תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף ר

י״ד באב תשע״ה (יולי 30, 2015) Off By קהילת הרמח"ל

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף ר.

וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי כּוֹ"ס וְדָא אֱלֹהִי"ם דְּבֵיהּ יַיִ"ן דְּאִיהוּ שִׁבְעִין נִיצוֹצִין דִּילֵיהּ. וְדָא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דִּקְיָימַת בְּתִיקּוּנָא, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת כַּמָּה בִּרְכָאָן מִלְעֵילָּא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִלֵּין רַבְרְבָן מִתְתַּקְּפִין לְאִתְאַחֲדָא בַּהּ, כְּדֵין אִתְקְרֵי 'כּוֹס פָּגוּם', וְדָא לָא אִתְחָזֵי לְבָרְכָא עָלָה. וְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה כַּמָּה תִּיקּוּנִין צְרִיכִין לֵיהּ וְאִתְּמָרוּ דְּאִינוּן עֲשָׂרָה דְּבָרִים, וְאִתּוֹקָמוּ בְּאַתְרֵיהוֹן. אֲבָל ד' אִינוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וְאִלֵּין חֲמִשָּׁה, דְּתַלְיָין בְּד' אַתְוָן דְּאֲדֹנָ"י וְאִתְפְּרָשׁוּ. אֲבָל הָכָא אִצְטְרִיךְ לְפָרָשָׁא לוֹן בְּרָזָא דְּפוּרְקָנָא, לְגַלָּאָה נְהִירוּ דְּפוּרְקָנָא לְיִשְׂרָאֵל. ד' תִּיקּוּנִין אִינוּן וְאִינּוּן חֲמִשָּׁה. וְרָזָא דְּמִלָּה שְׁכִינְתָּא אִיהִי ה' וְאִיהִי אָת רְבִיעָאָה ליהו"ה. בְּגִין כָּךְ חֲמִשָּׁה אִינוּן וְאִינּוּן ד'.

תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה – חַי. מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק דְּאִיהוּ חַי הָעוֹלָמִים. דְּהָא בְּזִמְנָא אַחֲרָא כַּד רַבְרְבִין מִתְתַּקְּפָן בֵּיהּ, אִתְּמָר בֵּיהּ "הוֹשִׁבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם" (תהלים קמג, ג). אֲבָל מִסִּטְרָא דָּא אִיהוּ חַי. וְעוֹד, חַי מִסִּטְרָא דִּאִימָא וְדָא אֱלֹהִים חַיִּים, וְאִימָּא מִסִּטְרָא דְּחַיִּים נְטָלַת וְאִיהוּ אֱלֹהִים חַיִּים וְדָא אהי"ה יהו"ה אהי"ה. וְעוֹד, חַיִּים מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה, דְּבַהּ "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ" (קהלת ז, יב). וְכַד נָחִית לְאִימָּא אִיהִי חַיִּי"ם כְּגַוְנָא דָּא יו"ד ה"י וא"ו ה"י וְה' אַתְוָן דֶּאֱלֹהִים. לְבָתַר מִתְפָּרְשָׁן דַּרְגִּין וּמ"י אִשְׁתְּאַר לְעֵילָא וְאִלֵּין נ' שַׁעֲרֵי בִּינָה. י"ח נָחֲתִין לְתַתָּא בְּנוּקְבָא. כְּדֵין אִיהוּ 'יַיִן חַי' כִּדְקָא יָאוּת.

אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּאִינוּן רַבְרְבִין מִתְדַּבְּקָן, כְּדֵין יֵינָא דָּא אִתְהַדַּר דָּמָא סוּמְקָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" (דברים כב, ח). וּכְדֵין אִינוּן בְּהַאי דָּמָא מִתְתַּקְּפָן, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם" (תהלים נה, כד). וס"מ אִתְּמָר בֵּיהּ "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (בראשית ט, ו). דְּאִיהוּ שָׁפִיךְ דָּמָא דְּאָדָם קַדְמָאָה וְגָרִים לֵיהּ מוֹתָא. וְדָא דָּם דְּחַוָּה דִּפֵירִסָת נִדָּה, וּמִינֵּיהּ אִתְמַשְּׁכַת מוֹתָא לְכָל עָלְמָא. וּבְגִין כָּךְ "בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (בראשית ט, ו), דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא, "אָדָם" דָּוִד מָּשִׁיחַ.

וְדָא סְקִילָה דַּעֲבָדִין בֵּיהּ בְּא' דְּאֲדֹנָ"י. מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה תְּקִיעָה, "וְהוֹקַעֲנוּם לַיהֹוָה" (שמואל ב' כא, ו). דְּכַמָּה אֲבָנִין אִזְדַרְקָן בֵּיהּ. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי י' אֶבֶן מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. וְדָוִד כְּתִיב "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל" (שמואל א' יז, מ). וּבְהוּ "וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ" (שמואל א' יז, מט) לְאַפָּלָא לֵיהּ מִכָּל דַּרְגִּין דְּבָעֵי לְאִתְאַחֲדָא בְּהוּ. וְכָל דָּא בְּיֵינָא דָּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי כוֹס בְּיַד יְהֹוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר" (תהלים עה, ט) וְכוּ'.

