Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף קנט המשך תקונא שבעין

(דף קנט' עמוד א')  וְדָא מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ לְאַתְקָנָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְדָא הֶרֶג וְחֶנֶק. וְכָל דָּא בְּמַיָּא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים" (יחזקאל לו, כה) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה סְתִימָאָה, מַיִם טְהוֹרִים דְּלֵית מְסָאֲבוּתָא מָטֵי תָּמָן כְּלָל. וּבְזִמְנָא דְּאִלֵּין יִתְפַּשְּטוּן לְתַתָּא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין יִתְדַּכּוּן בְּהוּ. וּשְׁכִינְתָּא תִּתְדַּכֵּי בְּהוּ מִלְּגַו, דִּכְתִיב "וְטִהֲרוּ הָאָרֶץ" (יחזקאל לט, טז). אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּיִתְעֲבִיד קְטָלָא דָּא הֶרֶג בְּאוּמִּין דְּעָלְמָא. דְּהָא כְּדֵין יִתְדַּכֵּי כּׂסָּא דָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְדָא תְּרוּעָה, תְּרוּעַת מִלְחָמָה, בְּחֶרֶב דְּאִיהוּ רי"ו "וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" (תהלים קמט, ו) דְּנָפִיק מֵהַאי חָכְמָה סְתִימָאָה. וּבְהַאי חַרְבָּא תַּקִּיפָא יִתְקַטְּלוּן כֻּלְהוֹ וַדַּאי. וְדָא מִבִּפְנִים.

לְבָתַר חֶנֶק יִתְעֲבִיד בְּהוּ, לְשַׁקְּעָא לֵיהּ בְּזֶבֶל. וְרָזָא דְּמִלָּה "וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים" (ישעיהו סו, כד) וְכוּ'. דְּהָא כְּדֵין יִשְׁתַּקְּעוּן כֻּלְהוֹ אוּמִין חַיָּבִין דְּעָלְמָא בִּסְטַר בִּישָׁא דִּלְהוֹן, וְיִתְכַּפְיוּן בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, עַד דְּיִתְעַבְרוּן מֵעָלְמָא לְגַמְרֵי.

עַד הָכָא תִּיקּוּנֵי כַּסָּא לְאִתְבָּרְכָא כִּדְקָא יָאוּת, בַּחַיִּים דְּאִתְמַשְּׁכָן מִלְעֵילָּא. וְרָזָא דָּא "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז). דְּהָכִי (דף קנט' עמוד ב')  אַתְקִין לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא בִּשְׁמָהָן דִּילֵיהּ לְפוּם דַּרְגִּין עִלָּאִין. וּבֵיהּ "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה" (בראשית מט, י). כְּדֵין יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לְחַיִּין עִלָּאִין בְּנַיְיחָא דְּכֹלָּא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

פָּתַח וְאָמַר ר' ר' "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א) וְכוּ'. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ'. הָכָא תַּלְיָין מִילִין אִלֵּין לָקֳבֵל אִלֵּין בְּרָזִין עִלָּאִין וַדַּאי. דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה דְּכָלִיל כָּל דִּיוּקְנִין דָּא אָדָם, בְּד' חֵיוָן אִתְפְּרַשׁ, דְּאִינוּן רְאִיָּה, שְׁמִיעָה, רֵיחַ, דִּבּוּר. מִלְּבַר אִינוּן ד' אַתְוָן דְּאֲדֹנָ"י, וְדָא הֵיכַל מִסִּטְרָא דְּגוּפָא. אֲבָל מִלְּגַו אִינוּן יהו"ה מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. וְעוֹד, אָדָם אִיהוּ עָלְמָא, דְּאִיהוּ שְׁלִישׁ יָם שְׁלִישׁ מִדְבָּר שְׁלִישׁ יִשּׁוּב. דְּלִבָּא אִיהוּ יַמָּא, דְּתָמָן דָּמָא קָאִים, וּמִינֵּיהּ נָפִיק לְכָל סְטַר. וּבֵיהּ "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם… אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים" (קהלת א, ז). שְׁלִישׁ מִדְבָּר, אִלֵּין בְּנֵי מֵעַיִם דְּתָמָן קַיְימַת זוֹהֲמָא לְנָפְקָא לְבַר. יִשּׁוּב דָּא מוֹחָא וְרֵיאָה דְּתָמָן נִשְׁמָתָא מִתְיַשְּׁבָא לְמַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְעוֹד, דְּגוּפָא תָּמָן קַיְימָן שִׂרְטוּטִין וְאִתְחַזְיָין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. תַּתָּאִין מִסִּטְרָא

