Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף קנד המשך תקונא שבעין

(דף קנד' עמוד א') אֱלֹהִים וְדָא רמאל דעום וְכוּ', סְדָרִין דְּמִסְתַּדְּרָן לְפוּלְחָנָא דְּתַתָּאֵי וַדַּאי. לְבָתַר מִתְפָּרְשָׁאן מִילִין בְּרָזָא דְּפָרְשִׁיָן קְרָאִין תֵּיבִין וְאַתְוָן.

סִפְרָא רְבִיעָאָה דָּא חֻמָּשׁ הַפְּקוּדִים, בֵּיהּ קָיְימִין בְּמִנְיָנָא כָּל בִּרְיָין דְּעָלְמָא, כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין וְכֻלְהוֹ מַלְאָכַיָּא. שַׁמָּשָׁא דִּילֵיהּ אוּרִיאֵל וּתְחוּתֵיהּ רמ"ח מְמַנָּן שַׁמָּשִׁין. מִתַּמָּן מִתְפָּרְשָׁאן מִילִין לְפַרְשִׁיָן קְרָאֵי תֵּיבִין וְאַתְוָן.

סִפְרָא חֲמִישָׁאָה בֵּיהּ תַּלְיָא רָזָא דְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה דְּמִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא. וְרָזָא דָּא מִשְׁנֵה תּוֹרָה, דָּא מִקְרָא וּמִשְׁנָה, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבַּעַל פֶּה. שַׁמָּשָׁא דִּילֵיהּ נוּרִיאֵל וּתְחוּתֵיהּ רנ"ו מְמַנָּן אָחֲרָנִין דִּמְשַׁמְשִׁין לֵיהּ. לְבָתַר מִתְפָּרְשָׁאן מִילִין לְפַרְשִׁיָן, קְרָאֵי, תֵּיבִין וְאַתְוָן וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, אִלֵּין ה' סִפְרִין דְּקַיְּימִין בְּרָזָא דְּזֶה סֵפֶר זרהפ"ס וַדַּאי, וְאִינּוּן תוֹלְדוֹת אָדָם. וּדְיוֹקְנָא דְּאָדָם הָכִי כְּגַוְנָא דָּא מִתְפָּרֵשׁ בְּה' אֲתָרִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּהוּ וְאִלֵּין. שַׂעֲרֵי, מִצְחָא, עַיְנִין, אוּדְנִין, חוֹטָמָא. בְּרָזָא דְּזֶה סֵפֶר אַחְתִּימוּ בְּד' אַתְוָן עִלָּאִין, דִּבְהוּ "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע" (שמות יח, כא). (דף קנד' עמוד ב') וְכֹלָּא אִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וַדַּאי. וּבְאוֹרַיְתָא כֹּלָּא אִתְחַבָּר עֲנָפִין בִּמְקוֹרֵיהוֹן בְּחִיבּוּרָא חֲדָא.

כְּדֵין "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה דָּא אָדָם, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם' (אבות ג, יד) דְּבֵיהּ "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, כו) אִלֵּין מַלְאָכַיָּא עִלָּאִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְעוֹף יְעוֹפֵף" (בראשית א, כ) וְכוּ'. דְּאָדָם אִיהוּ שְׁלִימוּ דִּדְיוּקָנָא דְּכָלִיל כֹּלָּא, וְאִיהוּ לְנִשְׁמָתִין אֶתְיָהִיב וְלָא לְמַלְאָכַיָּא. וּבְגִין כָּךְ אוֹרָיְתָא נָמֵי לְיִשְׂרָאֵל אִתְיְהִיבַת וְלָא לְמַלְאָכַיָּא. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה" (איוב כח, כא). אֲבָל יִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בְּהוּ "לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם" (תהלים סח, יט) בָּאָדָם וַדַּאי דְּיוֹקְנָא דְּכָלִיל כָּל דִּיוּקְנִין שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. וְדָא יִשְׁתְּלִים לְזִמְנָא דְּאָתֵי דִּכְתִיב "יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד" (ישעיהו נב, יג) דָּא אָדָם שְׁלִימוּ עִלָּאָה, וּבְאַתְוָן אִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין אד"ם אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ.