 

פירוש נופת צופים

וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי כּוֹ"ס וְדָא אֱלֹהִי"ם דְּבֵיהּ יַיִ"ן דְּאִיהוּ שִׁבְעִין נִיצוֹצִין דִּילֵיהּ. והשכינה היא נקראת כוס בסוד שנקראת בשם אלוהי"ם – גימטריה כו"ס. ובכוס נמצא היי"ן כמניין הניצוצות שלו, וְדָא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דִּקְיָימַת בְּתִיקּוּנָא, כְּדֵין אִתְמְלִיאַת כַּמָּה בִּרְכָאָן מִלְעֵילָּא.  וזה כוס של ברכה, שהרי שבשעה שהשכינה נמצאת בתיקוניה, אז מתמלאת בהרבה ברכות מלמעלה היורדים בשבעים ניצוצים אלה. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִלֵּין רַבְרְבָן מִתְתַּקְּפִין לְאִתְאַחֲדָא בַּהּ, כְּדֵין אִתְקְרֵי 'כּוֹס פָּגוּם', וְדָא לָא אִתְחָזֵי לְבָרְכָא עָלָה. אבל בזמן שאלו השבעים שרי אומות העולם מתחזקים לאחוז בה אז היא נקראת כוס פגום ולא ראוי לברך עליה. וְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה כַּמָּה תִּיקּוּנִין צְרִיכִין לֵיהּ וְאִתְּמָרוּ דְּאִינוּן עֲשָׂרָה דְּבָרִים, וְאִתּוֹקָמוּ בְּאַתְרֵיהוֹן.  וכוס של ברכה, הרבה תיקונים צריכים לה, ונאמרו בהם עשרה דברים בגמרא (ברכות נא, א) ובזוהר:  "עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה: טעון הדחה, ושטיפה, חי, ומלא, עיטור, ועיטוף, נוטלו בשתי ידיו, ונותנו בימין, ומגביהו מן הקרקע טפח, ונותן עיניו בו; ויש אומרים: אף משגרו במתנה לאנשי ביתו". וכל זה היה בלפני הגלות, אחר נשארו מכל העשרה רק ארבעה וזה שאומרת הגמ': "אמר רבי יוחנן: אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד: הדחה, שטיפה, חי, ומלא". אֲבָל ד' אִינוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וְאִלֵּין חֲמִשָּׁ"ה, דְּתַלְיָין בְּד' אַתְוָן דְּאֲדֹנָ"י וְאִתְפְּרָשׁוּ. אבל ארבע תיקונים הם כללות כולם, והם רמוזים בראשי תיבות חמש"הח'י מ'לא ש'טיפה ה'דחה. וארבעת התיקונים תלוים בארבע אותיות של שם אדנ"י, ונתבארו.  אֲבָל הָכָא אִצְטְרִיךְ לְפָרָשָׁא לוֹן בְּרָזָא דְּפוּרְקָנָא, לְגַלָּאָה נְהִירוּ דְּפוּרְקָנָא לְיִשְׂרָאֵל.  אבל כאן צריך לפרש את ד' התיקונים בסוד הגאולה, לגלות אור הגאולה לישראל. ד' תִּיקּוּנִין אִינוּן וְאִינּוּן חֲמִשָּׁה. וְרָזָא דְּמִלָּה שְׁכִינְתָּא אִיהִי ה' וְאִיהִי אָת רְבִיעָאָה ליהו"ה. בְּגִין כָּךְ חֲמִשָּׁה אִינוּן וְאִינּוּן ד'. ד' תיקונים הם והם ראשי תיבות חמש"ה וסוד הדבר היא השכינה שהיא אות ה', והיא האות הרביעית האחרונה בשם הוי"ה. לפיכך, הם חמש"ה חמישה והם ארבעה. 

תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה – חַי. מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק דְּאִיהוּ חַי הָעוֹלָמִים.  התיקון הראשון מהארבעה הוא חי, מצד היסוד שנקרא "חי העולמים". דְּהָא בְּזִמְנָא אַחֲרָא כַּד רַבְרְבִין מִתְתַּקְּפָן בֵּיהּ, אִתְּמָר בֵּיהּ  שהרי בזמן אחר, כאשר שרי האומות מתגברים לאחוז בה, נאלצת להוריד את השפע שיורד לישראל – גם להם, ונאמר בה "הוֹשִׁבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם" (תהלים קמג, ג). אֲבָל מִסִּטְרָא דָּא אִיהוּ חַי.  אבל מצד זה שהיא נקראת כוס של ברכה ואינה מפרנסת את השרים ואומותיהם נרא היסוד חי.

