Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף קסז המשך תקונא שבעין

(דף קסז' עמוד א') עַל יְדֵי דְּמָאן? אֶלָּא שׁוֹפָר הוֹלֵךְ. וְדָא שׁוֹפָר עִלָּאָה וְתַתָּאָה, עִלָּאָה דִּאִימָא, תַּתָּאָה מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף צַדִּיק. עַד דְּאִתְּתְקַם כֹּלָּא בְּאַתְרֵיהּ, שְׁכִינְתָּא בִּתְלָת עִלָּאִין וְדָא סְגוֹלְתָּא, עֲטָרָה דְּהַדְרַת לְיוֹשְׁנָהּ וַדַּאי, בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא וְתִיקּוּנִין אִלֵּין דִּילָךְ.

קָם אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא קַדִּישָׁא, דְּבֵיהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו). וְרָזָא דְּמִלָּה הָשַׁתָּא סִיהֲרָא לָא נַהֲרָא וּצְרִיכָה לְקַבְּלָא מִן שִׁמְשָׁא. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּאוֹר כַּד נָפַק אִשְׁתְּאַר גָּנִיז לְעֵילָא. כְּדֵין אִשְׁתְּאַר לְעֵילָא אוֹר, לְתַתָּא חֹשֶׁךְ. בְּהוּ "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד). אֲבָל בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, אִתְפַּשַּׁט נְהוֹרָא וְנַטִּיל כֹּלָּא בְּתוּקְפֵּיהּ. כְּדֵין כֹּלָּא אִיהוּ אוֹר. "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז). בְּגִין כָּךְ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה" (ישעיהו ל, כו) וְכוּ'. כְּדֵין יַזְהִירוּ לָאַחֲרִינֵי, יַזְהִירוּ לְסִיהֲרָא כְּזֹהַר הָרָקִיעַ דָּא שִׁמְשָׁא.

וְעוֹד, (דף קסז' עמוד ב') סִיהֲרָא אִית בַּהּ חֲשׁוּכִין בְּאַנְפָּהָא. וְכֹלָּא רָזָא אִיהוּ, דְּהָא לְעֵילָא אִשְׁתַּכְחוּ תְּרֵין מְאוֹרוֹת עִלָּאִין, וְשִׁמְשָׁא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, סִיהֲרָא דְּלָא נַהֲרָא וּנְטָלַת מִן שִׁמְשָׁא, וּבְגִין דִּצְרִיכָה לְנַטְּלָא מִינֵּיהּ, אִשְׁתָּאֲרוּ אֲתָרִין מֵרָזָא דִּילַהּ חֲשִׁיכִין וַדַּאי. וְהָכָא מִתְתַּקְּפָן אִינוּן דִּלְבַר, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ. לְזִמְנָא דְּאָתֵי יִתְעַבְרוּן חֲשׁוּכִין אִלֵּין, וְכֹלָּא בִּנְהוֹרָא אִשְׁתְּאַר. "יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" וַדַּאי. וְרָזָא דָּא "וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ" (ישעיהו כה, ח). דְּהַשְׁתָּא בְּגִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִשְׁתָּרְשָׁן נָמֵי תָּמָן, בְּגִין כָּךְ אִית אֲתָרִין אִלֵּין דְּלָא אִתְנְהִירוּ וְאִשְׁתָּאֲרוּ חֲשׁוּכִין. דִּכְתִיב "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה" (קהלת ט, יח). בְּכָל אֲתַר דְּסִטְרָא אַחֲרָא בָּעְיָן לְאִתְתַּקְּפָא תָּמָן, נְהִירוּ אֶסְתַּלֵּק וְאִתְגָּרַע. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו).

פָּתַח וְאָמַר זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. זַרְקָא דָּא אֶבֶן דְּאִזְדְּרִיקַת לְצַלְמָא לְהַרְסָא לֵיהּ. וְדָא "אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן" (דניאל ב, לד). בְּזִמְנָא דְּנָטְלַת מֵחָכְמָה סְתִימָאָה הָכִי אִיהִי אֶבֶן, וּמָחָאָת

ביאור נופת צופים

(דף קסז' עמוד א') עַל יְדֵי דְּמָאן? על ידי מי? אֶלָּא שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, וְדָא שׁוֹפָר עִלָּאָה וְתַתָּאָה, עִלָּאָה דִּאִימָא, תַּתָּאָה מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף צַדִּיק, עַד דְּאִתְּתְקַם כֹּלָּא בְּאַתְרֵיהּ אלא, שופר הולך, וזה שופר עליון ותחתון, שופר עליון היא אמא – בינה. שופר תחתון הוא משיח בן יוסף – יסוד, עד שיעמוד הכל במקומו. שְׁכִינְתָּא בִּתְלָת עִלָּאִין וְדָא סְגוֹלְתָּא, עֲטָרָה דְּהַדְרַת לְיוֹשְׁנָהּ וַדַּאי, בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא וְתִיקּוּנִין אִלֵּין דִּילָךְ. וזו השכינה שתעמוד כנגד ג' מדרגות עליונות כח"ב וזה סגולתא, עטרה שחוזרת ליושנה ודאי, בכוח הזוהר הזה והתיקונים האלה שלך הרמח"ל. 