אָדָם דָּא תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה דְּבֵיהּ תַּלְיָין כֻּלְהוֹ רָזִין עִלָּאִין דְּתַלְיָין בִּשְׁלִימוּ דִּדְיוּקָנָא דָּא, בִּתְלָת דַּרְגִּין אִתְפְּרַשׁ. נֶפֶשׁ,

ביאור נופת צופים

(דף קנד' עמוד א') אֱלֹהִים וְדָא רמא"ל דעו"ם וְכוּ', סְדָרִין דְּמִסְתַּדְּרָן לְפוּלְחָנָא דְּתַתָּאֵי וַדַּאי. הפסוק הראשון בו עומדים סודות של מראות אלוהים, ואלה יוצאים מחילוף צרופי אותיות "…מועד לאמר" וזם רמא"ל דעו"ם וכו', שהם סדרים שמסתדרים לעבודת תחתונים ודאי. לְבָתַר מִתְפָּרְשָׁאן מִילִין בְּרָזָא דְּפָרְשִׁיָן קְרָאִין תֵּיבִין וְאַתְוָן. אחר כך, מתחלקים הדברים בסוד הפרשיות הפסוקים המילים והאותיות.

סִפְרָא רְבִיעָאָה דָּא חֻמָּשׁ הַפְּקוּדִים, בֵּיהּ קָיְימִין בְּמִנְיָנָא כָּל בִּרְיָין דְּעָלְמָא, כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין וְכֻלְהוֹ מַלְאָכַיָּא. הספר הרביעי הוא חומש הפקודים – במדבר, שבו עומדים במניין כול בריות העולם, כל הנשמות הקדושות וכל המלאכים. שַׁמָּשָׁא דִּילֵיהּ אוּרִיאֵל וּתְחוּתֵיהּ רמ"ח מְמַנָּן שַׁמָּשִׁין. המשמש שלה הוא אוריאל, ותחתיו רמ"ח ממונים  שמשים כמנין במדב"ר. מִתַּמָּן מִתְפָּרְשָׁאן מִילִין לְפַרְשִׁיָן קְרָאֵי תֵּיבִין וְאַתְוָן. משם נחלקים הדברים לפרשיות פסוקים תיבות ואותיות .

סִפְרָא חֲמִישָׁאָה בֵּיהּ תַּלְיָא רָזָא דְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה דְּמִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא.  הספר החמישי – דברים, בו תלוי סוד חיבור תורה שבכתב ותורה שבעל פה שמתחברים כאחד. וְרָזָא דָּא מִשְׁנֵה תּוֹרָה, דָּא מִקְרָא וּמִשְׁנָה, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבַּעַל פֶּה.  וסוד זה משנה תורה, זה מקרא ומשנה. תורה שבכתב ותורה שבעל פה. שַׁמָּשָׁא דִּילֵיהּ נוּרִיאֵל וּתְחוּתֵיהּ רנ"ו מְמַנָּן אָחֲרָנִין דִּמְשַׁמְשִׁין לֵיהּ.  השמש שלה הוא נוריאל, ותחתיו רנ"ו מממונים אחרים כמנין דברי"ם, שמשמשים אותה. לְבָתַר מִתְפָּרְשָׁאן מִילִין לְפַרְשִׁיָן, קְרָאֵי, תֵּיבִין וְאַתְוָן וַדַּאי. אחר כך, נחלקים הדברים פרשיות, פסוקים תיבות ואותיות.

