Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף קנו המשך תקונא שבעין

(דף קנו' עמוד א')  אִשְׁתַּכְּחַת מִתְפַּשְּׁטָא בְּעָלְמָא, סְטַר קַדִּישָׁא לָא יָכִיל לְאִתְפַּשְׁטָא. וְרָזָא דָּא "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיהו כח, כ) 'מֵהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים' (מ"ר במדבר ז, י). דְּסִטְרָא אַחֲרָא צְרִיכָה לְמֶהֱוֵי מִשְׁתַּעְבְּדָא תְּחוֹת סְטַר קַדִּישָׁא, וְדָא עֶבֶד. אֲבָל לַזְּמַנִּין דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִתְגָּאָת בְּגָרְמָה לְאִתְתַּקְּפָא וּלְאִתְחֲזָאָה כְּרֵעַ לִסְטַר קַדִּישָׁא, וּסְטַר קַדִּישָׁא אִיהוּ מַחְנִיף לְרַשִּׁיעַיָא. בְּהַהוּא זִמְנָא אֶסְתַּלֵּק סְטַר קַדִּישָׁא מֵעָלְמָא, וְשָׁבִיק אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא. וְרָזָא דָּא 'אֵין אָדָם דָּר עַם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה' (יבמות קיב). וּכְפִיפָה דָּא נ' כְּפוּפָה. וְדָא דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה.

דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא "וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ" (דברים לג, כט) בְּאִינוּן רַגְלַיִן עִלָּאִין דְּבְהוֹן דְּרַכְת עַל צַוָּארִין דִּמְסָאֲבִין. אֲבָל בְּהַהִיא שַׁעֲתָא רַגְלַיִן אִלֵּין מִסְתַּלְּקָן לְעֵילָא. וְכָל קְרָבִין אִלֵּין אֲגַח דָּוִד מַלְכָּא בְּגִין דְּיָכוֹל מַקְדְּשָׁא לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּעָלְמָא. וְכַד אַיְיתֵי שְׁלֹמֹה אֲרוֹנָא לְבֵי מַקְדְּשָׁא דָּבְקוּ שְׁעָרִים, בְּגִין דְּלָא יָכִיל תִּיקּוּנָא דָּא לְאִזְדַּמְּנָא לְתַתָּא, עַד דְּאָמַר "זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב' ו, מב). דְּהָא חֵילָא דְּדָוִד עֲבַד תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת. וְכָל בַּר נַשׁ אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דָּא כִּדְקָא חֲזֵי. דְּאִתְּמָר 'לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר הַטּוֹב עַל יֵצֶר הָרַע' (ברכות ה). וְדָא קְרָבָא וַדַּאי דְּאִצְטְרִיךְ (דף קנו' עמוד ב')  לְאַגָּחָא קְרָבָא בַּהֲדֵי חִוְיָא, עַד דְּיִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב) אֶבְנֶה לוֹ דִּירָה נָאָה.

תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה דָּא מ' מָּשִׁיחַ דְּבֵיהּ יִתְתְּקַן עָלְמָא בְּרָזָא שְׁלִים. דְּהַשְׁתָּא "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ג). דְּהַשְׁתָּא לָא אִשְׁתְּכַח יִתְרוֹנָא לְעָלְמָא כְּלָל, אֶלָּא "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט), עַד דְּשִׁמְשָׁא נָהִיר לְעָלְמָא, וְדָא שֶׁמֶשׁ דִּלְתַתָּא. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם" (ישעיהו ל, כו) וְכוּ'. אִלֵּין שֶׁבַע יוֹמִין דִּלְעֵילָא דְּאִינוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין קַדִּישִׁין דְּיִתְתַּקַּן בְּמָשִׁיחַ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב) וְכוּ' דָּא חָכְמָה סְתִימָאָה דְּמִתָּמָן יִתְתַּקְּנוּן מִילִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים לְאִשְׁתַּלְמָא דְּיוֹקְנָא דָּא כִּדְקָא חֲזֵי.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי שִׁבְעִין רַבְרְבִין מִתַּבְּרִין בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין דִּילָךְ. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי" (תהלים פו, ח) וְכוּ' דְּהָא שִׁבְעִין אִלֵּין מִשִּׁבְעִין נִיצוֹצִין דֶּאֱלֹהִים נָפְקִין וַדַּאי. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי כּוֹ"ס וְדָא אֱלֹהִי"ם דְּבֵיהּ יַיִ"ן דְּאִיהוּ שִׁבְעִין נִיצוֹצִין דִּילֵיהּ. וְדָא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דִּקְיָימַת בְּתִיקּוּנָא, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת כַּמָּה

