תיקוני זוהר תניינא | דף קמו המשך תקונא שתין ותשעה

(דף קמו' עמוד א') בְּרֵאשִׁית לְתַתָּא אִיהוּ, דְּבֵיהּ אִתְבְּרֵי עָלְמָא. וְאַנְתְּ כֹּלָּא אֶתְיָהִיב לְךָ לְגַלָּאָה לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל לְאִתְתַּקְּנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים.

פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין מִתְתַּקְנִין בְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא דִּילָךְ, דִּכְתִיב "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דְּהָא בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא כְּתִיב, "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי" (איכה א, ג) וְכוּ'. הָכָא רָזָא, דְּדָוִד אִיהוּ ד' מִיהוּדָה. דִּבְקַדְמִיתָא תָּמָן הֲוַת טְמִירָא וְכֵיוָן דְּאִתְתַּקְּנַת בְּדָרְגָּהָא כִּדְקָא יָאוּת, נָפְקַת וְנְטָלַת שָׁלַטְנוּ. כֵּיוָן דְּחָבוּ בְּזִמְנָא דְּרְחַבְעָם אִתְּמָר "אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד" (שמואל ב' כ, א). כְּדֵין אִתְהַדְּרַת ד' לַאֲחוֹרָא בְּי"ד דַּרְגִּין כְּחוּשְׁבַּן דָּוִד. כְּדֵין תַּבַת וְקַיְמַת טְמִירָא בְּשָׁרְשָׁא וְדָא יְהוּדָה, כְּדֵין "גָּלְתָה יְהוּדָה" (איכה א, ג). וְעִם כָּל דָּא "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" (בראשית מט, י), דָּא ד' דְּאִטַמְּרַת תָּמָן. "וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (בראשית מט, י), דְּאַף עַל גַּב דְּבִטְמִירוּ קַיְימַת, הָא תָּדִיר אִזְדַּמַּן חַד דְּיָכִיל לְמִיהְוֵי מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי" (איכה א, ג), מִגִּרְעוֹנָא דִּנְהִירוּ. "וּמֵרֹב עֲבֹדָה" (שם), דְּהָא כַּמָּה שִׁעֲבִּידוּ לַהּ יִשְׂרָאֵל בְּחוֹבֵיהוֹן לִשְׁכִינְתָּא כִּבְיָכוֹל תְּחוֹת סִטְרָא אַחֲרָא, עַד דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְמִסְבַּל. וְרָזָא דָּא "נִלְאֵיתִי נְשֹׂא" (ישעיהו א, יד). "וּמֵרֹב עֲבֹדָה" וַדַּאי. "הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם" (איכה א, ג), הִיא בִּטְמִירוּ, דִּכְתִיב "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו). "כָּל רֹדְפֶיהָ" (איכה א, ג) וְכוּ', בְּזִמְנָא דְּנָפְקַת לְבַר (דף קמו' עמוד ב')  וְאָזְלַת בֵּין מְצָרִים הָכָא וְהָכָא גּוֹ רַבְרְבֵי עַמִּין. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאָזְּלַת תְּחוֹת שָׂרָא חַד, אִתְתְּקַף עָלָה, וְהָכִי כֻּלְהוֹ. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי" (ישעיהו יא, א), מִגֶּזַע דָּוִד לָא כְּתִיב, אֶלָּא יִשַׁי. וְרָזָא דָּא יְהוּדָה, ד' נָפְקַת מִתַּמָּן לְאִתְגַּלָּאָה כִּבְקַדְמִיתָא. "וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו" (שם), דָּא "וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (בראשית מט, י), יִפְרֶה וַדַּאי, לְאִסְתַּלְּקָא בְּדַרְגוֹי, דִּכְתִיב בֵּיהּ "יָרוּם וְנִשָּׂא" (ישעיהו נב, יג) וְכוּ'. וְהַשְׁתָּא בְּהַאי זֹהַר דִּילָךְ אַנְתְּ נָהִיר לֵיהּ לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד דְּקָאִים בַחֲשׁוֹכָא, אִיהוּ וְכַמָּה אָחֲרָנִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ" (ישעיהו ט, א) וְכוּ'. וְהַשְׁתָּא מִתַּנְהִיר לְהוּ זְעֵיר זְעֵיר. לְבָתַר תַּנְהִיר לֵיהּ בְּכֹלָּא. וּכְדֵין יְקוּמוּן תְּרֵין מְשִׁיחִין בְּחִיבּוּרָא חַד, דִּכְתִיב "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) יָד הַחֲזָקָה. דְּהָא כְּהַאי צַדִּיק דְּנָהִיר לְנוּקְבֵיהּ, הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. לְאִשְׁתַּכְּחָא כֹּלָּא נַטִּיל מִינֵּיהּ וּשְׁכִינְתָּא עָבְדַת כֹּלָּא. וְאִיהִי יָתְבַת לִימִינָא דִּכְתִיב "נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ" (תהלים מה, י). וְאָזְלַת בְּקַדְמִיתָא, דִּכְתִיב "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד) דְּהָא יְקָרָא דְּבַעֲלָהּ אִיהִי. וְאִתְּמָר 'מִי בְּרֹאשׁ בֶּן יִשַׁי בְּרֹאשׁ' (סנהדרין קב). דִּבְגִין דְּפִירוּדָא גָּרִים יָרָבְעָם אָמַר לָא בָּעֵינָא. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם" (ישעיהו יא, יג) וְכוּ'. דְּהָא בְּרְחִימוּתָא וּבַחֲבִיבוּתָא יִתְקַשְּׁרוּן וּשְׁכִינְתָּא מֵרָזָא דְּתִּפְאֶרֶת וּבְגִין כָּךְ אוֹקִיר לַהּ צַדִּיק סַגִּי. דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ

ביאור נופת צופים

(דף קמו' עמוד א') בְּרֵאשִׁית לְתַתָּא אִיהוּ, דְּבֵיהּ אִתְבְּרֵי עָלְמָא. מעשה בראשית למטה הוא שבו נברא העולם, וְאַנְתְּ כֹּלָּא אֶתְיָהִיב לְךָ לְגַלָּאָה לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל לְאִתְתַּקְּנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. ואתה הרמח"ל בכל ניתן לך רשות לגלות הסודות במעשה מרכבה ובראשית לכל ישראל להתקן תיקון שלם.

פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין מִתְתַּקְנִין בְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא דִּילָךְ, פתח שוב משה רע"ה ואמר רב רבי הרמח"ל, הרבה תיקונים עליונים נתקנים בזה הזוהר הקדוש שלך, שכתוב, דִּכְתִיב "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דְּהָא בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא כְּתִיב, שהרי בזמן הגלות נאמר "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי" (איכה א, ג) וְכוּ'. הָכָא רָזָא, דְּדָוִד אִיהוּ ד' מִיהוּדָה דִּבְקַדְמִיתָא תָּמָן הֲוַת טְמִירָא וְכֵיוָן דְּאִתְתַּקְּנַת בְּדָרְגָּהָא כִּדְקָא יָאוּת, נָפְקַת וְנְטָלַת שָׁלַטְנוּ. והסוד כאן, שדוד שהוא המלכות רמוז באות ד' שבשם יהודה, שבתחילה היתה שם בהעלם כיון שיהודה הוא סוד המלכות אלא שלא זכה למלוכה וע"כ היה שלטון המלכות בהעלם, וכיון שנתקנה במדרגותיה כמו שראוי בימיו של דוד המלך, יצאה ונטלה את שלטונה.  כֵּיוָן דְּחָבוּ בְּזִמְנָא דְּרְחַבְעָם אִתְּמָר כיון שחטאו בימי רחבעם בן שלמה – נכדו של דוד המלך, התפלגה הממלכה בין יהודה וישראל ונגרם פירוד, שנאמר "אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד" (שמואל ב' כ, א). כְּדֵין אִתְהַדְּרַת ד' לַאֲחוֹרָא בְּי"ד דַּרְגִּין כְּחוּשְׁבַּן דָּוִד. ואז חזרה אותה הד' שהיא המלכות לאחור בשיעור י"ד מדרגות כחשבון דו"ד, כְּדֵין תַּבַת וְקַיְמַת טְמִירָא בְּשָׁרְשָׁא וְדָא יְהוּדָה, כְּדֵין ובזה שבה ועמדה שוב בהעלם בשורשה, וזה יהוד'ה. ואז נאמר "גָּלְתָה יְהוּדָה" (איכה א, ג). וְעִם כָּל דָּא ועם כל זה "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" (בראשית מט, י), דָּא ד' דְּאִטַמְּרַת תָּמָן שב"ט גימ' קטנה דו"ד, וזו הד' שנתעלמה שם והיא רומזת על משיח בן דוד.  "וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (בראשית מט, י), רומז על משיח בן יוסף שיסייע בידו ויהיו לאחד, דְּאַף עַל גַּב דְּבִטְמִירוּ קַיְימַת, הָא תָּדִיר אִזְדַּמַּן חַד דְּיָכִיל לְמִיהְוֵי מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וַדַּאי שאף על גב שהיא עומדת שם בהעלם, נמצאת תמיד מזומנת לאותו אחד שיכול להתמנות ע"י שמים להיות משיח בן דוד ודאי, ולהוציאה לגלוי לנצח.

