תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תֵּשַׁע וְחַמְשִׁין דף קנה

י״ג באב תשע״ה (יולי 29, 2015) Off By קהילת הרמח"ל

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תֵּשַׁע וְחַמְשִׁין דף קנה.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תֵּשַׁע וְחַמְשִׁין

וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא בְּאֶלֶף שְׁנִין דְּאִינוּן אֶלֶף יוֹמִין דְּחֹל, דְּהָכִי אִצְטְרִיכוּ לְמֶהֱוֵי, דִּבְהוּ שַׁלְטַת סִטְרָא אַחֲרָא וְאִתְּמָר. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בִּשְׁאָר שְׁנִין עַד דְּאִזְדְּמַן פּוּרְקָנָא שְׁלִים. דְּכָל אִינוּן שְׁנִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּחִילַת וַדַּאי מִיּוֹמָא דְּפוּרְקָנָא. וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל תֹקְעִין בְּשׁוֹפָר אִיהִי דָּחַלַת בְּגִין שׁוֹפָר אַחֲרִינָא דְּיִתְּעַר, וְדָא אִימָּא דְּתִתְעַר בִּתְיוּבְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, וְדָא תָּשׁוּב ה' עִלָּאָה עַל בְּנִין. לְבָתַר תְּשׁוּבָה, תָּשׁוּב ה' תַּתָּאָה לְאַתְרֵהּ, עִם כֻּלְהוֹ אִינוּן דְּאִתְמַשְּׁכָן אַבַּתְרֵהּ. וְאִימָּא עַד לְתַתָּא תְּהֵא מִתְפַּשְּׁטַת. כְּדֵין שַׁלְהוֹבִיתָא יִפּוֹק מִינַּהּ, דְּאִתְּמָר בַּהּ "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). וְאִתְּמָר בַּהּ "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה" (עובדיה א, יח). וְ"אֵשׁ", דָּא אֵשׁ דְּקָאִים לְצֵירוּפָא דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְיָשַׁב מְצָרֵף" (מלאכי ג, ג) וְכוּ'. לְבָתַר "לֶהָבָה" תִּתְעַר בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא לְאוֹקְדָא כֻּלְהוֹ חַיָיבַיָּא, "תְּלַהֵט רְשָׁעִים" וַדַּאי. וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא:

 

ביאור נופת צופים

וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא בְּאֶלֶף שְׁנִין דְּאִינוּן אֶלֶף יוֹמִין דְּחֹל, דְּהָכִי אִצְטְרִיכוּ לְמֶהֱוֵי, דִּבְהוּ שַׁלְטַת סִטְרָא אַחֲרָא וְאִתְּמָר. זה באלף שנים, שהם אלף ימי חול, שכך הצטרכו להיות, שבהם שלטה הסטרא אחרא, ונתבאר.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בִּשְׁאָר שְׁנִין עַד דְּאִזְדְּמַן פּוּרְקָנָא שְׁלִים. דְּכָל אִינוּן שְׁנִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּחִילַת וַדַּאי מִיּוֹמָא דְּפוּרְקָנָא. בשאר השנים שאחרי אלף שנות שלטונם, עד שתזדמן הגאולה השאלמה. שבכל אלו השנים, מפחדת ויראה הסטרא אחרא ודאי מיום הגאולה.

 

>סוד המילה תשובה, באמא עילאה ותתאה וזיכוך ישראל.

וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל תֹקְעִין בְּשׁוֹפָר אִיהִי דָּחַלַת בְּגִין שׁוֹפָר אַחֲרִינָא דְּיִתְּעַר, וְדָא אִימָּא דְּתִתְעַר בִּתְיוּבְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, וְדָא תָּשׁוּב ה' עִלָּאָה עַל בְּנִין. ובזמן שישראל תוקעים בשופר, היא מפחדת ויראה  בגלל השופר האחר שבבינה שמתעורר, וזה שופר דאימא שמתעורר בתשבותם של ישראל, וזה תשוב"ה – תשוב ה' עליונה על הבנים. לְבָתַר תְּשׁוּבָה, תָּשׁוּב ה' תַּתָּאָה לְאַתְרֵהּ, עִם כֻּלְהוֹ אִינוּן דְּאִתְמַשְּׁכָן אַבַּתְרֵהּ. וְאִימָּא עַד לְתַתָּא תְּהֵא מִתְפַּשְּׁטַת. אחר כך, תשובה – תשוב ה' אחרונה שבשם שהיא המלכות למקומה, עם כל אלה שנמשכו אחריה, ואמא / הבינה תהיה מתפשטת עד למטה כדי שלא תהיה יותר אחיזה במדריגות התחתונות, כְּדֵין שַׁלְהוֹבִיתָא יִפּוֹק מִינַּהּ, דְּאִתְּמָר בַּהּ ואז תצא ממנה שלהבת שנאמר בה, "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). וְאִתְּמָר בַּהּ ויאמר בה, "וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה" (עובדיה א, יח). וְ"אֵשׁ", דָּא אֵשׁ דְּקָאִים לְצֵירוּפָא דְּיִשְׂרָאֵל,  ו"אש" זו אש שעומדת לצרף את ישראל ולזככם, שנאמר בה, דִּכְתִיב בֵּיהּ "וְיָשַׁב מְצָרֵף" (מלאכי ג, ג) וְכוּ'. לְבָתַר "לֶהָבָה" תִּתְעַר בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא לְאוֹקְדָא כֻּלְהוֹ חַיָיבַיָּא, "תְּלַהֵט רְשָׁעִים" וַדַּאי. ואחר כך, "להבה" תתעורר בסוף הכל לשרוף את כל הרשעים, "תלהט רשעים" ודאי. וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא: