תיקוני זוהר תניינא | דף קסט המשך תקונא שבעין
תוכן הדף
(דף קסט' עמוד א') אִלֵּין דְּנָפְקִין מִגּוֹ חֲשׁוּכָא, חֲשִׁיכִין אִינוּן וַדַּאי וְאִצְטְרִיךְ לְאַפְרָשָׁא מִינַּיְיהוּ חֲשׁוּכָא דָּא. בְּמַאי? אֶלָּא בְּאִלֵּין מַיִין עִלָּאִין דְּנָגְדִין מֵחָכְמָה סְתִימָאָה. בַּהּ "וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם" (יחזקאל לו, כה) וְכוּ'.
כְּדֵין מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, כֻּלְהוֹ סָחֲרָן לְהַהוּא שׁוֹפָר דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף צַדִּיק וַדַּאי, לְסַלְקָא בֵּיהּ לְאַתְרֵיהוֹן לְעֵילָא. עַל רָזָא דָּא "וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַיהֹוָה בְּרֹאשָׁם" (מיכה ב, יג) וּבֵיהּ יִסְתַּלְּקוּן לְאַתְרֵיהוֹן. מַאי אֲתַר? אֶלָּא סְגוֹלְתָּא, אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן קַדִּישִׁין דְּאִינוּן שָׁרָשִׁין עִלָּאִין דְּיִשְׂרָאֵל. דְּכֻלְּהוּ צְרִיכִין לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ לְמִיהְוֵי כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים בְּחֵילָא דְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא וְתִיקּוּנִין אִלֵּין קַדִּישִׁין דִּילָךְ. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
וְהָא קָלָא חֲדָא סָלִיק בְּרוֹמֵי רְקִיעִין וְיֵימָא. רְעוּתָא חֶדָוָתָא וְנַיְחָא לְאַיַּילְתָּא וּלְאוֹרְזְלָאִין דִּילַהּ וּלְכֻלְּהוּ עָלְמִין, וּלְכֻלְּהוּ צִפֳּרִין דִּמְקַנְּנִין בַּעֲנָפִין דְּאִלָנָא רַבְרְבָא.
וְהָא קָלָא אַחֲרִינָא סָלִיק וְאָמַר וְכוּ'. וְהָא קָלָא אַחֲרִינָא סָלִיק וְיֵימָא וְכוּ'.
פָּתַח אִיהוּ וְאָמַר, שְׁבָחָא עִלָּאָה לֶאֱלָהָא רַבָּא וּדְחִילָא, דְּבָעֵי בְּתִיקּוּנִין דְּעַבְדֵיהּ וְאִתְרְעֵי בְּהוּ. וּבְרַחֲמִין (דף קסט' עמוד ב') עִלָּאִין דִּילֵיהּ יִתְּעַר לְאַתְקָנָא לְכָל עָלְמִין וּלְאַסָּאָה לְכָל כִּיבִין דְּגָלוּתָא, דְּיִתְּמַר בְּהוּ "רְפָאֵנִי יְהֹוָה וְאֵרָפֵא" (ירמיהו יז, יד) וְכוּ'. דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא קָאִים וְסָבִיל מַרְעִין בְּגָלוּתָא, וּבְהַאי מְשַׁח רְבוּ דְּנָגִיד מֵחָכְמָה סְתִימָאָה, יִתְסוּן, יִתְתַּקְּנוּן, יִתְדַּכּוּן כִּדְקָא יָאוּת לְאִתְפָּרְקָא יִשְׂרָאֵל פּוּרְקָנָא שְׁלִים. וְנֶחֱדֵי בְּחֶדְוָתָךְ וּבִיקָרְךָ וּבְיִחוּדָא קַדִּישָׁא דִּילָךְ. בְּרִיךְ הוּא לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.
מִיָּד סָלִיק קָלָא עִלָּאָה בְּרוֹמֵי רְקִיעִין וְיֵימָא ז' זִמְנִין 'חֶדָוָתָא' וְכוּ'.
קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי עֲלָךְ כְּתִיב "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן" (בראשית ב, י) וְכוּ'. מֵעֵדֶן דָּא חָכְמָה סְתִימָאָה, דְּמִתָּמָן נַגָּדִין רָזִין סְתָרִין אִלֵּין דְּאוֹרַיְתָא. "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י) דָּא שְׁכִינְתָּא. "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י), אִלֵּין אַרְבָּעָה רֵישֵׁי נַהֲרוֹת, לָקֳבֵל אַרְבָּעָה מַלְכֻיּוֹת לְאַכְפְּיָא לוֹן. דְּהָא הָשַׁתָּא אִלֵּין נְהָרִין נָפְקִין, חַד מִסְּטַר חַד וְחַד מִסְּטַר חַד, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן דְּכֻלְּהוּ נָפְקָן מִנְּקוּדָה חֲדָא. וְדָא בְּגִין דְּאִיהוּ זִמְנָא דְּאִינוּן שָׁלְטִין. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא מִלָּה דָּא תִּשְׁתְּמוֹדַע וַדַּאי, דְּכֻלְּהוּ מִנְּקוּדָה דָּא נָפְקִין. וּנְקוּדָה דָּא מָאן נַטִּיל לַהּ? אֶלָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף נַטִּיל לַהּ, לְמֶיהֱוֵי כֻּלְהוֹ עָבְדִין כְּפִיתִין תְּחוּתֵיהּ. כְּדֵין "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם" (ישעיהו סא, ה) וְכוּ'. זַכָּאָה
ביאור נופת צופים
(דף קסט' עמוד א') אִלֵּין דְּנָפְקִין מִגּוֹ חֲשׁוּכָא, חֲשִׁיכִין אִינוּן וַדַּאי וְאִצְטְרִיךְ לְאַפְרָשָׁא מִינַּיְיהוּ חֲשׁוּכָא דָּא. שאותם אלה שיצאו מתוך חושך הקליפה, חשוכים הם ודאי מפני תוקף הקליפה שהיו שרויים בה, וצריך להפריד מהם את החושך הזה. בְּמַאי? אֶלָּא בְּאִלֵּין מַיִין עִלָּאִין דְּנָגְדִין מֵחָכְמָה סְתִימָאָה. במה? אלא באלו המים העליונים שיוצאים מחכמה סתימאה, בַּהּ "וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם"(יחזקאל לו, כה) וְכוּ'.
כְּדֵין מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, כֻּלְהוֹ סָחֲרָן לְהַהוּא שׁוֹפָר דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף צַדִּיק וַדַּאי, לְסַלְקָא בֵּיהּ לְאַתְרֵיהוֹן לְעֵילָא. ואז, מקף שופר הולך סגולתא, כולם מקיפים לאותו השופר שהוא משיח בן יוסף ודאי,כדי שיעלו בכוחו למקומם העליון, ועל סוד זה נאמר עַל רָזָא דָּא "וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַיהֹוָה בְּרֹאשָׁם" (מיכה ב, יג) וּבֵיהּ יִסְתַּלְּקוּן לְאַתְרֵיהוֹן. ועל ידו יעלו למקומם. מַאי אֲתַר? אֶלָּא סְגוֹלְתָּא, אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן קַדִּישִׁין דְּאִינוּן שָׁרָשִׁין עִלָּאִין דְּיִשְׂרָאֵל. מהו המקום העליון? אלא הוא סוד סגולתא, שהם שלושת האבות הקדושים שהם השורשים העליונים של ישראל, דְּכֻלְּהוּ צְרִיכִין לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ לְמִיהְוֵי כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים בְּחֵילָא דְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא וְתִיקּוּנִין אִלֵּין קַדִּישִׁין דִּילָךְ. שכולם צריכים להתחבר בהם, לשיהיה הכול בתיקון שלם בכוחו של הזוהר הקדוש הזה, והתיקונים הקדושים האלה שלך הרמח"ל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.
וְהָא קָלָא חֲדָא סָלִיק בְּרוֹמֵי רְקִיעִין וְיֵימָא. והנה קול אחד עלה במרומי הרקיעים ואמר, רְעוּתָא חֶדָוָתָא וְנַיְחָא לְאַיַּילְתָּא וּלְאוֹרְזְלָאִין דִּילַהּ וּלְכֻלְּהוּ עָלְמִין, וּלְכֻלְּהוּ צִפֳּרִין דִּמְקַנְּנִין בַּעֲנָפִין דְּאִלָנָא רַבְרְבָא. רצון, שמחה, ומנוחה לשכינה שהיא האילה ולעופרים שלה שהם ישראל ולכל העולמות, ולכל הציפורים שם נשמות הצדיקים שמקננים בענפים של האילן הגדול.
וְהָא קָלָא אַחֲרִינָא סָלִיק וְאָמַר וְכוּ'. וְהָא קָלָא אַחֲרִינָא סָלִיק וְיֵימָא וְכוּ'. והנה קול אחר פתח ואמר וכו' והנה קול אחר עולה ויאמר, וקול רודף קול ועולה ומשבח ומתגלה השמחה הגדולה והרצון בסוף התיקונים.
פָּתַח אִיהוּ וְאָמַר, שְׁבָחָא עִלָּאָה לֶאֱלָהָא רַבָּא וּדְחִילָא, דְּבָעֵי בְּתִיקּוּנִין דְּעַבְדֵיהּ וְאִתְרְעֵי בְּהוּ. פתח הרמח"ל עצמו ואמר, שבח עליון לאל עליון ונורא, החפץ בתיקוני עבדו ורצונו בהם. וּבְרַחֲמִין (דף קסט' עמוד ב') עִלָּאִין דִּילֵיהּ יִתְּעַר לְאַתְקָנָא לְכָל עָלְמִין וּלְאַסָּאָה לְכָל כִּיבִין דְּגָלוּתָא, וברחמיו העליונים יתעורר לתקן את כל העולמות, ולרפא את כל מכאובי הגלות, שנאמר בהם, דְּיִתְּמַר בְּהוּ "רְפָאֵנִי יְהֹוָה וְאֵרָפֵא" (ירמיהו יז, יד) וְכוּ'. דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא קָאִים וְסָבִיל מַרְעִין בְּגָלוּתָא, שעומד בהם מלך המשיח וסובל חולאים בגלות, וּבְהַאי מְשַׁח רְבוּ דְּנָגִיד מֵחָכְמָה סְתִימָאָה, ובזה שמן המשחה שהוא שפע עליון הנמשך היוצא מחכמה סתימאה ומתגלה בזוהר, יִתְסוּן, יִתְתַּקְּנוּן, יִתְדַּכּוּן כִּדְקָא יָאוּת לְאִתְפָּרְקָא יִשְׂרָאֵל פּוּרְקָנָא שְׁלִים. יתרפאו, יתוקנו, ויטהרו כמו שראוי, שיזכו ישראל להיגאל גאולה שלמה. וְנֶחֱדֵי בְּחֶדְוָתָךְ וּבִיקָרְךָ וּבְיִחוּדָא קַדִּישָׁא דִּילָךְ בְּרִיךְ הוּא לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. ונשמח בשמחתך וביקרך וביחוד הקדוש שלך ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים.
מִיָּד סָלִיק קָלָא עִלָּאָה בְּרוֹמֵי רְקִיעִין וְיֵימָא ז' זִמְנִין 'חֶדָוָתָא' וְכוּ'. מיד עלה קול עליון ברומי הרקיעים ויאמר ז' פעמים "שמחה" וכו' כמובא להלן בסוף הדף הבא.
קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי עֲלָךְ כְּתִיב קם אליהו הנביא מהימנא פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, ודאי עליך נאמר "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן" (בראשית ב, י) וְכוּ'. מֵעֵדֶן דָּא חָכְמָה סְתִימָאָה, דְּמִתָּמָן נַגָּדִין רָזִין סְתָרִין אִלֵּין דְּאוֹרַיְתָא. מֵעֵדֶן הוא חכמה סתימאה, שמשם יוצאים אלה הסודות וסתרי התורה, "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י) דָּא זו שְׁכִינְתָּא. "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י), אִלֵּין אַרְבָּעָה רֵישֵׁי נַהֲרוֹת, לָקֳבֵל אַרְבָּעָה מַלְכֻיּוֹת לְאַכְפְּיָא לוֹן. וממנה ולמטה נאמר יִפָּרֵד… לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים אלו ארבעה ראשי נהרות כנגד ארבעה מלכויות ששעבדו את ישראל בבל, פרס, יון, ואדום, לכפות אותם שלא יעשו ח"ו כליה, דְּהָא הָשַׁתָּא אִלֵּין נְהָרִין נָפְקִין, חַד מִסְּטַר חַד וְחַד מִסְּטַר חַד, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן דְּכֻלְּהוּ נָפְקָן מִנְּקוּדָה חֲדָא. והרי עתה, אלו הנהרות יוצאים, אחד מצד אחד, ואחד מצד אחד, ולא נודע שכולם יוצאים מנקודה אחת. וְדָא בְּגִין דְּאִיהוּ זִמְנָא דְּאִינוּן שָׁלְטִין, וזה בגלל הזמן שהם שולטים והלחץ אשר הם לוחצים אותם וע"כ ולא נראה. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא מִלָּה דָּא תִּשְׁתְּמוֹדַע וַדַּאי, דְּכֻלְּהוּ מִנְּקוּדָה דָּא נָפְקִין. אבל באותו הזמן של הגאולה, דבר זה יוודע ודאי, שכולם מנקודה אחת יוצאים שהיא השכינה וע"כ היו כפופים לה, ולא עשו מעבר לרשות ולגבול שניתן להם, וּנְקוּדָה דָּא מָאן נַטִּיל לַהּ? אֶלָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף נַטִּיל לַהּ, לְמֶיהֱוֵי כֻּלְהוֹ עָבְדִין כְּפִיתִין תְּחוּתֵיהּ. ונקודה קדושה זו, מי נוטל אותה לגלות עניינה וממשלתה? אלא משיח בן יוסף שזמין לעורר את המלחמות ולהיפרע מהאומות נוטל אותה, כדי שיהיו כולם עבדים הכפותים תחתיו, ואז כְּדֵין "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם" (ישעיהו סא, ה) וְכוּ' שיהיו האומות נכפים ועבדים לצד הקדושה. זַכָּאָה