תָּא חֲזֵי, בא וראה, "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי" (איכה א, ג), מִגִּרְעוֹנָא דִּנְהִירוּ גלתה מפניה חסרון ההארה והשפע שלא הגיע לה. "וּמֵרֹב עֲבֹדָה" (שם), דְּהָא כַּמָּה שִׁעֲבִּידוּ לַהּ יִשְׂרָאֵל בְּחוֹבֵיהוֹן לִשְׁכִינְתָּא כִּבְיָכוֹל תְּחוֹת סִטְרָא אַחֲרָא, עַד דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְמִסְבַּל. שהרי כמה שִׁעְבְּדוּ עוונות ישראל כביכול את השכינה תחת הסטרא אחרא, כיון שהשכינה היא סודה מנוחה ובעוונות ירדה למקום העפר כדי להציל את ישראל. וזה סוד, וְרָזָא דָּא "נִלְאֵיתִי נְשֹׂא" (ישעיהו א, יד). פירוש יגעתי ועייפתי מכובד המשא, "וּמֵרֹב עֲבֹדָה" וַדַּאי. "הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם" (איכה א, ג), הִיא בִּטְמִירוּ, היא השכינה ישבה עם ישראל בגוים בהעלם, כיון שאם היתה בגלוי בגלל שאינה במקומה היתה היניקה ממנה רבה מאוד ועל כן מתכסה ופועלת בהעלם, שכתוב  דִּכְתִיב "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) שהשכינה  יפה כלבנה ברה כחמה אלא שבירידתה לעפר ולחושך הס"א כדי להציל את ישראל נחסר ממנה אורה ונשחרות פניה, בגלל "כָּל רֹדְפֶיהָ" (איכה א, ג) וְכוּ', בְּזִמְנָא דְּנָפְקַת לְבַר (דף קמו' עמוד ב') וְאָזְלַת בֵּין מְצָרִים הָכָא וְהָכָא גּוֹ רַבְרְבֵי עַמִּין. בזמן שיוצאת חוץ למקומה והולכת בן המצרים אנה ואנה בתוך שרי העמים המצרים לה, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאָזְּלַת תְּחוֹת שָׂרָא חַד, אִתְתְּקַף עָלָה, וְהָכִי כֻּלְהוֹ. שהרי בזמן שהולכת תחת שר אחד – הוא מתחזק עליה כדי לינוק ממנה, וכן בכולם, אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי אבל לעתיד לבוא "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי" (ישעיהו יא, א), מִגֶּזַע דָּוִד לָא כְּתִיב אֶלָּא יִשַׁי. וְרָזָא דָּא יְהוּדָה, ד' נָפְקַת מִתַּמָּן לְאִתְגַּלָּאָה כִּבְקַדְמִיתָא. לא כתוב מגזע דוד, אלא מגזע ישי אביו, וזה רומז על סוד יהודה כדילעיל, בעת שתשוב ד' לצאת ולהתגלות כבתחילה. "וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו" (שם) הוא צמח דוד  דָּא "וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (בראשית מט, י) יִפְרֶה וַדַּאי, לְאִסְתַּלְּקָא בְּדַרְגוֹי, דִּכְתִיב בֵּיהּ, שמשם והלאה יעלה במדרגתיו שנאמר בו "יָרוּם וְנִשָּׂא" (ישעיהו נב, יג) וְכוּ'.