תָּא חֲזֵי, אִלֵּין ה' סִפְרִין דְּקַיְּימִין בְּרָזָא דְּזֶה סֵפֶר זרהפ"ס וַדַּאי, וְאִינּוּן תוֹלְדוֹת אָדָם. וּדְיוֹקְנָא דְּאָדָם הָכִי כְּגַוְנָא דָּא מִתְפָּרֵשׁ בְּה' אֲתָרִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּהוּ בוא וראה אלה הה' ספרים עומדים בסוד זה זרהפ"ס אותיות ז"ה הספ"ר כמש"ל ודאי, והם תולדות אדם. ודיוקן אדם כענין זה מתחלק בה' מקומות להיוודע בהם וְאִלֵּין. שַׂעֲרֵי, מִצְחָא, עַיְנִין, אוּדְנִין, חוֹטָמָא. בְּרָזָא דְּזֶה סֵפֶר אַחְתִּימוּ בְּד' אַתְוָן עִלָּאִין, דִּבְהוּ  והם שערות, מצח, עינים, אוזנים חוטם. בסוד "זה ספר" נחתמים בארבע אותיות עליונות שבהם "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם, אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע" (שמות יח, כא)(דף קנד' עמוד ב') וְכֹלָּא אִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וַדַּאי. וּבְאוֹרַיְתָא כֹּלָּא אִתְחַבָּר עֲנָפִין בִּמְקוֹרֵיהוֹן בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. והכל נודע במדרגותיו ודאי, ובתורה הכל מתחבר ענפים בשורשם בחיבור אחד. 

כְּדֵין ואז "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה דָּא אָדָם, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ  ודאי דיוקן עליון זה אדם שנאמר בו  'חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם' (אבות ג, יד) דְּבֵיהּ ובו "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, כו) אִלֵּין מַלְאָכַיָּא עִלָּאִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ עוף השמים הם מלאכים העליונים שנאמר בהם "וְעוֹף יְעוֹפֵף" (בראשית א, כ) וְכוּ'. דְּאָדָם אִיהוּ שְׁלִימוּ דִּדְיוּקָנָא דְּכָלִיל כֹּלָּא, וְאִיהוּ לְנִשְׁמָתִין אֶתְיָהִיב וְלָא לְמַלְאָכַיָּא. וּבְגִין כָּךְ אוֹרָיְתָא נָמֵי לְיִשְׂרָאֵל אִתְיְהִיבַת וְלָא לְמַלְאָכַיָּא.  ואדם הוא שלמות הדיוקן שכולל כולם, ואליו נתנו הנשמות ולא למלאכים, ולפיכך התורה גם כן לישראל ניתנה ולא למלאכים הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וזה סוד הכתוב "וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה" (איוב כח, כא). אֲבָל יִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בְּהוּ אבל בישראל נאמר בהם"לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם" (תהלים סח, יט) בָּאָדָם וַדַּאי דְּיוֹקְנָא דְּכָלִיל כָּל דִּיוּקְנִין שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא.  באדם ודאי – הדיוקן שכולל כל הדיוקנאות – בשלמות הכל. וְדָא יִשְׁתְּלִים לְזִמְנָא דְּאָתֵי דִּכְתִיב וזה יושלם לעתיד לבוא שנאמר "יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד" (ישעיהו נב, יג) דָּא אָדָם שְׁלִימוּ עִלָּאָה, וּבְאַתְוָן אִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין אד"ם אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ.זה אדם שלמות עליון, ובאותיות אד"ם נודעים כמה סודות עליונים, אד"ם: א'דם ד'וד מ'שיח.

אָדָם דָּא תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה דְּבֵיהּ תַּלְיָין כֻּלְהוֹ רָזִין עִלָּאִין דְּתַלְיָין בִּשְׁלִימוּ דִּדְיוּקָנָא דָּא. א' – א'דם, זה תיקון הראשון שבו תלויים כל הסודות העליונים שתלויים בשלמותה הדיוקן הזה. בִּתְלָת דַּרְגִּין אִתְפְּרַשׁ. נֶפֶשׁ,