קָם אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין פָּתַח וְאָמַר, ר' ר', קם האדם הראשון, סבא דסבין פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא קַדִּישָׁא, בכח הזוהר הזה הקדוש, שבו דְּבֵיהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו). וְרָזָא דְּמִלָּה הָשַׁתָּא סִיהֲרָא לָא נַהֲרָא וּצְרִיכָה לְקַבְּלָא מִן שִׁמְשָׁא. וסוד הדבר, עתה הירח שהיא סוד השכינה לא מאירה מעצמה וצריכה לקבל את אורה מהשמש שהוא ז"א. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּאוֹר כַּד נָפַק אִשְׁתְּאַר גָּנִיז לְעֵילָא. כְּדֵין אִשְׁתְּאַר לְעֵילָא אוֹר, לְתַתָּא חֹשֶׁךְ. אלא בגלל שכאשר יצא האור בתחילה  נשאר גנוז למעלה כדי שלא יהנו ממנו הרשעים, וכך למעלה נשאר האור ולמטה שורה החושך. בְּהוּ "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד). אֲבָל בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, אִתְפַּשַּׁט נְהוֹרָא וְנַטִּיל כֹּלָּא בְּתוּקְפֵּיהּ. אבל בכח הזוהר הזה יתפשט האור ויקח הכל – למעלה ולמטה – בכוחו, כְּדֵין כֹּלָּא אִיהוּ אוֹר, ואז הכל יהיה אור, כנאמר "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז). לעת ערבו של הגלות תתחזק השכינה להאיר, בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה" (ישעיהו ל, כו) וְכוּ' שתאיר השכינה באור עולם. כְּדֵין יַזְהִירוּ לָאַחֲרִינֵי, יַזְהִירוּ לְסִיהֲרָא כְּזֹהַר הָרָקִיעַ דָּא שִׁמְשָׁא ואז המשכילים שעוסקים בזוהר הזה יזהירו / יאירו לאחרים, יזהירו לשכינה. כזוהר הרקיע שהוא השמש, ז"א.

וְעוֹד, (דף קסז' עמוד ב') סִיהֲרָא אִית בַּהּ חֲשׁוּכִין בְּאַנְפָּהָא. ועוד, יש חושך בפני הירח, וְכֹלָּא רָזָא אִיהוּ, דְּהָא לְעֵילָא אִשְׁתַּכְחוּ תְּרֵין מְאוֹרוֹת עִלָּאִין, וְשִׁמְשָׁא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, סִיהֲרָא דְּלָא נַהֲרָא וּנְטָלַת מִן שִׁמְשָׁא. וסוד הכל הוא, שלמעלה ישנם שתי מאורות  עליונים, השמש / ז"א הוא המראה המאיר, והירח / השכינה, שאינה מאירה ונוטלת אורה מהשמש. וּבְגִין דִּצְרִיכָה לְנַטְּלָא מִינֵּיהּ, אִשְׁתָּאֲרוּ אֲתָרִין מֵרָזָא דִּילַהּ חֲשִׁיכִין וַדַּאי. ובגלל שצריכה לקחת אורה ממנו, נשארים מקומות חשוכים מסוד קבלת אורה מהשמש ודאי, וְהָכָא מִתְתַּקְּפָן אִינוּן דִּלְבַר, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ. וכתוצאה מכך מתגברים גם אותם החיצונים, שכך צריך להיות בזמן הגלות כדי להעמיד את הבחירה.

לְזִמְנָא דְּאָתֵי יִתְעַבְרוּן חֲשׁוּכִין אִלֵּין, וְכֹלָּא בִּנְהוֹרָא אִשְׁתְּאַר, לעתיד לבוא, יתבטלו אלו החיצונים החשוכים, והכל ישאר באור, "יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" וַדַּאי. וְרָזָא דָּא וזה סוד הפסוק "וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ" (ישעיהו כה, ח) חרפת עמו הם החיצונים והקלי' שנזדווגו לישראל – יתבטלו, מעל כל הארץ – מכח הארת השכינה הנקראת ארץ. דְּהַשְׁתָּא בְּגִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִשְׁתָּרְשָׁן נָמֵי תָּמָן, ועתה, קודם התיקון בגלל שהסטרא אחרא נשרשים גם כן שם, בְּגִין כָּךְ אִית אֲתָרִין אִלֵּין דְּלָא אִתְנְהִירוּ וְאִשְׁתָּאֲרוּ חֲשׁוּכִין. לכן ישנם המקומות האלה שלא מאירים ונשארים חשוכים, והחשיכה היא מאפשרת קיום לס"א כל זמן שברצונו יתב' שתהיה בחירה, ועל זמן זה נאמר דִּכְתִיב "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה" (קהלת ט, יח), בְּכָל אֲתַר דְּסִטְרָא אַחֲרָא בָּעְיָן לְאִתְתַּקְּפָא תָּמָן, נְהִירוּ אֶסְתַּלֵּק וְאִתְגָּרַע. בכל מקום שהסטרא אחרא רוצה להתחזק שם – מסתלק משם האור, ונחסר. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא אבל באותו הזמן שיעבור מן העולם נאמר "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו).

פָּתַח וְאָמַר זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. זַרְקָא דָּא אֶבֶן דְּאִזְדְּרִיקַת לְצַלְמָא לְהַרְסָא לֵיהּ. זרקא היא השכינה – האבן שנזרקת על הצלם להרוס אותו, וזה וְדָא "אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן" (דניאל ב, לד). בְּזִמְנָא דְּנָטְלַת מֵחָכְמָה סְתִימָאָה הָכִי אִיהִי אֶבֶן, וּמָחָאָת

תיקון ליל שבועות השלם

התיקון היחיד שנערך בדיוק כפי שעשה אותו האר"י הקדו"ש והוראותיו