תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רב

י״ד באב תשע״ה (יולי 30, 2015) Off By קהילת הרמח"ל

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רב.

לְבָתַר חֶנֶק יִתְעֲבִיד בְּהוּ, לְשַׁקְּעָא לֵיהּ בְּזֶבֶל. וְרָזָא דְּמִלָּה "וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים" (ישעיהו סו, כד) וְכוּ'. דְּהָא כְּדֵין יִשְׁתַּקְּעוּן כֻּלְהוֹ אוּמִין חַיָּבִין דְּעָלְמָא בִּסְטַר בִּישָׁא דִּלְהוֹן, וְיִתְכַּפְיוּן בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, עַד דְּיִתְעַבְרוּן מֵעָלְמָא לְגַמְרֵי.

עַד הָכָא תִּיקּוּנֵי כַּסָּא לְאִתְבָּרְכָא כִּדְקָא יָאוּת, בַּחַיִּים דְּאִתְמַשְּׁכָן מִלְעֵילָּא. וְרָזָא דָּא "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז). דְּהָכִי אַתְקִין לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא בִּשְׁמָהָן דִּילֵיהּ לְפוּם דַּרְגִּין עִלָּאִין. וּבֵיהּ "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה" (בראשית מט, י). כְּדֵין יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לְחַיִּין עִלָּאִין בְּנַיְיחָא דְּכֹלָּא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

פָּתַח וְאָמַר ר' ר' "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א) וְכוּ'. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ'. הָכָא תַּלְיָין מִילִין אִלֵּין לָקֳבֵל אִלֵּין בְּרָזִין עִלָּאִין וַדַּאי. דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה דְּכָלִיל כָּל דִּיוּקְנִין דָּא אָדָם, בְּד' חֵיוָן אִתְפְּרַשׁ, דְּאִינוּן רְאִיָּה, שְׁמִיעָה, רֵיחַ, דִּבּוּר. מִלְּבַר אִינוּן ד' אַתְוָן דְּאֲדֹנָ"י, וְדָא הֵיכַל מִסִּטְרָא דְּגוּפָא. אֲבָל מִלְּגַו אִינוּן יהו"ה מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. וְעוֹד, אָדָם אִיהוּ עָלְמָא, דְּאִיהוּ שְׁלִישׁ יָם שְׁלִישׁ מִדְבָּר שְׁלִישׁ יִשּׁוּב. דְּלִבָּא אִיהוּ יַמָּא, דְּתָמָן דָּמָא קָאִים, וּמִינֵּיהּ נָפִיק לְכָל סְטַר. וּבֵיהּ "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם… אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים" (קהלת א, ז). שְׁלִישׁ מִדְבָּר, אִלֵּין בְּנֵי מֵעַיִם דְּתָמָן קַיְימַת זוֹהֲמָא לְנָפְקָא לְבַר. יִשּׁוּב דָּא מוֹחָא וְרֵיאָה דְּתָמָן נִשְׁמָתָא מִתְיַשְּׁבָא לְמַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְעוֹד, דְּגוּפָא תָּמָן קַיְימָן שִׂרְטוּטִין וְאִתְחַזְיָין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. תַּתָּאִין מִסִּטְרָא דְּגוּפָא. וְכָל עוֹבְדִין דְּאִתְעֲבִידוּ בְּכָל שִׁיתָּא יוֹמִין, כֻּלְהוֹ בְּרָזָא דְּאָדָם קָיְימִין. בְּגִין כָּךְ בְּסוֹפָא כְּתִיב "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו). דְּהָא כָּל מַאי דְּאִתְבְּרֵי כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאָדָם הֲוָה, דַּהֲוָה נָפִיק חוּלָקָא לְיוֹמָא. לְבָתַר כֹּלָּא אִתְחַבָּר כַּחֲדָא, וַאֲפִיקוּ אָדָם שְׁלִים בְּכֹלָּא.

