תיקוני זוהר תניינא | דף קסה המשך תקונא שבעין

(דף קסה' עמוד א') לִמְחוֹת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה. דְּהָא עַד מַלְכָּא לָא אִשְׁתְּכַח בְּיִשְׂרָאֵל, לָא יָכְלוּ זַרְעָא דָּא חַיָּיבָא לְאִתְעַקָּרָא. וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה. דְּמַלְכָּא אִיהוּ תְּלֵיסַר וַדַּאי, דְּתַלְיָא בְּהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, דְּבֵיהּ "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (יואל ד, כא). וּבְזִמְנָא דְּהַאי אִתְּעַר אִתְּמָר בֵּיהּ "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). דִּכְדֵין מִתְעַבְּרָן אִלֵּין מְסָאֲבִין מֵעָלְמָא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח). וְכֹלָּא בְּהַאי מַזָּלָא תַּלְיָא וַדַּאי.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי דְּיִתְּעַר, כְּדֵין כְּתִיב "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). וְרָזָא דָּא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד" (זכריה יד, ט), דְּו' אִתְהַדַּר י', לְאִשְׁתַּכְּחָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד תָּדִיר. וְרָזָא דָּא "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם וְכוּ' וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" (ירמיהו ל, יא) הָא לְאָחֳרָנִין יְנַקֶּה. כָ'לָ'ה "כִּ'י לַ'יהֹוָה הַ'מְּלוּכָה" (תהלים כב, כט), דִּכְדֵין אִזְדַּמְּנַת שְׁכִינְתָּא לְאִתְחַבְּרָא תָּדִיר בְּמַלְכָּא.

בְּגִין כָּךְ "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). דְּהַשְׁתָּא לַזְּמַנִּין אִתְתָּרְכַת סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִיהוּ עֵשָׂו, עַד דְּיֵיתֵי יַעֲקֹב וְיִטֹּל בִּרְכָאָן, לְבָתַר "וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב וְכוּ' וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ" (בראשית כז, ל). בְּגִין צֵידָא (דף קסה' עמוד ב')  דִּילֵיהּ דְּנָטִיל מִגּוֹ סְטַר קַדִּישָׁא. דְּהָא בְּגִין דָּא אִית לֵיהּ טָעֲנָה לְגַבֵּי סְטַר קַדִּישָׁא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּכֹלָּא יִפּוּק מִתְּחוּת יָדֶיהָ, כְּדֵין "כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח), לְכָל זִמְנִין לְעָלְמִין. וּמִתַּמָּן אִתְבְּנֵי בֵּית הַבְּחִירָה. וְדָוִד בָּעָא לְמִבְנֵי לְבֵית הַבְּחִירָה כֵּיוָן דְּיָרִית מָלְכוּ בְּרָזָא דִּתְלֵיסָר וְדָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָמֵי, בֵּיהּ "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" (תהלים קכב, ד). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) בְּרָזָא דְּאֶחָ"ד דָּא דְּאִתְּמָר, מִסִּטְרָא דְּמַזָּלָא דָּא דְּאִתְּמָר, וְאִתְפְּרַשׁ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין. "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

וְהָא קָלָא חֲדָא סָלִיק וְאָמַר נַיְחָא לְאִינּוּן דִּמְצַפָּאן וְכוּ'. הָא מָארֵי מְתִיבְתָא מִזְדַּמְּנָן אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא, אָדָם קַדְמָאָה, סָבָא דְּסָבִין, אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא, מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, מטט' שָׂרָא רַבָּא.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וְכוּ'. כְּתִיב "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) אִלֵּין 

