Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף קסו המשך תקונא שבעין

(דף קסו' עמוד א') חֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא. מַאי חֲבָלִין? אֶלָּא חֶבֶל דָּא בִּתְלָת אִתְקְשַׁר דְּאִינוּן חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, דִּבְהוּ כְפִתִּין לֵיהּ לִמְשִׁיחָא לְמִיהְוֵי בְּגָלוּתָא, וְלָא יִפּוֹק בְּתוּקְפֵּיהּ עַד זִמְנָא דְּיִתְחֲזֵי. כְּדֵין "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) מִסִּטְרָא דִּשְׁמָאלָא מנצפ"ך צָרָה וַדַּאי. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּאִתְבַּסְּמַת שְׂמָאלָא וְאִתְכַּפִיאַת לִימִינָא, אִתְהַדַּר צָרָה לְרְצֵה. וְאִתְּמָר בֵּיהּ 'רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמֶּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם. וְרָזָא דָּא "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז). דְּהָא בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא אִתְתַּקַּן בְּתִיקּוּנָא לְגַבֵּי יְמִינָא, יְמִינָא בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא אִתְּעַר לְגַבֵּיהּ, וְדָא רְצֵה. 'וְאַיָּלָה רַחְמָהּ צַר וַחֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ' (עירובין נד) וְכוּ'. דְּהָא תּוּקְפָּא דְּתִיאוּבְתָּא בְּגִין שְׂמָאלָא דָּא אִיהוּ. וּכְדֵין "וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז), דְּהָכִי שַׁלִּיט יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא בָּעֵי לְאִתְתַּקְּפָא עַל יְמִינָא, וְלָא אִתְכַּפְיָא לְגַבֵּיהּ, כְּדֵין עֵת צָרָה הִיא וַדַּאי. וּבְחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, אִתְהַדַּר שְׂמָאלָא לְאִתְבַּסְּמָא בִימִינָא וַדַּאי. כְּדֵין עֵת צָרָה אִתְהַדַּר עֵת רָצוֹן, לְאִתְעָרְאָה בֵּיהּ (דף קסו' עמוד ב') בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא.

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דִּשְׁמָאלָא אִיהוּ חֹשֶׁךְ, וְכַד אִתְתְּקַף יְמִינָא אִתְהַדַּר אִיהוּ נָמֵי לָאוֹר. בְּגִין כָּךְ יַזְהִירוּ בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, לְאַהַדְרָא שְׂמָאלָא לִימִינָא וַדַּאי. וְעַל רָזָא דָּא כְּתִיב "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ" (תהלים צ, טו) וְכוּ'. דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דִּשְׁמָאלָא דְּגָרְמוּ חֲשׁוּכָא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, כֻּלְהוֹ נָמֵי מִתְבַּסְּמָן יִתְהַדְּרוּן בִימִינָא. וְאִינּוּן גַּרְמַיְיהוּ יִגְרְמוּן חֶדְוָותָא לְיִשְׂרָאֵל.

פָּתַח וְאָמַר זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. זַרְקָא בְּזִמְנָא דְּאִזְדְּרִיקַת אַבְנָא קַדִּישָׁא עַד אֵין סוֹף, כְּדֵין הַדְרַת עֲטָרָה לְיוֹשְׁנָהּ. אֲבָל רָזָא דָּא "הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה" (איכה ה, כא). דְּהָא בְּקַדְמִיתָא בִסְלִיקוּ חֲדָא תִּסְתַּלֵּק שְׁכִינְתָּא לְגַבֵּי הַהוּא עִלָּאָה דְּכֹלָּא, וּמִתַּמָּן יִתְּעַר תְּיוּבְתָּא בְּלִבָּא דְּכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, וְדָא הֲשִׁיבֵנוּ. לְבָתַר מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, דְּהַשְׁתָּא תָּבִין יִשְׂרָאֵל לְאִסְתַּלְּקָא אִינוּן דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, וְדָא וְנָשׁוּבָה.

ביאור נופת צופים

(דף קסו' עמוד א')  חֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא. אלו חבלי משיח. מַאי חֲבָלִין? אֶלָּא חֶבֶל דָּא בִּתְלָת אִתְקְשַׁר דְּאִינוּן חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, מהו סוד החבלים? אלא החבל הזה בקשר משולש נקשר שהם חסד, גבורה ותפארת. דִּבְהוּ כְפִתִּין לֵיהּ לִמְשִׁיחָא לְמִיהְוֵי בְּגָלוּתָא, וְלָא יִפּוֹק בְּתוּקְפֵּיהּ עַד זִמְנָא דְּיִתְחֲזֵי. שבהם כופתים את המשיח שיהיה בגלות ולא יצא בכוחו עד הזמן הראוי כשיעלה ברצונו ית', ואז, כְּדֵין "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) עת צרה היא מִסִּטְרָא דִּשְׁמָאלָא מנצפ"ך צָרָה וַדַּאי. מצד שמאל שהוא הדינים הרמוזים באותיות מנצפ"ך – הם צרה ודאי. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּאִתְבַּסְּמַת שְׂמָאלָא וְאִתְכַּפִיאַת לִימִינָא, אִתְהַדַּר צָרָה לְרְצֵה. אבל בוא וראה, בזמן שיתמתק צד השמאל והיה כפוף תחת צד הימין שהוא החסד, תתהפך צר"ה ל- רצ"ה. כנאמר בתפילה וְאִתְּמָר בֵּיהּ 'רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמֶּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם. וְרָזָא דָּא וזה סוד "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז). דְּהָא בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא אִתְתַּקַּן בְּתִיקּוּנָא לְגַבֵּי יְמִינָא, אישך הוא צד הימין – צד החסד, ובזמן שצד שמאל יתתקן בתיקוניו לגבי הימין, יְמִינָא בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא אִתְּעַר לְגַבֵּיהּ, וְדָא רְצֵה. הימין יתאווה בתשוקה להתחבר בה בחוזק גדול, וזה רצה. 