וְהַשְׁתָּא בְּהַאי זֹהַר דִּילָךְ אַנְתְּ נָהִיר לֵיהּ לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד דְּקָאִים בַחֲשׁוֹכָא, אִיהוּ וְכַמָּה אָחֲרָנִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ ועתה, בזה הזוהר שלך, אתה מאיר למשיח בן דוד שנמצא בחושך – הוא וכמה צדיקים אחרים איתו הנושאים את סבל השכינה, שנאמר בהם  "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ" (ישעיהו ט, א) וְכוּ'. וְהַשְׁתָּא מִתַּנְהִיר לְהוּ זְעֵיר זְעֵירלְבָתַר תַּנְהִיר לֵיהּ בְּכֹלָּא, ועכשיו בכח הזוהר הזה נמשכת להם הארה מעט מעט, ואחר כך תאיר לו בכל בהארה גדולה, וּכְדֵין יְקוּמוּן תְּרֵין מְשִׁיחִין בְּחִיבּוּרָא חַד, דִּכְתִיב ואז יקומו שני המשיחין בחיבור אחד, ככתוב "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז), בסוד יָד הַחֲזָקָה. וזה סוד "היד החזקה" חיבור ב' משיחין להיות אחד בכח גדול שיקבלו מהארת הזוהר שלך. דְּהָא כְּהַאי צַדִּיק דְּנָהִיר לְנוּקְבֵיהּ, הָכִי אִיהוּ וַדַּאי וזה כמו שהצדיק שהוא היסוד המאיר ונותן שפעו לנוק' ככה הזוהר הזה מאיר למשיחין, לְאִשְׁתַּכְּחָא כֹּלָּא נַטִּיל מִינֵּיהּ, וּשְׁכִינְתָּא עָבְדַת כֹּלָּא. שיהיו הכל לוקחים מהיסוד, והשכינה עושה הכל ומוציאה לפועל, ונמצא שכולם מקבלים את הארת היסוד שהוא הזוהר ע"י השכינה שהיא עושה ופועלת הכל. וְאִיהִי יָתְבַת לִימִינָא דִּכְתִיב והיא יושבת בחסד לימינו כרעיה נאמנה שנאמר "נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ" (תהלים מה, י). וְאָזְלַת בְּקַדְמִיתָא, דִּכְתִיב והולכת בראש שנאמר "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד) דְּהָא יְקָרָא דְּבַעֲלָהּ אִיהִי. שכבודו של בעלה היא ועל כן נתן הכל בידיה, ושמה לעטרה בראשו, ונאמר וְאִתְּמָר 'מִי בְּרֹאשׁ בֶּן יִשַׁי בְּרֹאשׁ' (סנהדרין קב). דִּבְגִין דְּפִירוּדָא גָּרִים יָרָבְעָם – אָמַר לָא בָּעֵינָא, בגלל שהפירוד שגרם ירבעם שלא רצה בבן ישי בראש – דהיינו שהיה ירבעם משורש יוסף ולא רצה שמשיח בן דוד יעלה להיות בראש התפארת, בסוד אשת חיל עטרת בעלה וגרם לפירוד בין המשיחין ובין השכינה לבעלה. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי אבל לעתיד לבוא "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם" (ישעיהו יא, יג) וְכוּ' שזה אחד מתיקוני הגאולה שתסור הקנאה וכל אחד ידע את מקומו וישמח בו. ומשיח בן יוסף יתחבר במשיח בן דוד שהוא מיהודה. דְּהָא בְּרְחִימוּתָא וּבַחֲבִיבוּתָא יִתְקַשְּׁרוּן וּשְׁכִינְתָּא מֵרָזָא דְּתִּפְאֶרֶת, שהרי כשתסור הקנאה באהבה וחביבות יתחברו ב' משיחין מבית יוסף ודוד, ושכינה תתעלה בסוד התפארת – עטרת בעלה וּבְגִין כָּךְ אוֹקִיר לַהּ צַדִּיק סַגִּי, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ  והשכינה תתעלה מסוד התפארת שהוא המלך שיתחבר בה בגלוי, ובשל כך יכבד אותה היסוד שהוא משיח בן יוסף יותר, שכך צריך תמיד