ביאור נופת צופים

(דף קסה' עמוד א')  ב. לִמְחוֹת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. ג. וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה. דְּהָא עַד מַלְכָּא לָא אִשְׁתְּכַח בְּיִשְׂרָאֵל, לָא יָכְלוּ זַרְעָא דָּא חַיָּיבָא לְאִתְעַקָּרָא. שהרי שעד שלא נמצא מלך בישראל, לא יכלו לעקור את זרע הרשעים של עמלק, וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה. והכל סוד עליון. דְּמַלְכָּא אִיהוּ תְּלֵיסַר וַדַּאי, דְּתַלְיָא בְּהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, שהמלך הוא ודאי הבחינה הי"ג הכוללת, שנתלה באותו המזל הי"ג העליון – מזל "ונקה", שבו סוד הפסוק  דְּבֵיהּ "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (יואל ד, כא). וּבְזִמְנָא דְּהַאי אִתְּעַר אִתְּמָר בֵּיהּ שבזמן שיתעורר ה' לקחת נקמה בגויים נאמר בו "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). דִּכְדֵין מִתְעַבְּרָן אִלֵּין מְסָאֲבִין מֵעָלְמָא,  ואז יעקרו ויעברו אלה הטמאים מהעולם שנאמר בהם, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח). וְכֹלָּא בְּהַאי מַזָּלָא תַּלְיָא וַדַּאי. והכל הסוד בזה המזל העליון "ונקה" תלוי ודאי.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי דְּיִתְּעַר, כְּדֵין כְּתִיב ולעתיד לבוא כשתעורר הנקמה ממזל ונקה, אז נאמר "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). וְרָזָא דָּא וזה סוד "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד" (זכריה יד, ט), דְּו' אִתְהַדַּר י', שאות ו' של שם יהו"ה ממנה יש היום יניקה לס"א תתעלה למדריגת אות י' שהוא סוד אריך ותאיר באור גדול בעת שיכרתו כל האלילים והאלוהים האחרים וממילא לא תהיה עוד יניקה כשם שאין יניקה מאריך, וסוד זה רמוז במילה יִהְיֶ"ה, ויוודע "יְהֹוָה אֶחָד" ואין עוד אחר. לְאִשְׁתַּכְּחָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד תָּדִיר. כדי שיהיו קודשא ב"ה ושכינתא ביחוד תדיר ללא מיעוט ופחד מיניקת ההקלי'. וְרָזָא דָּא וזה סוד הפסוק "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם וְכוּ' וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" (ירמיהו ל, יא) הָא לְאָחֳרָנִין יְנַקֶּה. לאומות העולם יעשה בהם כלה כפי שימשך ממזל ונקה, ומסוד הכלה שיעשה בהם תיוודע מלכותו וגודלו בסוד כָ'לָ'ה – "כִּלַ'יהֹוָה הַ'מְּלוּכָה" (תהלים כב, כט), דִּכְדֵין אִזְדַּמְּנַת שְׁכִינְתָּא לְאִתְחַבְּרָא תָּדִיר בְּמַלְכָּא. ואז השכינה המתכנה גם בשם כלה, תהיה זמינה להתחבר תדיר בבעלה שהוא המלך.

בְּגִין כָּךְ "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). דְּהַשְׁתָּא לַזְּמַנִּין אִתְתָּרְכַת סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִיהוּ עֵשָׂו, עַד דְּיֵיתֵי יַעֲקֹב וְיִטֹּל בִּרְכָאָן. שעכשיו, לעתים מגורשת הסטרא אחרא שהיא בחינת עשו, כדי שיבוא יעקב ויקח את ברכותיו, בָתַר "וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב וְכוּ' וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ" (בראשית כז, ל). בְּגִין צֵידָא דִּילֵיהּ דְּנָטִיל מִגּוֹ סְטַר קַדִּישָׁא. בגלל שהצידה שלו הוא מקבל משיירי צד הקדושה, דְּהָא בְּגִין דָּא אִית לֵיהּ טָעֲנָה לְגַבֵּי סְטַר קַדִּישָׁא. שהרי בגלל השיירים יש לו טענה לחלק בצד הקדושה. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּכֹלָּא יִפּוּק מִתְּחוּת יָדֶיהָ, אבל לעתיד לבוא, כשהכל ישמט מתחת ידיו ולא יקבל שום שפע מיד יאמר בו כְּדֵין "כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח), לְכָל זִמְנִין לְעָלְמִין. וּמִתַּמָּן אִתְבְּנֵי בֵּית הַבְּחִירָה. לכל הזמנים לעולם  – דהיינו יחלוף לצמיתות ומאותו הזמן יבנה בית הבחירה.

וְדָוִד בָּעָא לְמִבְנֵי לְבֵית הַבְּחִירָה כֵּיוָן דְּיָרִית מָלְכוּ בְּרָזָא דִּתְלֵיסָר וְדָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָמֵי, ודוד רצה לבנות את בית המקדש – בית הבחירה, כיוון שירש את המלכות בסוד הי"ג – גילוי וכללות כל המדריגות שמעליו (כדלעיל), וזה גם סוד בית המקדש, שנאמר בו בֵּיהּ "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" (תהלים קכב, ד). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) בְּרָזָא דְּאֶחָ"ד דָּא דְּאִתְּמָר, מִסִּטְרָא דְּמַזָּלָא דָּא דְּאִתְּמָר. הפסוק בסוד האח"ד שהוא גימ' י"ג נאמר, וְאִתְפְּרַשׁ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין. שנחלק לב' צדדים ימין ושמאל בשני המשיחין שיהיו אח"ד, בסוד הפסוק "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.

וְהָא קָלָא חֲדָא סָלִיק וְאָמַר נַיְחָא לְאִינּוּן דִּמְצַפָּאן וְכוּ'. והנה קול אחד עלה ואמר, מנוחה לאילו שמצפים וכו', השכינה נקראת מנוחה בזמן שהיא בגדולה ובמקומה והמצפים לראותה במנוחה יזכו להתענג במנוחתה וכו'.

הָא מָארֵי מְתִיבְתָא מִזְדַּמְּנָן והנה ראשי הישיבות של מעלה הזדמנו: אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא, אָדָם קַדְמָאָה, סָבָא דְּסָבִין, אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא, מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, מטט' שָׂרָא רַבָּא.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וְכוּ'. כְּתִיב "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) אִלֵּין