'וְאַיָּלָה רַחְמָהּ צַר וַחֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ' (עירובין נד) וְכוּ'. דְּהָא תּוּקְפָּא דְּתִיאוּבְתָּא בְּגִין שְׂמָאלָא דָּא אִיהוּ. אילה היא השכינה החביבה על בעלה, שהרי חוזק תשוקתה בגלל שהיא מצד שמאל שהוא בגבורה. ואז וּכְדֵין "וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז) שתהיה נכנעת כלפיו והוא ישפיע בה ברווח גדול, דְּהָכִי שַׁלִּיט יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא שכך שולט הימין הוא הצד שנותן את השפע – בצד שמאל שהיא הכלי שמקבל את השפע, והוא ימשול מלשון והוא ימשיך בך. אֲבָל בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא בָּעֵי לְאִתְתַּקְּפָא עַל יְמִינָא, וְלָא אִתְכַּפְיָא לְגַבֵּיהּ, כְּדֵין עֵת צָרָה הִיא וַדַּאי. אבל בזמן שרוצה צד השמאל להתחזק על צד הימין, ולא נכנע תחתיו, עליו נאמר "עת צרה", בהיצרות פתחי נתינת וקבלת השפע ודאי.

וּבְחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, אִתְהַדַּר שְׂמָאלָא לְאִתְבַּסְּמָא בִימִינָא וַדַּאי. ובכח הזוהר הזה שלך הרמח"ל, שהוא זוהר הרקיע המגיע מצד היסוד, תחזור השמאל להתמתק בימין ודאי, כְּדֵין עֵת צָרָה אִתְהַדַּר עֵת רָצוֹן, לְאִתְעָרְאָה בֵּיהּ (דף קסו' עמוד ב')  בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא. ואז עת צרה תחזור להיות עת רצון, כשיתעורר אליה הימין בתשוקה תקיפה להשפיע בה.

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דִּשְׁמָאלָא אִיהוּ חֹשֶׁךְ, וְכַד אִתְתְּקַף יְמִינָא אִתְהַדַּר אִיהוּ נָמֵי לָאוֹר. שהשמאל מצד הדין הוא חשוך, וכאשר מתחזק הימין, חוזר גם הוא לאור. בְּגִין כָּךְ יַזְהִירוּ בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, לְאַהַדְרָא שְׂמָאלָא לִימִינָא וַדַּאי. לכן, "יַזְהִירוּ" בכוח הזוהר הזה, להחזיר השמאל לימין ודאי. וְעַל רָזָא דָּא כְּתִיב ועל סוד זה נאמר "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ" (תהלים צ, טו) וְכוּ' השרוי בגלות נמצא בחשיכה ובעצבות ומייחל לשוב ולהאיר כנגד ימי הרעה. דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דִּשְׁמָאלָא דְּגָרְמוּ חֲשׁוּכָא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, שהרי כל מדרגות השמאל שגרמו חשיכה לישראל בגלות, כֻּלְהוֹ נָמֵי מִתְבַּסְּמָן יִתְהַדְּרוּן בִימִינָא, וְאִינּוּן גַּרְמַיְיהוּ יִגְרְמוּן חֶדְוָותָא לְיִשְׂרָאֵל, כולם גם כן יתבסמו ויחזרו לימין, והם עצמם יגרמו שמחה לישראל בשעה שיאירו – תחת היותם חשוכים.

פָּתַח וְאָמַר, זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. זַרְקָא בְּזִמְנָא דְּאִזְדְּרִיקַת אַבְנָא קַדִּישָׁא עַד אֵין סוֹף, כְּדֵין הַדְרַת עֲטָרָה לְיוֹשְׁנָהּ. זרקא, בזמן שהשכינה שהיא האבן הקדושה תיזרק עד אין סוף, אז תחזור העטרה ליושנה, אֲבָל רָזָא דָּא אבל סוד זה "הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה" (איכה ה, כא), דְּהָא בְּקַדְמִיתָא בִסְלִיקוּ חֲדָא תִּסְתַּלֵּק שְׁכִינְתָּא לְגַבֵּי הַהוּא עִלָּאָה דְּכֹלָּא, שהרי בתחילה, בפעם אחת אחת תעלה השכינה כלפי ההוא האין סוף העליון מכולם, וּמִתַּמָּן יִתְּעַר תְּיוּבְתָּא בְּלִבָּא דְּכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, וְדָא הֲשִׁיבֵנוּ. ומשם תתעורר התשובה בלבם של כל ישראל, וזה סוד הֲשִׁיבֵנוּ הנגרם מפעולת זרקא, לְבָתַר ואח"כ מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, דְּהַשְׁתָּא תָּבִין יִשְׂרָאֵל לְאִסְתַּלְּקָא אִינוּן דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, וְדָא וְנָשׁוּבָה. ועכשיו שבים הם ישראל לעלות דרגה אחר דרגה, וזה וְנָשׁוּבָה.