ביאור נופת צופים

(דף קנט' עמוד א')  וְדָא מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ לְאַתְקָנָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת. וזה בתיקון הכוס מבפנים ובחוץ לתיקון השכינה כמו שראוי, וְדָא הֶרֶג וְחֶנֶק. וְכָל דָּא בְּמַיָּא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ וזה כנגד מיתות הרג וחנק וכל זה נעשה במים שנאמר בהם "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים" (יחזקאל לו, כה) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה סְתִימָאָה, מַיִם טְהוֹרִים דְּלֵית מְסָאֲבוּתָא מָטֵי תָּמָן כְּלָל. והמים מצד החכמה סתימאה מים טהורים שאין הטומאה מגיעה לשם כלל. וּבְזִמְנָא דְּאִלֵּין יִתְפַּשְּטוּן לְתַתָּא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין יִתְדַּכּוּן בְּהוּ. וּשְׁכִינְתָּא תִּתְדַּכֵּי בְּהוּ מִלְּגַו, דִּכְתִיב בזמן שאלה המים יתפשטו משם למטה – כל המדריגות יטהרו בהם. והשכינה תטהר בהם מבפנים שכתוב, "וְטִהֲרוּ הָאָרֶץ" (יחזקאל לט, טז). אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּיִתְעֲבִיד קְטָלָא דָּא הֶרֶג בְּאוּמִּין דְּעָלְמָא, דְּהָא כְּדֵין יִתְדַּכֵּי כּׂסָּא דָּא כִּדְקָא יָאוּת. מתי? אלא בשעה שתעשה המיתה הזו הרג באומות העולם ואז יטוהר הכוס הרומז לשכינה הזו כמו שראוי. וְדָא תְּרוּעָה, תְּרוּעַת מִלְחָמָה, בְּחֶרֶב דְּאִיהוּ רי"ו וזה תרועה, תרועת מלחמה, בחרב שהיא כמניין אותיות רי"ו כמניין גבורה שנאמר "וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" (תהלים קמט, ו) דְּנָפִיק מֵהַאי חָכְמָה סְתִימָאָה. וּבְהַאי חַרְבָּא תַּקִּיפָא יִתְקַטְּלוּן כֻּלְהוֹ וַדַּאי. וְדָא מִבִּפְנִים. שיוצאת מחכמה סתימא. ובזו החרב התקיפה יהרגו כולם ודאי, וזה מבפנים. 

לְבָתַר חֶנֶק יִתְעֲבִיד בְּהוּ, לְשַׁקְּעָא לֵיהּ בְּזֶבֶל. וְרָזָא דְּמִלָּה אחר כך מיתת חנק יעשה בהם לשקע אותם בזבל וסוד הדבר, "וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים" (ישעיהו סו, כד) וְכוּ'. דְּהָא כְּדֵין יִשְׁתַּקְּעוּן כֻּלְהוֹ אוּמִין חַיָּבִין דְּעָלְמָא בִּסְטַר בִּישָׁא דִּלְהוֹן, וְיִתְכַּפְיוּן בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, עַד דְּיִתְעַבְרוּן מֵעָלְמָא לְגַמְרֵי. שהרי, אז ישקעו כולם כל אומות העולם הרשעים בצד הרע שלהם, ויוכפו בנקב של תהומא רבא, שיעברו מעולם לגמרי. 

