהּ באותו הזמן אמר לו הקב"ה "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד).

תָּא חֲזֵי, מַטֶּה דָּא אִיהוּ ד"ן מֵאֲדֹנָ"י וְתַמָּן הֲוָה מִתְתְּקַף פַּרְעֹה רַשִׁיעָא דְּאִיהוּ תַּנִּין. בא וראה, מט"ה הוא גימ' ד"ן וסוד אותיות ד"ן שבשם אדנ"י, ומשם היה יונק ומחזק פרעה הרשע שהוא "תנין", וְכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִמָחָאָה לֵיהּ, כְּתִיב וכאשר רצה הקב"ה להכות אותו כתוב, "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" (בראשית טו, יד).