ביאור נופת צופים

(דף קנו' עמוד א')  אִשְׁתַּכְּחַת מִתְפַּשְּׁטָא בְּעָלְמָא, סְטַר קַדִּישָׁא לָא יָכִיל לְאִתְפַּשְׁטָא. וְרָזָא דָּא שכל זמן שהסטרא אחרא נמצאת להתפשט בעולם – צד הקדושה לא יכול להתפשט כיון שאינו רוצה לתת להם שפע, וזה סוד "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיהו כח, כ) 'מֵהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים' (מ"ר במדבר ז, י). דְּסִטְרָא אַחֲרָא צְרִיכָה לְמֶהֱוֵי מִשְׁתַּעְבְּדָא תְּחוֹת סְטַר קַדִּישָׁא, וְדָא עֶבֶד.  שהסטרא אחרא צריכה להיות משתעבדת תחת צד הקדושה, וזה עבד. אֲבָל לַזְּמַנִּין דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִתְגָּאָת בְּגָרְמָה לְאִתְתַּקְּפָא וּלְאִתְחֲזָאָה כְּרֵעַ לִסְטַר קַדִּישָׁא, וּסְטַר קַדִּישָׁא אִיהוּ מַחְנִיף לְרַשִּׁיעַיָא.  אבל לפעמים הסיטרא אחרא מתגאה ומתחזקת להראות כחבר לצד הקדושה, וצד הקדושה מחניף להרשעים. בְּהַהוּא זִמְנָא אֶסְתַּלֵּק סְטַר קַדִּישָׁא מֵעָלְמָא, וְשָׁבִיק אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא. וְרָזָא דָּא  באותו הזמן מסתלק צד הקדושה מהעולם ומשאיר מקום לסטרא אחרא להאחז, וזה סוד 'אֵין אָדָם דָּר עַם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה' (יבמות קיב). וּכְפִיפָה דָּא נ' כְּפוּפָה. וְדָא דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה. וסוד כפיפה זאת זו האות נ' הרומזת על השכינה ונעשית נון כפופה בסוד דחיקת רגלי השכינה. 

דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא שבזמן אחר נאמר באלה הרגלים "וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ" (דברים לג, כט) בְּאִינוּן רַגְלַיִן עִלָּאִין דְּבְהוֹן דְּרַכְת עַל צַוָּארִין דִּמְסָאֲבִין.  באלו הרגלים העליונים שבהם דורכת על צווארי הטמאים, ולע"כ הם לא יכולים להרים ראש. אֲבָל בְּהַהִיא שַׁעֲתָא רַגְלַיִן אִלֵּין מִסְתַּלְּקָן לְעֵילָא. אבל באותו הזמן הרגלים שמחניפים לרשעים הרגלים האלה מסתלקים למעלה. וְכָל קְרָבִין אִלֵּין אֲגַח דָּוִד מַלְכָּא בְּגִין דְּיָכוֹל מַקְדְּשָׁא לְאִשְׁתַּכְּחָא בְּעָלְמָא. וכל המלחמות האלה עשה דוד המלך כדי שיוכל בית המקדש להיות בעולם.  וְכַד אַיְיתֵי שְׁלֹמֹה אֲרוֹנָא לְבֵי מַקְדְּשָׁא דָּבְקוּ שְׁעָרִים, בְּגִין דְּלָא יָכִיל תִּיקּוּנָא דָּא לְאִזְדַּמְּנָא לְתַתָּא,  וכאשר הביא שלמה המלך את הארון לבית המקדש דבקו השערים הרומזים לשערי השכינה ולא נפתחו, בגלל שלא יכל להעמיד את תיקון הזה לבוא למטה, עד שאמר, עַד דְּאָמַר "זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב' ו, מב). דְּהָא חֵילָא דְּדָוִד עֲבַד תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת.  ובכח זכות דוד אביו נעשה התיקון כמו שראוי ונפתחו הדלתות. וְכָל בַּר נַשׁ אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דָּא כִּדְקָא חֲזֵי. וכל אדם צריך לתקן את התיקון הזה של השכינה כמו שראוי. שנאמר  דְּאִתְּמָר 'לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר הַטּוֹב עַל יֵצֶר הָרַע' (ברכות ה). וְדָא קְרָבָא וַדַּאי דְּאִצְטְרִיךְ (דף קנו' עמוד ב') לְאַגָּחָא קְרָבָא בַּהֲדֵי חִוְיָא, עַד דְּיִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ  וזה מלחמה, שצריך לערוך מלחמה בזה הנחש עד שיבנה בית המקדש, שהוא בית לקב"ה ולשכינה, שנאמר בו "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב) אֶבְנֶה לוֹ דִּירָה נָאָה.

תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה דָּא מ' מָּשִׁיחַ דְּבֵיהּ יִתְתְּקַן עָלְמָא בְּרָזָא שְׁלִים. תיקון השלישי של האות מ' של אד'ם זה מם של מ'שיח, שבו יתוקן העולם בסוד השלמות. דְּהַשְׁתָּא  שעכשיו לפני שהוא מתגלה נאמר "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קהלת א, ג). דְּהַשְׁתָּא לָא אִשְׁתְּכַח יִתְרוֹנָא לְעָלְמָא כְּלָל, אֶלָּא "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט), עַד דְּשִׁמְשָׁא נָהִיר לְעָלְמָא, וְדָא שֶׁמֶשׁ דִּלְתַתָּא. שעכשיו לא נמצא יתרון לעולם כלל, אלא מה שהיה אחרי שנתקלקל הוא שיהיה עד התיקון, ולא יוכל העולם לעלות למדרגות העליונות במציאות של קלקול, וזה בזמן שהשמש הרומז למדרגות לז"א מאיר בעולם, והוא נקרא השמש שלמטה. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי אבל לעתיד לבוא,"וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם" (ישעיהו ל, כו) וְכוּ'. אִלֵּין שֶׁבַע יוֹמִין דִּלְעֵילָא דְּאִינוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין קַדִּישִׁין דְּיִתְתַּקַּן בְּמָשִׁיחַ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ אלו שבעה ימים שלמעלה, הם מדרגות עליונות קדושות שיתוקנו להאיר במשיח, שנאמר בו "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב) וְכוּ' דָּא חָכְמָה סְתִימָאָה דְּמִתָּמָן יִתְתַּקְּנוּן מִילִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים לְאִשְׁתַּלְמָא דְּיוֹקְנָא דָּא כִּדְקָא חֲזֵי. וזו חכמה סתימאה שממנה יתוקנו הדברים בתיקון שלם להשלים הדיוקן הזה כמו שראוי.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אליהו הנביא בא פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי שִׁבְעִין רַבְרְבִין מִתַּבְּרִין בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין דִּילָךְ. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב ודאי שבעים שרים עליונים של אומות העולם נשברים בשבעים התיקונים האלה שלך, ובאותו הזמן נאמר "אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי" (תהלים פו, ח) וְכוּ' דְּהָא שִׁבְעִין אִלֵּין מִשִּׁבְעִין נִיצוֹצִין דֶּאֱלֹהִים נָפְקִין וַדַּאי. שהרי שבעים אלה, משבעים ניצוצות הרמוזים בניקוד אלוהים יוצאים ודאי. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי כּוֹ"ס וְדָא אֱלֹהִי"ם דְּבֵיהּ יַיִ"ן דְּאִיהוּ שִׁבְעִין נִיצוֹצִין דִּילֵיהּ. והשכינה היא נקראת כוס בסוד שנקראת בשם אלוהי"ם – גימטריה כו"ס. ובכוס נמצא היי"ן כמניין הניצוצות שלו, וְדָא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דִּקְיָימַת בְּתִיקּוּנָא, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת כַּמָּה