וְעוֹד, חַי מִסִּטְרָא דִּאִימָא וְדָא אֱלֹהִים חַיִּים, וְאִימָּא מִסִּטְרָא דְּחַיִּים נְטָלַת וְאִיהוּ אֱלֹהִים חַיִּים וְדָא ועוד, נקרא חי מצד אימא שהיא המקור לשפע הבא אליו, והיא נקראת 'אלוהים חיים',  ואימא נוטלת מצד חיי"ם וזה גימ' אהי"ה יהו"ה אהי"ה. וְעוֹד, חַיִּים מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה, דְּבַהּ  ועוד חיים מצד החכמה שמשפיע בה ובו נאמר "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ" (קהלת ז, יב). וְכַד נָחִית לְאִימָּא אִיהִי חַיִּי"ם כְּגַוְנָא דָּא וכאשר יורד השפע מאבא לאימא היא נקראת חיים כענין הווית הבינה שהיא יו"ד ה"י וא"ו ה"י וְה' אַתְוָן דֶּאֱלֹהִים יחד עם ה' אותיות אלהי"ם. לְבָתַר מִתְפָּרְשָׁן דַּרְגִּין וּמ"י אִשְׁתְּאַר לְעֵילָא וְאִלֵּין נ' שַׁעֲרֵי בִּינָה. י"ח נָחֲתִין לְתַתָּא בְּנוּקְבָא, כְּדֵין אִיהוּ 'יַיִן חַי' כִּדְקָא יָאוּת. לאחר מכן מתחלקות אותיות חיי"ם, מי נשאר למעלה והם נ' שערי בינה. וי"ח יורדים למטה בנוק', ואז הוא נקרא "יין חי" כמו שראוי כיוון שאין ממנו יניקה.

אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּאִינוּן רַבְרְבִין מִתְדַּבְּקָן, כְּדֵין יֵינָא דָּא אִתְהַדַּר דָּמָא סוּמְקָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ אבל בשעה שאלו השרים נדבקים, אז היין הזה חוזר להיות יין אדום מהתגברות הדינים שנאמר בו, "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" (דברים כב, ח). וּכְדֵין אִינוּן בְּהַאי דָּמָא מִתְתַּקְּפָן, דְּאִתְּמָר בְּהוּ ואז הם נדבקים בזה הדם ומתחזקים ונאמר בהם, "אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם" (תהלים נה, כד).

וס"מ אִתְּמָר בֵּיהּ נאמר בו "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (בראשית ט, ו). דְּאִיהוּ שָׁפִיךְ דָּמָא דְּאָדָם קַדְמָאָה וְגָרִים לֵיהּ מוֹתָא.  שהוא ס"מ שפך את דמו של אדם הראשון, וגרם לו לחטוא, ולכן נגזר על האדם למות וזו נקראת שפיכות דמים למחטיא, וְדָא דָּם דְּחַוָּה דִּפֵירִסָת נִדָּה, וּמִינֵּיהּ אִתְמַשְּׁכַת מוֹתָא לְכָל עָלְמָא. וּבְגִין כָּךְ וזה הדם גרם לחוה לפרוש להיות נידה, וממנה נמשך המות לכל בני העולם, ולפיכך "בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" (בראשית ט, ו), דָּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא, "אָדָם" דָּוִד מָּשִׁיחַ. באדם, ע"י מלך המשיח בסוד נתבאר לעיל א'דם ד'וד מ'שיח.

וְדָא סְקִילָה דַּעֲבָדִין בֵּיהּ בְּא' דְּאֲדֹנָ"י, וזה התיקון נחשב כסקילה לס"מ, נעשית מכח אות א' של אדנ"י, מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה תְּקִיעָה. מצד החכמה תקיעה שנאמר בה "וְהוֹקַעֲנוּם לַיהֹוָה" (שמואל ב' כא, ו). דְּכַמָּה אֲבָנִין אִזְדַרְקָן בֵּיהּ. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי י' אֶבֶן מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. שכמה אבנים נזרקו עליו לסוקלו בכח יחוד "שמע ישראל", והשכינה היא אות י', אב"ן מצד החכמה, ובדוד נאמר, וְדָוִד כְּתִיב "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל" (שמואל א' יז, מ). וּבְהוּ ובאלו ה' חלוקים שנעשו לאבן אחת "וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ" (שמואל א' יז, מט) לְאַפָּלָא לֵיהּ מִכָּל דַּרְגִּין דְּבָעֵי לְאִתְאַחֲדָא בְּהוּ. וְכָל דָּא בְּיֵינָא דָּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ  להפיל אותו מכל המדריגות שרצה להאחז בהם. וכל זה נעשה בסוד היי"ן הזה שהוא תיקון חי, ממנו נמשך חיים למלכות, וסקילה לס"מ, שנאמר ביין, "כִּי כוֹס בְּיַד יְהֹוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר" (תהלים עה, ט) וְכוּ'.