תיקוני זוהר תניינא | דף קמג המשך תקונא שתין ותשעה אדרא דרקיעא

(דף קמג' עמוד א') פּוּמָא דִּשְׁכִינְתָּא, בַּהּ אִתְחַבְּרַת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא בִּנְשִׁיקִין דִּרְחִימוּתָא בִּתְרֵין שִׂפְוָון סוּמְקָן. וְרוּחִין דְּנָפְקִין מִפּוּמִין עָאלִין דָּא בְּדָא. כְּדֵין מִתְדַּבְּקִין תַּרְוַיְיהוּ בִּדְבֵיקוּתָא שְׁלִים.

שָׁדַיִם דִּילַהּ דְּמַפְקִין חֲלָבָא לְכָל סְטַר מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד וַדַּאי.

עַד הָכָא תִּיקּוּנִין קָיְימִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, קוּם מטט' שָׂרָא רַבָּא וְאַשְׁלִים תִּיקּוּנִין דִּשְׁכִינְתָּא. וַאֲבַתְרָךְ יָקוּם סָבָא דְּסָבִין קַדִּישָׁא עִלָּאָה אָדָם קַדְמָאָה לְאַשְׁלָמָא תִּיקּוּנָא לְפוּרְקָנָא דְּיִשְׂרָאֵל.

קָם מטט' שָׂרָא רַבָּא פָּתַח וְאָמַר, "כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א). מָאן זַכֵי בְּהַאי? דְּאִיהוּ סָהֲדוּתָא עַל מְהֵימָנוּתָא יִחוּדָא עִלָּאָה. תָּא חֲזֵי, שְׁכִינְתָּא אִית בַּהּ אֶרֶץ וְאִית בַּהּ שָׁמַיִם. אֲבָל שְׁכִינְתָּא מִתְדַּבֶּקֶת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא בְּגוּפָא דִּילֵיהּ, דָּא תִּפְאֶרֶת נוֹפָא דְּאִלָנָא, תָּמָן אִתְחַבְּרַת בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד. וְאִתְּמָר בַּהּ "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי", דְּתִּפְאֶרֶת אִיהוּ כִּסֵּא. וְתַמָּן "כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא" (יחזקאל א, כו) וַדַּאי. וּבְזִמְנָא דְּתִּפְאֶרֶת לָא אִתְחַבָּר בַּהֲדָהּ, א' אִסְתַּלְּקַת וְאִשְׁתְּאַר כֵּס דְּאִתְכַּסִּיאַת וְאָמַרְתְּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו). אֲבָל בְּזִמְנָא (דף קמג' עמוד ב') דְא' אִתְחַבָּר בַּהֲדָהּ דְּאִיהוּ הוי"ה יו"י, כְּדֵין אִיהוּ כִּסֵּא.

"הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי", דְּאִיהוּ אֵשׁ וּמַיִם יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. אֵשׁ בְּשְׁכִינְתָּא, מַיִם בִּזְעֵיר אַנְפִּין, הָא חִיבּוּרָא שְׁלִים. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה מִתְפָּרְשָׁאן עֲנָפִין. אֲבָל כֵּיוָן דִּבְנוֹפָא אִתְחַבְּרוּ כְּחַד, כְּדֵין מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה כָּל עֲנָפִין דְּנָפְקִין מִתַּמָּן בִּכְלָלָא חַד אִינוּן. בְּגִין כָּךְ שְׁכִינְתָּא בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר אִתְקַשְּׁרַת בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא. וּשְׁלִימוּ דְּמַלְכָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א), דְּהָא בְּאִינוּן רַגְלַיִן אִתְּתַּקְּפַת וַדַּאי לְאִתְבְּנָאָה מִינַּיְיהוּ.

וְתָא חֲזֵי, דְּהָא לְתַתָּא בְּגוֹ גּוּפָא מִסְתַּחֲרַן נְהוֹרִין, בְּרָזָא דְּאִינוּן בְּנֵי מֵעַיִם. וְכֹלָּא מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְכֹלָּא בְּגִין שְׁכִינְתָּא אִינוּן.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא דְּרַגְלַיִם וְיָדַיִם, רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. אֲבָל יָדַיִם אִינוּן כְּלָלָא דְּדַרְגִין עִלָּאִין, רַגְלַיִם כְּלָלָא דְּדַרְגִין תַּתְאִין. וְרָזָא דְּמִלָּה יָדַיִם אִתְּמָר בְּהוּ "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ" (תהלים קלד, ב). דְּהָא יָדִין אִתְחַזְיָין לְסַלְקָא לְעֵילָא. וְעֶשֶׂר אֶצְבְּעָן אִינוּן רָזָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּלְעֵילָא, דְּמִינַּיְיהוּ אִתְעֲבִיד דְּיוֹקְנָא לְתַתָּא. אֶצְבְּעָן דְּרַגְלַיִם אִינוּן כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּלְתַתָּא, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין עֶשֶׂר סְפִירוֹת בִּדְיוֹקְנָא דִּלְתַתָּא מִינֵּיהּ. בְּגִין כָּךְ עֶשֶׂר אֶצְבְּעָן דְּיָדִין אִינוּן כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּאִימָא, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקוּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּזְעֵיר אַנְפִּין. עֶשֶׂר אֶצְבְּעָן דְּרַגְלַיִן, כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת

ביאור נופת צופים

(דף קמג' עמוד א')

פּוּמָא דִּשְׁכִינְתָּא, בַּהּ אִתְחַבְּרַת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא בִּנְשִׁיקִין דִּרְחִימוּתָא בִּתְרֵין שִׂפְוָון סוּמְקָן. וְרוּחִין דְּנָפְקִין מִפּוּמִין עָאלִין דָּא בְּדָא. כְּדֵין מִתְדַּבְּקִין תַּרְוַיְיהוּ בִּדְבֵיקוּתָא שְׁלִים. פה השכינה, בו מתחברת במלך בנשיקי אהבה בשני שפתיים אדומות. והרוחות שיוצאים מהפה נכנסים זה בזה, ואז נדבקים שניהם בדבקות שלם.

שָׁדַיִם דִּילַהּ דְּמַפְקִין חֲלָבָא לְכָל סְטַר מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד וַדַּאי. שדייה מוציאים חלב לכל צד, מצד נצח והוד של ז"א ודאי. 

עַד הָכָא תִּיקּוּנִין קָיְימִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. עד כאן עומדים התיקונים של השכינה בתיקון שלם.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, קוּם מטט' שָׂרָא רַבָּא וְאַשְׁלִים תִּיקּוּנִין דִּשְׁכִינְתָּא. קום מט"ט השר הגדול ותשלים תיקוני השכינה, וַאֲבַתְרָךְ יָקוּם סָבָא דְּסָבִין קַדִּישָׁא עִלָּאָה אָדָם קַדְמָאָה לְאַשְׁלָמָא תִּיקּוּנָא לְפוּרְקָנָא דְּיִשְׂרָאֵל. ואחריך יקום סבא דסבין קדוש עליון האדם הראשון להשלים תיקון לגאולת ישראל.
קָם מטט' שָׂרָא רַבָּא פָּתַח וְאָמַר, "כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א). מָאן זַכֵי בְּהַאי, דְּאִיהוּ סָהֲדוּתָא עַל מְהֵימָנוּתָא יִחוּדָא עִלָּאָה? מיהו הזוכה לזה, שהיא העדות על אמונת היחוד העליון, הרמוז ביחוד שמים וארץ? תָּא חֲזֵי, שְׁכִינְתָּא אִית בַּהּ אֶרֶץ וְאִית בַּהּ שָׁמַיִם. בא וראה, בשכינה יש ארץ ויש בה שמים, אֲבָל שְׁכִינְתָּא מִתְדַּבֶּקֶת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא בְּגוּפָא דִּילֵיהּ, דָּא תִּפְאֶרֶת נוֹפָא דְּאִלָנָא, תָּמָן אִתְחַבְּרַת בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד. אבל השכינה מתדבקת במלך בגוף שלו הנקרא כסא, הוא התפארת נוף האילן – שם מתחברת בו בחיבור אחד. וזה רמוז בפסוק שנאמר בה וְאִתְּמָר בַּהּ "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי", דְּתִּפְאֶרֶת אִיהוּ כִּסֵּא. וְתַמָּן ושם "כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא" (יחזקאל א, כו) וַדַּאי. וּבְזִמְנָא דְּתִּפְאֶרֶת לָא אִתְחַבָּר בַּהֲדָהּ, א' אִסְתַּלְּקַת וְאִשְׁתְּאַר כֵּס דְּאִתְכַּסִּיאַת וְאָמַרְתְּ ובזמן שהתפארת לא בתחבר עימה, א' של כס"א מסתלקת ונשאר כ"ס, ואז נתכסת ואומרת "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו). אֲבָל בְּזִמְנָא (דף קמג' עמוד ב') דְא' אִתְחַבָּר בַּהֲדָהּ דְּאִיהוּ הוי"ה יו"י, כְּדֵין אִיהוּ כִּסֵּא. אבל בזמן שא' מתחברת בו שהיא גימ' יהו"ה בזמן שא' מצויירת בהרכבת האותיות יו"י – אז הוא מלך נקרא כסא, הרומז על יחודם.

"הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי", דְּאִיהוּ שהוא השמים רומז בשמו על אֵשׁ וּמַיִם – יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. אֵשׁ בְּשְׁכִינְתָּא, מַיִם בִּזְעֵיר אַנְפִּין, הָא חִיבּוּרָא שְׁלִים. אש היא השכינה, מים הוא ז"א בעלה – הרי חיבור שלם. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה מִתְפָּרְשָׁאן עֲנָפִין. ומשם והלאה נחלקים הענפים, אֲבָל כֵּיוָן דִּבְנוֹפָא אִתְחַבְּרוּ כְּחַד, כְּדֵין מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה כָּל עֲנָפִין דְּנָפְקִין מִתַּמָּן בִּכְלָלָא חַד אִינוּן. אבל כיון שמתחברים כאחד בגוף האילן, לכך כל הענפים שיוצאים משם ולהלאה, כולם בכללות אחת. בְּגִין כָּךְ שְׁכִינְתָּא בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר אִתְקַשְּׁרַת בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא, לכן, נקשרת השכינה בקשר אחד בכל אבר ואבר שהם הענפים המתפרשים מהגוף שלו, וּשְׁלִימוּ דְּמַלְכָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי. ושלמות המלך היא השכינה. מִתַּמָּן משם וּלְהָלְאָה "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א), דְּהָא בְּאִינוּן רַגְלַיִן אִתְּתַּקְּפַת וַדַּאי לְאִתְבְּנָאָה מִינַּיְיהוּ. שהרי באלו הרגלים שלו שהם נצח והוד, מתחזקת ודאי להבנות מהם.
וְתָא חֲזֵי, דְּהָא לְתַתָּא בְּגוֹ גּוּפָא מִסְתַּחֲרַן נְהוֹרִין, בְּרָזָא דְּאִינוּן בְּנֵי מֵעַיִם. וְכֹלָּא מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְכֹלָּא בְּגִין שְׁכִינְתָּא אִינוּן. ובוא וראה, הרי למטה בתוך הגוף בבחינת אברים תחתונים סובבים האורות בסוד שהם "בני מעים", וכולם מצד הימין, וכולם בעבור השכינה.
אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא דְּרַגְלַיִם וְיָדַיִם, רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. אבל, בוא וראה, כאן הוא סוד הרגלים והידים. אֲבָל יָדַיִם אִינוּן כְּלָלָא דְּדַרְגִין עִלָּאִין, רַגְלַיִם כְּלָלָא דְּדַרְגִין תַּתְאִין. אבל, ידים שהם חסד וגבורה, ובכללם התפארת שהוא היד הרמה, הם כללות המדרגות העליונות שמעליהן, והרגלים שהם נצח ויסוד כללות המדרגות התחתונות המפשטות את השפע שעליהם, וְרָזָא דְּמִלָּה, יָדַיִם אִתְּמָר בְּהוּ וסוד הדבר, נאמר בידים "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ" (תהלים קלד, ב). דְּהָא יָדִין אִתְחַזְיָין לְסַלְקָא לְעֵילָא. שְׂאוּ – הרימו, שהרי הידים ראויות לעלות למעלה, וְעֶשֶׂר אֶצְבְּעָן אִינוּן רָזָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּלְעֵילָא, דְּמִינַּיְיהוּ אִתְעֲבִיד דְּיוֹקְנָא לְתַתָּא. ועשר אצבעות הידים, הם סוד עשר ספירות עליונות שיש בבינה, שמהם נעשה הדיוקן למטה. אֶצְבְּעָן דְּרַגְלַיִם אִינוּן כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּלְתַתָּא, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין עֶשֶׂר סְפִירוֹת בִּדְיוֹקְנָא דִּלְתַתָּא מִינֵּיהּ. אצבעות הרגלים הם כללות העשר ספירות שלמטה, שמהם יוצאות עשר ספירות בדיוקן שמלמטה מהם, בְּגִין כָּךְ עֶשֶׂר אֶצְבְּעָן דְּיָדִין אִינוּן כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּאִימָא, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקוּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּזְעֵיר אַנְפִּין. לכן, עשר עצבעות הידים הם כללות עשר ספירות של אימא, שמהם יצאו עשר הספירות של ז"א, עֶשֶׂר אֶצְבְּעָן דְּרַגְלַיִן, כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת עשר אצבעות הרגלים, כללות עשר ספירות