תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה – אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קסט

י״ג באב תשע״ה (יולי 29, 2015) Off By קהילת הרמח"ל
עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קסה
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קסו
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קסז
  4. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קסח
  5. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קסט
  6. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קע
  7. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעא
  8. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעב
  9. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעג
  10. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעד
  11. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעה
  12. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעו
  13. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעז
  14. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעח
  15. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעט
  16. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפ
  17. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפא
  18. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפב
  19. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפג
  20. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפד
  21. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפה
  22. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפו
  23. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפז
  24. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קפח
  25. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קפט
  26. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצ
  27. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצא
  28. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצב

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה – אִדְּרָא דִּרְקִיעָא, דף קסט.

פָּתַח וְאָמַר, "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר" (איוב כח, ג). כַּמָּה קִרְוִין בִישָׁן אִינוּן דְּקָיְּימָן לְשַׁלְּטָאָה בְּזִמְנַיְיהוּ, וְכֻלְהוֹ שֻׁלְטָנוּתָא מִגּוֹ יְרוּשָׁלַיִם קַרְתָּא קַדִּישָׁא נָטְלוּ. וְרָזָא דָּא "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה" (יחזקאל כו, ב). דְּהָא שֻׁלְטָנוּתָא לִירוּשָׁלַיִם קָיְימָא, וּבְזִמְנָא דְּאִתְמְשָׁכוּ מִילִין לְבַר, כָּל חֲדָא נַטְלַת חוּלָקָהּ לְשַׁלְּטָאָה בֵּהּ. וְכֻלְהוֹ הָכִי בְּרָזָא דְּתַכְלִית קָיְימִין, וְדָא מַלְכוּת, בָּתְרָאָה דְּכָל דַּרְגִּין כְּלָלָא דְּכֹלָּא. וּלְזִמְנָא דְּיִבְעֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא לְמִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם בִנְיָנָא דְּעָלְמִין, כְּדֵין יֵהָדַר כָּל אִינוּן חוֹלְקִין לְגַו, וּבְהוּ תִּתְבָּנֵי וַדַּאי, וְשֻׁלְטָנוּתָא יִתְנְטִיל מִכֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין. בְּגִין כָּךְ "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" (איוב כח, ג), דָּא קֵץ דְּכַד יִשְׁתַּלִים – יִשְׁתְּלִים גָּלוּתָא. כְּדֵין "וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר" (איוב כח, ג), כֻּלְהוֹ תַּכְלִיּוֹת אִלֵּין לְאַפָּקָא מִתַּמָּן מַאי דְּאִצְטְרִיךְ. וּבְדָא יִתְבְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם, דְּאִתְּמָר בַּהּ "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" (תהלים קמז, ב). דְּהָא בְּזִמְנָא דְּגַדְפָן דְּאִתְפְּרָשׂוּ לְבַר יִתְכַּנְּשׁוּן לְגַו, אֲבַתְרַיְיהוּ יִתְכַּנְּשׁוּן כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ "נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" (תהלים קמז, ב). וְאִתְּמָר בַּהּ "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל" (משלי לא, כט), אִלֵּין שְׁאָר קִרְוִין עָשׂוּ בְּזִמְנַיְיהוּ. "וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט), אֲפִילוּ בְּהַהוּא זִמְנָא, כָּל שֶׁכֵּן הָשַׁתָּא, דִּבְהוּ אִתְּמָר "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (משלי לא, ל) וְכוּ'. כְּדֵין "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ" (משלי לא, לא), לְאִתְקַיְּימָא בְּקִיּוּמָא שְׁלִים לְעָלְמִין.

פָּתַח וְאָמַר "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם" (בראשית לו, לא) וְכוּ' כַּמָּה רָזִין עִלָּאִין בְּהַאי קְרָא אִתְּמָרוּ וְכֹלָּא קְשׁוֹט. אֲבָל הָכָא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין דְּלָא אִתְגַּלוּ וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָעוּ עַד הָשַׁתָּא.

תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּהַהוּא טְמִירָא מִכֹּלָּא בָּעָא לְאַתְקָנָא עָלְמִין בְּעָלְמִין, אֲפִיק עֲנָפִין וּמִלְּגַו נָפְקוּ וְנָחֲתוּ לְתַתָּא, וּמִתְדַּבְּקָן אִלֵּין בָּאֵלִין דָּא מִלְּגַו וְדָא מִלְּבַר. עַד דְּלָא אִתְקְיָימוּ, כְּדֵין כְּתִיב "וַיִּמְלֹךְ" "וַיָּמֹת". וְכֻלְהוֹ "לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית לו, לא), דָּא מַלְכָּא עִלָּאָה עִיקָּרָא דְּכֹלָּא.