יוֹמָא קַדְמָאָה "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, א) וְכוּ'. בְּהַהוּא יוֹמָא אִתְבְּרֵי אוֹר וְחֹשֶׁךְ וְדָא גּוּפָא וְנִשְׁמָתָא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דִּכְדֵין הֲוָה כֹּלָּא מַיִם בְּמַיִם וְדָא גּוּפָא וְנִשְׁמָתָא כֹּלָּא מַיָּא דְּלָא אַקְרִישׁוּ. "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית א, ב), דָּא נְהִירוּ עִלָּאָה דְּאַפִּיק עוֹבְדִין לְאַתְרַיְיהוּ. כְּדֵין "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד). וּמִסִּטְרָא דְּחֹשֶךְ תַּלְיָין וּמִתְאַחֲדָן כֻּלְהוֹ דְּאִתְּמָר בְּהוּ "הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב). וְהָכָא יֵצֶר הָרַע דְּתַלְיָא בְּגוּפָא. וְכֹלָּא אִתְפְּרַשׁ לְסִטְרֵיהּ, דָּא לְגוֹ וְדָא לְבַר.

 

פירוש נופת צופים

לְבָתַר חֶנֶק יִתְעֲבִיד בְּהוּ, לְשַׁקְּעָא לֵיהּ בְּזֶבֶל. וְרָזָא דְּמִלָּה אחר כך מיתת חנק יעשה בהם לשקע אותם בזבל וסוד הדבר, "וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים" (ישעיהו סו, כד) וְכוּ'. דְּהָא כְּדֵין יִשְׁתַּקְּעוּן כֻּלְהוֹ אוּמִין חַיָּבִין דְּעָלְמָא בִּסְטַר בִּישָׁא דִּלְהוֹן, וְיִתְכַּפְיוּן בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, עַד דְּיִתְעַבְרוּן מֵעָלְמָא לְגַמְרֵי. שהרי, אז ישקעו כולם כל אומות העולם הרשעים בצד הרע שלהם, ויוכפו בנקב של תהומא רבא, שיעברו מעולם לגמרי.

עַד הָכָא תִּיקּוּנֵי כַּסָּא לְאִתְבָּרְכָא כִּדְקָא יָאוּת, בַּחַיִּים דְּאִתְמַשְּׁכָן מִלְעֵילָּא.  עד כאן תיקוני הכוס של ברכת המזון, להתברך כמו שראוי, בחיים שנמשכים מלמעלה לשכינה בשפע וללא עיכובים מצד הסטרא אחרא ואומות העולם. וסוד זה, וְרָזָא דָּא "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז). דְּהָכִי אַתְקִין לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא בִּשְׁמָהָן דִּילֵיהּ לְפוּם דַּרְגִּין עִלָּאִין. שכך תיקן לו הקדוש ברוך הוא למלך המשיח, בשמותיו שלו לפי המדריגות העליונות. ובו,  וּבֵיהּ "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה" (בראשית מט, י). כְּדֵין יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לְחַיִּין עִלָּאִין בְּנַיְיחָא דְּכֹלָּא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. ואז יזכו ישראל לחיים עליונים במנוחת הכל. אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.

 

פָּתַח וְאָמַר ר' ר' והמשיך אליהו הנביא ופתח שוב ואמר, רבי רבי הרמחל "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א) וְכוּ'. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ'. הָכָא תַּלְיָין מִילִין אִלֵּין לָקֳבֵל אִלֵּין בְּרָזִין עִלָּאִין וַדַּאי. כאן תלויים הדברים האלה כנגד אלה הסודות עליונים ודאי. דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה דְּכָלִיל כָּל דִּיוּקְנִין דָּא אָדָם, דיוקן עליון שכולל כל הדיוקנאות זה אדם. בְּד' חֵיוָן אִתְפְּרַשׁ, דְּאִינוּן רְאִיָּה, שְׁמִיעָה, רֵיחַ, דִּבּוּר. מִלְּבַר אִינוּן ד' אַתְוָן דְּאֲדֹנָ"י, וְדָא הֵיכַל מִסִּטְרָא דְּגוּפָא.  וב-ד' חיות נחלק, והם ראיה, שמיעה, ריח ודיבור, ומבפנים הם ארבע אותיות של אדנ"י, וזה היכ"ל מצד הגוף. אֲבָל מִלְּגַו אִינוּן יהו"ה מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא.  אבל מבפנים הוא הוי"ה מצד הנשמה.