עַד הָכָא תִּיקּוּנֵי כַּסָּא לְאִתְבָּרְכָא כִּדְקָא יָאוּת, בַּחַיִּים דְּאִתְמַשְּׁכָן מִלְעֵילָּא.  עד כאן תיקוני הכוס של ברכת המזון, להתברך כמו שראוי, בחיים שנמשכים מלמעלה לשכינה בשפע וללא עיכובים מצד הסטרא אחרא ואומות העולם. וסוד זה, וְרָזָא דָּא "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז). דְּהָכִי (דף קנט' עמוד ב) אַתְקִין לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא בִּשְׁמָהָן דִּילֵיהּ לְפוּם דַּרְגִּין עִלָּאִין. שכך תיקן לו הקדוש ברוך הוא למלך המשיח, בשמותיו שלו לפי המדריגות העליונות. ובו,  וּבֵיהּ "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה" (בראשית מט, י). כְּדֵין יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לְחַיִּין עִלָּאִין בְּנַיְיחָא דְּכֹלָּא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. ואז יזכו ישראל לחיים עליונים במנוחת הכל. אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.

פָּתַח וְאָמַר ר' ר' והמשיך אליהו הנביא ופתח שוב ואמר, רבי רבי הרמחל "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א) וְכוּ'. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ'. הָכָא תַּלְיָין מִילִין אִלֵּין לָקֳבֵל אִלֵּין בְּרָזִין עִלָּאִין וַדַּאי. כאן תלויים הדברים האלה כנגד אלה הסודות עליונים ודאי. דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה דְּכָלִיל כָּל דִּיוּקְנִין דָּא אָדָם, דיוקן עליון שכולל כל הדיוקנאות זה אדם. בְּד' חֵיוָן אִתְפְּרַשׁ, דְּאִינוּן רְאִיָּה, שְׁמִיעָה, רֵיחַ, דִּבּוּר. מִלְּבַר אִינוּן ד' אַתְוָן דְּאֲדֹנָ"י, וְדָא הֵיכַל מִסִּטְרָא דְּגוּפָא.  וב-ד' חיות נחלק, והם ראיה, שמיעה, ריח ודיבור, ומבפנים הם ארבע אותיות של אדנ"י, וזה היכ"ל מצד הגוף. אֲבָל מִלְּגַו אִינוּן יהו"ה מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא.  אבל מבפנים הוא הוי"ה מצד הנשמה.

 וְעוֹד, אָדָם אִיהוּ עָלְמָא, דְּאִיהוּ שְׁלִישׁ יָם שְׁלִישׁ מִדְבָּר שְׁלִישׁ יִשּׁוּב. ועוד, אדם הוא עולם שהוא שליש ים שליש מדבר ושליש ישוב. דְּלִבָּא אִיהוּ יַמָּא, דְּתָמָן דָּמָא קָאִים, וּמִינֵּיהּ נָפִיק לְכָל סְטַר. וּבֵיהּ  הלב הוא הדם ששם הדם נמצא, וממנו יוצא לכל צד, ובו "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם… אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים" (קהלת א, ז). שְׁלִישׁ מִדְבָּר, אִלֵּין בְּנֵי מֵעַיִם דְּתָמָן קַיְימַת זוֹהֲמָא לְנָפְקָא לְבַר.  שליש מדבר, אלה בני מעיים ששם עומדת הזוהמה להוציאה החוצה. יִשּׁוּב דָּא מוֹחָא וְרֵיאָה דְּתָמָן נִשְׁמָתָא מִתְיַשְּׁבָא לְמַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת.  ישוב זה המוח והריאה, ששם הנשמה מתיישבת למלך כמו שראוי. וְעוֹד, דְּגוּפָא תָּמָן קַיְימָן שִׂרְטוּטִין וְאִתְחַזְיָין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. תַּתָּאִין מִסִּטְרָא