תָּא חֲזֵי, שֶׁבַע אִינוּן, וּבְזִמְנָא דְּנָחֲתוּ – נָחֲתוּ בְּדַרְגֵיהוּן דָּא לְתַתָּא מִן דָּא, וְאִזְדְּמָנוּ עָלְמִין לְנָפְקָא. אִי תֵּימָא דְּהָכִי מִקַּדְמִיתָא הֲווּ קָיְימִין תָּמָן? הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּנָחֲתוּ הָכִי אִזְדְּמָנוּ לְאַפָּקָא מִילִין, כַּמָּה דַּהֲווֹ נָחֲתִין. וְהָכָא אִזְדַּמַּן גּוּפָא לְאָדָם בְּשַׁעְתָּא דְּנָחֲתוּ לְתַתָּא. וְהָכִי אִתְּדַּחְיַית סִטְרָא אַחֲרָא מִכֹּלָּא. וּבְזִמְנָא אַחֲרִינָא הֲווּ מִּתְתַּקְנָן מִילִין, וּמִתְפָּרְשָׁן דַּרְגִּין לְפוּם רָזִין דְּאִזְדַּמְּנוּ כֹּלָּא. וְכֹלָּא אִתְתַּקַּן בְּהַהוּא אַחֲרִינָא דְּאִתְגַּלְּיָא לְקִבְלַיְיהוּ, וְדָא הֲדַר.


ביאור נופת צופים

פָּתַח אברהם חסידא וְאָמַר, "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר" (איוב כח, ג). כַּמָּה קִרְוִין בִישָׁן אִינוּן דְּקָיְּימָן לְשַׁלְּטָאָה בְּזִמְנַיְיהוּ, וְכֻלְהוֹ שֻׁלְטָנוּתָא מִגּוֹ יְרוּשָׁלַיִם קַרְתָּא קַדִּישָׁא נָטְלוּ. כמה ערים רעים הם שעומדים לשלוט בזמניהם בגלות, וכולם לקחו שלטונם מתוך כוחה של ירושלים העיר הקדושה, וזה סוד וְרָזָא דָּא "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה" (יחזקאל כו, ב). שנמלאו משפע חורבה של ירושלים דְּהָא שֻׁלְטָנוּתָא לִירוּשָׁלַיִם קָיְימָא, וּבְזִמְנָא דְּאִתְמְשָׁכוּ מִילִין לְבַר, כָּל חֲדָא נַטְלַת חוּלָקָהּ לְשַׁלְּטָאָה בֵּהּ. שהרי השלטון עומד לירושלים שהיא גילוי מלכות ה', ובזמן שנמשכו הדברים לחוץ הקדושה שהם הערים הטמאות, כל אחת לקחה חלקה לשלוט בה, וְכֻלְהוֹ הָכִי בְּרָזָא דְּתַכְלִית קָיְימִין, וְדָא מַלְכוּת, בָּתְרָאָה דְּכָל דַּרְגִּין כְּלָלָא דְּכֹלָּא. וכולם כך בסוד התכלית עומדים, שהיא המלכות – סוד תכלית וסוף המדרגות וכללות כולם. וּלְזִמְנָא דְּיִבְעֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא לְמִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם בִנְיָנָא דְּעָלְמִין, כְּדֵין יֵהָדַר כָּל אִינוּן חוֹלְקִין לְגַו, וּבְהוּ תִּתְבָּנֵי וַדַּאי, וְשֻׁלְטָנוּתָא יִתְנְטִיל מִכֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין. ובזמן שיעלה ברצון המלך הקדוש ית' / ת"ת לבנות את ירושלים בנין עולמים שאין ח"ו אחריו חורבן, אז יחזיר את כל אותם החלקים שיצאו בחורבן לחוץ, ובהם תבנה ודאי, וילקח השלטון מכל האחרים שבחוץ. לפיכך נאמר, בְּגִין כָּךְ "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" (איוב כח, ג), דָּא קֵץ דְּכַד יִשְׁתַּלִים – יִשְׁתְּלִים גָּלוּתָא.  וזה הקץ, כאשר יסתיים, יסתיים הגלות. ואז, כְּדֵין "וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר" (איוב כח, ג), כֻּלְהוֹ תַּכְלִיּוֹת אִלֵּין לְאַפָּקָא מִתַּמָּן מַאי דְּאִצְטְרִיךְ. כל התכליות האלו של מלכיות האומות שנתחזקו מחורבנה של ירושלים, יוצאו מהן מה שצריך,  וּבְדָא יִתְבְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם, דְּאִתְּמָר בַּהּ ובזה תבנה ירושלים – מלכות השכינה שנאמר בה "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהֹוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" (תהלים קמז, ב). סוד המלך הבונה את המלכות, בקיבוץ כל בחינות הקדושה נדחי ישראל, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּגַדְפָן דְּאִתְפְּרָשׂוּ לְבַר יִתְכַּנְּשׁוּן לְגַו, אֲבַתְרַיְיהוּ יִתְכַּנְּשׁוּן כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל. שהרי בזמן שכנפי השכינה בהם תלוים נשמות ונפרשו לחוץ – יתכנסו לתוך השכינה, לפיכך בְּגִין כָּךְ "נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" (תהלים קמז, ב). ויאמר בשכינה וְאִתְּמָר בַּהּ "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל" (משלי לא, כט), אִלֵּין שְׁאָר קִרְוִין עָשׂוּ בְּזִמְנַיְיהוּ. הערים האחרות המכונות "בנות", "עשו חיל" בזמן הגלות מכח מה שגזלו מהשכינה, ואעפ"כ "וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט), אֲפִילוּ בְּהַהוּא זִמְנָא, כָּל שֶׁכֵּן הָשַׁתָּא,  אפילו בזמן הגלות נאמר בשכינה ואת עלית על כולנה כוון שירדה לתוכם להציל את ישראל, כל שכן עצה בגאולה, שבה נאמר דִּבְהוּ אִתְּמָר "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (משלי לא, ל) וְכוּ' שכל החן והיופי של הערים האחרות היה שקר והבל. כְּדֵין "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ" (משלי לא, לא), לְאִתְקַיְּימָא בְּקִיּוּמָא שְׁלִים לְעָלְמִין. תנו לה מפרי ידיה מכח קיבוץ בניה לתוכה וליקוט אורות הקדושה שנפלו, ולעמוד בקיום שלם לעולם.