 וְעוֹד, אָדָם אִיהוּ עָלְמָא, דְּאִיהוּ שְׁלִישׁ יָם שְׁלִישׁ מִדְבָּר שְׁלִישׁ יִשּׁוּב. ועוד, אדם הוא עולם שהוא שליש ים שליש מדבר ושליש ישוב. דְּלִבָּא אִיהוּ יַמָּא, דְּתָמָן דָּמָא קָאִים, וּמִינֵּיהּ נָפִיק לְכָל סְטַר. וּבֵיהּ  הלב הוא הדם ששם הדם נמצא, וממנו יוצא לכל צד, ובו "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם… אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים" (קהלת א, ז). שְׁלִישׁ מִדְבָּר, אִלֵּין בְּנֵי מֵעַיִם דְּתָמָן קַיְימַת זוֹהֲמָא לְנָפְקָא לְבַר.  שליש מדבר, אלה בני מעיים ששם עומדת הזוהמה להוציאה החוצה. יִשּׁוּב דָּא מוֹחָא וְרֵיאָה דְּתָמָן נִשְׁמָתָא מִתְיַשְּׁבָא לְמַלְכָּא כִּדְקָא יָאוּת.  ישוב זה המוח והריאה, ששם הנשמה מתיישבת למלך כמו שראוי. וְעוֹד, דְּגוּפָא תָּמָן קַיְימָן שִׂרְטוּטִין וְאִתְחַזְיָין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. תַּתָּאִין מִסִּטְרָא דְּגוּפָא.  ועוד, שם בגוף נמצאים שרטוטים ונראים בהם עניינים עליונים ותחתונים. עליונים מצד הנשמה, תחתונים מצד הגוף. וְכָל עוֹבְדִין דְּאִתְעֲבִידוּ בְּכָל שִׁיתָּא יוֹמִין, כֻּלְהוֹ בְּרָזָא דְּאָדָם קָיְימִין. בְּגִין כָּךְ בְּסוֹפָא כְּתִיב  בכל המעשים שנעשו בכל ששת ימי בראשית, כולם בסוד אדם עומדים, לפיכך בסוף הבריאה נאמר "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו). דְּהָא כָּל מַאי דְּאִתְבְּרֵי כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאָדָם הֲוָה, דַּהֲוָה נָפִיק חוּלָקָא לְיוֹמָא. לְבָתַר כֹּלָּא אִתְחַבָּר כַּחֲדָא, וַאֲפִיקוּ אָדָם שְׁלִים בְּכֹלָּא. שהרי כל מה שנברא – הכל בסוד אדם היה, והיה יוצא מחלקו בכל יום. אחר כך, הכל התחברו כאחד ויצא אדם שלם.

יוֹמָא קַדְמָאָה יום הראשון "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, א) וְכוּ'. בְּהַהוּא יוֹמָא אִתְבְּרֵי אוֹר וְחֹשֶׁךְ וְדָא גּוּפָא וְנִשְׁמָתָא.  באותו היום נבראו אור וחושך, וזה גוף הנשמה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דִּכְדֵין הֲוָה כֹּלָּא מַיִם בְּמַיִם וְדָא גּוּפָא וְנִשְׁמָתָא כֹּלָּא מַיָּא דְּלָא אַקְרִישׁוּ.  אבל בוא וראה, כאשר היה הכל מים במים, וזה הגוף והנשמה – הכל הזה בסוד מים שלא נקרשו. "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" (בראשית א, ב), דָּא נְהִירוּ עִלָּאָה דְּאַפִּיק עוֹבְדִין לְאַתְרַיְיהוּ. כְּדֵין  וזה האור העליון שהוציא המעשים למקומם, ואז "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד). וּמִסִּטְרָא דְּחֹשֶךְ תַּלְיָין וּמִתְאַחֲדָן כֻּלְהוֹ דְּאִתְּמָר בְּהוּ  ומצד החושך שהוא סוד הגוף תלויים ומתחברים הכל, שנאמר בהם "הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב). וְהָכָא יֵצֶר הָרַע דְּתַלְיָא בְּגוּפָא. וְכֹלָּא אִתְפְּרַשׁ לְסִטְרֵיהּ, דָּא לְגוֹ וְדָא לְבַר. וכאן בחושך הגוף השורש הנעלם של יצר הרע שתלוי בגוף, והכל התחלק למקומו, זה לבפנים וזה לחוץ.