פָּתַח וְאָמַר "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם" (בראשית לו, לא) וְכוּ' כַּמָּה רָזִין עִלָּאִין בְּהַאי קְרָא אִתְּמָרוּ וְכֹלָּא קְשׁוֹט. אֲבָל הָכָא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין דְּלָא אִתְגַּלוּ וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָעוּ עַד הָשַׁתָּא. כמה סודות עליונים נאמרו בזה הפסוק וכלם אמת, אבל עתה צריך לגלות סודות נעלמים שלא התגלו ולא נודעו עד עכשיו

תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּהַהוּא טְמִירָא מִכֹּלָּא בָּעָא לְאַתְקָנָא עָלְמִין בְּעָלְמִין, אֲפִיק עֲנָפִין וּמִלְּגַו נָפְקוּ וְנָחֲתוּ לְתַתָּא, וּמִתְדַּבְּקָן אִלֵּין בָּאֵלִין דָּא מִלְּגַו וְדָא מִלְּבַר. בוא וראה, בזמן שההוא הנעלם מכל הא"ס ב"ה רצה לתקן עולמות שבהם היתה השבירה מעולמות המתוקנים, הוציא ענפים מא"ק, ויצאו מפנימיותו וירדו למטה, ונדבקו אלו באלו, זה מבפנים וזה מבחוץ,  עַד דְּלָא אִתְקְיָימוּ, כְּדֵין כְּתִיב ועד שלא התקיימו שבעת המלכים שבהם היתה השבירה נאמר בהם "וַיִּמְלֹךְ" "וַיָּמֹת". וְכֻלְהוֹ "לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (בראשית לו, לא), דָּא מַלְכָּא עִלָּאָה עִיקָּרָא דְּכֹלָּא. וזה המלך העליון, ז"א עיקר הכל.

תָּא חֲזֵי, שֶׁבַע אִינוּן, וּבְזִמְנָא דְּנָחֲתוּ – נָחֲתוּ בְּדַרְגֵיהוּן דָּא לְתַתָּא מִן דָּא, וְאִזְדְּמָנוּ עָלְמִין לְנָפְקָא. בא וראה, שבעה מלכים הם, ובזמן שירדו, ירדו במדרגותם אחד מתחת לשני בסוד חד סמכא – ולא בהנהגת חד"ר, ונזדמנו עולמות אבי"ע לצאת.  אִי תֵּימָא דְּהָכִי מִקַּדְמִיתָא הֲווּ קָיְימִין תָּמָן? הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. ואם תאמר שכך היו מבתחילה עומדים שם? כך הוא ודאי, אֲבָל בְּזִמְנָא דְּנָחֲתוּ הָכִי אִזְדְּמָנוּ לְאַפָּקָא מִילִין, כַּמָּה דַּהֲווֹ נָחֲתִין. אבל בזמן שירדו, כך הזדמנו להוציא הדברים – כפי שהיו יורדים, וְהָכָא אִזְדַּמַּן גּוּפָא לְאָדָם בְּשַׁעְתָּא דְּנָחֲתוּ לְתַתָּא. וכאן זומן סוד הגוף לאדם בשעה שירדו המלכים למטה, וְהָכִי אִתְּדַּחְיַית סִטְרָא אַחֲרָא מִכֹּלָּא. וכאן נעשה בירור הטוב והרע ונדחתה הסטרא אחרא מהכל. וּבְזִמְנָא אַחֲרִינָא הֲווּ מִּתְתַּקְנָן מִילִין, וּמִתְפָּרְשָׁן דַּרְגִּין לְפוּם רָזִין דְּאִזְדַּמְּנוּ כֹּלָּא. ובזמן אחר, כשהחל תיקון השבירה, היו נתקנים הדברים, ונחלקו המדרגות לפי הסודות שנזדמנו לכל. וְכֹלָּא אִתְתַּקַּן בְּהַהוּא אַחֲרִינָא דְּאִתְגַּלְּיָא לְקִבְלַיְיהוּ, וְדָא הֲדַר. והכל נתקן באותו המלך האחרון שהתגלה כנגדם, והוא הדר.